הסתה לאלימות נגד עיתונאים: המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא ליועמ״ש ולפייסבוק לפעול

״אנו נמצאים בשעת חירום אזרחית, שמעטות כמוה חווינו בעשורים האחרונים. אי הבנה של המתרחש עלולה, חלילה, להוביל לתוצאות קשות״, נכתב בפנייה

מתוך אתר איגוד העיתונאים

״אנחנו נמצאים במצב שבו הביטויים הקיצוניים, במיוחד אלה שיש בהם הסתה ישירה לאלימות, מתבטאים במעשים. רשויות אכיפת החוק והפלטפורמות החברתיות צריכים לשים לב לכך שצריך לראות את התכנים במסגרת הקשר, כחלק מאיזשהו אקוסיסטם שמוביל דעה ברשתות ואומר דברים כמו ׳עיתונאים הם תומכי טרור׳, ו׳ערוץ 12, או 13, הם ערוצי חמאס. אח״כ, בקבוצות הסגורות, אנחנו רואים את ההערות בסגנון ׳מביאים גז פלפל ועולים על נווה אילן׳, או ׳מורידים את ערוץ 12 בלי הקש בגג׳״.

את הדברים הללו אמרה ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיחה מקוונת עם העיתונאי עקיבא נוביק שנערכה ביום חמישי האחרון. מוקדם יותר באותו יום הגישה יחד עם  ענת סרגוסטי, מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים בישראל, מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ולפייסבוק ישראל, בקריאה לעצור את ההסתה הפרועה נגד עיתונאים ואנשי תקשורת לפני שיישפך דם, ולנקוט בצעדים מידיים.

ואכן, עושה רושם שהיקף ועוצמת האיום על אנשי תקשורת הנם חסרי תקדים. אתר ארגון העיתונאים בישראל החל לעדכן על בסיס קבוע את המתקפות אותם עוברים העיתונאים, שלחלקם אף הוצמדה אבטחה אישית. רשימה חלקית בהחלט: ״שי קינן, חבר מועצת עיריית חולון, השווה את עיתונאי וואלה, ברק רביד, לאיש חמאס בציוץ בטוויטר והתיר את דמו״ (16 במאי); ״בעת שהגיעה לסקר את נפילת הרקטה ברמת גן, הותקפה הכתבת ליאור קינן (חדשות 13) ע״י עוברי אורח ברמזור שהתנפלו עליה בצעקות שהתקשורת אשמה במצב ודחפו אותה״ (15 במאי); ״בעת סיקור המהומות בלוד, השליכו נערים יהודיים אבן לעבר איילה חסון (חדשות 13), שפגעה בראשה (12 במאי(  ;״כתב וצלם של ynet הותקפו באלימות ע״י פורעים יהודים בבת ים״ (12 במאי).

איום על המרקם הדמורקטי של מדינת ישראל

שוורץ אלטשולר וסרגוסטי מדגישות כי איומים ישירים על עיתונאים מאיימים על המרקם הדמוקרטי של מדינת ישראל ועל היכולת של התקשורת הישראלית למלא נאמנה את תפקידה. הן מסבירות שמדובר באלימות שתחילתה בפלטפורמות הרשתות החברתיות הגלויות – פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, ממשיכה באפליקציות למסרים ישירים – בעיקר בקבוצות וואטסאפ וטלגרם וכן בקבוצות פייסבוק סגורות – ומגיעה לכדי הסתה ישירה לפגיעה בעיתונאים, שסופה בפגיעות פיזיות.

יש להדגיש, כי חופש הביטוי אינו רק נחלת העיתונאי. ״כשמדובר בביקורת על עיתונאים, אנחנו מאפשרים משרעת מאוד רחבה של ביטויים, וטוב שכך. כי בעיתות שלום, אני לא חושבת שיש בעיה לומר על עיתונאי שהוא מטומטם או שופר. זה לא נעים, אבל זה לגמרי במסגרת חופש הביטוי״, אומרת שוורץ אלטשולר. ״אבל בשבועיים האחרונים יש הקצנה מאוד גדולה בקבוצות הסגורות. ברשתות החברתיות הפתוחות, מי שקיצוני קיצוני, הוא עושה את זה תמיד. אבל אנחנו רואים שסוגות הביטוי האלה, למשל ציוץ של מוביל דעה – אח״כ מוצאים אותו בקבוצות הפייסבוק, הוואטסאפ והטלגרם הסגורות, ואנשים מגיבים לזה עם מסרים שמתחילים להיות הסתה לאלימות, לא ביקורת״.

הפניה קוראת ליועמ״ש ולמנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות לתבוע מהרשתות לבצע שורה של פעולות מיידיות, בטרם יובילו המתקפות לתוצאות קשות. בין הפעולות: זיהוי הגורמים המסיתים ומנהלי הקבוצות בהן מועברים מסרים של הסתה קונקרטית לאלימות נגד עיתונאים; הסרת תכנים, חסימת משתמשים וסגירת קבוצות שיש בהן הסתה קונקרטית לכך; והגבלת חשבונות של משפיעני רשת ודמויות פוליטיות שמסיתים באופן ישיר וממוקד נגד עיתונאים;

בנוסף, מצוינת בקשה לכלול תחת ההגדרה גם תכנים של פוליטיקאים בכירים ומובילי דעה שבעתות אחרות לא היו נתפסים כמאיימים, אך כעת עלולים להיות חלק משרשרת פעולה שסופה אלימות. וכן מצביעות על הצורך בפתיחת מוקד חירום שייתן מענה 24 שעות ביממה לבקשות הסרה וסגירת קבוצות. בסיכום הדברים, נכתב כי ״אנו נמצאים בשעת חירום אזרחית, שמעטות כמוה חווינו בעשורים האחרונים. אי הבנה של המתרחש עלולה, חלילה, להוביל לתוצאות קשות״.

אולי יעניין אותך גם

יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט. צילום: שלומי יוסף

סלברייט מדווחת על התוצאות לרבעון הראשון של 2021

נהנית מגידול משמעותי בהכנסות השנתיות ובהכנסות ממנויים בהשוואה לשנה שעברה. מנכ״ל החברה: מרוצים מהצלחתנו להוציא לפועל את אסטרטגיית הצמיחה שלנו, ולהמשיך להציע ללקוחותינו הפתרונות המסייעים ולהאיץ תהליכי חקירה