דעה | צה״ל צריך לחשוב על שבב לאיתור חייל במקרה של נפילה בשבי

לאור המחיר הכרוך בנפילת חייל בשבי, מציע אהוד עילם להצמיד לחיילים שבב איתור מזערי. באמצעותו, יוכל צה״ל לאתר את החייל בשעות הראשונות לאירוע חטיפה 

אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל 

לישראל יש רגישות גבוהה לגבי נפילה בשבי של חיילי צה"ל. סוגיה זו נוגעת למישורים שונים. ראשית כל ישנו החשש הכבד לחייו. כמו כן גם אם החייל לא עובר עינויים עצם כליאתו היא עינוי. לכך יש כמובן השפעה רבה על משפחתו וחבריו של אותו חייל, ומעבר לכך. בישראל חייל שבוי זה סוגיה לאומית, לעתים בעדיפות גבוהה.

מחיר השבוי גבוהה

בעבר ישראל השקיעה מאמץ רב כדי לקבל מידע על חיילים שנשבו. ישראל גם היתה מוכנה לשחרר רבים תמורת חייל אחד. למשל ב-1983 תמורת שישה חיילים ישראלים שוחררו 4,563. שנתיים לאחר מכן תמורת שלושה חיילים שוחררו 1,150. ב- 2011 תמורת חייל אחד שוחררו כאלף. היו כמובן עוד עיסקאות אחרות. ניתן לראות עליות וירידות מבחינת המספרים אבל בכל מקרה ברור שהיה זה מחיר גבוה מאד.

זה מעודד את אויביה של ישראל לשבות חיילי צה"ל. ניסיון העבר הוכיח בבירור כי כל העיסוק בנושא הוא מטבע הדברים טעון ובעייתי במישורים שונים. בעקבות זאת בצה"ל נעשה מאמץ רב על מנת למנוע נפילה בשבי. זוהי כמובן סוגיה מורכבת: עד כמה על חייל להיאבק בלי לסכן את חייו? אחרי הכל עדיף חייל שבוי על חייל הרוג. 

אנשי צוות אוויר נושאים מכשיר שמאפשר לאתר אותם אם הם נוטשים את מטוסם. בצבא ארצות הברית יש אפשרות לאתר חיילים ולא רק אנשי צוות אוויר. יש לנהוג באופן דומה גם בצה"ל. זה יסייע לאתר חיילים שנשבו. זה קריטי במיוחד בדקות ובשעות הראשונות לאחר הנפילה בשבי. בפרק זמן זה יש את מירב הסיכויים להציל את החייל השבוי, בטרם הוא יועבר עמוק לתוך שטח עוין.

המטרה: איתור מהיר

בעת מערכה, צה"ל כמובן דרוך ופרוס עם כוחות ניכרים שיכולים להתמקד בחילוץ. בעת שיגרה צה"ל גם יכול לפעול במהירות וביעילות. אין צורך בהכרח בכוח גדול כי יש רק להתגבר על הכוח ששבה את החייל ומי שעוזר לאותו כוח. גם אם אותו כוח עוין זוכה לסיוע מארגון שלו כחמאס או חיזבאללה הרי שאותו ארגון יכול לנסות לעכב את צה"ל אבל לא לעצור אותו מלהגיע לחייל השבוי.

האתגר העיקרי של צה"ל בסוגיה זו הוא לדעת היכן בדיוק אותו חייל נמצא. כך גם ניתן להימנע, במסגרת החיפוש הקדחתני אחר החייל, מסיכון הכרוך בשיגור כוחות ישראליים לתוך שטח עוין ומהפעלה מאסיבית וקטלנית מדי של אש, שעלולה להוביל להשלכות שליליות כמו סיכון החייל הישראלי השבוי, אבידות כבדות בקרב אוכלוסיה ערבית וספיגת ביקורת על כך, בעיקר במישור הבינלאומי. כל זה מדגיש את הצורך במכשיר שיאפשר לאתר את החייל. 

