דעה | ״לאור הפגיעה במתקן תש״ן - רצוי לוותר על פרויקט קצא״א״ 

ד"ר משה תשובה, ראש המחלקה להנדסה מכנית במכללת אפקה להנדסה בת"א, טוען שהסכנה בפגיעה במיכלי נפט הרת אסון לסביבה ולתושבי האזור

עמי רוחקס דומבה | 12/05/2021

משה תשובה. קרדיט צילום: יח"צ אפקה- המכללה האקדמית להנדסה בת"א

הפגיעה של הרקטה במיכל של חברת תש״ן גרם לדליקה החל מאתמול (ג) ועד היום כולל. בראיון עם ישראל דיפנס, מסביר ד"ר משה תשובה, ראש המחלקה להנדסה מכנית במכללת אפקה להנדסה בת"א, כי מדינת ישראל תצטרך להחליט מה לעשות עם המיכלים בשוך הקרבות. 

״מאגרי הנפט והדלק הם חלק מהתכניות של הממשלה לחדש או להקים מחדש את קצא״א (יחד עם האמיריות). בעקבות הפגיעה במיכל, ניתן להבין למה אסור לקדם את התכנית״, אומר תשובה. ״תחשוב על מאגרים כאלו שיהיו לאורך הציר בין אילת לאשקלון. אלו יכולים להפגע מאסון טבע, רקטה, טיל או פעילות חבלנית. 

״חווינו כבר אסון טבע בקו הזה בשנת 2014 בשמורת עברונה. הנזק התבטא בפגיעה בטבע בגלל דליפה של נפט, כולל פגיעה במי תהום. במקרה הנוכחי, מדובר בפגיעה ישירה של רקטה הגורמת לנזק סביבתי באוויר. משרד להגנת הסביבה אף ביקש מתושבי אשקלון להמנע משהות שאינו נחוצה בחוץ, בגלל הזיהום. בערה כזו מפזרת חלקיקי פיח לאוויר. אלו חומרים מזהמים שיכולים לגרום למחלות ריאה ופגיעות חמורות יותר כתלות בסוג חומר הבערה. זו פגיעה ממשית לאנשים עם בעיות נשימה.״ 

תשובה מסביר כי טיפול באירוע כזה תלוי בגודל המיכל. במקרה של תש״ן, אין מדובר במיכל הכי גדול בנמצא, אך בגודל שקשה לחנוק את האש. ״במיכלים קטנים יותר אפשר לחנוק את האש. בשביל הבערה צריך שלושה מרכיבים - חומר בערה, חמצן וחום. אם אתה חונק חמצן, הבערה נפסקת. שוב, זה תלוי גודל המיכל. במיכלים גדולים נותנים לחומר הבעירה לבעור עד שהוא נגמר ומנסים לקרר את המיכל ואת אלו סביבו״, אומר תשובה.  

אז מה ניתן לעשות? ובכן, תשובה אומר כי הפתרון האידיאלי הוא לעבור לחלופות ירוקות להפקת אנרגיה. ביניהן טורבינות גז קטנות אותן ניתן לבזר וכן שימוש בהתקנים סולארים. אם רוצים לשמר את המיכלים, ניתן להטמין אותם באדמה או בים, אך מדובר בהליך יקר מאד וכזה שיכול לסכן את הסביבה במקרה של אסון טבע. 

״יש פתרונות מפני חבלות, אבל אז אתה חושף את המיכלים לפגיעות טבע. גם אסדות גז נתונות לפגיעות טבע. זה עניין הסתברותי ואז הנזק הסביבתי גדול. אם טומנים את המיכל בים, הנזק לים יהיה אדיר. מדינת ישראל צריכה לחשוב על מעבר לכלכלה נקייה״, מסביר תשובה. ״במפרץ חיפה הייתה הצדקה כלכלית להקים תעשייה פטרוכימית, אבל הנזק לתושבים היה גדול.״ 

תשובה טוען כי מדינת ישראל, לאור האירוע אך גם לפני כן, הייתה צריכה לנתק את עצמה מתלות בדלקים נוזליים. ״זהו הליך שכבר החל בישראל. לפזר כמה שיותר את הנקודות בהן ניתן לצור חשמל. העובדה שיש ריכוז תחנות כוח, מאתגרת מבחינה אסטרטגית״, מסביר תשובה. 

״במידה ורוצים לשמר את המיכלים כמו שהם, יש לעשות סקר סיכונים ואפשר לעשות הטמנה או חלוקה למיכלים קטנים יותר. יש לזה מחיר כספי. אבל אם רוצים לשמר - זה המצב. בכל מצב, עדיין הפריקה של הדלק צריכה להשאר קרובה לנמל.״ 

שיתוף