דעה | אל תבנו על החיוך המצרי - קהיר אחראית כמעט לכל רקטה שמשוגרת מעזה לישראל
נתיבי ההברחות של חמאס בעזה עוברים דרך מצרים וסיני. עבאס כאמל, ראש המודיעין הכללי המצרי - כנראה מכיר אותם. אבל מתאים לו להעלים עין
עמי רוחקס דומבה
| 01/06/2021
סטילס: עמוס בן גרשום/ לע"מ
אל תתנו לביקור המתוקשר של ראש המודיעין הכללי המצרי, עבאס כאמל, בירושלים להטעות אתכם. כתבתי על כך בעבר - מצרים אחראית על כמעט על כל רקטה שמשוגרת לישראל מעזה. בין שמדובר בייצור מקומי בעזה או בייבוא מאיראן, לבנון, סוריה או כל מקום אחר.
אם מדובר בייצור מקומי, חמאס נדרש לייבא חומרי גלם ומכונות. אם מדובר בייבוא חלקים או מוצר שלם, חמאס נדרש לנתיב לוגיסטי. בשני המקרים, הנתיב הלוגיסטי עובר במצרים וסיני. במערב יש ים, בצפון ובמזרח יש מדינת ישראל.
גם אל תאמינו לכל הדיווחים של משרד הביטחון או פוליטיקאים בכנסת שחמאס משיג את החומרים שהוא צריך למערך הרקטי באמצעות כסות הסיוע ההומניטרי. מידי פעם אכן תופסים במעברי גבול בשליטת ישראל חומרים כאלו או אחרים, אבל המאסה הקריטית נכנסת דרך ציר פילדלפי. מעליו או מתחתיו.
חמאס שיגר במהלך 11 ימים כ-4000 רקטות. כמה יש לו במחסנים? כנראה עוד כמה אלפי רקטות. בשביל כמות כזו של רקטות, צריך הרבה מתכת , חומרים לייצור הודף, חומרים לייצור מנועים, מכונות ועוד. גם את ההון האנושי צריך לשלוח לחו״ל להתלמדות והוא צריך לחזור לרצועה לאחריה. איך יוצאים מעזה לחו״ל? ניחשתם נכון, דרך מצרים. שוב, מעבר רפיח באופן רשמי או ציר פילדלפי באופן לא רשמי.
האם כאמל יודע מזה? ובכן, הוא אמור לדעת מזה. שירותי הביון במצרים חוששים מאד מהתנועה האיסלאמית, ולכן מנטרים את חמאס בעזה. אנשים, סחורות, מסרים בתקשורת ועוד. לא סתם כאמל תמיד מתייצב כגורם מתווך. חמאס מקשיב לו - כי הוא תלוי בו.
נתיב ההברחות של חמאס לעזה עובר, לפחות לפי הערכות, בנמלי ים אי שם באזור מפרץ עדן (מזה״ת או אפריקה), דרך נתיב יבשתי עד מצרים ודרך סיני לעזה. כאמל, ושירות הביון עליו הוא אמון, מודעים, ככל הנראה, למרבית פעילות הברחות זו העוברת בשטח מצרים.
אחת השאלות היא מדוע מצרים לא עושה כלום או לא עושה מספיק על מנת לפגוע בבניין הכוח של חמאס. ובכן, אחת ההנחות היא שמצרים מעלימה עין בכוונה תחילה. מדוע? שתי סיבות עיקריות. ראשונה: שמירה על סטטוס קוו עם התנועה האיסלאמית במצרים - הגוף הפוליטי הכי גדול שמאיים על שלטונו של סיסי. שניה: לשמור את עזה כקלף מיקוח מול ישראל. אמנם יש הסכם שלום בין המדינות, אבל מצרים עדיין רואה בישראל אויב.
בעוד הסכם השלום מונע מלחמה סימטרית בין המדינות, הוא פחות אפקטיבי בהפחתת טרור נגד ישראל. מצרים יכולה לטעון שהיא גם ככה מתקשה בהשלטת משילות בחצי האי סיני מול דאעש (למרות שישראל התירה לה להכניס צבא לסיני), ולכן, כאשר עולה שאלת חמאס, המצרים יכולים להגיד ״עושים מה שאפשר״.
לסיכום, בניין הכוח של חמאס לא היה אפשרי ללא עזרת מצרים. בעזרה פעילה או בהעלמת עין מכוונת של משטר סיסי וארגונו של כמאל. גם שירותי הביון הישראלים לא אפקטיביים בכל הקשור לשטח מצרים וסיני, מתוך מחשבה (מוצדקת) שעדיף טרור בעזה על פני מלחמה עם מצרים.
