דעה | חשבתם שעכשיו גרוע? חכו לעימות עם לבנון 

העימות הנוכחי עם חמאס וחלק מערביי ישראל מהווה נקודת ייחוס לעימות עתידי עם לבנון: כמו הימים האחרונים - אבל בעצימות גדולה הרבה יותר. אם מדינת ישראל תתכונן נכון, ייתכן וניתן לצמצם את גודל הגזרה 

העימותים של הימים האחרונים בעזה וברחובות ישראל הולכים להיות ״גנון״ ביחס למה שצפוי לנו בעימות מול חיזבאללה בלבנון. בעימות כזה, חיזבאללה, חמאס ואיראן יפעילו את כל מה שיש להם - טילי נ״ט, חדירה ליישובים, רקטות מצפון ודרום, שילהוב יצרים בערי ישראל והתססת יו״ש. ולא, זו אינה פאראנויה. אלא תרחיש מציאותי. איראן לא סתם טוענת שחמאס וחיזבאללה היא התעודת ביטוח שלה בפני תקיפה ישראלית באיראן. 

ערביי ישראל
עד המהומות האחרונות, התקוממות עממית של ערביי ישראל הייתה תרחיש עם הסתברות קטנה מאד. האירועים הקודמים היו בשנת 2000 ואז הם טופלו בלי תוספת מטחי רקטות ברקע. עברו 21 שנים, ממשלות ישראל (כצפוי) לא טיפלו בשסע החברתי, והנה השסע נפתח מחדש בעידוד, כנראה, של חמאס. יפו, עכו, לוד, טבריה, ירושלים והפזורה הבדואית בנגב - כל היישובים האלו עולים באש השנאה בין יהודים וערבים המתורגמת לאלימות בעצימות גבוהה נגד אנשים ונכסים. 

בינתיים נסראללה יושב וצופה. הוא מכיר את המנטליות הערבית יותר טוב מאמ״ן אצלנו, והוא מתכנן איך הוא ״לוחץ על השסע״ גם במלחמת לבנון הבאה. שלא יהיה ספק, זה יקרה. אצלנו? בינתיים הקריאות לשסע את צה״ל ומג״ב בערבים גוברות על הרציונל האסטרטגי הטמון בשיפור היחסים וסגירת השסע. 

לפי מערכות הבחירות האחרונות, לא נראה שמישהו בישראל יראה באינטגרציה בין ערבים לישראלים השקעה כדאית כמו בכיפת ברזל. זה אותו דבר. אבל אם לא רואים, אי אפשר לעשות. מכאן, שחלק מערביי ישראל צפויים להפוך לנשק בידי חיזבאללה, חמאס ואיראן גם בעימותים הבאים. 

רקטות 
בהיבט הרקטי, יש לנסראללה ארסנל טוב יותר, הרבה יותר, מחמאס. נכון, שירותי הביטחון פועלים לסכל חלק מקווי האספקה שלו, אבל זו אינה סגירה הרמטית. לנסראללה יש טילים מדויקים לטווחים שמכסים כמעט את כל ישראל, רקטות יותר מדויקות מאלו של חמאס, עם ראש קרבי יותר גדול (יותר נזק), ובמספרים הרבה יותר גדולים. 

המשמעות היא שבעימות עם לבנון, מה שעובר עלינו כעת, יהיה ״גנון״ מבחינת הנזק הצפוי והשבתת המשק. כפי שהפחד משתק את הכלכלה כעת, כך יהיה גם בעימות עם לבנון. הנזקים גם צפויים להיות יותר גדולים בנזק ורכוש, התמונות יותר קשות, וההשפעה הפסיכולוגית על האוכלוסיה גדולה יותר. 

