דעה | ״אלו אינם אירועי הפרות סדר - אלא התקוממות״

נצ״מ בדימוס, אילן מור, טוען כי המציאות של הימים האחרונים היא התקוממות ויש להתייחס אליה כאל סיוע לאויב במלחמה במובנו על פי חוק העונשין. דעה נוקבת  

צילום: משטרת ישראל

 חודש מאי 2021 ייזכר כחודש שחור עבור משטרת כזה שתרחישי אימה מתרחשים בו החל מאסון מירון  ועד אירועי הפרות סדר – התקוממות עממית בהיקפים לא מוכרים, בעת לחימה. תרחיש המהווה חידוש.

כמי שחווה שנים רבות את שגרת המלחמה של משטרת ישראל לבי עם השוטרים והמפקדים. מוכרת לי התקופה הזאת שבה המשטרה עובדת סביב השעון במתכונת "שלדי" של 12 שעות. המפקדים טרוטי עיניים עם הערכות מצב שלא נגמרות . מנסים לרדוף אחרי האירועים, להגיב ולתת מענה.

מהומות אוקטובר 2000

ללא ספק הביקורת הגוברת על משטרת ישראל ראוי שתבחן אל מול ההיסטוריה וההווה. בסיום המאמר אנסה להביא הצעות למצב הכמעט בלתי אפשרי הזה. אחת הסוגיות העולות בשיח הציבורי נוגע "איפה המשטרה?" עד כמה המשטרה להוטה לסייע למפגינים או לדכא אותם? נלך להיסטוריה הלא רחוקה ונפליג עד אוקטובר 2000 לוועדת אור שנדמה שהאזרחים וגם חלק מהעוסקים במלאכה שכחו אותה ואת ועדת לפיד שבאה בעקבותיה.  

וועדת אור או בשמה המלא, ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000. כינויה של ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה לשם בירור אירועי אוקטובר 2000 - גל מחאות והפגנות של ערביי ישראל שנעשו לשם הזדהות עם ערביי יהודה ושומרון לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה. 

במסקנותיה מתחה הוועדה ביקורת קשה על שרים בממשלה, על קצינים במשטרת ישראל, להלן מספר לקחים של הוועדה. יש לקיים הידברות בין המשטרה ובין מנהיגות הציבור הערבי. אין להימנע מאכיפת החוק במגזר הערבי שעתיד לסייע גם לו. על המשטרה לתעד את פעולותיה, לערוך תחקירים ולכתוב דו"חות פעולה.

יש לשקול מתן חיסיון לתחקירים של המשטרה בצורה דומה לתחקירים הנערכים בצה"ל. על המשטרה להיערך בצורה טובה יותר לקראת הפרות סדר למרות המגבלות התקציביות. יש להימנע בשימוש באמצעים לפיזור הפגנות ללא בדיקה מוקדמת. יש לירות אש חיה וכן כדורי גומי רק בעת סכנת חיים; אין להשתמש בצלפים.

חובה על המשטרה להשתמש תחילה באמצעים פחות חריפים ורק לאחר מכן לעבור לאמצעים העלולים להיות קטלניים. אין להשתמש באנשי ימ"מ לטיפול בהפרות סדר, משום שמומחיותם אינה קשורה לעניין, וצורת הפעלתם (פעולה עצמאית למחצה) איננה מתאימה לכך. אם בכל זאת יש צורך בכך, יש להכפיפם למפקד המקומי.

חסימת צירים איננה מצב תקין ואין להשלים איתה. במקרה הצורך יש להפעיל אלימות על מנת לפתוח את הצירים לתנועה. עם זאת יש להעדיף, במידת האפשר, להשתמש בהידברות על מנת להימנע מפעולה כוחנית. על המדינה לפעול לקירוב יהודים וערבים ולנקוט בכל האמצעים על מנת להביא למצב של דו קיום בשלום.

כל אלה ועוד מהווים תמרור אזהרה עבור השוטרים ובדגש למפקדים אשר מסקנות הוועדה מלווים אותם בקורסי המפקדים השונים. אל אלה ניתן לצרף אמירות של ראשי המדינה ובראשם ראש הממשלה הנוכחי,  המותחים ביקורת כבר שנים על תפקוד המשטרה. בדגש לחקירות. כל אלה ללא ספק פוגעים ביכולת המשטרה לתפקד.

