מערך הסיוע בשיריון עובר מהפכה - ולא כולם מרוצים ממנה
ההחלטה התקבלה על ידי הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי, שציין את חידוד הקצה המבצעי כוקטור עיקרי בכהונה שלו. עם זאת, ישנם כאלו שחושששים מאובדן האורגניות
עמי רוחקס דומבה
| 31/05/2021
אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל
בצה״ל החליטו לבצע שינוי מבני בפלוגות מסייעות לשיריון. מרכיב השינוי המרכזי הוא העברת בניין הכוח של הפלוגות הללו לקצח״ר (קצין החי"ר והצנחנים הראשי), כאשר השיריון ישאר גוף מפעיל כוח. על פי המודל החדש, הכשרת הפלוגה תתבצע בחטיבת חי״ר והפלוגה תעשה סבבים של שמונה חודשים בגדוד שיריון.
ההחלטה התקבלה על ידי הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי, שציין את חידוד הקצה המבצעי כוקטור עיקרי בכהונה שלו שעתידה להסתיים בסוף 2022. הפעילות שתכנס לתוקף בקיץ, צפויה לתת אותותיה בעוד כשנתיים, כאשר הפלוגות הראשונות במתכונת החדשה יסייעו לשיריון. מסגרת הפלוגה החדשה תקרא חשיפה-תקיפה במקום מסייעת ותקבל מגוון טכנולוגיות חדשות למצות את הפוטנציאל שלה בשדה הקרב.
״הורסים את האורגניות״
״במבנה החדש מג״ד השיריון אינו קובע את בניין הכוח. כלומר, הוא אינו בוחר את הקצינים במסייעת, אלא מקבל אותם ׳מוכנים׳ מחטיבת החי״ר. במציאות כזו, אין באמת אורגניות. המג״ד לא מכיר את המ״פים והמ״מים שלו״, טוען רס״ן (מיל׳) דוד מורגנשטרן, קצין תקיפה בחטיבת ברק.
״למעשה, המג״ד מקבל אחריות זמנית על הפלוגה הזו לשמונה חודשים בלבד. הפלוגה מגיעה עם תרבות אחרת לגמרי. אתה צריך לחבר אותם אליך. עד שעשית זאת - הם הולכים. אתה הורס את האורגניות לחלוטין.״
התפיסה החדשה נועדה לסגירת מעגלים מהירה. לחשוף את האויב מהר ולתקוף אותו. זוהי תפיסה שמכתיבה שינויים נוספים בזרוע היבשה, כמו חטיבת תקיפה רב זרועית, יחידה רב ממדית ועוד. מטרת הפלוגה המסייעת היא סיור, תצפית ותקיפה שמסייעת למג״ד.
רוחות השינוי מכתיבות שהכשירות המבצעית שלה צריכה להבנות בחי״ר. לא בשיריון. מאוגוסט הקרוב יסבו את הפלוגות המסייעות לפלוגות חשיפה-תקיפה. במשך שנתיים הקרובות, הפלוגות המסייעות בחיל השיריון יסגרו ויוסבו למבנה החדש. מקימים מערך של תשע פלוגות כאלו.
״חי״ר מובחר״ יקראו להם בצה״ל, במטרה להפוך את הסיוע למקצוע נחשק. בפלוגות הקיימות, כל הלוחמים והקצינים בשיריון ימשיכו עד לשחרור, כאשר חלקם יעברו הסבה לחשיפה - תקיפה. מנות הגיוס של המסייעות יעברו מהשיריון לחי״ר. יהיה צימוד בין גדוד חי״ר לגדוד שיריון. לגדוד חי״ר יהיו חמש פלוגות. שתיים חשיפה-תקיפה ושלוש מבצעיות. כל שמונה חודשים, פלוגת חשיפה - תקיפה תעשה סבב בשיריון.
מטאטים את הבעיה מתחת לשטיח
עם זאת, מורגנשטרן מתריע כי לוקחים כוח שהמג״ד לא מכיר את היתרונות והחסרונות שלו ומצפים שהוא יפקד עליו. ״הוא לא מכיר את המפקדים. הוא לא מכיר את האיכויות של הפלוגה. אם היא אורגנית לגדוד, אתה מכיר את האנשים, אתה בונה אותם ואת היכולות שלהם לטווח ארוך ואתה מעצב את עתיד המערך״, מסביר מורגנשטרן.
