בלבנון, אפילו לחם מסובסד כבר נחשב כמותרות
הממשלה העלתה את מחיר הלחם בפעם החמישית בתוך שנה, בשל הפסקת סבסוד הסוכר. האיחוד האירופי מאיים בסנקציות על המנהיגים עקב הקיפאון הפוליטי, וגם לישראל אסור להתעלם מהמשבר שמעבר לגבול
מנדי קוגוסובסקי
| 24/06/2021
מדפי לחם מרוקנים בביירות, מוקדם יותר השנה. צילום: REUTERS/Mohamed Azakir
המצב בלבנון ממשיך להידרדר, ושום פתרון לא נראה כרגע באופק. בפעם החמישית בשנה האחרונה, העלה השבוע משרד הכלכלה הלבנוני את מחיר הלחם המסובסד – הפעם ב-18%, זאת בשל הפסקת הסיוע של הבנק המרכזי בסבסוד מחירי הסוכר שהובילה לייקור תהליך הייצור, כך לפחות על פי ההודעה הרשמית.
משבר הלחם – הרבה יותר מעוד סמל של המשבר הכלכלי המתמשך במדינה - החל ביוני 2020, כאשר הממשלה העלתה את מחירו ב-30% - העלייה הראשונה במשך עשור. מאז, נצפו על בסיס קבוע תורי ענק מחוץ למאפיות, אך ככל שמשפחות נוספות מידרדרות אל מתחת לקו העוני (למעלה מ50% מהאוכלוסייה האזרחית, על פי נתוני הבנק העולמי והאו״ם), גם המוצר הבסיסי ביותר כבר נחשב למותרות. זאת בנוסף להפסקות חשמל לאורך מרבית שעות היום ולמחסור אדיר בדלק, בתרופות ובמוצרים רבים נוספים, יחד עם אבטלה גואה.
מעגל הקסמים האכזרי על חשבון האזרחים
הבנק העולמי מעריך כי התל״ג הלבנוני התכווץ ב-20.3% בשנת 2020, זאת לאחר התכווצות של 6.9% בשנה הקודמת. במספרים: צניחה מתל״ג של כמעט 55 מיליארד דולר ב-2018, לכ-33 מיליארד בלבד ב-2020. הלירה הלבנונית איבדה כבר 90% מערכה, והגיעה לשפל של 15,500 לירות למול הדולר מוקדם יותר החודש, זאת בעת ששער החליפין הרשמי נותר על 1,507 לירות לדולר.
המשבר הכלכלי המתמשך בלבנון, המצוות לקיפאון פוליטי, נחשב לאחד הגרועים והקשים שחווה העולם ב-150 השנים האחרונות וזאת בשל ״אתגרים עצומים, היעדר מדיניות מתמשך והיעדר סמכות ביצועית מתפקדת, המאיימים על תנאים סוציו-אקונומיים קשים מלכתחילה ועל יציבות חברתית שברירית״, כך לפי הבנק העולמי. המדינה מתנהלת ללא ממשלה סדירה מאז אוגוסט 2020, כאשר ראש הממשלה חסן דיאב התפטר ופיזר את הפרלמנט בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות. סער חרירי, שנבחר להחליפו באוקטובר האחרון, לא מצליח להקים קואליציה (דיאב עדיין מכהן כראש הממשלה בפועל בשל כך).
למעשה, מדובר במעין ״מעגל קסמים״ אכזרי שמזין את עצמו. הכול משפיע על הכול. ניקח לדוגמא את משבר הדלק: המחסור מוביל להתחזקות השוק השחור, להאשמות בנפוטיזם, ולעלייה באלימות הכללית. אין זה נדיר לראות קטטות אגרופים ואף תקריות ירי בקרב אלו העומדים בתורים העצומים המשתרכים מחוץ לתחנות התדלוק. זאת ועוד: כשאין דלק – אי אפשר להגיע לעבודה (אם עוד יש כזו), או לבית המרקחת לקנות תרופות (אם עדיין יש), או לבית הספר, מה שמרחיק את דור העתיד של המדינה עוד יותר מנקודת הזינוק הבסיסית של חייהם כבוגרים.