כיפת ברזל כנראה תמשיך לספק תוצאות טובות (כ-90 אחוזי יירוט ומעלה), אך ככל שהרקטות או הטילים יהיו יותר מדויקים, כך יוכל חיזבאללה לפגוע בהצלחה בסמלי שלטון, בסיסי צה״ל או מתקנים אסטרטגיים אצלנו. הלוגיקה פשוטה, אם תשגר 30 טילים מדויקים לעבר מיקום מסוים, גם אחרי 90 אחוזי יירוט, יישארו שלושה שיפגעו ובדיוק רב. תוסיפו לזה רש״ק גדול, וקיבלתם פגיעה מדויקת, עם נזק גדול או מספר הרוגים גדול, וזאת למרות שכיפת ברזל עבדה כצפוי. 

הבעיה אינה בכיפת ברזל, או בכל מערכת הגנ״א אחרת, אלא בהנדסה - אף מערכת לא מבטיחה 100 אחוזי יירוט. ולכן, ככל שהטיל או הרקטה יותר מדויקים, כך מערכת שאמורה להתמודד עם איום סטטיסטי, הופכת להיות פחות אפקטיבית. זה טבעו של עולם. 

טילי נ״ט 
חיזבאללה הראה כבר ב2006, לאחר מכן במלחמת האזרחים בסוריה ובמספר אירועים מול צה״ל בגבול סוריה ולבנון שהוא עושה שימוש נרחב בטילי נ״ט. לרוב דגמים רוסיים מתקדמים או חיקויים איראנים. בלבנון 2006 השיריון של צה״ל ספג אבידות קשות בגלל טילים אלו. כיום טנקי המרכבה-4 (סדיר) וגם חלק מסוים מהמרכבה-3 (מילואים) מצוידים בהגנה אקטיבית להתמודד עם האיום. 

עם זאת, חוליות נ״ט של חיזבאללה עלולות לעכב את התמרון הצה״לי ולגרום לאבידות בנפש. כמו גם, נסראללה יכול לשלוח את החוליות הללו לאורך גבול סוריה במטרה לנסות לפגוע ברכבים אזרחיים. אמנם צירי התנועה נסגרים לאזרחים בעת מלחמה, אבל עדיין, מדובר באיום בעייתי לכל כלי רכב שהוא אינו טנק עם מעיל רוח. 

טילי נ״ט הם בעיה לא רק בלבנון. גם בעימות הנוכחי בעזה רואים מעבר ידע בין חיזבאללה לחמאס כאשר חמאס ניסה להוציא פיגוע דוגמאת 2006 בין ארז לנתיב העשרה. האירוע הסתיים בחייל הרוג ועוד מספר פצועים. אחריו בוצעו עוד מספר ניסיונות שסוכלו על ידי צה״ל. באירועים קודמים חמאס הצליח לפגוע בכלי רכב אזרחיים עד להקמת החומה ליד קיבוץ ארז בעקבות האירועים. טילי נ״ט גם מאיימים על יישובי עוטף קרובים ועל תנועת הרכבות באזור. 

בעימות הבא, אם יכנסו לפעול חיזבאללה וחמאס במקביל, איום זה עלול להיות קריטי. טווח טיל נ״ט כזה, תלוי בסוג, נע בין 5.5 ק״מ ל-8 ק״מ. 

יהודה ושומרון
בעוד בעימות הנוכחי עם חמאס, זירת יו״ש יחסית רגועה, פרט למספר ניסיונות פיגוע של בודדים, בעימות עם לבנון, נסראללה , בשיתוף חמאס, עתידים להתסיס את הגזרה המזרחית. האם אבו מאזן יוכל להתמודד עם לחץ של איראן וחיזבאללה להדליק את יו״ש? בספק רב. 

צה״ל הכין את עצמו להתפרעויות ביו״ש עם יכולת קליטה מהירה של חטיבות מילואים ופריסת טכנולוגיות חדשות במטרה לנטר את השטח. עם זאת, התקוממות עממית ביו״ש צפויה לאיים גם על ההתיישבות היהודית ביו״ש וגם על יישובים בתחום הקו הירוק הסמוכים לקו התפר. 

