דעה | המפכ"ל צריך להתעלם מרעשי רקע וליישם את התכניות שלו לעתיד כוח המשטרה
המפכ"ל מתמודד במקצועיות עם אירוע רב זירתי - מדינתי בימים האחרונים. על זה יש להוסיף העדר תמיכה מהדרג הפוליטי. למרות זאת, הוא עושה זאת מצוין וצריך להמשיך ליישם את התכניות שלו לגבי כוח השיטור הישראלי
נתן פז
| 20/05/2021
צילום: משטרת ישראל
מפכ"ל המשטרה מתמודד לראשונה עם מספר רב של זירות. לראשונה מאז הקמת המדינה חלה התקוממות עממית קשה של חלק מערביי ישראל בהשפעה דתית פונדמנטליסטית "מתודלקת" מצד ארגון הטרור החמא"ס, ריבוי זירות חיכוך ועימות בתוך הערים בישראל ובמקביל בגדה, לא זו רק זו, שכעת הוא מתמודד לראשונה בחייו עם זירה פוליטית מאתגרת לא פחות.
אמירתו של המפכ"ל אמש בגין מיצוי הדין עם כלל הפורעים באירועים האחרונים ערבים ויהודים כאחד ראויה לכל גיבוי והערכה. אין בתפקידו של המפכ"ל שמץ של עיסוק פוליטי והוא פועל מול כלל האזרחים במסגרת תפקידו בכדי לשמור על שלומם וביטחונם של כלל אזרחי ישראל עליהם הוא ואנשיו מופקדים ובכדי להביא לדין טרוריסטים ופורעי חוק ללא הבדל דת, גזע ומין.
ערב מינויו כתבתי ואחזור ואומר, מי שסבור כי מדובר ב"יס מן" של פוליטיקאים והנחת העבודה שלו מתבססת על החזות המעט מבוישת של המפכ"ל, טועה בגדול. רנ"צ קובי שבתאי הוא אדם ישר, ערכי ולוחם בכל רמ"ח אבריו. הוא אדם ולכן אינו חף מטעויות. יחד עם זאת, הוא פועל ללא לאות בכדי להביא להחזרת המשילות והשקט במדינה והוא מהווה דוגמה אישית ראויה לכלל השוטרים במשטרת ישראל.
חשוב להאזין בקשב לתוכניות המבצעיות שהציג אמש והיה רצוי שהדרג הפוליטי יעסוק בדרכים לסייע בידו לממש אותן ולא באמירות מיותרות שאינן מכבדות את אומרן.
קיבל משטרה מוחלשת ללא מפכ"ל במשך שנתיים
מספר עובדות חשובות לציון, המפכ"ל קיבל לידיו משטרה מוחלשת, ללא מינוי קבע במשך שנתיים ימים. אם זו היה מכוון או לא אינו הדיון כלל וכלל. בפועל קודמו של שבתאי, ניצב מוטי כהן התמודד עם ניסיונות התערבות בלתי לגיטימיים בעבודת המשטרה לכאורה, ניסיון להשפיע על מחאות עממיות, התערבות במדרגי הפעלת הכוח ואפילו ניסיונות התערבות בפעולות השיטור והחקירה במשטרה לכאורה.
צבר האירועים מכניסתו של שבתאי המפכ"ל ועד היום לא אפשר לו לעסוק בתוכניות אסטרטגיות של בניית הכוח אלא להשתמש בכלל הכלים שעומדים לרשותו על מנת לכבות את כלל השריפות שנוצרו במדינה תרתי משמע. אירוע מירון הוא מחדל מתמשך, הזנחת הפעילות כנגד ארגוני הפשיעה בחברה הערבית והנשק הבלתי חוקי לא נולד אתמול וכבר עשרות בשנים אינו מטופל בהיקף ובעוצמה הנדרשת.
אל נופתע מהאירועים החמורים שקרו במגזר הערבי בלוד, רמלה, יפו, ערי המשולש והצפון וכמובן בפזורה הבדואית בדרום שכן שנים רבות מתפתחת שם תת חברה עבריינית-לאומנית וקיצונית ששוללת את ריבונותה של המדינה, אינה סרה למרות ועושה כל העולה על רוחה באין מפריע מבחינה פלילית וכן גם לאומנית.
