דעה | שר התקשורת החדש-ישן עדיין תלוי בבזק - ועושה הכל לשמר אותה כמונופול תקשורת 

מתווה הסיבים שקידם הנדל אמנם האיץ את פריסת הסיבים - אך בעיקר מצד בזק. זו צפויה להשיג מחדש מונופול בעולם התשתיות עם 90 אחוזי פריסה. שרי תקשורת מתחלפים, תשתיות משתדרגות, אבל עולם כמנהגו נוהג. מתווה עם כרוניקה של סוף ידוע מראש

קרדיט: דוברות משרד התקשורת

אתמול (ג׳) נכנס לתפקידו יועז הנדל כשר תקשורת חדש-ישן. הנדל חתום בסיבוב הקודם על קידום מתווה הסיבים, דור-5 ופתיחת שוק תשתיות התקשורת לתחרות באמצעות הכנסת יזמים פרטיים. 

אבל אליה וקוץ בה. המהלכים של הנדל אכן מאיצים פריסת סיבים, אך בעיקר מצד בזק. זו ניצלה את התלות של המתחרים בסבסוד שלה כדי לנכס 90 אחוזים מישראל (80 + 10). המשמעות - בזק רק חיזקה את מעמדה כמונופול תקשורת. הודות לשר. בעוד שש שנים, שר התקשורת העתידי, יתעורר למציאות דומה לזו שהייתה בעולם הנחושת. 

קרן הצבי  

על פי מסיבת העיתונאים שערך השר אתמול (ג), מכרזים לקרן הסבסוד, הבסיס למתווה הסיבים, עתידים לצאת בקרוב. זאת, כתלות בשינוי הרישיון של בזק שהיא מקור הכספים העיקרי לקרן. לפי המתווה, איפה שבזק לא פורסת, היא תשלם אחוז מסוים מהרווח השנתי שלה לטובת סבסוד פריסה באותם אזורים. 

כאמור, בזק התחייבה כבר על 80 אחוזי פריסה, עם אפשרות ל-90 אחוזי פריסה. כך שבפועל, הקרן אמורה לממן 10 אחוזים מהמדינה. האזורים הכי לא כדאיים כלכלית. על פי הנתונים שהציג השר, הקרן בשמה (קופת התמרוץ) צפויה להיות בסך של 80-90 מליון ש״ח בשנה. בכל שנה צפוי לפחות מכרז אחד על פריסה באזורי סבסוד.  

השאלה היא איך יצליח המשרד לייצר כדאיות כלכלית במקום שאפילו בזק, עם כל הרעב שלה לשמר אחיזה בשוק התקשורת, לא רוצה לפרוס אליו. בסופו של יום, הקרן נותנת סבסוד חלקי בלבד על הפריסה וספק התקשורת יצטרך למצוא החזר השקעה בשנים לאחר מכן מהלקוחות באותם אזורים. מכאן, שספק עד כמה הקרן תהיה יעילה בייצור כדאיות כלכלית באותם 10 אחוזי פריסה. בכל שאר האזורים בזק צפויה לפרוס. 

מציאות נושכת 

במשרד התקשורת מעריכים כי בסך הכל, כ-40 אחוזים ממשקי הבית בישראל עם נגישות לסיבים אופטיים. מדובר בקצב פריסה מהיר גם ביחס למדינות אחרות בעולם בתקופה של השלוש שנים האחרונות. עם זאת, עדיין נותרו מספר שאלות. הקרן שמתבססת על בזק לא צפויה לקום מעשית עד אמצע 2022. מדוע? מכיוון שגם אחרי תיקון הרישיון של בזק, צריך לחכות לדו״חות 2021 שיפורסמו כנראה ברבעון ראשון של 2022. הרי ההפרשה לקרן היא מהרווחים של החברה. 