יש לשאוף שהמכשיר יהיה קטן ככל האפשר, וקל משקל. האידיאל הוא שבב. כך החייל לא יצטרך לזכור לקחת אותו עימו, וזה לא יעמיס על המשקל שחיילים סוחבים, מה שחשוב בוודאי לגבי חיילי רגלים שסוחבים משקל רב. הגודל הזעיר יאפשר גם להצמידו במקום נסתר כדי להקשות על היריב לגלותו ולסלקו. כמו כן עדיף שניתן יהיה לאתר את השבב לפחות מכמה ק"מ, כולל מתחת לאדמה, ושיהיה קשה לשבשו.

השבב יכול להיות ממוקם בציוד שחייל סוחב באופן קבוע, אם כי בלחימה ציוד נפגע, מוחלף וכדומה, וכך גם מדים כלומר ניתן יהיה לאבד את היכולת לאתר את החייל. מבחינה זו הכי רצוי שהשבב יוצמד ישירות לחייל. השבב עשוי להיות מחולק רק לפני משימה מבצעית, במידה ויש חשש שהתקנה קבועה שלו תגביר את הסיכוי שהשבב יפגע, ישחק ואף ינוטרל.

למשל חיילי מילואים יקבלו אותו עם גיוסם ויחזירו אותו עם שחרורם. היות וזו טכנולוגיה קיימת זה יצמצם את עלות הפרויקט של השבב הזה. בנוסף, מבחינת עלות, לא יהיה צורך לתת אותו לכל חייל בצה"ל אלא רק למי שעשויים להיות בסיכון. מעל הכל התמורה, צמצום הסיכון של נפילה בשבי, תהיה משתלמת לאור המחיר הכולל של השבת חייל משבי. השבב גם יכול לסייע בתפקוד הכוח היות והמפקד יידע היכן כל חייל נמצא אם כי המטרה העיקרית של השבב תהיה במידה והחייל נופל בשבי. 

חיזוק הבטחון של חיילי צה"ל

אם הפרויקט יהיה מבצעי ניתן יהיה לשמור אותו כסוד, כדי שהיריב לא יפתח אמצעי נגד, כמו שיטות לאיתור מהיר של השבב, חסימתו וכדומה. אפשר אף לחלק אותו לחיילי צה"ל, בלי לספר זאת להם, כדי שהסוד לא יחשף. אם השבב יהיה זעיר ניתן יהיה למצוא דרך להצמידו לחייל, בלי שהחייל יידע זאת, כל עוד זה חוקי, לגטימי ולא מסכן אותו בריאותית.

מצד שני אם פרויקט זה יהיה צעד גלוי זה יחזק את הבטחון של חיילי צה"ל שיוכלו לחלץ אותם, מה שגם יסייע להרגיע את קרובי משפחתם, חבריהם ולמעשה את המדינה כולה. כמו כן פרויקט זה עשוי לגרום ליריב לחשוב שלקיחת חיילים בשבי נעשית בעייתית מדי, כמו שהמכשול הקרקעי ברצועת עזה מקטין את הכדאיות של חפירת מנהרות, שנועדו בין היתר ללקיחת חיילים בשבי. היריב מטבע הדברים יסתגל לכך, והוא למשל עשוי להתמקד בפגיעה פיזית והרג במקום בלקיחה בשבי. 

אגב, אם פרויקט שבב האיתור לא ייצא לפועל בגלל סיבה זו או אחרת עדיין ניתן להפיק ממנו תועלת על ידי גיבוש מבצע הונאה. כלומר צה"ל יכריז בפומבי כי שבב זה הוא מבצעי ומחולק לחיילים, ולהציג סרטון שמדגים לציבור הישראלי, ומכאן גם ליריב, כיצד, לכאורה כמובן, ניתן לדעת תמיד היכן כל חייל נמצא, כולל אם הוא ילקח בשבי. מבצע זה, שעלותו תהיה נמוכה מאד, יכול לסייע בהרתעת היריב בנידון. 

בשורה התחתונה יש אופציות שונות לגבי שבב איתור ואם בצה"ל לא עוסקים בכך - רצוי לחשוב על זה לאור חשיבות הנושא. 

אולי יעניין אותך גם