המשטרה ניסתה לאורך השנים באמצעות מחלקי המיעוטים בימ"רים ובלהב 433 לטפל, בפועל מעצרים מידי פעם, תפיסות ספורדיות של כלי נשק אינן משנות מציאות – לפי הערכות ישנם 500,000 כלי נשק במגזר הערבי בידי עבריינים לאומניים (לשם השוואה, יש 30,000 כלי נשק חוקיים בישראל רשומים). גם הקצינים והשוטרים הפכו עם השנים יותר ויותר חוששים מהסנקציות שינקטו כלפיהם במידה ויבצעו ירי, יפעלו בכוח וכדומה.
המגמה החלה עוד לפני עשרות בשנים מה שהפך את המפקדים בכל הרמות ל"מכווצים" ולמי שדואגים לרוב לכיסוי אישי. המפכ"ל שבתאי מוצא עצמו מהר מאד בתווך של מערכת שנדרשת חיזוק משמעותי של משאבים, תקינה מתאימה למשימותיה וחיזוק כוח ההרתעה בקרב ציבורים שלמים במדינה.
אמירה נכונה וערכית
מי שמכיר את המפכ"ל קובי שבתאי, יודע שאמירתו הייתה אמירה נקייה ומקצועית. קובי מסתכל בפריזמה של המפקח הכללי של משטרת ישראל ולא בהיבטים פוליטיים. בדיוק כך הוא נדרש לעשות! קובי קרא לילד בשמו, ללא "התיפיפות" – מי שהיה שותף לפרעות שאירעו לאחרונה הוא טרוריסט ולא שם כינוי אחר.
מי שמיידה בקבוקי תבערה על אזרחים, שורף בתי כנסת או פוגע בבתים של ערבים, מיידה אבנים על רכבים, עושה לינץ' באזרחים, הורס תשתיות ופורע חוק על בסיס לאומני, כן הוא טרוריסט. לא ברור בכלל, כיצד השר הכניס לכך שיקולים משיקולים פוליטיים. אבל לטעמי שגה, משום שאין בכלל כוונה להשוות בין המגזרים ולהציג סימטריה. מי שלקח את החוק לידיים על רקע לאומני הוא מחבל לא משנה אם הוא ערבי או יהודי.
מפכ"ל הוא דמות א-פוליטית ועל כן אמירתו של המפכ"ל הייתה חדה, ברורה וראויה לכל הערכה. שוטרי משטרת ישראל ולוחמי מג"ב, המתנדבים יאכפו את החוק והסדר בכל מקום בארץ ללא הבדל של דת, גזע או מין. לטעמי, באמירתו זו, מיצב עצמו קובי שבתאי המפכ"ל כמבוגר האחראי בזירה שהוא פועל בה. אין ספק שכבר היום מוצא את עצמו המפכ"ל זירה לא מוכרת ומורכבת לפחות כמו הזירה המבצעית אולי יותר, היא הזירה של ההתמודדות מול פוליטיקאים.
אני סבור שככל שנוקפים הימים מבין המפכ"ל שהוא חייב להיות האדם שמונע את הפוליטזציה של המשטרה ועד כה במבחן המציאות הוא פועל נכון. קיים גם אלמנט של "שכר לימוד". שבו אתה מבין שזה שאתה ממלכתי לא אומר שאחרים הם גם כאילו והמפכ"ל יצטרך להתמודד גם שם.
הזמן הנכון והמקום הנכון לדרוש שינוי אסטרטגי
האירועים האחרונים מחייבים את כולנו לקיים הערכת מצב אסטרטגית – פנינו לאן בשנים הקרובות. לטעמי, ההיבט החשוב ביותר והאקוטי ביותר הוא עניין ההתמודדות עם הזירה הפנימית היא ערביי ישראל. מספר ווקטורים חשובים שיהיה על קברניטי המדינה וגם ראשי ארגוני הביטחון לרבות המפכ"ל להתייחס אליהם:
סדרי גודל של הכוחות של משטרת ישראל הנדרשים לצורך אכיפה בכלל המגזרים ובדגש על המגזר הערבי בשגרה ובחירום. בחינת מודל משטרתי חדש לרבות בחינת האופציה של הפרדת מג"ב מהמשטרה ומתן אחריות טריטוריאלית ומשימתית למשמר הגבול בהיבטי מוכנות לאירועי קיצון.