בזק מצידה תמשוך כמה שאפשר על פי החוק, כדי למנוע מהמתחרים שלה את הסבסוד. בינתיים היא תפרוס באזורי ההתחייבות שלה, בקצב הכי מהיר שהיא יכולה. את מרבית הוצאות הפריסה תרשום בזק בדו״חות כהשקעה, כפי שהיה ברשת הNGN, כך שלא תפגע הEBITA של החברה. 

המתחרים לא ילכו לפרוס איפה שלא כדאי בלי הקרן. כך בזק גם תשמור על אותם 10 אחוזי פריסה פוטנציאלים פנויים (ההבדל בין 80 ל-90 אחוזי פריסה), וגם תגדר את המתחרים לפריסה של לכל היותר, 50 אחוזים מהמדינה (אותם אזורים עם פוטנציאל כלכלי בהם לא מחכים לסבסוד של הקרן). 

משרד התקשורת לא ירוץ להטיל סנקציות על בזק בגין איחורים בתשלום לקרן, כי בתכלס, מרבית פריסת הסיבים בישראל (90 אחוזים) בשש השנים הקרובות מבוססת על בזק. אז יש כאן מאזן אימה בין הרגולטור לספק התקשורת הגדול במדינה. 

שר התקשורת גם לא צפוי לפתוח את התחרות בבזק והוט מצד רשויות מקומיות. כיום, רשות מקומית יכולה, באמצעות יזם פרטי, לפרוס תשתית אינטרנט בתחומה. אבל, כזו המוגבלת למוסדות ציבור ברשות ולשטחים ציבוריים בלבד. רשות מקומית לא יכולה לקבל רישיון מפעיל כי המשרד חוסם אותה. 

למרות שמדובר בערוץ הכנסה מהותי לרשות מקומית ובמרכיב תחרות משמעותי מול בזק והוט, המשרד לא ״משחרר את החבל״. שאלתי את השר ישירות בנושא ואין מצידו תגובה ברורה. לא נראה כי השר רוצה לקדם תחרות אמיתית מול הספקיות הגדולות, מתוך מטרה לתת להן לסיים את פריסת הסיבים ורשת דור-5 בשנים הקרובות. 

בסופו של דבר, הצלחת השר תלויה, כאמור בכותרת המאמר, באינטרסים העסקיים של ספקי התקשורת הגדולים. בעיקר באלו של בזק. 

האתגר: יישובים ערבים וחרדים

במהלך מסיבת העיתונאים, נשאל השר, לגבי פריסת תשתיות ביישובים חרדים וערבים. בחלק מיישובי המגזר הערבי, יש חשש רב מפריסת סיבים ותשתיות דור-5. עובדה המקשה על פריסת התשתיות. כמו גם, בחלק מיישובים אלו, ישנה פריסה פיראטית של תשתיות המפרנסת משפחות מקומיות, עובדה עמה הממשלה מתקשה להתמודד. בעיקר עם האכיפה נגד תשתיות תקשורת פיראטיות - כאלו שאינן ברישיון. 

בהקשר המגזר החרדי, למרות נציגות חרדים בממשלה, התשתיות במגזר החרדי היו מוזנחות שנים. ״אני לא מקבל את המציאות הזו״, אמר הנדל. ״אני לא כופה על אזרח להתחבר לרשת. אבל אנחנו כמדינה צריכים לתת לו כלים לעצמאות כלכלית. בממשלה הזו יותר קל לי. בסיבוב הקודם היו אתגרים לא פשוטים עם הנציגות החרדית שהתנגדה למתן הכלים. רציתי לייצר תשתיות כמו בכל מקום.״

נקודה נוספת בהקשר זה היא הכדאיות הכלכלית של מתווה הסיבים ביישובים חרדים וערבים. ״כאשר מגיעה חברה מסחרית היא חושבת איפה יש כסף. הן מנוע הצמיחה שלנו. איפה שהן לא רוצות לפרוס, שידעו שיש קרן שתתמוך בפריסה״, הסביר הנדל. 

