דעה | פיץ׳ המכירות של הרמטכ״ל חושף דעיכה בדימוי הציבורי של הצבא 

הרמטכ״ל, רב אלוף אביב כוכבי, הפך לרגע לאיש מכירות שמוכר לציבור ולממשלה החדשה את צה״ל כמוצר בטקס לזיכרו של רא״ל (ז״ל) אמנון ליפקין שחק. עצם העובדה שרמטכ״ל נדרש למכור את ההשקעה בצה״ל לציבור מעידה על כרסום בתדמית הציבורית של הצבא

אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל 

הרמטכ״ל, רב אלוף אביב כוכבי, נשא נאום במסגרת הכנס השנתי לזכרו של רא"ל (בדימוס) אמנון ליפקין שחק ז"ל. הנאום, שאורכו כמעט שעה וחצי, מוקדש רובו ככולו לדימוי הכלכלי של צה״ל בעיני הציבור. למשך שעה וחצי הפך כוכבי ממפקד עליון, לאיש מכירות. כזה שניסה לשכנע את הציבור שכדאי להשקיע בצה״ל. 

זה דיון תקציב 

עצם העובדה שרמטכ״ל צריך להפוך לאיש מכירות כדי להשיג מימון לצבא, מעלה תהיות לגבי הדימוי הציבורי של הצבא. אם בעבר צה״ל היה נחשב לסוג של ״פרה קדושה״, כזו שאין מבקרים אותה, ב-2021 נראה כי הציבור בישראל פחות רומנטי בהקשר זה. 

מדינת ישראל עדיין נסמכת על צה״ל כדי לשרוד, בזה כוכבי צודק. אבל זה נכון כמעט לכל מדינה. כך שישראל אינה שונה בהקשר זה מיתר העמים. ועדיין, כפי שציין כוכבי, אם ב-1981 תקציב הביטחון היה כ-30 אחוזים מתקציב המדינה, כיום הוא עומד על כ-12 אחוזים. 

חלק מהקיטון ניתן לייחס להתייעלות הצבא בשנים האחרונות. גם התייעלות זו לא הגיעה מהחלל החיצון אלא מלחץ הציבור, באמצעות הממשלה, להקטין את ההוצאה על ביטחון לטובת וקטורים אחרים. אזרחיים. מגמה זו טבעית. מדינת ישראל בת 73, מבוגרת יותר, מנוסה יותר, ובעיקר - גדולה יותר. 

מרשם האוכלוסין הישראלי מגיע בקרוב לכעשרה מליון אזרחים. מדובר בהרבה אנשים שרוצים לחיות ברמת חיים מערבית (כלומר, יקרה), רוצים שירותים בסיסיים לכולם, ברמה גבוהה (מזון, רפואה, מים, תחבורה) ובפריסה ארצית. זה עולה כסף, והרבה ממנו. 

נוסיף לזה קבוצות גדולות באוכלוסיה שלא משלמות מיסים בכלל או משלמות מעט מיסים, והגענו למצב שבו אין מספיק כסף למדינה לממן את דרישות האזרחים שלה. גם המשאבים הטבעיים של המדינה לא מייצרים מספיק הכנסות כדי לכסות גביית מיסים חלקית.

כלומר, צה״ל הפך להיות ״עוד שירות״ לאזרח. כמו קופת חולים, מים זורמים, כבישים חדשים, רכבת קלה ועוד. זאת, בשונה מפעם, שהציבור ראה בצה״ל ׳השירות׳. במילים אחרות, צה״ל איבד את קרנו בעיני הציבור ומכאן, בעיני הממשלה. 

איראן איראן. זאב זאב 

את הירידה בקרנו של צה״ל בעיני הציבור ניסה ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, לשפר באמצעות הפחדות חוזרות ונישנות לגבי איראן. נתניהו, לפחות בעשור האחרון, הגדיר את איראן כאיום קיומי. 

עבורו, מדובר בשילוב אינטרסים - מחד, איראן סיפקה לו את הפחד הדרוש לשלוט באוכלוסיה גדולה (כל מנהיג צריך שהציבור שלו יפחד ממשהו). מאידך, איראן מספקת את מסגור הנרטיב הנדרש להפנות תקציבים גדולים יותר לצה״ל ולמוסד. 

כוכבי שיחק את המשחק וגם הוא משתמש באיראן לטובת העלאת קרנו של צה״ל בעיני האוצר. הוקמה מנהלת ״המעגל השלישי״ עם קצין בכיר ייעודי, עם תקציבים משלה, חיל האוויר מבצע תרגילים בארץ ובחו״ל לדמות תקיפה באיראן ועוד. 

עם זאת, בספק כמה הציבור קונה את הסיפור של איראן לאחר עשור שבו מפחידים אותו השכם וערב בנושא. מספר בכירים ביטחוניים לשעבר, כולל הרמטכ״ל לשעבר, אמרו שאין על ישראל איום קיומי, ובכך שמטו את השטיח מתחת לטיעונים שצה״ל ונתניהו הציגו לאוצר ולציבור. 

״שומר (בלי) חומות״

גם המלחמה האחרונה בעזה, מבצע ״שומר החומות״, לא הצליח להחזיר את קרנו של צה״ל. לא משנה כמה דובר צה״ל ניסה למכור ניצחון מוחץ, מעטים האזרחים שהאמינו לזה. 

צבא עם תקציב של כמעט 100 מיליארד ש״ח בשנה, לא מצליח לנצח ארגון טרור של אולי עשרים אלף איש בשטח שגודלו כעיר גדולה בישראל. לאחר 11 ימי לחימה ומעל 4000 רקטות שנורו לשטח ישראל, קשה להאמין לדברי ההלל שצה״ל מספר על עצמו. 

