140 דונם של קדושה ונפיצות: ״אם יהרגו מתפללים מוסלמים בהר הבית - זה יעיר את כל העולם המוסלמי נגד ישראל״ 

ניצב בדימוס אריה עמית: "הר הבית הוא מקום מסוכן ונפיץ. שילוב של דתיות ולאומנות. אין להתיר תפילת יהודים על ההר. בנינו תו"ל שעובד כבר שנים להרגעת הרוחות כאשר אלו מתלהטות״

פעולות שיטור בהר הבית

צילום: משטרת ישראל

פעולות שיטור בהר הבית

"הר הבית היה כמו ביתי השני כשכיהנתי כממ"ז ירושלים. הר הבית הוא מקום דתי, שבו בהחלט מרגישים את אלוהים. המוסלמים מרגישים שם את אללה והיהודים את אלוהינו״, מסביר נציב בדימוס אריה עמית בראיון מיוחד לישראל דיפנס. 

"ולכן, בשום פנים ואופן איננו יכולים להרשות לעצמנו אישור תפילת יהודים על הר הבית. אסור לנו להסתכן בפיצוץ שם. אם ממשלה ישראלית תאשר תפילת יהודים על ההר, זה ממש לתקוע אצבע עמוק בתוך עיני עולם המוסלמי, ואיני מאמין שמישהו יקבל החלטה כזו".

בשיחה מדגיש אריה עמית פעמים אחדות את הרגישות הייחודית של הר הבית: "זה מקום נפיץ, מקום מסוכן. הוא קדוש למאות מיליוני מוסלמים בכל העולם, קדוש ליהודים, ויש בו תערובת נפיצה של קיצוניות דתית ולאומנות. אם חלילה וחס יקרה אירוע שבו ייהרגו מתפללים מוסלמים על הר הבית, זה עלול להצית את העולם המוסלמי נגדנו, ואנו לא נוכל לנצח במאבק כזה".

[אריה עמית. באדיבות המצולם]

הר הבית, שטח גדול בצורת מלבן, כ-140 דונם של קדושה ונפיצות. רשמית בשליטה ריבונית ישראלית על פי החוק הישראלי, מעשית מנוהל על ידי הוואקף הירדני. מצב השליטה בהר נובע מהחלטות שקיבלו הממשלה ושר הביטחון משה דיין מיד אחרי כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים. "ממשלת ישראל קבעה אז שיהודים לא יכולים לעלות להר הבית, ומשה דיין קבע שהניהול היומיומי יהיה בידי הוואקף הירדני. לדעתי שתי ההחלטות היו נכונות לזמנן״, אומר עמית. 

"אלא שמשנות ה-90 בערך החלו ידיים שונות ורבות לבחוש בהר. הרש"פ מינתה אדם שנשא את התואר שר הדתות של הרשות והגדיר עצמו כחלק מהוואקף. הוא הקים משרד קטן באחד משערי העיר העתיקה וניסה לנהל את ההר. ראאד סלאח, ראש התנועה האיסלאמית הפלג הצפוני, שהוא איש מסוכן, נטע אף הוא רגל בהר הבית, ובעזרת תרומות בנה את מסגד 'אורוות שלמה'. גם החמאס נדחף להר.

"והגורם הבא על ההר היא מדינת ישראל, ועל ההר יכולה להימצא רק משטרת ישראל, המחזיקה נקודת משטרה במקום, וכוח משטרתי השייך ליחידת המקומות הקדושים, עומד לרשות המשטרה לטיפול באירועים בהתרעה קצרה". 

עמית, כשהיה ממ"ז, ניסח יחד עם קציניו תכנית מפורטת, תו"ל הר הבית, כיצד נכנסים להר מכמה כיוונים כדי להרגיע בעת מהומות, וכיצד יוצאים כשהרוחות נרגעות. "לפני שהגעתי למחוז היו כמה אירועים שהסתיימו רע. הוואקף סגר כמה משערי העיר העתיקה, היו נפגעים והרוגים״, מסביר עמית. 

״בניתי עם קציני תכנית מבצעית, שהיתה מבוססת על כך שברגע שיש מהומה, נכנסים להר ללא נשק חי, והמשימה היא לבודד חלקים ושטחים אלו מאלו. להוציא מההר את המבוגרים המוסלמים ובצעירים 'לטפל' כפי שמטפלים במפירי סדר. השיטה עובדת עד היום. התכנית קובעת כי מבצעים את זה בין מאות לאלף שוטרים, תלוי בהיקף האירוע ובמודיעין שיש בידי המשטרה". 

עמית טוען שלא רבים מכירים היטב את ההר ומה יש בו. ובכן, על ההר יש כמה מסגדים: מסגד אל אקצה, מסגד עומר, ששמו האמיתי הוא 'כיפת הסלע', מסגד אל ברוואני 'אורוות שלמה', ומתחת לאדמה יש אתר קטן ובלתי מוכר אך קדוש לנוצרים – 'עריסת ישו'. המוסלמים נוהגים לקרוא לשטח ההר כולו אל אקצה.

מה דעתו של אריה עמית על המהומות בהר הבית ובמסגד אל אקצה לפני כשבועיים?

"מה שקרה שם שקבוצות של צעירים נדחפו לשטח המסגד, התפרעו והשליכו אבנים לכיוון רחבת המתפללים מול הכותל המערבי. תגובת המשטרה היתה נכונה ומקצועית. מי שמיידה אבנים חוטף. מי שהופך מסגד למחסן נשק, משלם. טוב שהשוטרים נכנסו כדי להשתלט על מתפרעים שהשליכו אבנים על יהודים בכותל. במקרה כזה המשטרה חייבת להיכנס למסגד, גם תוך ירי גז, כדי להשתלט על פורעים".

עמית, ממ"ז י"ם בין השנים 1994 ו-1997 ולפני כן ראש אגף המבצעים במטה הארצי, וגם תושב ירושלים, מכיר על בוריים את הר הבית ואת ההתנהלויות סביב המקום הזה במשך השנים. הייחוד הוא שילוב על שטח קטן יחסית של דתיות ולאומנות, שתיהן בקיצוניות. 

אולי יעניין אותך גם

ראש צוות אנליטיקה ב- Team Nautilus. צילום: יח״צ אקווה סקיוריטי

אקווה סקיוריטי: כ-90% מהחברות חשופות לפגיעה בשל פרצות אבטחה הנובעות מהגדרות שגויות בענן

צוות מחקר הסייבר של החברה חושף כי לרוב הארגונים לוקח זמן רב מידי לתקן שגיאות קונפיגורציה בסביבת הענן. בארגונים גדולים, עומד הזמן הממוצע על 88 יום