״אתה אחראי לתכנית האימונים שלהם לטווח הארוך. כקצין, אתה מכיר אותם ויודע מה לצפות מהם בלחימה. זה כמו לקחת מג״ד עם גדוד שהוא לא מכיר - ולהכניס אותו למלחמה. זה נכון, יותר קשה לשמור על מבנה אורגני. עובדה, המתווה האורגני לא עבד טוב בשיריון. בשנים האחרונות הדיחו מספר מפקדים בפלוגות מסייעות בשל חוסר התאמה. במקום לשפר את מפקדי השיריון כך שידעו לאמן ולהכשיר פלוגה מסייעת, פותרים את הבעיה באמצעות העלמה שלה. מעבירים את האחריות לקחצ״ר.
״צה״ל מדבר על רב חיילות - אבל בפועל לא מאמין בזה. אם מג״ד בשיריון לא יודע להעמיד פלוגה מסייעת, מה זה אומר עליו? כאמור, מטאטים את הבעיה מתחת לשטיח. הבעיה לא תפתר בדרך שמציע צה״ל, מכיוון שבסופו של דבר, אותו מג"ד שריון עדיין יצטרך להפעיל את הפלוגה ועדיין יידרש לאמן את הפלוגה בתקופת האימון הגדודי.
״נדרש איחוד הכשרת חי״ר - זה נכון. מקצועות שגם ככה ביסל״ח מלמד - לא צריך מערך כפול. אבל למה לא עושים זאת עם כומתת שיריון, כמו שמגלן עושים הכשרה בסיסית בצנחנים או שייטת בבא"ח נח"ל? למה מחלקות חבלה מהחי"ר יכולות להגיע לבהל"צ ולחזור ליחידה שלהם לאחר הכשרה? ואז הפלוגה הולכת לאחר ההכשרה לגדוד השריון ונשארת איתו למשך כל השירות.
״היתרון בפלוגה מסייעת בגדוד שיריון היא השותפות הרציפה בין מפקדים ולוחמים. הקצינים מכירים אחד את השני, יש ביניהם ממשק אמון שמתורגם במלחמה לקצה מבצעי חד יותר. כך גם המג"דים והמח"טים משפיעים על כוח האדם שמשרת שם ואחראים על כח האדם.
״בסופו של יום אתה לא משפר כשירות מבצעית. במקום לעשות סבבים של שמונה חודשים, יש לצבוע את החיילים של פלוגת החשיפה-תקיפה בכומתת שיריון, ולשלוח אותם ליחידת שריון למשך כל שירותם לאחר ההכשרה. . שהחי״ר יבנה את הכוח ושיריון יפעיל אותו. זה מה שצריך להיות.״
שאלת המליון דולר: האם נדרשת אורגניות?
מורגנשטרן טוען שהכישלון המתמשך של הכשרת חי״ר בשיריון קיבל ביטוי ביחידות חי"ר אחרות שהיו תחת חיל השריון. בשנות ה-80 וה-90 היו פלוגות וגדודי חרמ"ש (שמהווים היום את חטיבת כפיר) שהחיל ויתר עליהן והפך אותן ליחידות מילואים מוזנחות.
״איפה היה קצין שיריון ראשי? איפה קודמיו? למה הם נלחמו על מרכבות סימן-4 ולא על אכזריות ונמרים לחרמ״ש? למה הם לא נלחמו על כך שחיל השריון יהיה בנוי ככוח משולב ממוכן כמו בכל צבא מערבי ולא חיל העוסק רק בטנקים? למה המפקדים שלהם לא דרשו מהם הסברים על הכישלונות האלה?״, תוהה מורגנשטרן.
״למה הם לא מזמנים את חרמ״ש לתרג״דים של שיריון? למה הם מעדיפים פלוגות חי"ר אותן הם לא מכירים מקצועית ואישית, על פני כוח שהוא שלהם ויש להם את היכולת להשפיע על מוכנותו? לא ברור אם יש תהליך קבלת החלטות מסודר בשיריון בתחום זה, ואם יש, האם הוא נגיש לבחינה וביקורת מקצועית.