נתיבי ההברחות של חמאס בעזה עוברים דרך מצרים וסיני. עבאס כאמל, ראש המודיעין הכללי המצרי - כנראה מכיר אותם. אבל מתאים לו להעלים עין
סטילס: עמוס בן גרשום/ לע"מ
אל תתנו לביקור המתוקשר של ראש המודיעין הכללי המצרי, עבאס כאמל, בירושלים להטעות אתכם. כתבתי על כך בעבר - מצרים אחראית על כמעט על כל רקטה שמשוגרת לישראל מעזה. בין שמדובר בייצור מקומי בעזה או בייבוא מאיראן, לבנון, סוריה או כל מקום אחר.
אם מדובר בייצור מקומי, חמאס נדרש לייבא חומרי גלם ומכונות. אם מדובר בייבוא חלקים או מוצר שלם, חמאס נדרש לנתיב לוגיסטי. בשני המקרים, הנתיב הלוגיסטי עובר במצרים וסיני. במערב יש ים, בצפון ובמזרח יש מדינת ישראל.
גם אל תאמינו לכל הדיווחים של משרד הביטחון או פוליטיקאים בכנסת שחמאס משיג את החומרים שהוא צריך למערך הרקטי באמצעות כסות הסיוע ההומניטרי. מידי פעם אכן תופסים במעברי גבול בשליטת ישראל חומרים כאלו או אחרים, אבל המאסה הקריטית נכנסת דרך ציר פילדלפי. מעליו או מתחתיו.
חמאס שיגר במהלך 11 ימים כ-4000 רקטות. כמה יש לו במחסנים? כנראה עוד כמה אלפי רקטות. בשביל כמות כזו של רקטות, צריך הרבה מתכת , חומרים לייצור הודף, חומרים לייצור מנועים, מכונות ועוד. גם את ההון האנושי צריך לשלוח לחו״ל להתלמדות והוא צריך לחזור לרצועה לאחריה. איך יוצאים מעזה לחו״ל? ניחשתם נכון, דרך מצרים. שוב, מעבר רפיח באופן רשמי או ציר פילדלפי באופן לא רשמי.
האם כאמל יודע מזה? ובכן, הוא אמור לדעת מזה. שירותי הביון במצרים חוששים מאד מהתנועה האיסלאמית, ולכן מנטרים את חמאס בעזה. אנשים, סחורות, מסרים בתקשורת ועוד. לא סתם כאמל תמיד מתייצב כגורם מתווך. חמאס מקשיב לו - כי הוא תלוי בו.
נתיב ההברחות של חמאס לעזה עובר, לפחות לפי הערכות, בנמלי ים אי שם באזור מפרץ עדן (מזה״ת או אפריקה), דרך נתיב יבשתי עד מצרים ודרך סיני לעזה. כאמל, ושירות הביון עליו הוא אמון, מודעים, ככל הנראה, למרבית פעילות הברחות זו העוברת בשטח מצרים.
אחת השאלות היא מדוע מצרים לא עושה כלום או לא עושה מספיק על מנת לפגוע בבניין הכוח של חמאס. ובכן, אחת ההנחות היא שמצרים מעלימה עין בכוונה תחילה. מדוע? שתי סיבות עיקריות. ראשונה: שמירה על סטטוס קוו עם התנועה האיסלאמית במצרים - הגוף הפוליטי הכי גדול שמאיים על שלטונו של סיסי. שניה: לשמור את עזה כקלף מיקוח מול ישראל. אמנם יש הסכם שלום בין המדינות, אבל מצרים עדיין רואה בישראל אויב.
בעוד הסכם השלום מונע מלחמה סימטרית בין המדינות, הוא פחות אפקטיבי בהפחתת טרור נגד ישראל. מצרים יכולה לטעון שהיא גם ככה מתקשה בהשלטת משילות בחצי האי סיני מול דאעש (למרות שישראל התירה לה להכניס צבא לסיני), ולכן, כאשר עולה שאלת חמאס, המצרים יכולים להגיד ״עושים מה שאפשר״.
לסיכום, בניין הכוח של חמאס לא היה אפשרי ללא עזרת מצרים. בעזרה פעילה או בהעלמת עין מכוונת של משטר סיסי וארגונו של כמאל. גם שירותי הביון הישראלים לא אפקטיביים בכל הקשור לשטח מצרים וסיני, מתוך מחשבה (מוצדקת) שעדיף טרור בעזה על פני מלחמה עם מצרים.
