עוטף עזה: ״רוצים שקט שלוש-ארבע שנים בלי בלונים וטפטופים״
תושבים בעוטף עזה: מוכנים להמתין עד שצה"ל ימצה את המבצע עד תומו. רוצים שקט שלוש-ארבע שנים בלי בלונים וטפטופים
דן ארקין
| 20/05/2021
צילום: דוברות שער הנגב
דעה אחודה נשמעת מפי תושבי עוטף עזה: "מוכנים להמתין עוד שבוע, שצה"ל ימצה את המבצע עד תומו. רוצים שקט לשלוש-ארבע שנים, בלי בלוני תבערה ובלי טפטופים". היום העשירי למבצע 'שומרי החומות' היה קשה לתושבי יישובי העוטף.
שיחות עמם מלוות בקולות יירוטים. דוברת ישובי שער הנגב עדי: "היום יום של אזעקות, נפילות, הכל מיורט. ההנחייה היא להישאר בממ"דים כל היום, בעיקר לתושבי הישובים צמודי הגדר, אלו המוגדרים אפס עד ארבעה ק"מ מהגבול, כמו נחל עוז, למשל".
גלית קקון, מנהלת משאבי אנוש במועצה האזורית חוף אשקלון: "עד הצהרים היה יום מטורף. נפילות, רסיסים גורמי נזק, שני בתים נפגעו במועצה, צרכניה נפגעה, מכוניות ניזוקו, כבישים זרועי זכוכיות. שאריות ורסיסים של מיירטי 'טמיר' של כיפת ברזל נופלים על הקרקע או על הבתים".
במועצת חוף אשקלון 21 ישובים, חמישה מהם בעוטף, שני ישובים במרחק שבעה ק"מ מגבול הרצועה. במרחב חמישה קיבוצים ו-11 ישובים קהילתיים. גלית: "החקלאים לא יצאו לעבודה, אבל את בעלי חיים צריך להאכיל, כך פרות וכך עופות. תלמידים בבית, אין לימודים".
האם רבים עזבו את יישוביהם? "עזבו די הרבה, אבל בהחלט יש חוסן יישובי. כל מה שהתושבים רוצים הוא שישרור שקט להרבה זמן". בתוקף תפקידה בימי חירום ממונה גלית על מסירת מידע לציבור. מה מבקשים לדעת ומה מדאיג את התושבים? "מדברים על חרדות. רוצים דיווחים על נפילות. מבקשים מידע על סידורי תחבורה, על הסעות".
המועצה האזורית שער הנגב כוללת ישובים כמו אור הנר, ארז, כפר עזה, מפלסים ונחל עוז. דוברת המועצה עדי מספרת כי כשליש מתושבי האזור עזבו לצפון להפוגה, עד יעבור זעם. זה קרה בעבר, אך בפעם הזאת מדובר במבצע מסודר: "מי שרוצה, יכול לצאת. לכל קיבוץ נקבע קיבוץ מארח. 60 משפחות מניר עם עברו לרמת רחל, 60 משפחות מנחל עוז עברו למשמר העמק. מדובר בילדים, מבוגרים, סבים וסבתות, בעלי מוגבלויות וקשישים.
״הכל מסובסד על ידי הקהילה ומאורגן בצורה קהילתית. כך שילדים עוברים לקיבוץ המארח עם חבריהם. הרעיון הוא לצאת להפוגה עד שיושג שקט. "כל מה שאנו מבקשים, ומוכנים להמתין עוד, הוא למצות את המבצע עד תום עד שיושג שקט לשלוש-ארבע שנים לפחות, בלי בלוני תבערה ובלי טפטופים".
במועצה האזורית שדות נגב 16 ישובים, שניים מהם, הקיבוצים סעד ועלומים, הם בטווח של אפס עד ארבעה ק"מ מגבול הרצועה. שי שרבף: "באזורנו לא היו היום נפילות ולא היו נפגעים. חלק מהעסקים נפתחו, הכל לפי מגבלות פיקוד העורף. יש לזכור שאנו מתמודדים עם מצבים כאלו כבר עשרים שנה. במבצע הפעם לא רבים עזבו את היישובים להתרעננות מחוץ לדרום. בוודאי לא היתה נהירה של עוזבים אלא במספרים דומים לאירועי עבר".
גם ביישובי שדות נגב, ביניהם כפר מימון, סעד, עלומים, שיבולים ובית הגדי, משוועים לדבר אחד – שקט. שי: "זה הזמן להחזיר את כוח ההרתעה. אילו זה היה תלוי בנו, היינו בעד להמשיך עד להשגת המטרה, שקט". באזור הדרום ממלאים המאבטחים תפקידים מיוחדים בימי המתיחות. אלו המאבטחים הממלאים בימי שגרה תפקידי שמירה ואבטחה. ניר גלבוע הוא בעלים ומנכ"ל של קבוצת צוות 3, והוא מסביר כי מאבטחים הם מעגל שלישי של אבטחה , מעגל המשלים את הצבא והמשטרה.
"המאבטחים שלנו מאפשרים רציפות תעסוקתית, עומדים על המשמר לטובת שקט נפשי לתושבים ולבעלי עסקים. בעבר, בימי סבבים קודמים ובחודשי קורונה, הוכרו המאבטחים ככוח עבודה חיוני, והם ממשיכים במילוי תפקיד זה בימים אלו בדרום".