״גם את פלס״רי השיריון ביטלו לטובת מסגרות מילואים שמקורן בחי"ר. בסופו של דבר, צה"ל הוא הצבא היחיד בו השריון אינו בנוי בצורה המשלבת בצורה אורגנית טנקים, חי"ר ממוכן סיוע אש וסיור.״
״פלאג אנד פליי״
מנגד, יטענו בצה״ל כי שינוי מטבעו מעלה התנגדות. בעיקר אצל אלו שרגילים לעבוד במבנה הקיים. בעיניים של צה״ל, ההכשרה המקצועית צריכה להתבצע בגוף הכי מיומן לכך, במקרה זה, חטיבות החי״ר. הפלוגות, כאמור, יעברו הכשרת חשיפה-תקיפה במערך החדש שמקימים בצבא.
בהפעלה, המג״ד יקבל פלוגה שהוא לא יודע מי היא גם היום. בצק״חים יש החלפה של מג״דים, כך שהרעיון של ״פלאג אנד פליי״ אינו חדש. הגדודים (חי״ר ושיריון) הם גדודים אחים שעובדים יחד בתרגילים. בשיטה המוצעת, הפלוגה תעשה יחד עם הגדוד אימון וקו יחד, שזה יותר מאשר באימון של צוות משולב.
אז מי צודק? ובכן, את תוצאות השינוי שצה״ל עורך כיום, יראו בעוד כשנתיים או שלוש. בדבר אחד אין עוררין - השיריון נכשל בבניין כוח של חי״ר במסגרת אורגנית. ונראה שצה״ל לא רוצה לשפר את היכולות האלו בשיריון, אלא המטרה היא להשתמש במערך החי״ר להכשיר את פלוגות החשיפה-תקיפה.
באוגוסט מתחיל הגיוס הראשון לפלוגות האלו שיקראו ״לוחמי דלתא״. בצה״ל מתייחסים אליהם כאל לוחמים טכנולוגיים משודרגים. האם שיטת ה״פלאג אנד פליי״ תעבוד? זו השאלה העיקרית. הפלוגות החדשות כנראה יגיעו מוכשרות טוב יותר לשיריון. השאלה איך זה יעבוד במלחמה הבאה, אם תבוא.
ההחלטה התקבלה על ידי הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי, שציין את חידוד הקצה המבצעי כוקטור עיקרי בכהונה שלו. עם זאת, ישנם כאלו שחושששים מאובדן האורגניות
אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל
בצה״ל החליטו לבצע שינוי מבני בפלוגות מסייעות לשיריון. מרכיב השינוי המרכזי הוא העברת בניין הכוח של הפלוגות הללו לקצח״ר (קצין החי"ר והצנחנים הראשי), כאשר השיריון ישאר גוף מפעיל כוח. על פי המודל החדש, הכשרת הפלוגה תתבצע בחטיבת חי״ר והפלוגה תעשה סבבים של שמונה חודשים בגדוד שיריון.
ההחלטה התקבלה על ידי הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי, שציין את חידוד הקצה המבצעי כוקטור עיקרי בכהונה שלו שעתידה להסתיים בסוף 2022. הפעילות שתכנס לתוקף בקיץ, צפויה לתת אותותיה בעוד כשנתיים, כאשר הפלוגות הראשונות במתכונת החדשה יסייעו לשיריון. מסגרת הפלוגה החדשה תקרא חשיפה-תקיפה במקום מסייעת ותקבל מגוון טכנולוגיות חדשות למצות את הפוטנציאל שלה בשדה הקרב.
״הורסים את האורגניות״
״במבנה החדש מג״ד השיריון אינו קובע את בניין הכוח. כלומר, הוא אינו בוחר את הקצינים במסייעת, אלא מקבל אותם ׳מוכנים׳ מחטיבת החי״ר. במציאות כזו, אין באמת אורגניות. המג״ד לא מכיר את המ״פים והמ״מים שלו״, טוען רס״ן (מיל׳) דוד מורגנשטרן, קצין תקיפה בחטיבת ברק.
