נתיב הכסף: כך מממן חמאס את המערך הרקטי שלו

המערך הרקטי של גדודי עז א-דין אל קסאם מוערך בכ-15,000 רקטות. הכסף מגיע בחלקו מהרשות הפלסטינית ובחלקו מגיוס כסף זר באמצעות עמותות בחו״ל 

תמונה מערוץ הטלגרם של חמאס

גדודי עז א-דין אל קסאם הם הזרוע הצבאית של חמאס, ועל פי הערכות שונות במסגרת הארגון פועלים כ- 40,000 פעילים, בראשם עומד מוחמד דף. הארגון מתבסס על שש חטיבות מבצעיות, בהתאם למיקום הגיאוגרפי שלהן , ושתי חטיבות לוגיסטיות, בצפון ובדרום רצועת עזה, האחראיות על לוגיסטיקה והכשרה. מטה הארגון שוכן מתחת לבית החולים שיפא. 

למעלה מ- 15,000 רקטות

הארגון מפעיל מספר יחידות עילית, ביניהן יחידת הא-נוח'בה, בה משרתים כ- 5,000 לוחמים. משימותיה המרכזיות של היחידה הן תקיפות קומנדו בשטח ישראל באמצעות תשתית מנהרות בדגש על תקיפת מוצבים ישראליים והשמדתם. היחידה המובחרת הנוספת היא יחידת הקומנדו הימי, שייעודה תקיפות נגד כלי שיט ישראליים, נמלי הים של אשדוד ואשקלון ותקיפת אסדות הגז, בתווך הימי. 

בנוסף מפעיל הארגון זרוע אווירית, אשר מפעילה רחפנים וכלי טיס לא מאויישים, בעלי יכולת טיסה לטווחים ארוכים ונשיאת חימוש. כלי הטיס שמפעילה הזרוע האווירית משמשים את הארגון לאיסוף מודיעין ולתקיפה מדוייקת של יעדים אסטרטגיים עמוק בשטח ישראל. במסגרת גדודי עז א-עדין אל קסאם פועל מערך הרקטות, האחראי על ייצור רקטות בעזה ושיגורם. ערב מבצע "שומר החומות" נעמד ארסנל המערך בלמעלה מ- 15,000 רקטות מדגמים שונים. 

הפעלת המערכים הצבאיים של גדודי עז א-דין אל קסאם ובניין כוחם דורשים משאבים תקציבים אדירים. תקציבים אלו נדרשים למימון כוח האדם, פיתוח, ייצור, רכש אמצעים, ציוד, נשק, תחמושת ועוד. תקציבי ענק אלו, הנדרשים למימון בניין הכוח, אימוניהם ופעילותם השוטפת של הגדודים מתקבל ממקורות שונים, בראשם איראן, טורקיה, מלזיה, קטאר וארגון הסיוע של האו"ם – אונר"א. על פי הערכות, כ- 60 אחוזים מתקציבי חמאס מבוססים על מדינות וארגונים אלו . 

כל למשל, קטאר מעבירה לידי חמאס, בחסות ישראל, למעלה מ- 360 מיליון דולר בשנה. תקציבים אלו מיועדים לרווחת תושבי עזה, אך חמאס גוזר כמחצית מהם לטובת מימון פעילותו המדינית והצבאית. אונר"א מעבירה גם היא כ- 600 מיליון דולר בשנה לתושבי עזה, גם מהם גוזרת חמאס נתח לא קטן למימון פעולותיה הצבאיות .

המטרה: כסף זר

כ- 40% מהתקציב השנתי של חמאס מגיע ממיסים אותה היא גובה מתושבי עזה, וכן מהרשות הפלשתינאית, המעבירה כמיליארד דולר בשנה לחמאס למימון שלטונו, מימון עובדי הציבור, רכש תרופות ומימון משפחות האסירים. מרכיב מסויים מתקציב זה עובר לידי הגדודים. 

אך התקציבים המתקבלים מהמדינות ומהארגונים השונים אינם מספיקים די לגדודים והם מחפשים אחר קבע מקורות מימון נוספים. דוגמה למקורות כאלו הם ארגוני צדקה בינלאומיים, דוגמת WORLD VISION ו- SAVE THE CHILDREN, המגייסים כספים במסווה. ארגונים נוספים הם למשל הארגון המלזי, PCOM (The Palestinian Cultural Organization Malaysia), והעמותה הבריטית, "הארגון הערבי לזכויות אדם בבריטניה".

באמצעות עמותות אלו מגייסת חמאס תקציבי ענק, המיועדים רובם ככולם לבניין כוחם של גדודי עז א-דין אל קסאם. מקורות מימון נוספים הם מתרומות, הנאספות בקרב תומכי חמאס בגדה המערבית ובישראל, ואף מחיזבאללה, התומך כלכלית וצבאית בגדודים. לוחמי הגדודים מגיעים אחר קבע ללבנון, שם הם מתאמנים, מצטיידים וחוזרים לפעול ברצועת עזה .