״יש לנו את הקרן. בקווי היסוד של הממשלה, יש התחייבות לפריסת סיבים בכל מקום בארץ.״ אם יצא מכרז ולא באים? ״אנחנו בעולם כלכלי. אם אין היגיון כלכלי, לא יפרסו. המכרזים יצטרכו לספק היגיון כלכלי. אם אין מתמודדים במכרז, זה אומר שהמכרז לא טוב״, הוסיף השר. 

שאלה נוספת הופנתה לשר בנוגע לפיקוח על מחירי הסיבים. ״אנחנו מתערבים רק איפה שזה פוגע באזרח. יש תחרות בין החברות ויש שוק סיטונאי שהוא תחרותי. בשלב הזה לא דרושה התערבות רגולטור״, אמרה מנכ״לית המשרד. 

חד קרן

לסיכום, נראה כי השר החדש-ישן תלוי באופן מוחלט בבזק וגם הקרן שהיא בסיס מתווה הסיבים לא תשמש לתחרות בבזק, אלא לעיגון הפוזיציה של בזק כמונופול בשוק תשתיות הסיבים. השר, למעשה, פועל לפי האינטרסים של בזק. עד כמה שזה נשמע מוזר לאור מתווה הסיבים שלכאורה היה אמור לייצר תחרות בשוק תשתיות הסיבים. 

בזק מבחינתה כבר פרוסה ב-60 אחוז מהמדינה וצריכה לחבר רק את הקצה לבתי אב. פעולה יקרה ומורכבת, נכון. אך לא אתגר גדול לבזק. לבזק יש כסף, אמצעים, ידע ורעב. בזק במרדף לשמר את המונופול על תשתיות העתיד (הסיבים). ולכן תרצה לפעול מהר כדי לנכס לעצמה 90 אחוזי פריסה. יותר אחוזי פריסה - פחות סבסוד של המתחרים. פחות מתחרים - יותר שליטה של בזק בשוק התקשורת. זו המשוואה. כאמור. 

ב-10 האחוזים הנותרים, המשרד , כנראה, יתקשה לספק מכרזים מוצלחים. אם בזק, עם כל הכסף שלה והרעב להשאר מונופול תקשורת, לא תרצה לפרוס בהם, כנראה שגם אחרים לא ירצו. על אף הסבסוד. 

במקום זאת, השר, שמבין את המציאות, יכול היה להביא כסף מהממשלה, במקום לחכות לכסף של בזק בקרן, ובכך לקדם את הפריסה של המתחרים לבזק עוד ב2020. בדומה למה שעושים בארה״ב. בצורה כזו, גם בזק הייתה פורסת פחות סיבים ומשאירה מקום למתחרים וגם אותם 10 אחוזים שאף אחד לא רוצה לפרוס בהם, היו נהנים מסיבים בלי לבקש טובות מאף אחד. 

במילים אחרות, אם השר החדש - ישן, הנדל, לא היה מתעקש על קרן במימון בזק, אלא הולך לאוצר ומביא כסף ציבורי לטובת פיתוח תשתיות תקשורת, הוא היה גם מקטין את כוחה של בזק בשוק התקשורת וגם דואג לאותם 10 אחוזים שאף אחד לא רוצה לפרוס אליהם. עם או בלי קרן. 

אבל הנדל נמנע מכך. גם ב2020 וגם היום. נוח לו יותר פוליטית להאשים את בזק מאשר לקדם תחרות ופריסה בפועל. השר יכול גם לשחרר את החבל לרשויות מקומיות להפוך לספקיות אינטרנט בפועל. מהלך כזה יפתח לבזק עוד 257 מתחרים (כמות הרשויות בישראל). כמו גם, יחזק את הרשויות המקומיות כלכלית על חשבון בזק ויתרום, בעקיפין, לאספקת שירותים טובים ואיכותיים יותר לאזרח במגוון תחומים.  במקום זאת, הכסף ילך לבעלי המניות של בזק. כאמור, כרוניקה של סוף ידוע מראש. 

אולי יעניין אותך גם