דעה | גניבת סוסים - קווים לדמותה: כך עוקף משהב״ט את המשרד להגנת הסביבה בתחום הטיפול בנפיצים
במקום לסדר את חוק חומרי נפץ בהתאם לתקן IATG של האו״ם, משרד הביטחון מתעקש לשמר את מדריך 4145 המיושן עבור התעשיות הביטחוניות באמצעות שימוש בהוראת שעה. מאבקי השליטה הללו עלולים להוביל לאסון. תמר זנדברג, הכדור אצלך - תפעלי לשנות את החוק בצורה מסודרת
עמי רוחקס דומבה
| 23/06/2021
צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון
תחום הטיפול בנפיצים קיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת בזכות רגולציה אוניברסלית שהאום מנסה לקדם (IATG). בישראל, המשרד להגנת הסביבה עושה מאמץ וצעדים להחיל מדיניות זו על עסקים מקומיים, בשאיפה שהמשק הישראלי יתיישר ברמת הטיפול בתחום חשוב זה עם שאר העולם.
אבל בישראל, כמו בישראל, יש גורם אחד שנוהג להמציא את הגלגל, כל פעם מחדש - משרד הביטחון. זהו אחד המשרדים החזקים בארץ, יש המכנים אותו בהלצה כ"מדינה בתוך מדינה". וכך, היוזמה של האו"ם הכניסה טריז בין משרד הביטחון להגנת הסביבה. בעוד הראשון רוצה לקדם פירוש עצמי שלו לתקן אמריקאי בשם מדריך 4145, השני רוצה לקדם את התקן של האו"ם.
ומה קורה שמשהבט לא מתאים לו משהו? ניחשתם נכון, הוא משנה את החוק לטובתו. זה בדיוק מה שארע לפני מספר ימים בכנסת. המשרד העביר (שוב) הוראת שעה שתעגן את השליטה שלו בנושא הטיפול בנפיצים לעוד שנה. תחת התקן שנוח לו יותר.
זאת, למרות התראות חוזרות ונשנות של בעלי מקצוע בתחום כי התקן לפיו עובד משהבט בתחום זה פחות מקיף ורלוונטי מהתקן שמקדם האו"ם. אחת התזות היא שהמשרד עושה בלחץ פנימי של האחראים לנושא במשרד, שלא רוצים להתעמת עם התעשיות הביטחוניות בהקשר זה.
השימוש של המשרד בכלי המשפטי שנקרא הוראת שעה, אינו מהלך חדש. המשרד מחבב את הכלי הזה שבמהותו המקורית נועד לשמש כטלאי משפטי לחוק קיים, עד שיתוקן החוק. במציאות, שימוש בכלי כזה מאפשר למשרד לעקוף את המשרד להגנת הסביבה בהקשר טיפול בנפיצים.
על שום מה גניבת סוסים? על שום הדרך בה עשה משהב״ט את המהלך בכנסת. תזכיר החוק פורסם באתר החקיקה הממשלתי ביום שני 14/06/2021 בשעה 19:58 בזמן הפצה מקוצר, והוא פתוח להערות הציבור עד יום שבת 19/06/2021 בשעה 23:59. מדוע חקיקה כזו חשובה לציבור הישראלי מקבלת כל כך מעט זמן להערות הציבור? אם מדובר בציבור מסורתי, תורידו מזה שני ימים בסופ״ש. לתזכיר החקיקה, טרם ההחלטה בכנסת, נרשמו ארבע הערות מהציבור. לא מפתיע, כאמור.
השיטה שבה משתמשים בהוראת שעה לעגן את שליטתו של משרד הביטחון בתחום תקינת הנפיצים, במקום שינוי החוק, אינה מוסיפה כבוד למשרד כה חשוב. כמו גם, למשרד המשפטים שמיישר קו אם משרד הביטחון בנושא זה. בשונה מדיון חפוז בהוראת שעה, שינוי חקיקה יחייב את הכנסת להעמיק בנושאים חשובים בתחום זה כמו מרחק מתקני אחסון מרצפטור ציבורי, ועוד.
לסיכום, תמר זנדברג, את השרה החדשה להגנת הסביבה. גלית כהן, את המנכ״לית החדשה של המשרד. תחום הנפיצים במדינת ישראל נמצא תחת אחריותכן. בינתיים, משרד הביטחון עומד על הרגליים האחוריות בשביל לשמר את מדריך 4145 כאשר מרבית העולם המערבי עובר לתקן IATG. אין טעם לחכות לאסון, במקום הוראות שעה, תפעלו לשינוי חקיקה מסודר של חוק חומרי נפץ. ועדיפה שעה אחת קודם.