השקעה שורשית ברוב ה"דומם" הפרגמטי של ערביי ישראל באמצעות שינוי משמעותי בחינוך, בתשתיות, באכיפה ובשילוב בחברה הישראלית ליצירת תחושת שייכות ישראלית וניתוק השפעות דתיות. בניית תוכנית אסטרטגית למיצוי הדין מול עברייני הסחר בנשק בלתי חוקי וארגוני הפשע ואיסוף הנשק הלא חוקי – נקיטת מדיניות של "אפס סובלנות".
בניית מודל של מפקדות משולבות שפועלות בשגרה כמו בחירום – משטרה, שב"כ, מערכות אכיפה אזרחיות רשויות המיסים, משרדי ממשלה, בתי המשפט, רשויות מקומיות בכדי לטפל באופן משולב בפורעי החוק במגזר הערבי לרבות איסוף מודיעין שוטף – כוונות לאומניות, בנייה בלתי חוקית, סחיטת דמי חסות, סמים, נשק, שהייה בלתי חוקית וכו'.
מי שחושב שכל אילו יוכלו להתקיים ללא הסטת תקצוב ומשאבים מתאימים טועה ומטעה. כל פעולה אחרת טקטית או מיקרו טקטית והימנעות מטיפול בסוגיות האסטרטגיות יהיה רק עוד מאותו הדבר ולא יוביל לשינוי או מוכנות מתאימים לאירוע הבא שכבר מבעד לחלון.
כעת יכול המפכ"ל לנצל את העיתוי ולהוביל שינוי משמעותי ואפקטיבי באשר ליכולת של משטרת ישראל למלא את ייעודה ומשימותיה. חשוב שבזמן הזה ימשיך ויתעלם מרעשי הרקע הפוליטיים ויעמוד על תוכניתו לביצוע השינויים הנדרשים.
המפכ"ל מתמודד במקצועיות עם אירוע רב זירתי - מדינתי בימים האחרונים. על זה יש להוסיף העדר תמיכה מהדרג הפוליטי. למרות זאת, הוא עושה זאת מצוין וצריך להמשיך ליישם את התכניות שלו לגבי כוח השיטור הישראלי
צילום: משטרת ישראל
מפכ"ל המשטרה מתמודד לראשונה עם מספר רב של זירות. לראשונה מאז הקמת המדינה חלה התקוממות עממית קשה של חלק מערביי ישראל בהשפעה דתית פונדמנטליסטית "מתודלקת" מצד ארגון הטרור החמא"ס, ריבוי זירות חיכוך ועימות בתוך הערים בישראל ובמקביל בגדה, לא זו רק זו, שכעת הוא מתמודד לראשונה בחייו עם זירה פוליטית מאתגרת לא פחות.
אמירתו של המפכ"ל אמש בגין מיצוי הדין עם כלל הפורעים באירועים האחרונים ערבים ויהודים כאחד ראויה לכל גיבוי והערכה. אין בתפקידו של המפכ"ל שמץ של עיסוק פוליטי והוא פועל מול כלל האזרחים במסגרת תפקידו בכדי לשמור על שלומם וביטחונם של כלל אזרחי ישראל עליהם הוא ואנשיו מופקדים ובכדי להביא לדין טרוריסטים ופורעי חוק ללא הבדל דת, גזע ומין.
ערב מינויו כתבתי ואחזור ואומר, מי שסבור כי מדובר ב"יס מן" של פוליטיקאים והנחת העבודה שלו מתבססת על החזות המעט מבוישת של המפכ"ל, טועה בגדול. רנ"צ קובי שבתאי הוא אדם ישר, ערכי ולוחם בכל רמ"ח אבריו. הוא אדם ולכן אינו חף מטעויות. יחד עם זאת, הוא פועל ללא לאות בכדי להביא להחזרת המשילות והשקט במדינה והוא מהווה דוגמה אישית ראויה לכלל השוטרים במשטרת ישראל.