״למעשה, המג״ד מקבל אחריות זמנית על הפלוגה הזו לשמונה חודשים בלבד. הפלוגה מגיעה עם תרבות אחרת לגמרי. אתה צריך לחבר אותם אליך. עד שעשית זאת - הם הולכים. אתה הורס את האורגניות לחלוטין.״
התפיסה החדשה נועדה לסגירת מעגלים מהירה. לחשוף את האויב מהר ולתקוף אותו. זוהי תפיסה שמכתיבה שינויים נוספים בזרוע היבשה, כמו חטיבת תקיפה רב זרועית, יחידה רב ממדית ועוד. מטרת הפלוגה המסייעת היא סיור, תצפית ותקיפה שמסייעת למג״ד.
רוחות השינוי מכתיבות שהכשירות המבצעית שלה צריכה להבנות בחי״ר. לא בשיריון. מאוגוסט הקרוב יסבו את הפלוגות המסייעות לפלוגות חשיפה-תקיפה. במשך שנתיים הקרובות, הפלוגות המסייעות בחיל השיריון יסגרו ויוסבו למבנה החדש. מקימים מערך של תשע פלוגות כאלו.
״חי״ר מובחר״ יקראו להם בצה״ל, במטרה להפוך את הסיוע למקצוע נחשק. בפלוגות הקיימות, כל הלוחמים והקצינים בשיריון ימשיכו עד לשחרור, כאשר חלקם יעברו הסבה לחשיפה - תקיפה. מנות הגיוס של המסייעות יעברו מהשיריון לחי״ר. יהיה צימוד בין גדוד חי״ר לגדוד שיריון. לגדוד חי״ר יהיו חמש פלוגות. שתיים חשיפה-תקיפה ושלוש מבצעיות. כל שמונה חודשים, פלוגת חשיפה - תקיפה תעשה סבב בשיריון.
מטאטים את הבעיה מתחת לשטיח
עם זאת, מורגנשטרן מתריע כי לוקחים כוח שהמג״ד לא מכיר את היתרונות והחסרונות שלו ומצפים שהוא יפקד עליו. ״הוא לא מכיר את המפקדים. הוא לא מכיר את האיכויות של הפלוגה. אם היא אורגנית לגדוד, אתה מכיר את האנשים, אתה בונה אותם ואת היכולות שלהם לטווח ארוך ואתה מעצב את עתיד המערך״, מסביר מורגנשטרן.
״אתה אחראי לתכנית האימונים שלהם לטווח הארוך. כקצין, אתה מכיר אותם ויודע מה לצפות מהם בלחימה. זה כמו לקחת מג״ד עם גדוד שהוא לא מכיר - ולהכניס אותו למלחמה. זה נכון, יותר קשה לשמור על מבנה אורגני. עובדה, המתווה האורגני לא עבד טוב בשיריון. בשנים האחרונות הדיחו מספר מפקדים בפלוגות מסייעות בשל חוסר התאמה. במקום לשפר את מפקדי השיריון כך שידעו לאמן ולהכשיר פלוגה מסייעת, פותרים את הבעיה באמצעות העלמה שלה. מעבירים את האחריות לקחצ״ר.
״צה״ל מדבר על רב חיילות - אבל בפועל לא מאמין בזה. אם מג״ד בשיריון לא יודע להעמיד פלוגה מסייעת, מה זה אומר עליו? כאמור, מטאטים את הבעיה מתחת לשטיח. הבעיה לא תפתר בדרך שמציע צה״ל, מכיוון שבסופו של דבר, אותו מג"ד שריון עדיין יצטרך להפעיל את הפלוגה ועדיין יידרש לאמן את הפלוגה בתקופת האימון הגדודי.
״נדרש איחוד הכשרת חי״ר - זה נכון. מקצועות שגם ככה ביסל״ח מלמד - לא צריך מערך כפול. אבל למה לא עושים זאת עם כומתת שיריון, כמו שמגלן עושים הכשרה בסיסית בצנחנים או שייטת בבא"ח נח"ל? למה מחלקות חבלה מהחי"ר יכולות להגיע לבהל"צ ולחזור ליחידה שלהם לאחר הכשרה? ואז הפלוגה הולכת לאחר ההכשרה לגדוד השריון ונשארת איתו למשך כל השירות.
״היתרון בפלוגה מסייעת בגדוד שיריון היא השותפות הרציפה בין מפקדים ולוחמים. הקצינים מכירים אחד את השני, יש ביניהם ממשק אמון שמתורגם במלחמה לקצה מבצעי חד יותר. כך גם המג"דים והמח"טים משפיעים על כוח האדם שמשרת שם ואחראים על כח האדם.