האיחוד האירופי מאיים בסנקציות
בסוף השבוע האחרון האשים ג׳וזף בורל, ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, את המנהיגים הלבנוניים באחריות למשבר, ואף הזהיר אותם מפני סנקציות ממוקדות אם ימשיכו לחבל במאמצים להקים ממשלה חדשה ולמנוע רפורמה כלכלית במדינה. ״המדינה עומדת על סף קריסה, והפוליטיקאים אינם יכולים להרשות לעצמם לבזבז עוד זמן״, אמר בורל בשיחה עם עיתונאים לאחר פגישה עם נשיא לבנון, מישל עאון. ״המשבר בלבנון הוא מקומי, שנגרם על ידכם – זה לא משבר שנובע מחו״ל או מגורמים חיצוניים״.
״אנו מוכנים לסייע, אך אם יהיו הפרעות נוספות לפתרונות למשבר, נצטרך לשקול דרכי פעולה אחרות״. הוסיף בורל. הסנקציות האפשריות הן חלק ממאמץ של כמה ממדינות האיחוד האירופי, ובראשן צרפת, להגביר את הלחץ על הפוליטיקאים המפולגים למציאת פתרון לסיום המשבר. סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי ראתה מזכר בו צוינו קריטריונים אפשריים להשתת הסנקציות, דוגמת שחיתות, הפרת זכויות אדם, התנהלות כלכלית קלוקלת ושיבוש ניסיונות הקמת ממשלה.
הזווית הישראלית
יש לקוות כי הממשלה החדשה בירושלים (שבמקביל, מנהלת שיחות עקיפות עם לבנון בנוגע לגבולות הימיים), עוקבת בדאגה ובתשומת לב אחר המתרחש אצל השכנה מצפון. טבעה של אלימות הוא לגלוש ולהתרחב, וטבעם של אלו המבקשים לאחוז במושכות השלטון בכל מחיר הוא להאשים אחרים בכשליהם וליצור הסחות דעת, על מנת להסיט מעצמם תשומת לב שלילית וזעם ציבורי.
לא מופרך להציג אפשרות שחיזבאללה, הסופגת ביקורת אדירה מבית בנוגע להתמודדות עם המשבר ולניסיונותיה העיקשים לתקוע טריז במאמצים להקמת הממשלה, תבקש לעשות בדיוק כך – ולכן תחמם, אולי, את גזרת הגבול במטרה להוביל למשבר צבאי למול ישראל. כל הפצצה של חיל האוויר הישראלי על המדינה השסועה תשמש כנשק תדמיתי של חיזבאללה, תשנה את נרטיב הטלת האשמה, ותהפוך את חיזבאללה למושיע מפני הדמון, ישראל.
הממשלה העלתה את מחיר הלחם בפעם החמישית בתוך שנה, בשל הפסקת סבסוד הסוכר. האיחוד האירופי מאיים בסנקציות על המנהיגים עקב הקיפאון הפוליטי, וגם לישראל אסור להתעלם מהמשבר שמעבר לגבול
מדפי לחם מרוקנים בביירות, מוקדם יותר השנה. צילום: REUTERS/Mohamed Azakir
המצב בלבנון ממשיך להידרדר, ושום פתרון לא נראה כרגע באופק. בפעם החמישית בשנה האחרונה, העלה השבוע משרד הכלכלה הלבנוני את מחיר הלחם המסובסד – הפעם ב-18%, זאת בשל הפסקת הסיוע של הבנק המרכזי בסבסוד מחירי הסוכר שהובילה לייקור תהליך הייצור, כך לפחות על פי ההודעה הרשמית.
משבר הלחם – הרבה יותר מעוד סמל של המשבר הכלכלי המתמשך במדינה - החל ביוני 2020, כאשר הממשלה העלתה את מחירו ב-30% - העלייה הראשונה במשך עשור. מאז, נצפו על בסיס קבוע תורי ענק מחוץ למאפיות, אך ככל שמשפחות נוספות מידרדרות אל מתחת לקו העוני (למעלה מ50% מהאוכלוסייה האזרחית, על פי נתוני הבנק העולמי והאו״ם), גם המוצר הבסיסי ביותר כבר נחשב למותרות. זאת בנוסף להפסקות חשמל לאורך מרבית שעות היום ולמחסור אדיר בדלק, בתרופות ובמוצרים רבים נוספים, יחד עם אבטלה גואה.
מעגל הקסמים האכזרי על חשבון האזרחים
הבנק העולמי מעריך כי התל״ג הלבנוני התכווץ ב-20.3% בשנת 2020, זאת לאחר התכווצות של 6.9% בשנה הקודמת. במספרים: צניחה מתל״ג של כמעט 55 מיליארד דולר ב-2018, לכ-33 מיליארד בלבד ב-2020. הלירה הלבנונית איבדה כבר 90% מערכה, והגיעה לשפל של 15,500 לירות למול הדולר מוקדם יותר החודש, זאת בעת ששער החליפין הרשמי נותר על 1,507 לירות לדולר.
