דיון בכנסת: אחוז הגברים המועסקים בחברה הערבית נמצא במגמת ירידה ונתוני הפשיעה במגמת עלייה
נציגת משרד האוצר, מעיין ספיבק, הסבירה כי הרשויות המקומיות הערביות לא היו רגילות לקבל תקציבי פיתוח, ולכן לא ידעו כיצד לנצל את התקציבים
עמי רוחקס דומבה
| 22/06/2021
קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, דני שם טוב
הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית, בראשות ח"כ מנסור עבאס, קיבלה היום סקירה אודות יישום החלטת הממשלה 922 – להשקעה בפיתוח כלכלי בחברה הערבית בשנים 2016-2020. בדיון עלה כי מתוך כ-10.7 מיליארד שקל הוקצו 9.7 מיליארד שקל ושולמו קצת יותר מ-6 מיליארד שקל. היו"ר עבאס אמר בפתח הישיבה כי בחינת הנעשה בעבר חשובה גם כדי לדעת מה נעשה, אך גם כדי לאפשר הסתכלות צופה פני עתיד בגיבוש תכנית כלכלית חדשה, שתטפל בבעיות העומק של החברה הערבית.
השרה לשוויון חברתי, ח"כ מירב כהן, אמרה כי לפי ההערכות מחיר אי השילוב של האוכלוסייה הערבית נאמד בכ-40 מיליארד שקל בשנה, ולכן צמצום הפערים הוא אינטרס של כל אחד במדינה. באשר לתכנית 922 ציינה כי מתוך 10.7 מיליארד שקל הוקצו עד כה 9.6 מיליארד. לדבריה, האתגר הוא לגבש את תכנית 923 ולהיכנס לתחומים שלא טופלו, כמו בריאות, רווחה, אלימות נגד נשים ועוד. "מקווה שזה יפתח דף חדש עם הציבור הערבי בישראל ושנצליח לצמצם את הפערים", סיכמה השרה כהן.
נציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, לירן קוסמן, סקר בפני הוועדה את המצב בחברה הערבית ואמר כי החסמים העיקריים ביישום התכנית נוגעים בעיקר לקשיים בממשקים בין הרשויות המקומיות לממשלה. לדבריו, קיים מחסור בקרקעות ציבוריות ברשויות המקומיות וישנם חסמי ביצוע בכל הנוגע לתכנון ובנייה וחוסר יכולת להעמיד מצ'ינג לתקציבים ממשלתיים.
ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, חסאן טואפרה, הציג בפני הוועדה נתונים ואמר כי בשנים האחרונות התכניות הממשלתיות התמקדו בעיקר בנשים, וכפועל יוצא 70% מהסטודנטים הערבים עם סטודנטיות. עוד עלה מהנתונים כי אחוז הגברים המועסקים בחברה הערבית נמצא במגמת ירידה ונתוני הפשיעה במגמת עלייה.
באשר לתקציב תכנית 922 אמר טואפרה כי רוב התקציב הוקצה לפיתוח תשתיות פיזיות, כמו כבישים. לדבריו, מתוך תקציב של 10.7 מיליארד שקל הוקצו 9.7 מיליארד שקל ובוצעו במזומן קצת יותר מ-6 מיליארד שקלים, שהם כ-62%, לא כולל תקציבי החינוך. הוא הוסיף כי במשך הזמן הופקו לקחים והוסרו חסמים, באופן שנועד לאפשר לרשויות לקבל תקצוב בצורה טובה יותר. עם זאת, גם טואפרה ציין כי רוב התכניות הממשלתיות דורשות מהרשות להשקיע כסף במצ'ינג, והרשויות לא מסוגלות לעמוד בכך.
נציגת משרד האוצר, מעיין ספיבק, הסבירה כי הרשויות המקומיות הערביות לא היו רגילות לקבל תקציבי פיתוח, ולכן לא ידעו כיצד לנצל את התקציבים. לדבריה, יש רשויות שלא מנצלות עשרות מיליוני שקלים לפרויקטים. כדי להתמודד עם החסם הזה הוקצו אנשי קשר לרשויות, לסייע למצות את המשאבים.
היו"ר עבאס ביקש לדעת כיצד ישתקף הסיוע ההמשכי בתקציב המדינה. ספיבק השיבה כי החלטת הממשלה בעניין צריכה להיות מאושרת עד ההצבעה על התקציב בכנסת, בין ה-5 באוגוסט ועד ה-6 בנובמבר. היא הוסיפה כי מומלץ שההחלטה המפורטת תגיע לממשלה עם הנחת התקציב על שולחן הכנסת. טואפרה הוסיף כי צריך לוודא שהמסגרת התקציבית מוקצת, ובאשר לפירוט אפשר להמתין עד אישור התקציב בכנסת.
ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי אמרה כי אזורי תעשייה ותעסוקה, וכך גם משרדי ממשלה, שמביאים הכנסות מניבות, כמעט ואין ברשויות הערביות. היא הוסיפה כי צריך לעודד הכנסה מניבה וכן גיוס משאבים מחו"ל, בדגש על בריתות ערים תאומות. עוד אמרה רינאווי זועבי, כי צריך תקציב להסכמי גג. בתגובה לכך ציין היו"ר עבאס, כי בהסכם הקואליציוני יש הבטחה ל-5 הסכמי גג לפחות. טואפרה הוסיף כי הסכם הגג הראשון במגזר הערבי הולך להיחתם בקרוב באום אל פאחם. עם זאת הוא שב וציין כי הבעיה היא מחסור בעתודות קרקע מדינה.
ח"כ מופיד מרעי אמר כי צריך להתחיל לחפש את הגרוש לא מתחת לפנס, אלא איפה שבאמת הלך לאיבוד. לדבריו, ללא תכנון רוחבי, בכל התחומים, לא ניתן יהיה להתקדם. "כל עוד אין לך תכנית לא תוכל לנצל את הכסף. ניצול של 60% זה תעודת עניות, לא תעודת הוקרה", אמר. הוא הוסיף כי תכנית 923 צריכה לכלול כסף צבוע בתקציב המדינה.
ח"כ רות וסרמן לנדה הסכימה כי תכנון זה הבסיס, והוסיפה כי צריך לעודד אנשי מקצוע איכותיים לעבוד כמהנדסים ברשויות המקומיות. לדבריה, כיום הדבר לא משתלם להם כלכלית, ולכן הם עובדים בשוק הפרטי. עוד ציינה ח"כ וסרמן לנדה, כי צריך ללוות את הרשויות המקומיות באופן צמוד, לפחות בשלבים הראשונים של ביצוע התכנית, כדי ליישם תכניות ולהחזיר את האמון של האדם ברחוב בתהליך המוניציפאלי. באשר להסכם הגג באום אל פאחם, אמרה ח"כ וסרמן לנדה, כי הוא חייב להיות מוצלח אחרת אף אחד לא ישקיע בהסכמי גג בחברה הערבית.
ח"כ לשעבר אימאן חטיב יאסין אמרה כי יש מספיק אנשי מקצוע ראויים בחברה הערבית, שבהחלט צריך אותם ברשויות המקומיות, אך צריך לתת להם תשתית ראויה להצלחה. לדבריה, "אם רוצים לדבר על פיתוח החברה הערבית ולהקצות משאבים צריך גם להסיר חסמים, כדי שתכניות יצאו לפועל גם בתוך החברה הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה".
היו"ר עבאס סיכם את הדיון ואמר כי בכוונת הוועדה להמשיך לעקוב, הן אחר יישום החלטה 922 והן אחר קידום תכנית ההמשך 923.
נציגת משרד האוצר, מעיין ספיבק, הסבירה כי הרשויות המקומיות הערביות לא היו רגילות לקבל תקציבי פיתוח, ולכן לא ידעו כיצד לנצל את התקציבים
קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, דני שם טוב
הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית, בראשות ח"כ מנסור עבאס, קיבלה היום סקירה אודות יישום החלטת הממשלה 922 – להשקעה בפיתוח כלכלי בחברה הערבית בשנים 2016-2020. בדיון עלה כי מתוך כ-10.7 מיליארד שקל הוקצו 9.7 מיליארד שקל ושולמו קצת יותר מ-6 מיליארד שקל. היו"ר עבאס אמר בפתח הישיבה כי בחינת הנעשה בעבר חשובה גם כדי לדעת מה נעשה, אך גם כדי לאפשר הסתכלות צופה פני עתיד בגיבוש תכנית כלכלית חדשה, שתטפל בבעיות העומק של החברה הערבית.
השרה לשוויון חברתי, ח"כ מירב כהן, אמרה כי לפי ההערכות מחיר אי השילוב של האוכלוסייה הערבית נאמד בכ-40 מיליארד שקל בשנה, ולכן צמצום הפערים הוא אינטרס של כל אחד במדינה. באשר לתכנית 922 ציינה כי מתוך 10.7 מיליארד שקל הוקצו עד כה 9.6 מיליארד. לדבריה, האתגר הוא לגבש את תכנית 923 ולהיכנס לתחומים שלא טופלו, כמו בריאות, רווחה, אלימות נגד נשים ועוד. "מקווה שזה יפתח דף חדש עם הציבור הערבי בישראל ושנצליח לצמצם את הפערים", סיכמה השרה כהן.
נציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, לירן קוסמן, סקר בפני הוועדה את המצב בחברה הערבית ואמר כי החסמים העיקריים ביישום התכנית נוגעים בעיקר לקשיים בממשקים בין הרשויות המקומיות לממשלה. לדבריו, קיים מחסור בקרקעות ציבוריות ברשויות המקומיות וישנם חסמי ביצוע בכל הנוגע לתכנון ובנייה וחוסר יכולת להעמיד מצ'ינג לתקציבים ממשלתיים.
ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, חסאן טואפרה, הציג בפני הוועדה נתונים ואמר כי בשנים האחרונות התכניות הממשלתיות התמקדו בעיקר בנשים, וכפועל יוצא 70% מהסטודנטים הערבים עם סטודנטיות. עוד עלה מהנתונים כי אחוז הגברים המועסקים בחברה הערבית נמצא במגמת ירידה ונתוני הפשיעה במגמת עלייה.
באשר לתקציב תכנית 922 אמר טואפרה כי רוב התקציב הוקצה לפיתוח תשתיות פיזיות, כמו כבישים. לדבריו, מתוך תקציב של 10.7 מיליארד שקל הוקצו 9.7 מיליארד שקל ובוצעו במזומן קצת יותר מ-6 מיליארד שקלים, שהם כ-62%, לא כולל תקציבי החינוך. הוא הוסיף כי במשך הזמן הופקו לקחים והוסרו חסמים, באופן שנועד לאפשר לרשויות לקבל תקצוב בצורה טובה יותר. עם זאת, גם טואפרה ציין כי רוב התכניות הממשלתיות דורשות מהרשות להשקיע כסף במצ'ינג, והרשויות לא מסוגלות לעמוד בכך.
נציגת משרד האוצר, מעיין ספיבק, הסבירה כי הרשויות המקומיות הערביות לא היו רגילות לקבל תקציבי פיתוח, ולכן לא ידעו כיצד לנצל את התקציבים. לדבריה, יש רשויות שלא מנצלות עשרות מיליוני שקלים לפרויקטים. כדי להתמודד עם החסם הזה הוקצו אנשי קשר לרשויות, לסייע למצות את המשאבים.
היו"ר עבאס ביקש לדעת כיצד ישתקף הסיוע ההמשכי בתקציב המדינה. ספיבק השיבה כי החלטת הממשלה בעניין צריכה להיות מאושרת עד ההצבעה על התקציב בכנסת, בין ה-5 באוגוסט ועד ה-6 בנובמבר. היא הוסיפה כי מומלץ שההחלטה המפורטת תגיע לממשלה עם הנחת התקציב על שולחן הכנסת. טואפרה הוסיף כי צריך לוודא שהמסגרת התקציבית מוקצת, ובאשר לפירוט אפשר להמתין עד אישור התקציב בכנסת.
ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי אמרה כי אזורי תעשייה ותעסוקה, וכך גם משרדי ממשלה, שמביאים הכנסות מניבות, כמעט ואין ברשויות הערביות. היא הוסיפה כי צריך לעודד הכנסה מניבה וכן גיוס משאבים מחו"ל, בדגש על בריתות ערים תאומות. עוד אמרה רינאווי זועבי, כי צריך תקציב להסכמי גג. בתגובה לכך ציין היו"ר עבאס, כי בהסכם הקואליציוני יש הבטחה ל-5 הסכמי גג לפחות. טואפרה הוסיף כי הסכם הגג הראשון במגזר הערבי הולך להיחתם בקרוב באום אל פאחם. עם זאת הוא שב וציין כי הבעיה היא מחסור בעתודות קרקע מדינה.
ח"כ מופיד מרעי אמר כי צריך להתחיל לחפש את הגרוש לא מתחת לפנס, אלא איפה שבאמת הלך לאיבוד. לדבריו, ללא תכנון רוחבי, בכל התחומים, לא ניתן יהיה להתקדם. "כל עוד אין לך תכנית לא תוכל לנצל את הכסף. ניצול של 60% זה תעודת עניות, לא תעודת הוקרה", אמר. הוא הוסיף כי תכנית 923 צריכה לכלול כסף צבוע בתקציב המדינה.
ח"כ רות וסרמן לנדה הסכימה כי תכנון זה הבסיס, והוסיפה כי צריך לעודד אנשי מקצוע איכותיים לעבוד כמהנדסים ברשויות המקומיות. לדבריה, כיום הדבר לא משתלם להם כלכלית, ולכן הם עובדים בשוק הפרטי. עוד ציינה ח"כ וסרמן לנדה, כי צריך ללוות את הרשויות המקומיות באופן צמוד, לפחות בשלבים הראשונים של ביצוע התכנית, כדי ליישם תכניות ולהחזיר את האמון של האדם ברחוב בתהליך המוניציפאלי. באשר להסכם הגג באום אל פאחם, אמרה ח"כ וסרמן לנדה, כי הוא חייב להיות מוצלח אחרת אף אחד לא ישקיע בהסכמי גג בחברה הערבית.
ח"כ לשעבר אימאן חטיב יאסין אמרה כי יש מספיק אנשי מקצוע ראויים בחברה הערבית, שבהחלט צריך אותם ברשויות המקומיות, אך צריך לתת להם תשתית ראויה להצלחה. לדבריה, "אם רוצים לדבר על פיתוח החברה הערבית ולהקצות משאבים צריך גם להסיר חסמים, כדי שתכניות יצאו לפועל גם בתוך החברה הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה".
היו"ר עבאס סיכם את הדיון ואמר כי בכוונת הוועדה להמשיך לעקוב, הן אחר יישום החלטה 922 והן אחר קידום תכנית ההמשך 923.