תושבים בעוטף עזה: מוכנים להמתין עד שצה"ל ימצה את המבצע עד תומו. רוצים שקט שלוש-ארבע שנים בלי בלונים וטפטופים
צילום: דוברות שער הנגב
דעה אחודה נשמעת מפי תושבי עוטף עזה: "מוכנים להמתין עוד שבוע, שצה"ל ימצה את המבצע עד תומו. רוצים שקט לשלוש-ארבע שנים, בלי בלוני תבערה ובלי טפטופים". היום העשירי למבצע 'שומרי החומות' היה קשה לתושבי יישובי העוטף.
שיחות עמם מלוות בקולות יירוטים. דוברת ישובי שער הנגב עדי: "היום יום של אזעקות, נפילות, הכל מיורט. ההנחייה היא להישאר בממ"דים כל היום, בעיקר לתושבי הישובים צמודי הגדר, אלו המוגדרים אפס עד ארבעה ק"מ מהגבול, כמו נחל עוז, למשל".
גלית קקון, מנהלת משאבי אנוש במועצה האזורית חוף אשקלון: "עד הצהרים היה יום מטורף. נפילות, רסיסים גורמי נזק, שני בתים נפגעו במועצה, צרכניה נפגעה, מכוניות ניזוקו, כבישים זרועי זכוכיות. שאריות ורסיסים של מיירטי 'טמיר' של כיפת ברזל נופלים על הקרקע או על הבתים".
במועצת חוף אשקלון 21 ישובים, חמישה מהם בעוטף, שני ישובים במרחק שבעה ק"מ מגבול הרצועה. במרחב חמישה קיבוצים ו-11 ישובים קהילתיים. גלית: "החקלאים לא יצאו לעבודה, אבל את בעלי חיים צריך להאכיל, כך פרות וכך עופות. תלמידים בבית, אין לימודים".
האם רבים עזבו את יישוביהם? "עזבו די הרבה, אבל בהחלט יש חוסן יישובי. כל מה שהתושבים רוצים הוא שישרור שקט להרבה זמן". בתוקף תפקידה בימי חירום ממונה גלית על מסירת מידע לציבור. מה מבקשים לדעת ומה מדאיג את התושבים? "מדברים על חרדות. רוצים דיווחים על נפילות. מבקשים מידע על סידורי תחבורה, על הסעות".
המועצה האזורית שער הנגב כוללת ישובים כמו אור הנר, ארז, כפר עזה, מפלסים ונחל עוז. דוברת המועצה עדי מספרת כי כשליש מתושבי האזור עזבו לצפון להפוגה, עד יעבור זעם. זה קרה בעבר, אך בפעם הזאת מדובר במבצע מסודר: "מי שרוצה, יכול לצאת. לכל קיבוץ נקבע קיבוץ מארח. 60 משפחות מניר עם עברו לרמת רחל, 60 משפחות מנחל עוז עברו למשמר העמק. מדובר בילדים, מבוגרים, סבים וסבתות, בעלי מוגבלויות וקשישים.
״הכל מסובסד על ידי הקהילה ומאורגן בצורה קהילתית. כך שילדים עוברים לקיבוץ המארח עם חבריהם. הרעיון הוא לצאת להפוגה עד שיושג שקט. "כל מה שאנו מבקשים, ומוכנים להמתין עוד, הוא למצות את המבצע עד תום עד שיושג שקט לשלוש-ארבע שנים לפחות, בלי בלוני תבערה ובלי טפטופים".
במועצה האזורית שדות נגב 16 ישובים, שניים מהם, הקיבוצים סעד ועלומים, הם בטווח של אפס עד ארבעה ק"מ מגבול הרצועה. שי שרבף: "באזורנו לא היו היום נפילות ולא היו נפגעים. חלק מהעסקים נפתחו, הכל לפי מגבלות פיקוד העורף. יש לזכור שאנו מתמודדים עם מצבים כאלו כבר עשרים שנה. במבצע הפעם לא רבים עזבו את היישובים להתרעננות מחוץ לדרום. בוודאי לא היתה נהירה של עוזבים אלא במספרים דומים לאירועי עבר".
גם ביישובי שדות נגב, ביניהם כפר מימון, סעד, עלומים, שיבולים ובית הגדי, משוועים לדבר אחד – שקט. שי: "זה הזמן להחזיר את כוח ההרתעה. אילו זה היה תלוי בנו, היינו בעד להמשיך עד להשגת המטרה, שקט". באזור הדרום ממלאים המאבטחים תפקידים מיוחדים בימי המתיחות. אלו המאבטחים הממלאים בימי שגרה תפקידי שמירה ואבטחה. ניר גלבוע הוא בעלים ומנכ"ל של קבוצת צוות 3, והוא מסביר כי מאבטחים הם מעגל שלישי של אבטחה , מעגל המשלים את הצבא והמשטרה.
"המאבטחים שלנו מאפשרים רציפות תעסוקתית, עומדים על המשמר לטובת שקט נפשי לתושבים ולבעלי עסקים. בעבר, בימי סבבים קודמים ובחודשי קורונה, הוכרו המאבטחים ככוח עבודה חיוני, והם ממשיכים במילוי תפקיד זה בימים אלו בדרום".