חשוב להאזין בקשב לתוכניות המבצעיות שהציג אמש והיה רצוי שהדרג הפוליטי יעסוק בדרכים לסייע בידו לממש אותן ולא באמירות מיותרות שאינן מכבדות את אומרן.
קיבל משטרה מוחלשת ללא מפכ"ל במשך שנתיים
מספר עובדות חשובות לציון, המפכ"ל קיבל לידיו משטרה מוחלשת, ללא מינוי קבע במשך שנתיים ימים. אם זו היה מכוון או לא אינו הדיון כלל וכלל. בפועל קודמו של שבתאי, ניצב מוטי כהן התמודד עם ניסיונות התערבות בלתי לגיטימיים בעבודת המשטרה לכאורה, ניסיון להשפיע על מחאות עממיות, התערבות במדרגי הפעלת הכוח ואפילו ניסיונות התערבות בפעולות השיטור והחקירה במשטרה לכאורה.
צבר האירועים מכניסתו של שבתאי המפכ"ל ועד היום לא אפשר לו לעסוק בתוכניות אסטרטגיות של בניית הכוח אלא להשתמש בכלל הכלים שעומדים לרשותו על מנת לכבות את כלל השריפות שנוצרו במדינה תרתי משמע. אירוע מירון הוא מחדל מתמשך, הזנחת הפעילות כנגד ארגוני הפשיעה בחברה הערבית והנשק הבלתי חוקי לא נולד אתמול וכבר עשרות בשנים אינו מטופל בהיקף ובעוצמה הנדרשת.
אל נופתע מהאירועים החמורים שקרו במגזר הערבי בלוד, רמלה, יפו, ערי המשולש והצפון וכמובן בפזורה הבדואית בדרום שכן שנים רבות מתפתחת שם תת חברה עבריינית-לאומנית וקיצונית ששוללת את ריבונותה של המדינה, אינה סרה למרות ועושה כל העולה על רוחה באין מפריע מבחינה פלילית וכן גם לאומנית.
המשטרה ניסתה לאורך השנים באמצעות מחלקי המיעוטים בימ"רים ובלהב 433 לטפל, בפועל מעצרים מידי פעם, תפיסות ספורדיות של כלי נשק אינן משנות מציאות – לפי הערכות ישנם 500,000 כלי נשק במגזר הערבי בידי עבריינים לאומניים (לשם השוואה, יש 30,000 כלי נשק חוקיים בישראל רשומים). גם הקצינים והשוטרים הפכו עם השנים יותר ויותר חוששים מהסנקציות שינקטו כלפיהם במידה ויבצעו ירי, יפעלו בכוח וכדומה.
המגמה החלה עוד לפני עשרות בשנים מה שהפך את המפקדים בכל הרמות ל"מכווצים" ולמי שדואגים לרוב לכיסוי אישי. המפכ"ל שבתאי מוצא עצמו מהר מאד בתווך של מערכת שנדרשת חיזוק משמעותי של משאבים, תקינה מתאימה למשימותיה וחיזוק כוח ההרתעה בקרב ציבורים שלמים במדינה.
אמירה נכונה וערכית
מי שמכיר את המפכ"ל קובי שבתאי, יודע שאמירתו הייתה אמירה נקייה ומקצועית. קובי מסתכל בפריזמה של המפקח הכללי של משטרת ישראל ולא בהיבטים פוליטיים. בדיוק כך הוא נדרש לעשות! קובי קרא לילד בשמו, ללא "התיפיפות" – מי שהיה שותף לפרעות שאירעו לאחרונה הוא טרוריסט ולא שם כינוי אחר.
מי שמיידה בקבוקי תבערה על אזרחים, שורף בתי כנסת או פוגע בבתים של ערבים, מיידה אבנים על רכבים, עושה לינץ' באזרחים, הורס תשתיות ופורע חוק על בסיס לאומני, כן הוא טרוריסט. לא ברור בכלל, כיצד השר הכניס לכך שיקולים משיקולים פוליטיים. אבל לטעמי שגה, משום שאין בכלל כוונה להשוות בין המגזרים ולהציג סימטריה. מי שלקח את החוק לידיים על רקע לאומני הוא מחבל לא משנה אם הוא ערבי או יהודי.
