וועדת חוץ וביטחון בוחנת את טיפול משהב״ט בנפגעי פוסט טראומה

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ אופיר סופר: האוצר עושה לאגף השיקום מה שעשה אגף השיקום לנכים – מנסה להתיש אותם. האוצר: רוצים תוספת תקציב שנתית של 300 מליוני ש״ח

וועדת חוץ וביטחון בוחנת את טיפול משהב״ט בנפגעי פוסט טראומה

קרדיט: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ

ועדת המשנה לכח אדם ונכי צה"ל, בראשות ח"כ אופיר סופר, התכנסה היום (ד') לישיבתה הראשונה, בכדי לעקוב אחר סטטוס קידום רפורמת "נפש אחת", בהמשך לישיבת מליאת ועדת חוץ וביטחון בנושא ב-5 במאי, ואישור הרפורמה בממשלה ב-9 במאי. איתמר גרף, סמנכ"ל וראש אגף משאבי אנוש במשרד הביטחון, וכן מ"מ ראש אגף שיקום נכים במשרד, הציג בפני הוועדה את הדברים אשר בוצעו או מבוצעים ברמה המיידית על פי החלטת הממשלה.

גרף אמר כי בוטלו בדיקות רקע ללוחמים פצועי PTSD, וכיום אף אחד לא ישאל בתהליך ההכרה את הלוחם על עברו לפני הצבא. עוד אמר כי הם כבר החלו בפיילוט לקיצור תהליך ההכרה ב-PTSD אשר במהלכו 30 לוחמים לא יעברו את התהליך הארוך שיש כיום, הכולל תחנות רבות כמו פסיכולוג, אבחן ואף בדיקת אמינות, אלא יכונסו בקבוצות ליומיים שלושה מרוכזים במקום אחד.

בסיומם יקבלו אבחנה, תשובה אם הוחלט להכיר בהם או לא, והמלצה על המשך התהליך השיקומי ככל שהוכרו. גרף הוסיף כי שישה לוחמים כבר נמצאים בתהליך זה, ועד תחילת ספטמבר יסתיים הפיילוט והמשרד יוכל להחליט אם אכן זו הדרך הנכונה לקיצור תהליך ההכרה. עוד אמר גרף כי במקביל לפיילוט יש במשרד הביטחון צוות אשר מגבש קריטריונים ל'מסלול ירוק' לנפגעים בפעילות מבצעית, ושילוב כל הדבר ביחד יצור שינוי אמיתי באיתור הפגועים וההכרה בהם.

מחסור בתקנים

גרף נשאל לגבי מצב כח האדם, ואמר כי החלטת הממשלה אישרה לאגף 60 תקנים נוספים אשר הביאו לשיפור ביחס בין כמות המטפלים לנכים. עם זאת, ציין גרף, כי בקשת המשרד הייתה ל-200 תקנים נוספים, והסיכום עם האוצר, מעבר לאותם 60 תקנים שאושרו, שמשרד הביטחון יבצע חודשיים של עבודת מטה ויראה את התקינה הקיימת והנדרשת בגופים מקבילים, ולאור זאת יתנהל שיח נוסף מול האוצר.

גרף אמר כי בהחלטת הממשלה יש קביעה על הקמת בית מאזן לאומי המיוחד לטיפול ב-PTSD והוא נמצא כעת בשלבי תכנון, כאשר עד להקמת בית ייחודי זה, המשרד חותם התקשרויות עם בתים מאזנים הפזורים ברחבי הארץ, אולם אין להם מומחיות ייחודית לפוסט טראומה.

אליעז קרני, משנה למנכ"ל וראש אגף תכנון במשרד הביטחון, אשר עומד בראש צוות הפעולה לרפורמת "נפש אחת", סקר את הכיווניים המסתמנים להמלצות של תתי הצוותים לתחומים השונים, אשר הוקמו במסגרת צוות הפעולה. כך, למשל, ציין כי לצוות בנושא שיפור השירות יהיו כ-150 עמודים של מסקנות אשר יתורגמו לכ30 המלצות בפועל. המלצות אלה ינועו החל משינוי ערכים ותרבות ארגונית, דרך שיטות העבודה, וכלה בתשתיות של הניפים והדיגיטציה של התהליכים.

קרני ציין כי הצוות גם שוקד על בניית מנגנון אשר יבטיח כי התהליך יתממש ולא יהפוך לאות מתה כפי שהיה בוועדות ותהליכים קודמים בנושא. קרני התבקש להתייחס ללוחות הזמנים ליישום הרפורמה ואמר בעוד שבועיים וחצי הם צריכים להציג לשר הביטחון את סיכום עבודת צוות הפעולה על כל תתי הצוותים שלו, וכי נקבע שמימשו החלטת הממשלה על הרפורמה יסתיים עד 1.8.21.