בשלוש השנים האחרונות החלו הכנסות הארגון לרדת משמעותית, כתוצאה ממגמה של תרומות המופנות על ידי הקהילות המוסלמיות למסגד אל אקצה, משנת הקורונה שהשפיעה על הכלכלה העולמית, ובעיקר על תקציבי חיזבאללה ואיראן, אך הגורם המרכזי שהשפיע על ירידת ההכנסות של חמאס הייתה הפעילות הישראלית יחד עם ארצות הברית לסיכול כספי הטרור של הארגון.

ישראל החלה ב- 2012 לפעול לסיכול חשבונות בנקים והעברות כספים של חמאס, חיזבאללה ואיראן, במסגרת צוות משותף של קהילת המודיעין, בראשות ראש המוסד דאז מאיר דגן. הצוות המשותף, המכונה "צלצל", החל לפעול תחת מטה אחוד (המטה ללוחמה כלכלית) ועבר לאחריות משרד הביטחון לאחר כניסתו של יוסי כהן לתפקידו כראש המוסד. 

ארץ החלומות: טורקיה

הפעילות הישראלית לסיכול הכלכלי גרמה לחמאס להתיישב בטורקיה, תחת חסותו והגנתו של ארדואן, ולהפעיל רשת סבוכה של חשבונות בנק טורקים בעיקר בבנקים בטורקיה וברחבי אירופה, המאפשרים לחמאס להלבין את התרומות, ולהעבירם לעזה.

תרומות אלו משמשות גם "לשימון" מנגנון הפעילים, שהלכו והתעשרו. מנגנון הלבנת הכספים של חמאס בסיוע הממשל הטורקי מתבצעת בעיקר באמצעות רכש מצרכים וציוד תמים לעזה, המועברים במכולות דרך נמלי ישראל ישירות לרצועה, ונמכרים בה.  התקבולים מהמכירות עוברים ישירות לידי חמאס. 

חמאס אף מצא דרכים נוספות להעברת כספים לרצועה לחיזוק כוחו. עוד ב- 2019 הבין חמאס את הפוטנציאל הגלום בשימוש במטבעות וירטואליים ובראשם ביטקויין. בשלהי 2020 פרסם שר האוצר האמריקאי (הקודם), כי חוקרי רשות המיסים (IRS-CI) ביחידת פשעי הסייבר יחד עם חוקרי ה- FBI והמחלקה לביטחון פנים (DHS) הצליחו לאתר מאות ארנקי ביטקויין המשמשים את חמאס וארגוני טרור נוספים לגיוס כספים .

איתור ארנקי הביטקויין של תורמי חמאס בוצע באמצעות איתור קמפיינים, המתנהלים ברשתות החברתיות ובדארקנט, הקוראים לחסידי התנועה ותומכיה לתרום באמצעות המטבעות הווירטואליים. בעמודי הרשתות החברתיות נמסרות לתורמים הפוטנציאליים הנחיות כיצד ניתן להעביר מטבעות וירטואליים מבלי להתגלות וכיצד לטשטש את עקבות הכסף. 

השימוש במטבעות הווירטואליים, מאפשר לחמאס, למרות התפיסה של חלקם על ידי רשויות החוק האמריקאיות, לקבל תרומות, לרכוש ציוד, להעביר כספים לרצועה ולממן את פעילותם של גדודי עז א-דין אל-קסאם. לאחרונה נודע ממקורות זרים, כי הגדודים החלו לפעול באופן עצמאי להשגת מימון לפעולותיהם שלא דרך הלשכה המדינית של חמאס, באמצעות מטבעות ווירטואליים.

לאחר סבב הלחימה האחרון, ואף כבר במהלכו, החלו הגדודים במסע בינלאומי למימון בניין כוחם המחודש ולחידוש מלאי הרקטות, כלי הטיס הלא מאויישים וחימוש נוסף, כהכנה לסבב הלחימה הבא מול ישראל. מסע איסוף הכספים, הנעזר בסרטי התעמולה הרבים של הארגון, יתבסס לא רק על שליחי הארגון הפועלים במדינות התומכות בו, אלא בעיקר על איסוף מטבעות ווירטואליים אחריהם לא ניתן להתחקות ובאמצעותם ניתן להלבין כספים רבים.

חמאס למדה ככל הנראה את הלקח, מהתפיסה האמריקאית, שלא לפרסם ברשתות החברתיות. ישראל וארצות הברית תידרשנה לפיתוח יכולות טכנולוגיות מתקדמות לסיכול העברות הכספים הווירטואליות. 

אולי יעניין אותך גם