מחקר חדש: היכולות הגרעיניות המיוחסות לישראל השפיעו על החלטות מנהיגי מדינות ערב

מחקר חדש  של ד"ר דן סגיר, עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס של האוניברסיטה העברית, חושף את השפעות ההרתעה הגרעינית המיוחסת לישראל על קבלת החלטות במדינות ערב לאורך השנים

מחקר חדש: היכולות הגרעיניות המיוחסות לישראל השפיעו על החלטות מנהיגי מדינות ערב

ד"ר דן סגיר. צילום: האוניברסיטה העברית

בחמשת העשורים האחרונים אימצה ישראל מודל ייחודי של הרתעה רב שכבתית בסכסוך המזרח תיכוני, הרתעה קונבנציונאלית גלויה והרתעה גרעינית עמומה. הראשונה נועדה להרתיע מפני פגיעה באינטרסים האסטרטגיים של ישראל והשנייה נועדה להרתיע מפני פגיעה באינטרסים החיוניים והקיומיים שלה.

מחקר חדש בנושא פורסם בכתב העת  "The International History Review" על ידי ד"ר דן סגיר, עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס של האוניברסיטה העברית וחוקר ההרתעה הגרעינית של ישראל. ד"ר סגיר בחן כיצד השפיעה ההרתעה הגרעינית של ישראל על התפתחות הסכסוך הערבי - ישראלי הבין מדינתי? זהו ניסיון ראשון מסוגו לחקור את השפעת 'דימונה' על התפתחות הסכסוך מהצד הישראלי ומהצד הערבי כאחד.

הסוגיות שנחקרו היו הרציונל הישראלי לפיתוח נשק גרעיני, תפיסות האיום של ישראל ומטרות ההרתעה הגרעינית לאורך השנים, היחסים עם ארצות הברית בנושא הגרעין, מדיניות 'העמימות', 'דוקטרינת בגין', פיתוח יכולת 'מכה שנייה', והשפעת הגרעין על הירידה בסכסוך הערבי – ישראלי הבין מדינתי. השאלות שנבחנו בין היתר היו: האם עיתוי המשבר במאי 1967 קשור להתקדמות בתכנית הגרעין הישראלית? האם 'דימונה' השפיעה על תוכניות המלחמה של מצרים וסוריה ערב מלחמת יום הכיפורים?

והקשר בין הגרעין הישראלי והחלטת נשיא מצרים, סאדאת, לנטוש את הסכסוך הצבאי ולחתום על הסכם שלום עם ישראל. על פי ממצאי המחקר, מנהיגי מדינות ערב בעימותים השונים מצרים וסוריה בשנות ה-70, סוריה ועיראק בשנות ה-80 וה-90, הושפעו מהיכולות הגרעיניות 'החבויות' של ישראל בקבלת ההחלטות והאסטרטגיות שאימצו במהלך שנים.

מקרה המבחן מרכזי הוא ההרתעה הגרעינית מול סדאם חוסיין בשנות ה-80 ובמהלך משבר מלחמת המפרץ 1991. המחקר על עיראק התבסס במידה רבה על מסמכים מקוריים שנתפסו בארמונו של סדאם חוסיין בשנת 2003. במסמכים אלה נמצאו ראיות המעידות על השפעת 'דימונה' על קבלת החלטותיו. 

בעקבות הסכם השלום שחתמה מצרים עם ישראל, הכריז חוסיין שעיראק תחליף אותה ותנהיג את העולם הערבי להמשך המלחמה בישראל, אולם בסופו של דבר במהלך שנות ה-80 נמנע מלתקוף את ישראל. בדיונים סגורים של צמרת המשטר העיראקי טען סדאם שהמכשול העיקרי שעומד בפני המשך המלחמה נגד ישראל הוא הנשק האטומי שברשותה, וכי רק 'פצצה ערבית' לאיזון היכולת הישראלית תאפשר יציאה למלחמת התשה נגד 'הישות הציונית'. 

עשור מאוחר יותר, במלחמת המפרץ של 1991 הורתע סדאם מפני מימוש איומיו לשגר טילים בעלי ראשי נפץ כימיים לעבר ערי ישראל והטילים שנורו חומשו בראשי נפץ קונבנציונאליים. במהלך המשבר והמלחמה שיגרו ארצות הברית וישראל מסרי הרתעה בדבר 'תגובה חריפה' לעבר בגדד במידה ויהיה שימוש בנשק כימי, מסרים שהתבססו במרומז על יכולותיה הגרעיניות של ישראל.

בנוסף, המחקר בחן לראשונה את המאמצים השונים בעולם הערבי למציאת מענה ליתרון האסטרטגי המכריע של ישראל וזיהה שתי אסטרטגיות מרכזיות שאימצו מדינות ערב במהלך השנים. האסטרטגיה הראשונה היא המאמץ לפתח נשק גרעיני ערבי/מדינתי לשם איזון מול הגרעין הישראלי והשנייה היא מערכה דיפלומטית בניסיון לפרז את המזרח התיכון מנשק גרעיני שיביא לפירוקה של ישראל מיכולותיה. 

האסטרטגיה הראשונה נכשלה כתוצאה ממאמץ משותף של ישראל וארצות הברית למנוע תפוצה גרעינית נוספת באזור, ובמקביל סייעה ארצות הברית לישראל להדוף את הלחצים הדיפלומטיים מצד מדינות ערב בנושא הגרעיני.   

לטענת ד"ר סגיר: "אסטרטגיית ההרתעה הרב שכבתית, גרעינית וקונבנציונאלית, שהוצגה במחקרי עשויה להיות רלוונטית להתמודדות מול איראן במקרה של כישלון המערכה הבינלאומית לעצירת הפיתוח הגרעיני שלה. איראן גרעינית תציב אתגר כפול בפני ישראל: מצב של 'מאזן אימה' גרעיני אזורי מצד אחד, שיגבה מצד שני איום קונבנציונאלי של התקפות טילים על ריכוזי אוכלוסיות בישראל מחיזבאללה ומשאר ארגוני החסות של טהרן".

ד"ר סגיר כותב בימים את  הספר "דימונה" המבוסס על הדוקטורט שייצא בעברית ובאנגלית. הספר יכלול דיון בנושא איום הגרעין האיראני והמשמעויות האסטרטגיות שלו על ישראל. למאמר המלא

אולי יעניין אותך גם

אילוסטרציה: BIGSTOCK/Copyright: Daisy Daisy

ביצע עבירות מין בעשרות נשים ברשת – ונשלח ל-12 שנות מאסר

במהלך כארבע שנים, יצר לעצמו הנאשם זהויות בדויות רבות במטרה ליצור קשר עם קטינות, לפתותן במרמה להתכתב עמו ובהמשך להצטלם בעבורו בעירום ולבצע בעצמן מעשים מגונים, מעשי אינוס ומעשי סדום