פרשנות | האם ניהול המערכה בעזה יעניק לכוכבי עוד שנה בתפקיד? 

מחד, רא״ל אביב כוכבי ניהל במקצועיות את המערכה האווירית בעזה. מאידך, עולות שאלות לגבי איכות המודיעין שהיה בידי צה״ל לגבי חמאס טרם המבצע (כוונות ויכולות חמאס). לזאת יש להוסיף אי וודאות לגבי מספר תהליכים מדיניים שצפויים להסגר בחודשים הקרובים כשיקול לעיתוי החלפת הרמטכ״ל 

פרשנות | האם ניהול המערכה בעזה יעניק לכוכבי עוד שנה בתפקיד? 

צילום: טל עוז / משרד הביטחון
 

מבצע ״שומר החומות״ יצא לפועל בעל כורחו של הרמטכ״ל, רב אלוף אביב כוכבי, אך ייתכן והניהול שלו יעניק לו הארכת כהונה. מסיבה לא ברורה, נתניהו וגנץ נמנעו להאריך לו את הכהונה עד כה. 

בהיבט ״יבש״ ישנן שלוש חלופות. ראשונה - כוכבי מתמנה לעוד שנה בזכות ההישגים שלו בשומר החומות. שניה - אין ממשלה מתפקדת עד סוף שנה כדי לבחור לו מחליף וכוכבי מתמנה לעוד שנה מכורח הנסיבות (כמו ראש השב״כ או המוסד). שלישית - ממנים מחליף לכוכבי עד סוף השנה. עבור כוכבי, מדובר בעימות הצבאי הראשון שלו כרמטכ״ל ונראה כי ניהולו יהיה שיקול מכריע בשיקולים של ביבי וגנץ בבואם להחליט על הארכת כהונתו. 

לאן נושבת הרוח? ובכן, מיד לאחר ההודעה על הפסקת אש, עלו טענות כי במסגרת דיונים בקבינט הביטחוני, האשים הדרג המדיני את הצבא בכשלון המערכה (תראו מופתעים). מצד שני, קולות אחרים בעיתונות הישראלית טוענים כי ניהול המבצע בהיבט צבאי היה מצוין. לפי טענות אלו, הדיגיטציה של צה״ל, היכולת לעבוד בצורה רב זרועית, הספק המטרות ומהירות סגירת המעגלים - כל המדדים האלו הראו שיפור ביחס לצוק איתן. 

כשל מודיעיני? טרם ברור 

עם זאת, ביקורת נשמעה כלפי איסוף המודיעין טרם המבצע. בהארץ פורסם כי רק 40 אחוזים ממשגרי הרקטות נפגעו. ככל הנראה גם המספר הזה לא ממש נכון, כי באותו טקסט צה״ל טען כי לא היה לו מודיעין מדויק אודות הרקטות. אז אם לא היה מודיעין מדויק, איך יודעים את גודל החלק היחסי של מערך השיגור שנפגע? כנראה שבצה״ל יותר מעריכים מאשר יודעים. 

המודיעין המקדים לגבי חמאס בעזה, גם זה של הכוונות וגם של היכולות, הוא נקודה לרעתו את כוכבי. לכאורה. לפחות באופן ציבורי, נראה כי צה״ל הופתע. הן מכוונות חמאס לפתוח במערכה נרחבת נגד ישראל והן מגודלו של המערך הרקטי. לגבי גיוון האמל״ח, נראה כי בצה״ל מכירים את מרבית סוגי הרקטות (אולי פרט ל250 ק״מ), כולל כצב״מים, מל״טים וחוליות נ״ט. 

במהלך הלחימה נורו לעבר ישראל כ-4,360 רקטות ב-11 ימי לחימה. זה ממוצע של כ-400 רקטות ביום. וזה רק מהזירה הדרומית. אם נוסיף לזה את היכולת של חיזבאללה המוערכת בכ-1500 רקטות ביום, אנחנו מגיעים לספיקה של כ-2000 רקטות ביום על מדינת ישראל. אם נוסיף לזה אחוז , אפילו קטן, של טילים מדויקים (שלא הופעלו בסבב האחרון מול חמאס), אנחנו מגיעים לפוטנציאל נזק מהותי במדינת ישראל. זה התרחיש שעל בסיסו יש לשקול את הארכת הכהונה של הרמטכ״ל. האם הוא מסוגל לנהל זאת, כולל תמרון יבשתי בלבנון ועזה במקביל. 

על ניהול המערכה בעזה, ככל הנראה גנץ ונתניהו חייבים לכוכבי. הוא עשה זאת במקצועיות והכין את הצבא, לפחות את החלק האווירי של הצבא, למערכה. תמרון יבשתי לא היה. על המודיעין המקדים בעזה - בניין כוח וכוונות חמאס - נראה כי כוכבי יצטרך לתת תשובות לכנסת ולממשלה. אם זו תבקש לדעת. ולא רק הוא. גם ראש השב״כ והמוסד. 

בשקלול רחב: אין ערך מוסף בהחלפת רמטכ״ל בעת זו

לסיכום, טרם ברור האם ניהול המבצע תרם או לא להארכת הכהונה של כוכבי. מצד אחד, נתניהו יכול לזרוק עליו את האשמה ולא להאריך לו את הכהונה. מצד שני, לא נראה שבתנאים המדיניים, הכלכליים והפוליטיים, יש ערך מוסף בהחלפת הרמטכ״ל בסוף שנה זו.  

בהיבט כלכלי, אין ממשלה, אין תקציב ויש בור תקציבי בגלל הקורונה. אז רמטכ״ל חדש לא יוכל לעשות כלום בהיבט בניין כוח יותר מאשר עושה כוכבי. בהיבט פוליטי, אין ממשלה נבחרת. כלומר, לא ברור מה הכיוון המדיני של הממשלה. ובהעדר חזון מדיני, מה זה משנה איזה רמטכ״ל יש? לפחות כוכבי יכול לספק יציבות תפעולית בצבא עד שתתייצב ממשלה חדשה.  

בהיבט מדיני, ייתכן ונתניהו וגנץ ירצו לשמור את כוכבי לעוד שנה כדי לראות כיצד מתפתחים תהליכים קריטיים לישראל בחודשים הקרובים. לראות לאן פניה של ארה״ב בנושא הפלסטיני (מו״מ על הסדר קבע?), לאן פניה של איראן לאחר החזרה להסכמות הגרעין (יותר טרור במזה״ת?), כיצד מתפתח המשבר הכלכלי בלבנון (התשה עם חיזבאללה?) וכיצד הבחירות הקרובות ישפיעו על עתיד סוריה (התבססות איראנית). בכל זאת, החלפת רמטכ״ל, אם ניתן, כדאי שתעשה בתנאים בהם האי-וודאות הצבאית הכי קטנה שיש.