המשבר הכלכלי המתמשך בלבנון, המצוות לקיפאון פוליטי, נחשב לאחד הגרועים והקשים שחווה העולם ב-150 השנים האחרונות וזאת בשל ״אתגרים עצומים, היעדר מדיניות מתמשך והיעדר סמכות ביצועית מתפקדת, המאיימים על תנאים סוציו-אקונומיים קשים מלכתחילה ועל יציבות חברתית שברירית״, כך לפי הבנק העולמי. המדינה מתנהלת ללא ממשלה סדירה מאז אוגוסט 2020, כאשר ראש הממשלה חסן דיאב התפטר ופיזר את הפרלמנט בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות. סער חרירי, שנבחר להחליפו באוקטובר האחרון, לא מצליח להקים קואליציה (דיאב עדיין מכהן כראש הממשלה בפועל בשל כך).
למעשה, מדובר במעין ״מעגל קסמים״ אכזרי שמזין את עצמו. הכול משפיע על הכול. ניקח לדוגמא את משבר הדלק: המחסור מוביל להתחזקות השוק השחור, להאשמות בנפוטיזם, ולעלייה באלימות הכללית. אין זה נדיר לראות קטטות אגרופים ואף תקריות ירי בקרב אלו העומדים בתורים העצומים המשתרכים מחוץ לתחנות התדלוק. זאת ועוד: כשאין דלק – אי אפשר להגיע לעבודה (אם עוד יש כזו), או לבית המרקחת לקנות תרופות (אם עדיין יש), או לבית הספר, מה שמרחיק את דור העתיד של המדינה עוד יותר מנקודת הזינוק הבסיסית של חייהם כבוגרים.
האיחוד האירופי מאיים בסנקציות
בסוף השבוע האחרון האשים ג׳וזף בורל, ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, את המנהיגים הלבנוניים באחריות למשבר, ואף הזהיר אותם מפני סנקציות ממוקדות אם ימשיכו לחבל במאמצים להקים ממשלה חדשה ולמנוע רפורמה כלכלית במדינה. ״המדינה עומדת על סף קריסה, והפוליטיקאים אינם יכולים להרשות לעצמם לבזבז עוד זמן״, אמר בורל בשיחה עם עיתונאים לאחר פגישה עם נשיא לבנון, מישל עאון. ״המשבר בלבנון הוא מקומי, שנגרם על ידכם – זה לא משבר שנובע מחו״ל או מגורמים חיצוניים״.
״אנו מוכנים לסייע, אך אם יהיו הפרעות נוספות לפתרונות למשבר, נצטרך לשקול דרכי פעולה אחרות״. הוסיף בורל. הסנקציות האפשריות הן חלק ממאמץ של כמה ממדינות האיחוד האירופי, ובראשן צרפת, להגביר את הלחץ על הפוליטיקאים המפולגים למציאת פתרון לסיום המשבר. סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי ראתה מזכר בו צוינו קריטריונים אפשריים להשתת הסנקציות, דוגמת שחיתות, הפרת זכויות אדם, התנהלות כלכלית קלוקלת ושיבוש ניסיונות הקמת ממשלה.
הזווית הישראלית
יש לקוות כי הממשלה החדשה בירושלים (שבמקביל, מנהלת שיחות עקיפות עם לבנון בנוגע לגבולות הימיים), עוקבת בדאגה ובתשומת לב אחר המתרחש אצל השכנה מצפון. טבעה של אלימות הוא לגלוש ולהתרחב, וטבעם של אלו המבקשים לאחוז במושכות השלטון בכל מחיר הוא להאשים אחרים בכשליהם וליצור הסחות דעת, על מנת להסיט מעצמם תשומת לב שלילית וזעם ציבורי.
לא מופרך להציג אפשרות שחיזבאללה, הסופגת ביקורת אדירה מבית בנוגע להתמודדות עם המשבר ולניסיונותיה העיקשים לתקוע טריז במאמצים להקמת הממשלה, תבקש לעשות בדיוק כך – ולכן תחמם, אולי, את גזרת הגבול במטרה להוביל למשבר צבאי למול ישראל. כל הפצצה של חיל האוויר הישראלי על המדינה השסועה תשמש כנשק תדמיתי של חיזבאללה, תשנה את נרטיב הטלת האשמה, ותהפוך את חיזבאללה למושיע מפני הדמון, ישראל.