מציאות זו מתחברת גם לדו״חות ולפרסומים של נציב קבילות החיילים לשעבר, אלוף במיל׳ יצחק בריק. הוא בין היחידים שעומד שנים בככר העיר ואומר לכל מי שמוכן להקשיב שצה״ל לא מוכן למלחמה. וזה בלשון המעטה. 

המוכנות למלחמה אינה מהות הכל. אם אין סכנה קיומית, צה״ל מתפקד בעיקר כמשמר גבול מורחב תחת הסיסמא מלחמה בין המלחמות. הסכמי השלום עם מצרים וירדן, ואלו האחרונים עם מדינות המפרץ, צמצמו מאד את סכנת המלחמה הקיומית בעיני הציבור. גם האיומים מצד חיזבאללה וחמאס כבר הפכו לשגרה שהאזרחים למדו לחיות איתה. 

המראות של עירק וסוריה מפורקות גם עשו את שלהם. צה״ל מפציץ כל שני וחמישי בסוריה, בשגרה שכבר לא מעניינת איש. עוד כתבה בעיתון על תקיפה בסוריה. מעבירים עמוד. אסד בעיקר נלחם על קיומו ויקחו לו עוד שנים כנראה לבניין כוח שיאיים על ישראל. 

צה״ל ניוז 

אווירה זו מצטרפת לאובדן אמון ציבורי בדובר צה״ל. המבצע האחרון הוא עוד חוליה בשרשרת שהחלה לפני מספר שנים שצה״ל הפסיק לשקף לציבור את המציאות. אלא הפך להתנהג כמו כל תאגיד עסקי ולמכור לקהל היעד נרטיב ממסוגר היטב של מציאות שמתאימה לו. מה שמתאים לצה״ל הוא מספר לציבור ומה שלא, לא. דברי ביקורת על הצבא מצד כתבים צבאיים נתפסים בצה״ל כאיום קיומי. אפרופו. 

אובדן האמון בדובר צה״ל, הוא רק תוספת לדעיכה בדימוי צה״ל בציבור שהביאה לכך שהרמטכ״ל צריך להילחם על תקציב הצבא כמו אחרון אנשי המכירות. זה מכלול מרכיבי מציאות שמשפיע על תפיסת האזרח את הצבא. ותפיסה זו משפיעה על נבחרי ציבורי ועל המינהל הציבורי ובסופו של דבר משפיעה על תקציב צה״ל. ואת זה מנסה הרמטכ״ל לתקן, בין היתר, באמצעות נאומים מהסוג שנתן בטקס הזיכרון לליפקין - שחק. 

רמטכ״ל בלי תר״ש 

ניכר כי הנאום שהכין כוכבי בתשומת לב רבה, נובע מהתיסכול האישי שלו. בתור רמטכ״ל הוא הגיע עם תכנית רב שנתית (תנופה) מגובשת. כוכבי יודע מה הוא רוצה כבר שנים. ועכשיו, שהגיע לפסגת צה״ל, ארע צירוף אירועים (כאוס פוליטי בנוסף למגיפה עולמית) שהשאיר אותו כמעט בלי כסף ליישם את התכנית עליה עמל שנים. 

אבל לא הכל שחור. לכוכבי יש עד סוף 2022. זה בערך עוד שנה וחצי בתפקיד. עם ממשלה חדשה, כזו שתתן לו כסף, אולי הוא יספיק עוד לממש חלק מכל ההשקעות שרצה בתר״ש תנופה. הציבור צריך לראות בתקציב הביטחון השקעה כדאית - כך יפחת הלחץ הציבורי על ממשלה שתתן כסף לצה״ל במקום לאפיקים אחרים. 

והדברים רלוונטים בעיקר בתקופה זו. כוכבי מבין את האווירה הכלכלית. ולא מהיום. מגיפת הקורונה איתנו כבר שנה וחצי כמעט. אמנם אינה מטרידה כמעט את אזרחי ישראל, אך השפעותיה צפויות להשאר לפחות בשנתיים הקרובות. בעוד ישראל יצאה מהמשבר הרפואי, אירופה, ארה״ב ואסיה עדיין בתוכו. ואלו שווקי הייצוא העיקריים של התעשייה הישראלית על כל גווניה. גם כמות המובטלים עדיין גבוהה יחסית לשגרה וכך גם הבור התקציבי שנוצר בשל הקורונה. 

כאמור, כוכבי פנה בנאום לממשלה החדשה. מבחינתו, ציר הזמן הוא השנה וחצי הקרובות. הממשלה מצידה תצטרך להעביר את חוק התקציב לשנה או שנתיים עד סוף השנה, תלוי כמה הקוליאציה החדשה תצליח לגבש קונצנזוס. וזה לא הולך להיות קל. עד אז, מערכת הביטחון, כולל צה״ל, עובדים על תקציב 2019. בלי חוק תקציב חדש, כוכבי לא יוכל לעשות הרבה בזמן שנותר לו בתפקיד. 

אולי יעניין אותך גם

ראש ה-BND לשעבר, ד"ר אוגוסט הנינג. קרדיט: WHEN

יומינט לכולם: ראש המוסד וראש הביון הגרמני לשעבר חוברים לגלות איומים פנימיים בתחום הסייבר

ראש ה-BND לשעבר, ד"ר אוגוסט הנינג מצטרף לדני יתום, ראש המוסד לשעבר בחברת WHEN. החברה השיקה לאחרונה מערכת חדשה בשם OTOGRAPH, המאפשרת למנהלים לזהות ולנטר התנהגות חשודה ברשתות הארגוניות