שמונים שנה להקמת הפלמ״ח: צבא המדינה היהודית שבדרך
עמוד הטוויטר ״אנו הפלמ״ח״ מזכיר לנו מעט מההיסטוריה הלאומית, שבימים שקטים יותר לבטח הייתה זוכה לציון ראוי ולחגיגה רבתי
ישראל דיפנס
| 18/05/2021
מחנה האימונים הראשון של פלוגה ב׳ של הפלמ״ח. צילום: נחלת הכלל, מתוך ויקיפדיה
במסגרת התקופה הסוערת שעוברת על ישראל, נדחק לשולי התודעה אירוע שבזמנים אחרים לבטח היה מקבל ציון בולט יותר: ציון 80 שנה להקמת צבא המדינה היהודית שבדרך, הפלמ״ח – בדיוק שבע שנים לפני קום המדינה. עמוד הטוויטר ״אנו הפלמ״ח״ מזכיר לנו מעט מההיסטוריה, ומחבר אותה למאורעות הקשים המתרחשים ברחבי המדינה בימים אלה. וכך נכתב בשרשור:
״בשנת 1941, עם כניסתו של רומל למערכה בצפון אפריקה, הוחלט בפיקוד הבריטי כי יש להכין את הישוב היהודי לאפשרות בה יהיה על הבריטים לסגת מפלסטינה. לצורך כך הוחלט על הקמתן, חימושן ואימונן של פלוגות מחץ שיהיו בפיקוד ההגנה ויפעלו ככוח גרילה במקרה של פלישה נאצית. זה הוא הפלמ"ח
״במהלך מלחמת העולם השנייה ביצע הפלמ"ח פעולות נוספות בשיתוף פעולה עם הצבא הבריטי ומטרה לסייע להבסת צבא וישי הצרפתי שפעל בשיתוף פעולה עם הנאצים. באחת מפעולות אלו ב15 ביוני 1941 איבד משה דיין את עינו במהלך קרב מול כוח צרפתי בסוריה.
״ב1942 עם תבוסתו של רומל באל עלמיין, ירדה משמעותית הסבירות של פלישה נאצית לפלסטינה ועל כן הוחלט ע"י הבריטים לפרק את הפלמ"ח מנשקו. פיקוד ההגנה שראה חשיבות רבה בקיום כוח לוחם ליישוב היהודי החליט לא לפרק את הפלמ"ח וזה ירד למחתרת.
״בין השנים 1942-1948 היה הפלמ"ח גוף מחתרתי וסודי ביותר. בשיתוף פעולה עם התנועה הקיבוצית, הוחלט כי אנשי הפלמ"ח ישוכנו בקיבוצים ויבצעו סבב של שבועיים אימונים, שבועיים עבודה. במסגרת עבודתם למדו אנשי הפלמ"ח את מקצועות הקיבוץ לקראת קיבוצים אשר יקימו עצמם בהמשך.
״עם תום המנדט ועזיבת הבריטים, החליט בן גוריון על פירוק הפלמ"ח והמחתרות הנוספות לצורך איחודן תחת צה"ל. הייתה זו החלטה קשה עבור בן גוריון עצמו, אך גם לוחמי הפלמ"ח שחשו בחלקם נבגדים מההחלטה. עם זאת פורק הפלמ"ח ויחידותיו לקחו חלק בקרבות החשובים והמכריעים של מלחמת העצמאות.
״לימים ברור ביותר מדוע החליט בן גוריון על פירוק המחתרות. מדינה מתוקנת אינה יכולה להתקיים ללא צבא מרכזי אחד. מדינת חוק הינה מדינה בה אזרחים אינם יכולים לשאת נשק באופן מאורגן ולקחת את החוק לידיהם. לצערנו, בימים אלו אנו נוכחים עד כמה צדק בן גוריון!״
עמוד הטוויטר ״אנו הפלמ״ח״ מזכיר לנו מעט מההיסטוריה הלאומית, שבימים שקטים יותר לבטח הייתה זוכה לציון ראוי ולחגיגה רבתי
מחנה האימונים הראשון של פלוגה ב׳ של הפלמ״ח. צילום: נחלת הכלל, מתוך ויקיפדיה
במסגרת התקופה הסוערת שעוברת על ישראל, נדחק לשולי התודעה אירוע שבזמנים אחרים לבטח היה מקבל ציון בולט יותר: ציון 80 שנה להקמת צבא המדינה היהודית שבדרך, הפלמ״ח – בדיוק שבע שנים לפני קום המדינה. עמוד הטוויטר ״אנו הפלמ״ח״ מזכיר לנו מעט מההיסטוריה, ומחבר אותה למאורעות הקשים המתרחשים ברחבי המדינה בימים אלה. וכך נכתב בשרשור:
״בשנת 1941, עם כניסתו של רומל למערכה בצפון אפריקה, הוחלט בפיקוד הבריטי כי יש להכין את הישוב היהודי לאפשרות בה יהיה על הבריטים לסגת מפלסטינה. לצורך כך הוחלט על הקמתן, חימושן ואימונן של פלוגות מחץ שיהיו בפיקוד ההגנה ויפעלו ככוח גרילה במקרה של פלישה נאצית. זה הוא הפלמ"ח
״במהלך מלחמת העולם השנייה ביצע הפלמ"ח פעולות נוספות בשיתוף פעולה עם הצבא הבריטי ומטרה לסייע להבסת צבא וישי הצרפתי שפעל בשיתוף פעולה עם הנאצים. באחת מפעולות אלו ב15 ביוני 1941 איבד משה דיין את עינו במהלך קרב מול כוח צרפתי בסוריה.
״ב1942 עם תבוסתו של רומל באל עלמיין, ירדה משמעותית הסבירות של פלישה נאצית לפלסטינה ועל כן הוחלט ע"י הבריטים לפרק את הפלמ"ח מנשקו. פיקוד ההגנה שראה חשיבות רבה בקיום כוח לוחם ליישוב היהודי החליט לא לפרק את הפלמ"ח וזה ירד למחתרת.
״בין השנים 1942-1948 היה הפלמ"ח גוף מחתרתי וסודי ביותר. בשיתוף פעולה עם התנועה הקיבוצית, הוחלט כי אנשי הפלמ"ח ישוכנו בקיבוצים ויבצעו סבב של שבועיים אימונים, שבועיים עבודה. במסגרת עבודתם למדו אנשי הפלמ"ח את מקצועות הקיבוץ לקראת קיבוצים אשר יקימו עצמם בהמשך.
״עם תום המנדט ועזיבת הבריטים, החליט בן גוריון על פירוק הפלמ"ח והמחתרות הנוספות לצורך איחודן תחת צה"ל. הייתה זו החלטה קשה עבור בן גוריון עצמו, אך גם לוחמי הפלמ"ח שחשו בחלקם נבגדים מההחלטה. עם זאת פורק הפלמ"ח ויחידותיו לקחו חלק בקרבות החשובים והמכריעים של מלחמת העצמאות.
״לימים ברור ביותר מדוע החליט בן גוריון על פירוק המחתרות. מדינה מתוקנת אינה יכולה להתקיים ללא צבא מרכזי אחד. מדינת חוק הינה מדינה בה אזרחים אינם יכולים לשאת נשק באופן מאורגן ולקחת את החוק לידיהם. לצערנו, בימים אלו אנו נוכחים עד כמה צדק בן גוריון!״