״בסופו של יום אתה לא משפר כשירות מבצעית. במקום לעשות סבבים של שמונה חודשים, יש לצבוע את החיילים של פלוגת החשיפה-תקיפה בכומתת שיריון, ולשלוח אותם ליחידת שריון למשך כל שירותם לאחר ההכשרה. . שהחי״ר יבנה את הכוח ושיריון יפעיל אותו. זה מה שצריך להיות.״
שאלת המליון דולר: האם נדרשת אורגניות?
מורגנשטרן טוען שהכישלון המתמשך של הכשרת חי״ר בשיריון קיבל ביטוי ביחידות חי"ר אחרות שהיו תחת חיל השריון. בשנות ה-80 וה-90 היו פלוגות וגדודי חרמ"ש (שמהווים היום את חטיבת כפיר) שהחיל ויתר עליהן והפך אותן ליחידות מילואים מוזנחות.
״איפה היה קצין שיריון ראשי? איפה קודמיו? למה הם נלחמו על מרכבות סימן-4 ולא על אכזריות ונמרים לחרמ״ש? למה הם לא נלחמו על כך שחיל השריון יהיה בנוי ככוח משולב ממוכן כמו בכל צבא מערבי ולא חיל העוסק רק בטנקים? למה המפקדים שלהם לא דרשו מהם הסברים על הכישלונות האלה?״, תוהה מורגנשטרן.
״למה הם לא מזמנים את חרמ״ש לתרג״דים של שיריון? למה הם מעדיפים פלוגות חי"ר אותן הם לא מכירים מקצועית ואישית, על פני כוח שהוא שלהם ויש להם את היכולת להשפיע על מוכנותו? לא ברור אם יש תהליך קבלת החלטות מסודר בשיריון בתחום זה, ואם יש, האם הוא נגיש לבחינה וביקורת מקצועית.
״גם את פלס״רי השיריון ביטלו לטובת מסגרות מילואים שמקורן בחי"ר. בסופו של דבר, צה"ל הוא הצבא היחיד בו השריון אינו בנוי בצורה המשלבת בצורה אורגנית טנקים, חי"ר ממוכן סיוע אש וסיור.״
״פלאג אנד פליי״
מנגד, יטענו בצה״ל כי שינוי מטבעו מעלה התנגדות. בעיקר אצל אלו שרגילים לעבוד במבנה הקיים. בעיניים של צה״ל, ההכשרה המקצועית צריכה להתבצע בגוף הכי מיומן לכך, במקרה זה, חטיבות החי״ר. הפלוגות, כאמור, יעברו הכשרת חשיפה-תקיפה במערך החדש שמקימים בצבא.
בהפעלה, המג״ד יקבל פלוגה שהוא לא יודע מי היא גם היום. בצק״חים יש החלפה של מג״דים, כך שהרעיון של ״פלאג אנד פליי״ אינו חדש. הגדודים (חי״ר ושיריון) הם גדודים אחים שעובדים יחד בתרגילים. בשיטה המוצעת, הפלוגה תעשה יחד עם הגדוד אימון וקו יחד, שזה יותר מאשר באימון של צוות משולב.
אז מי צודק? ובכן, את תוצאות השינוי שצה״ל עורך כיום, יראו בעוד כשנתיים או שלוש. בדבר אחד אין עוררין - השיריון נכשל בבניין כוח של חי״ר במסגרת אורגנית. ונראה שצה״ל לא רוצה לשפר את היכולות האלו בשיריון, אלא המטרה היא להשתמש במערך החי״ר להכשיר את פלוגות החשיפה-תקיפה.
באוגוסט מתחיל הגיוס הראשון לפלוגות האלו שיקראו ״לוחמי דלתא״. בצה״ל מתייחסים אליהם כאל לוחמים טכנולוגיים משודרגים. האם שיטת ה״פלאג אנד פליי״ תעבוד? זו השאלה העיקרית. הפלוגות החדשות כנראה יגיעו מוכשרות טוב יותר לשיריון. השאלה איך זה יעבוד במלחמה הבאה, אם תבוא.
