מחברים את התעשייה להייטק בעידן הפוסט-קורונה

במסגרת כנס הצפון בנושא דיגיטציה וחדשנות בתעשייה, דנו המשתתפים בחיבור בין ההייטק לתעשייה, במעטפת הממשלתית, ובתהליך הדיגיטציה בחברות

צילום: בר גוטהרץ barpic

כנס הצפון שהתקיים השבוע דן בחשיבות חיבור ההייטק לתעשייה באמצעות חדשנות טכנולוגית והטמעת כלים דיגיטליים, לצד הזדמנויות עסקיות ואסטרטגיות. בכנס, יוזמה של פארק הייטק בר לב בשיתוף חברת PwC ישראל, שולבו דוברים מהתעשייה, גופים ממשלתיים וחברות ייעוץ.

את הכנס הובילה מירב מצגר משה, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי פארק ההייטק בר לב, שדיברה על החשיבות הרבה בקשר ההדוק בין ההייטק לתעשייה ועל שיתופי פעולה המניבים הפרייה הדדית והתייעלות של שתי התעשיות. שיתופי פעולה אלה מאפשרים פיתוח והטמעת חדשנות ומקדמים התפתחות עסקית. שילוב טכנולוגיות הייטק בתעשייה מניבים תוצאות עסקיות, ייצוריות וכלכליות. אחת הדרכים לשילוב הינו שיתוף פעולה בין מיזמים טכנולוגיים לבין חברות תעשיה היוצר סינרגיה, מאפשר לכל אחד מהצדדים להתמקד בתחום ההתמחות בו הוא טוב וליהנות מהידע, הניסיון והתשתיות של הצד השני.

רובי סולימן, שותף וראש תחום ייעוץ והייטק בפירמת PwC ציין כי "אין ספק שהמגיפה הייתה כלכלית והשפיעה, אבל מגזר ההייטק פרח כמו שלא ראינו מעולם בעבר. יחד עם זאת, יש כאן סיכון. ניתן לדמות זאת ל׳קטר ההייטק׳ שמושך את כל המשק. אותו קטר יכול להתנתק מהקרונות ופשוט לשרת את עצמו ולרוץ קדימה. הדרך היחידה שבה יוכל קטר ההייטק להמשיך ולסחוב אחריו את הקרונות תהיה כאשר הם יתחברו אליו. בחיבור אליו המשמעות היא שמגזרים נוספים יתחברו אליו – כמו מגזר התעשייה – ויוודאו שהוא מושך אותם. מגזר התעשייה צריך ליזום חדשנות ולהטמיע טכנולוגיות חדשות״.  

טליה גזית, שותפה וראש טרנספורמציה דיגיטלית ב-PwC ישראל, הסבירה על התהליך שחברות צריכות לבצע בכדי להצליח בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית. "הצלחתן של חברות בטרנספורמציה, עוד בטרם ההטמעה הטכנולוגית, נעוצה בעובדה שהן שינו קודם כל את הקונספט העסקי שלהן שבהכרח משלב בתוכו טכנולוגיה. חברות מבינות היום את המגמות הגלובליות בעולם, כמו קיימות, שמירה על כדה"א, בריאות ותזונה, מתחברות אליהן ומבססות את כל הקונספט העסקי שלהן עליהן. שינויים נוספים יש לבצע ברמת השוק, ברמת החברה והלקוחות״.   

"על פי נתונים, 70% מהאנשים מצפים לחוויה דיגיטלית טובה יותר. 73% מהקניינים הם בני דור ה-Y  וההזמנות המקוונות בעולם ה-B2B צמחו ב-44%. העולם עבר לתצורה של הזמנות מקוונות, ואם כארגון אין לי אפשרות ליצור מסחר אלקטרוני בעולם ה-B2B אז מעיני הארגון נעלם פלח שוק ענק. כניסה לעולם המסחר האלקטרוני יכול להביא לעלייה של 33% הכנסות יותר במשך 3 השנים הראשונות. חווית השירות עצמה חייבת להיות הכי אישית שניתן לייצר ללקוח שלנו״.

בני אמויאל, מנכ״ל המכון לייצור מתקדם, סיכם את הפאנל והציג דוגמאות מהשטח של מפעלים שעברו תהליכי דיגיטציה בשנה האחרונה. אמויאל סיפר כי המכון לייצור מתקדם החל לפעול באישור משרד הכלכלה במרץ 2020, ממש טרום פרוץ הקורונה. בתכנית המקורית שנבנתה היה על המכון  לסייע לשיפור פריון בעזרת הטמעת טכנולוגיות ושיטות ניהול מתקדמות בכ-20 במפעלים. אולם, עם פרוץ המשבר, המכון נאלץ להתאים את תכנית העבודה למציאות המשתנה ובפועל הגדילו משמעותית את הסיוע למפעלים וסייעו במהלך השנה האחרונה למעל 200 מפעלים.

המכון פועל בארבעה תחומים: מערכות מידע, שיפור תהליכים, הכנסות אוטומציה ובקרה ודיגיטציה של תהליכים באמצעות מפת דרכים מותאמת לכל ארגון הכוללת כלים והמלצות. "התעשייה היצרנית היא הייטק לכל דבר", מסביר אמויאל ומוסיף, "תעשיית ההייטק מייצרת ב-9% מכוח התעסוקה בארץ, התעשייה היצרנית פי כמה וכמה, ולכן יש חשיבות בהשקעה ובתעשייה היצרנית ובחיבור בין ההייטק לתעשייה".

פארק הייטק בר-לב, בו התקייים הכנס, שם לו לחזון לייצר שינוי אזורי חברתי-כלכלי באמצעות תעסוקת הייטק, ולקדם את מיצוב הצפון כזירת הייטק צומחת ומובילה בתעשיית החדשנות הישראלית. חברות הייטק, סטארטאפים, חממות, אקסלרטורים ומוסדות אקדמיה כבר פועלים באזור לצד חברות תעשייה ושיתופי הפעולה בין התעשיות יוצרים תוצרים איכותיים המגדילים את התוצאות העסקיות של שני הצדדים.

אולי יעניין אותך גם