אלוף (מיל׳) גרשון הכהן: ׳שומר החומות׳ הוכיח - אין להסתמך על סימנים מעידים לפתיחת עימות צבאי

הכהן טוען כי חמאס וחיזבאללה פורסים את מרכיבי הלחימה מוכנים בשעת שגרה. ״שינוי זה קורא תיגר על הנחות היסוד של תפיסת הביטחון של בן־גוריון - התלות בהתרעה״ 

צילום: דובר צה״ל

״בשדות הקרב של המאה הקודמת, בהם מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, פתיחה במלחמה חייבה היערכות מקדימה המלווה בהכרח בסימנים מעידים להתרעה״, כותב אלוף (מיל׳) גרשון הכהן במאמר באתר מרכז בסא

״כאשר נשיא מצרים נאצר החליט במאי 1967 להכניס את כוחותיו לסיני, התנועה למרחבי סיני ותהליך פריסת הכוחות נתנו לישראל זמן התרעה. הסימנים המעידים על צעדי התכוננות למלחמה היו גלויים גם בתקופה שקדמה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, שלמרבה הצער אגף המודיעין של צה”ל בחר להתעלם מהם. 

״מאז התבססה הערכת המודיעין על מעקב שיטתי וצמוד של סימנים מעידים. כאן טמון השינוי המהותי המחולל את פוטנציאל ההפתעה של חמאס, ועוד יותר מכך של חיזבאללה.״ 

הכהן טוען כי בניגוד לארגונים הצבאיים המסורתיים נערכים חמאס וחיזבאללה בהיגיון שמצמצם את זמן ההכנות לפעולה. מרבית הרקטות והטילים פרוסים בנקודות השיגור כבר בשגרה. כך גם לגבי חלק ניכר מהכוחות המבוססים על בני המקום.

״באורח זה, המעבר משגרה לחירום מהיר ביותר ומותיר לגורמי המודיעין בצה”ל זמן התרעה קצר. המשמעות היא שכבר במצבי שגרה פרוסים מרכיבים משמעותיים של מערך הלחימה במוכנות מתמדת לפעולה״, ממשיך הכהן. 

״הזמן הנדרש לפעולת אויבים אלה, מרגע החלטת ההנהגה ועד לפעולה, מאפשר פתיחה במהלומת אש בהפתעה. שינוי זה קורא תיגר על הנחות היסוד של תפיסת הביטחון של בן־גוריון שהתלות בהתרעה הייתה בה אבן יסוד.״

לקריאת המאמר המלא

אולי יעניין אותך גם