מפכ"ל הוא דמות א-פוליטית ועל כן אמירתו של המפכ"ל הייתה חדה, ברורה וראויה לכל הערכה. שוטרי משטרת ישראל ולוחמי מג"ב, המתנדבים יאכפו את החוק והסדר בכל מקום בארץ ללא הבדל של דת, גזע או מין. לטעמי, באמירתו זו, מיצב עצמו קובי שבתאי המפכ"ל כמבוגר האחראי בזירה שהוא פועל בה. אין ספק שכבר היום מוצא את עצמו המפכ"ל זירה לא מוכרת ומורכבת לפחות כמו הזירה המבצעית אולי יותר, היא הזירה של ההתמודדות מול פוליטיקאים.
אני סבור שככל שנוקפים הימים מבין המפכ"ל שהוא חייב להיות האדם שמונע את הפוליטזציה של המשטרה ועד כה במבחן המציאות הוא פועל נכון. קיים גם אלמנט של "שכר לימוד". שבו אתה מבין שזה שאתה ממלכתי לא אומר שאחרים הם גם כאילו והמפכ"ל יצטרך להתמודד גם שם.
הזמן הנכון והמקום הנכון לדרוש שינוי אסטרטגי
האירועים האחרונים מחייבים את כולנו לקיים הערכת מצב אסטרטגית – פנינו לאן בשנים הקרובות. לטעמי, ההיבט החשוב ביותר והאקוטי ביותר הוא עניין ההתמודדות עם הזירה הפנימית היא ערביי ישראל. מספר ווקטורים חשובים שיהיה על קברניטי המדינה וגם ראשי ארגוני הביטחון לרבות המפכ"ל להתייחס אליהם:
סדרי גודל של הכוחות של משטרת ישראל הנדרשים לצורך אכיפה בכלל המגזרים ובדגש על המגזר הערבי בשגרה ובחירום. בחינת מודל משטרתי חדש לרבות בחינת האופציה של הפרדת מג"ב מהמשטרה ומתן אחריות טריטוריאלית ומשימתית למשמר הגבול בהיבטי מוכנות לאירועי קיצון.
השקעה שורשית ברוב ה"דומם" הפרגמטי של ערביי ישראל באמצעות שינוי משמעותי בחינוך, בתשתיות, באכיפה ובשילוב בחברה הישראלית ליצירת תחושת שייכות ישראלית וניתוק השפעות דתיות. בניית תוכנית אסטרטגית למיצוי הדין מול עברייני הסחר בנשק בלתי חוקי וארגוני הפשע ואיסוף הנשק הלא חוקי – נקיטת מדיניות של "אפס סובלנות".
בניית מודל של מפקדות משולבות שפועלות בשגרה כמו בחירום – משטרה, שב"כ, מערכות אכיפה אזרחיות רשויות המיסים, משרדי ממשלה, בתי המשפט, רשויות מקומיות בכדי לטפל באופן משולב בפורעי החוק במגזר הערבי לרבות איסוף מודיעין שוטף – כוונות לאומניות, בנייה בלתי חוקית, סחיטת דמי חסות, סמים, נשק, שהייה בלתי חוקית וכו'.
מי שחושב שכל אילו יוכלו להתקיים ללא הסטת תקצוב ומשאבים מתאימים טועה ומטעה. כל פעולה אחרת טקטית או מיקרו טקטית והימנעות מטיפול בסוגיות האסטרטגיות יהיה רק עוד מאותו הדבר ולא יוביל לשינוי או מוכנות מתאימים לאירוע הבא שכבר מבעד לחלון.
כעת יכול המפכ"ל לנצל את העיתוי ולהוביל שינוי משמעותי ואפקטיבי באשר ליכולת של משטרת ישראל למלא את ייעודה ומשימותיה. חשוב שבזמן הזה ימשיך ויתעלם מרעשי הרקע הפוליטיים ויעמוד על תוכניתו לביצוע השינויים הנדרשים.