כטב״מ 
הסכסוך הנוכחי עם חמאס חשף גם את השימוש של הארגון בכטב״מ לצורך פיגועים בישראל. אמנם היכולת אינה חדשה, אך השימוש בכלים המבוססים על דגמים איראנים ממחיש כי בעתיד נשק זה יהפוך לשגרתי כמו רקטות. בפעם הראשונה, כיפת ברזל הצליחה ליירט אחד מהכלים, לצד שימוש בטילי א״א מסוג פיתון תוצרת רפאל, מדובר בבשורה טובה. 

חיזבאללה, כמו חמאס, גם הוא הראה בשנים האחרונות יכולות כטב״מ משופרות. סביר להניח כי בעימות הבא מולו כטב״מים יהפכו לנשק שגרתי מול ישראל. כיצד ישראל תתמודד עם כמויות כטב״מים או רחפנים הנושאים מטען נפץ (נחילים)? טרם ברור. 

למרות זאת: חשיבה חיובית
אין ספק כי עימות עם לבנון צפוי להיות קשה במספר אמות מידה מהעימות הנוכחי בעזה מול חמאס. עם זאת, ישנם מספר מרכיבים שאם ממשלת ישראל תטפל בהם, יכולים לצמצם את האיום הכולל. 

המהומות האחרונות עם ערביי ישראל, עשרים שנים לאחר מאורעות 2000, הן בגדר ״מתנה״ לממשלת ישראל. מדוע? מכיוון שפרץ האלימות ממחיש מחד את האיום (ניצול השסע החברתי על ידי גורם זר), אך מאידך, מדגיש כי יש בעיה שצריך לפתור. בין בהדברות ושילוב חברתי או על ידי הפרדה מלאה. טיפול בשסע בעוד מועד, יוציא מידי נסראללה ואיראן איום אחד בסל. 

בהיבט הרקטות, נראה כי כיפת ברזל עומדת בלפחות 90 אחוזי יירוט. מול איום סטטיסטי היא ״עושה את העבודה״. כמות הנפגעים בישראל ביחס לכמות הרקטות קטנה. עם זאת, במקרה של חיזבאללה, כמות הרקטות צפויה להיות גדולה משמעותית ומדויקת יותר. עולה שאלה האם כמות הסוללות והמיירטים בישראל מספיקה לעימות ארוך. טיפול בעוד מועד בנקודה זו יפחית סיכון בעימות עתידי. 

מיגון בתים. ובכן, בעוד עוטף עזה יחסית ממוגן (ממ״דים בדירות ובתי קרקע), בצפון המצב אינו טוב. הרבה יישובים בקו ראשון ללבנון או סוריה, דוגמאת שלומי, אינם ממוגנים במלואם. המשמעות היא שבעת עימות יצטרכו לפנות חלק מהיישובים (כמו ב2006) או לחילופין, לזרז את בניית המיגונים ביישובים. בכל מקרה, אם צריך לפנות את התושבים, רצוי לבדוק בטרם עת פתרונות שיכון מספיקים וראויים להגירת עשרות אלפי אנשים. כמו גם, רצוי תכנית שתפנה אותם טרם תחילת הלחימה ולא תחת מטרי רקטות. 

תקיפה. לצד כלל פתרונות ההתמגנות שחלקם צויינו עד כה (יש עוד), המרכיב הכי חשוב הוא יכולות התקיפה של צה״ל. מדינת ישראל והמשק העסקי אינם בנויים ליותר משבועיים לחימה בעצימות גבוהה מול חיזבאללה. יתרות החימוש של צה״ל מוגבלות, כך גם כמות המיירטים למיניהם. בנוסף, לחץ כלכלי גובר על האזרחים בשל השבתת המשק יביא לדעיכה בלגיטימציה שתהיה ללחימה. 

אולי יעניין אותך גם