״סיוע לאויב במלחמה"

לאחר שכל זה נאמר, יש לנתח את המצב החדש אשר אינו דומה ברקע שלו לאירועי אוקטובר 2000 ויש לנקוט בצעדים מיידים על מנת לעצור את הסחף אל עבר "מלחמת אזרחים". השוני המרכזי הוא שהאירועים האחרונים מתרחשים תוך כדי מלחמה ולכך יש מענה בחוק העונשין. ״סיוע לאויב במלחמה", במובנו לפי סעיף 99(א) לחוק העונשין, אינו נדרש להיות מכוון לאויב ספציפי. אלא די במעשה, שעל פי טיבו (על פי מבחן אובייקטיבי) יש בו כדי לסייע לאויב כלשהו במלחמתו בישראל. 

אף אם לא ניתן לזהות ארגון או מדינה ספציפיים שלהם מוגש הסיוע נדרש כי המעשה, על פי טיבו, יהיה בו כדי להוות מעשה של סיוע לאויב בזמן מלחמה. בין אם נעשה כמעשה בודד ובין אם נעשה כחלק מפעילות שוטפת במסגרת ארגון מחבלים זה או אחר, או במסגרת פעילות של מדינת אויב.

הוספת "ארגון מחבלים" להגדרת "אויב" נועדה להתמודד עם מציאות ביטחונית על פיה אויבי המדינה אינם דווקא מדינות או גופים בעלי זהות ארגונית מובהקת שההשתייכות אליהם ממוסדת ורשמית. מדובר גם בארגוני מחבלים שאינם ממוסדים, המתאפיינים במידור, והפועלים באמצעות רשתות נמוכות של פעילים, מבלי שניתן לזהות השתייכות רשמית כלשהי לארגון. 

הסיוע לארגונים מסוג זה יכול להיות באופנים שונים, בין היתר, באמצעות סיוע למטרות האסטרטגיות המובהקות של הארגון, גם בלא יצירת קשר ישיר עם הארגון עצמו. במקרים בהם לא ניתן להוכיח זיקה של אדם לארגון מחבלים ספציפי, ייעשה שימוש בעבירה זו רק אם קיימת מובהקות ברורה של המעשה כמעשה המסייע לאויב, או המשתלב באסטרטגיה שלו, ולאחר שהוכחה הכוונה לסייע לאויב. 

דוגמה למעשה אשר מעצם טיבעו יש בו כדי לסייע לארגוני המחבלים ולמטרותיהם, אף ללא הוכחת זיקה לארגון ספציפי. יש לעבור לביצוע של מעצרים המוניים ושימוש בצווים מנהליים לביצוע של מעצרי מסיתים מכל הכוונים.

על אף האמור במסקנות הוועדה, יש לעבור לשימוש בצלפים לאור השימוש בנשק שילך ויגבר. אין להתייחס בשום אופן לאירועים האחרונים כאירועי הפרות סדר - אלא כהתקוממות. השינוי במושגים ישאיר במערכה את הקיצוניים בשני הצדדים ובהם יש לטפל ביד חזקה. אם לא,  צפויים לנו ימים קשים מאלו שעברנו. 

אולי יעניין אותך גם

צילום מסך, מתוך הכנס. מימין לשמאל: מנחת הכנס אודרי פלונק, ראש תחום כלכלה דיגיטלית ב-OECD ; מתיאס קורמן, מזכ״ל ה-OECD ; יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הישראלי; וחיים אסרף, שגריר ישראל ב-OECD

ישראל מארחת לראשונה את כנס הסייבר השנתי של ה-OECD

הכנס נפתח היום ויימשך שלושה ימים במתכונת מקוונת, תחת הכותרת המרכזית "אתגרים מקומיים – פתרונות גלובליים". מזכ״ל הארגון: החולשה המנוצלת ביותר ע״י תוקפי סייבר היא היעדר שיתוף הפעולה