דעה | ישראל נדרשת לשינוי פרדיגמה בכל הקשור לפגיעה בבניין הכוח של חמאס

במקום לפגוע בחמאס או בג'יהאד האסלאמי רק לאחר שהם פועלים, מציע שבתאי שובל לפגוע בבניין הכוח שלהם בשגרה

נראה שהמציאות כופה על כולנו הכרה בכמה אמיתות יסוד. חלום המשא ומתן על הקמת מדינה פלשתינית שבסופו שלום - אינו רלוונטי לאיום האיראני, לא לחיזבאללה וכמובן גם לא רלוונטי לחמאס. שום הסכם עם הרשות הפלשתינית לא יגרום לחמאס לוותר על כוחו בעזה. הסכם כזה, גם לא ימנע מהחמאס להמשיך ולהשתמש בישראל ובאל אקצה כעילה לעימות מתמשך עם ישראל. במילים אחרות, לפאשיזם התיאוקרטי היישומי שלו.

דמוקרטיה בשטחי הגדה ובעזה לא תוביל לעליית כוחות פרגמאטיים, אלא לשליטה מלאה ורחבה יותר של חמאס ויצוא הטרור מעזה לגדה. הסדרה עם החמאס היא אולי אופציה ריאלית, אבל אופציה שיכולה להתממש רק על חודי הכידונים. על רקע זה, נותרת לפתחנו סוגיית מניעת יכולת ההתאוששות של החמאס לאחר "שומר חומות". מניעת התאוששות חמאס, אפשרית רק באמצעות שינוי פרדיגמה.

עד כה ישראל הרשתה לעצמה לפגוע בתשתיות חמאס רק לאחר מעשי טרור של חמאס או הג'יהאד האסלאמי. ישראל פעלה כך כי רצתה להימנע מהדרדרות לעימות והסלמה. התנופה שיצר מבצע "שומר חומות" יכולה לשמש בסיס לשינוי הפרדיגמה המוצע. במקום תגובה למעשי החמאס - השינוי המוצע הוא פגיעה בתשתיות החמאס כל פעם שיש הזדמנות לכך וכל פעם שמתגלה תשתית חדשה – ממש כמו שישראל פועלת בסוריה.

משמעות הצעה זו קשה - מערכה מתמשכת שאינה מסתיימת בשבוע או מספר שבועות אלא ממשיכה לאורך חודשים ושנים. אופציה כזו כרוכה ביכולת העורף לעמוד במערכה מתמשכת כזו מול החמאס. גישה חדשה זו מתבססת על שלוש הנחות: החמאס נפגע אנושות אבל ישאף לשיקום, הציבור בישראל מוכן לספוג רקטות וטילים בכמויות גדולות יחסית – אם יש לכך תכלית וההנחה השלישית שניתן להתיש את החמאס לאורך חודשים ושנים.

על רקע הנחות אלה, מוצעת אסטרטגיה של "מלחמה מתמשכת בעצימות מדודה" – כלומר מאמץ מלחמתי מתמשך בחמאס בדומה לדרך שבה מתמודדת ישראל עם ניסיונות ההתבססות של חיזבאללה ואיראן בסוריה. אסטרטגיה כזו, צריכה לכלול בשלב ראשון את גיוס דעת הציבור היהודי בישראל. גיוס כזה צריך לכלול הסדרת הציפיות עם ישובי הגדר למלחמה ממושכת בלי "תאריך תפוגה" – כולל תוכנית שיקום וסיוע ופינוי מאורגן במקרים של הסלמה קיצונית.

צריך להיות גם מהלך של התאמת ציפיות עם ישובים כמו אשקלון ואשדוד – שעלולים להיקלע למספר ימי לחימה כל חודש או חודשיים. כלל הציבור צריך להיות חשוף לסכנת ימי לחימה הכוללים ירי רקטות למרכז ופיגועים אפקטיביים מהים, בגדה ולאורך הגבול. עקב העדר אלטרנטיבה עד הסדרה (אם אכן תהיה כזו) - ישראל כנראה נזקקת לעבור למסגרת חדשה שתמנע מחמאס לשקם את כוחו.

המסר מעתה והלאה יהיה – כל סימן להתבססות מחדש יענה בהרס, ממש כמו בסוריה מול ניסיונות ההתבססות של חיזבאללה ושל איראן. ברגע שמזוהה מטרה ראויה היא מושמדת. חיזבאללה ואיראן וסוריה ברוב המקרים אינם מגיבים בצורה עוצמתית –מכיוון למעשה איראן והחיזבאללה מצליחים מאוד. איראן וחיזבאללה הצליחו הן בנטיעת שורשים ושליטתם בסוריה ולמרות הטרדות ישראל האיראנים וחיזבאללה מקדמים את פרוייקט דיוק הטילים. 

זה לא המצב עם החמאס. החמאס יתקשה לקבל את רוע הגזירה. במידה וישראל תתקוף את שיקום יכולותיו הוא יענה במתקפות של רקטות על ישובים אזרחיים בישראל ובניסיונות פיגוע ולא יתאפק. עם זאת יש לזכור - חמאס והג'יאהד האסלאמי ממשיכים בטרור בכל מקרה. מכיוון משנת 2014 (צוק איתן) ועד 2018 הייתה הגזרה של עזה שקטה יחסית.

לעומת זאת, בשנים 2018 ו- 2019 היתה עליה חדה בפעילות הטרור לאורך הרצועה שכללה עשרות ומאות רקטות, פיגועים, אירועים לאורך הגדר וטרור בלונים. בשנת 2020 הייתה הפוגה מסויימת על רקע הקורונה אך בשנת 2021 שוב עלתה פעילות הטרור עד לשיא של "שומר החומות".

מהתנהגות ארגוני הטרור בשנים 2018, 2019 ו ב2021 ניתן ללמוד כי חמאס והג'יהאד יוזמים מעת לעת ירי תלול מסלול ופיגועים. לכן, אין אלטרנטיבה לאסטרטגיה המוצעת – השמדה מתמשכת של יכולות חמאס. עד להסדרה אם תהיה כזו. במידה והציבור בישראל יהיה מוכן לספוג את מטחי הנקמה האלה, ישראל יכולה לעצור את התבססות מחדש של חמאס.  

שבתאי שובל  הוא חוקר עמית במכון נגד הטרור במרכז הבין תחומי. 

אולי יעניין אותך גם