במקום לסדר את חוק חומרי נפץ בהתאם לתקן IATG של האו״ם, משרד הביטחון מתעקש לשמר את מדריך 4145 המיושן עבור התעשיות הביטחוניות באמצעות שימוש בהוראת שעה. מאבקי השליטה הללו עלולים להוביל לאסון. תמר זנדברג, הכדור אצלך - תפעלי לשנות את החוק בצורה מסודרת
צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון
תחום הטיפול בנפיצים קיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת בזכות רגולציה אוניברסלית שהאום מנסה לקדם (IATG). בישראל, המשרד להגנת הסביבה עושה מאמץ וצעדים להחיל מדיניות זו על עסקים מקומיים, בשאיפה שהמשק הישראלי יתיישר ברמת הטיפול בתחום חשוב זה עם שאר העולם.
אבל בישראל, כמו בישראל, יש גורם אחד שנוהג להמציא את הגלגל, כל פעם מחדש - משרד הביטחון. זהו אחד המשרדים החזקים בארץ, יש המכנים אותו בהלצה כ"מדינה בתוך מדינה". וכך, היוזמה של האו"ם הכניסה טריז בין משרד הביטחון להגנת הסביבה. בעוד הראשון רוצה לקדם פירוש עצמי שלו לתקן אמריקאי בשם מדריך 4145, השני רוצה לקדם את התקן של האו"ם.
ומה קורה שמשהבט לא מתאים לו משהו? ניחשתם נכון, הוא משנה את החוק לטובתו. זה בדיוק מה שארע לפני מספר ימים בכנסת. המשרד העביר (שוב) הוראת שעה שתעגן את השליטה שלו בנושא הטיפול בנפיצים לעוד שנה. תחת התקן שנוח לו יותר.
זאת, למרות התראות חוזרות ונשנות של בעלי מקצוע בתחום כי התקן לפיו עובד משהבט בתחום זה פחות מקיף ורלוונטי מהתקן שמקדם האו"ם. אחת התזות היא שהמשרד עושה בלחץ פנימי של האחראים לנושא במשרד, שלא רוצים להתעמת עם התעשיות הביטחוניות בהקשר זה.
השימוש של המשרד בכלי המשפטי שנקרא הוראת שעה, אינו מהלך חדש. המשרד מחבב את הכלי הזה שבמהותו המקורית נועד לשמש כטלאי משפטי לחוק קיים, עד שיתוקן החוק. במציאות, שימוש בכלי כזה מאפשר למשרד לעקוף את המשרד להגנת הסביבה בהקשר טיפול בנפיצים.
על שום מה גניבת סוסים? על שום הדרך בה עשה משהב״ט את המהלך בכנסת. תזכיר החוק פורסם באתר החקיקה הממשלתי ביום שני 14/06/2021 בשעה 19:58 בזמן הפצה מקוצר, והוא פתוח להערות הציבור עד יום שבת 19/06/2021 בשעה 23:59. מדוע חקיקה כזו חשובה לציבור הישראלי מקבלת כל כך מעט זמן להערות הציבור? אם מדובר בציבור מסורתי, תורידו מזה שני ימים בסופ״ש. לתזכיר החקיקה, טרם ההחלטה בכנסת, נרשמו ארבע הערות מהציבור. לא מפתיע, כאמור.
השיטה שבה משתמשים בהוראת שעה לעגן את שליטתו של משרד הביטחון בתחום תקינת הנפיצים, במקום שינוי החוק, אינה מוסיפה כבוד למשרד כה חשוב. כמו גם, למשרד המשפטים שמיישר קו אם משרד הביטחון בנושא זה. בשונה מדיון חפוז בהוראת שעה, שינוי חקיקה יחייב את הכנסת להעמיק בנושאים חשובים בתחום זה כמו מרחק מתקני אחסון מרצפטור ציבורי, ועוד.
לסיכום, תמר זנדברג, את השרה החדשה להגנת הסביבה. גלית כהן, את המנכ״לית החדשה של המשרד. תחום הנפיצים במדינת ישראל נמצא תחת אחריותכן. בינתיים, משרד הביטחון עומד על הרגליים האחוריות בשביל לשמר את מדריך 4145 כאשר מרבית העולם המערבי עובר לתקן IATG. אין טעם לחכות לאסון, במקום הוראות שעה, תפעלו לשינוי חקיקה מסודר של חוק חומרי נפץ. ועדיפה שעה אחת קודם.
