פרשנות | הנקמה של ביידן בנתניהו, והעידן החדש שיצא לדרך

משיחת הטלפון הראשונה, דרך הצהרות בנוגע לשיתוף פעולה בנושא האיראני ועד להקמת צוות מו״מ פלסטיני – הממשל האמריקני פתח דף חדש מול ישראל, ולא יתגעגע

לפיד ובנט ביום א׳ השבוע. בקרוב נסיעה משותפת לוושינגטון? צילום: Ilia Yefimovich/DPA, via REUTERS

עוד לא יבשה הדיו מחתימת נפתלי בנט על הצהרת האמונים כראש הממשלה, וכבר המברך הראשון מעבר לים: נשיא ארה״ב בכבודו ובעצמו, ג׳ו ביידן. ״בשם האומה האמריקנית, אני מברך את ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש הממשלה החלופי יאיר לפיד, וכל חברי הממשלה החדשה״, כתב ביידן בהצהרה שפורסמה באתר הבית הלבן, והוסיף כי אין לישראל חברה טובה מארצות הברית וכי הוא מצפה לתחילת העבודה המשותפת. שעה קלה לאחר מכן, כבר שוחחו השניים בטלפון.  

באותה המידה שהייתה זו הושטת יד חמה ואפילו מרגשת מצד המנהיג החשוב בעולם כלפי ראש הממשלה הטרי של בת הברית החשובה באזור, היה זה איתות מובהק לבנימין נתניהו - עמוס בניכור קפוא כפי שרק האמריקנים יודעים לעשות: זמנך עבר, וטוב שכך. נתניהו לא זכה לבדל קונקרטי של תודה או אפילו לאזכור בהצהרה הנשיאותית, כמו גם בהודעה לעיתונות שסיכמה את שיחת הטלפון. זהו ההמשך הישיר של תחילת כהונת ביידן, אז ״ייבש״ את נתניהו כמעט חודש שלם עד שטלפן וערך עמו את השיחה המסורתית. ניתן ממש לדמיין את הנשיא מחייך לעצמו ביום ראשון בערב, בעודו עוקב אחרי המתרחש בירושלים. הוא הרי יודע עד כמה הכבוד של נתניהו חשוב לו. 

ביידן אמנם היה עסוק במיוחד באותו יום (פסגת ה-G7 וההכנות לפסגת נאט״ו שלמחרת), אבל אין ספק שעודכן היטב בפרטי הנאום הראשון של נתניהו כראש האופוזיציה, במהלכו – באקט שערורייתי וחסר תקדים, ששם ללעג את עקרונות הדיפלומטיה – חשף כי סירב (לכאורה) לבקשת הממשל האמריקני להותיר את חילוקי הדעות בנושא הגרעין האיראני מאחורי הקלעים, וכן כי דחה (לכאורה) דרישות להקפאת בנייה במזרח ירושלים ובהתנחלויות. נתניהו אולי ניסה לאגף את בנט מימין ולהגביר את הקרע מול וושינגטון, אבל הדבר לא ״עלה בידו״.

״הנשיא הביע את כוונתו הנחרצת להעמיק את שיתוף הפעולה בין ארה״ב לישראל. המנהיגים הסכימו להתייעצויות קרובות בכל הנושאים הקשורים לביטחון אזורי, לרבות איראן. בנוסף, מסר הנשיא כי בכוונת ממשלו לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ישראל על המאמצים לקידום שלום, ביטחון ושגשוג עבור ישראלים ופלסטינים״, נכתב בסיכום השיחה הטלפונית של השניים. ושוב, המסר פה מכוון לשניים: לבנט (אל תתרגש מדברי הבלע של קודמך בתפקיד) - ולנתניהו (אתה לא מעניין, אתה משעמם אותנו, אם להשתמש בפרפרזה על מילותיו של נתניהו עצמו).

וחוץ מהצהרות, מה קורה בפועל? ובכן, האמריקנים כבר יזמו הקמת צוות פלסטיני שיפעל להתנעה מחודשת של היחסים מול ישראל ולשיתוף פעולה שיוביל גם לשיפור במצב בגדה. אהוד יערי דיווח עבור חדשות 12 כי הפלסטינים יגיעו לשולחן המו״מ עם דרישות שונות לצעדים בוני אמון ולהרחבת סמכויות בשטחי B ו-C, וכי ייתכן והשיח יתנהל לא מול בנט אלא מול לפיד המתון יותר – שכבר הספיק לנהל שיחה ידידותית אחת לפחות עם מקבילו האמריקני, אנתוני בלינקן.   

רבות דובר על הצורך האקוטי בשיקום היחסים עם ארה״ב בעידן פוסט-נתניהו, שהרי סך היחסים הללו גדול מכל אפיזודה ממשלתית, ארוכה ככל שתהיה. העידן הזה הגיע, והדף החדש שנפתח בין ירושלים לוושינגטון הולך ומתמלא בכתב צפוף (לפחות עד לחילופי השלטון הבאים). השנים הרבות בהן נהג נתניהו בבוז גלוי כלפי הממסד הדמוקרטי האמריקני דופקות עכשיו בדלת, מעוניינות לפרוע את חובן. לתשומת לב האורחת המכובדת, ניקי היילי.