לרבות פרסום תזכירי החוק הרלוונטיים והבאה לאישור הממשלה של תכנית מלאה ורב-שנתית על פי מסקנות צוות הפעולה. יונתן פלורסהיים, רכז תקציבי ביטחון באגף תקציבים באוצר, התבקש להתייחס לתקצוב ותקנון הרפורמה, ואמר כי תוספת של 60 תקנים היא תוספת משמעותית מאוד, ואין כמעט דוגמאות לגוף שמבקש להכפיל את כח האדם שלו בזמן כה קצר.

נדרש: תוספת 300 מליון ש״ח

לגבי התקצוב, בהחלטת הממשלה נקבע תקציב של 300 מיליון ש״ח, כאשר 50 מיליון ממקורות משרדי הביטחון, ו-250 ממקורות ממשלה אחרים. מתוך ה-250, אמר פלורסהיים, 80 מיליון יוכלו להיסגר בחודש יוני, ושאר הסכומים תלויים בהחלטות שצריכה לקבל הממשלה, כמו קיצוץ במקורות אחרים, פרסום צו של שר האוצר, החלטת קבינט ועוד.  בנוגע לרפורמה בכללותה, הרי שזו צריכה להגיע לאישור הממשלה, כמובן, ובמסגרת ההחלטה תהיה התייחסות לנושא תקציבה.

יו"ר ועדת המשנה העיר: תחושתי שהאוצר עושה לאגף השיקום מה שאגף השיקום עשה הרבה שנים לנכים – מנסים להתיש אותם. בשפה פשוטה זה מרגיש שממשלת ישראל לא מתכוונת באמת לממש אם הרפורמה אם זה היחס לתקציב שהולט עליו, ואין הבנה של הפערים המטורפים בתקני כח האדם והשירות שניתן.

איתי אלימלך, יו"ר מחוז חיפה והצפון בארגון נכי צה"ל: אין עוד גוף שמבקש להכפיל את כח האדם שלו, אבל גם אין עוד גוף שזילזלו בו ורמסו אותו כך. יש אופטימיות מסוימת בשל העבודה הטובה שנעשית בצוותים מאז החלטת הממשלה, יש תחושה של פתיחות ורצון לשינוי בדרגים הגבוהים במשרד הביטחון, אבל הביצוע אינו מתקדם מהר מספיק. היו עוד ניצחונות קטנים שאפשר היה להשיג במהלך הזמן הזה, והיו תורמים לרבות לבניית האמון, שכיום הוא שבור ומרוסק, בין הציבור לבין המערכות הללו.

השינוי מתחיל להיות מורגש בשטח, יש כבר נכים בקצה שבאמת מרגישים אותו, אבל יש גם דברים שאפשר היה לעשות, והמשרד יודע, ולא עשה. למשל, למה נכה שנוסע במסלול קבוע ובזמנים קבועים לטיפול, צריך כל פעם להגיש בקשה להחזר הוצאות נסיעה, במקום שהמשרד, שיודע את המסלול ושהגיע לטיפול, פשוט יעביר לו את הסכום הקבוע והידוע ישירות לחשבון הבנק?

בתהליך

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ אופיר סופר, סיכם: ״אין ספק שלפי מה שהוצג, אנחנו בתהליך אמיתי ורציני לשינוי ומהפך. לתחושתי זה עדיין לא פתור לגמרי, ויידרש יותר מהמחוקק ומשר הביטחון. אני חושב שחלק מהמהפך יקרה אם נדע לייצר דיפרנציאציה לא רק בהקשר של סוג הפציעה והקושי, ואיזה שלב שיקומי, אלא גם באירועי פוסט טראומה בעקבות לחימה.

״במקביל אני קורא לאוצר לרוץ על התהליך הזה, כי אף שנזפתי בהם,  אני יודע שלפקידי האוצר יש נשמה, הם רוצים לקדם את הדברים ומבינים שמדובר על טובי בנינו ובנותינו שסיכנו נפשם לטבת המולדת. לעיתים נדרשים אירועים טראגיים כדי לעורר אותנו, וזה מה שקרה כאן. שינוי תרבות ארגונית זו משימה כמעט בלתי אפשרית, אבל הביטוח הלאומי הצליח להשתנות מקצה לקצה, כך שזה אפשרי.

״המשימה שלנו להביא את התהליך הזה לסופו. יש ציפייה אמיתית של הלוחמים לראות תזוזה. הם לא רוצים לשמוע שלוקח הרבה זמן להזיז דברים. לכן, כפי שהציע מנהל הוועדה, דרשנו גאנט מסודר, עם יעדים, סוגיות ותקצוב, ולצד תכנית העבודה, כל הזמן לדעת להצביע על חסמים ואיך ניתן לפתור אותם.״

אולי יעניין אותך גם