הסטראט-אפ הבדואי הראשון בדרך לשחק במגרש של הגדולים

חברת סיראז׳, העוסקת באינטרנט של הדברים לתעשייה, חוגגת ארבע שנים. בשיחה עם ״ישראל דיפנס״ מספר עותמאן אלשייך, המנכ״ל המשותף, על עבודה במקום שמהווה השראה לחברה שלמה

צוות העובדים של סיראז׳ עם הדירקטוריון. צילום: באדיבות החברה

״תעשיית ההייטק מבוססת על איכות ועל יכולת לשרת צורך קיים בצורה הטובה ביותר, וככה גם אנחנו נמדדים. הסיפור שלנו אולי עוזר לפתוח את הדלת אצל לקוחות מסוימים – אבל אחרי שהיא נפתחת, אתה צריך להוכיח את עצמך ולהביא את האיכות הכי גבוהה, כי עם הנושא החברתי אתה לא יכול לעשות ביזנס״, כך אומר ל״ישראל דיפנס״ עותמאן אלשייך, מנכ״ל משותף של חברת סיראז׳ – הסטארט-אפ הישראלי הראשון שצמח מהחברה הבדואית.

סיראז׳ (״מקור אור״ בערבית) עוסקת באינטרנט של הדברים לתעשייה (Industrial IoT), ומספקת פתרונות ושירותים ללקוחות ישראלים כמו כיל ונטפים, ובינלאומיים כמו ג'נרל אלקטריק ו-E.ON. אלשייך מספר, שסיראז׳ גם מעורבת כיום בפרויקט עם אחת החברות הביטחוניות המובילות של ישראל.

״אנחנו עוזרים למפעלים ולקווי ייצור לחבר את המכונות ומקורות הדאטה שלהם לפלטפורמות ענן כדי להפיק תועלת מקסימלית מהמידע, לנטר את קווי הייצור, ולבצע בקרה ושליטה״, מסביר אלשייך. ״האתגר המשמעותי בתחום הוא שכל מכשיר מגיע מיצרן שונה, ולכן כל אחד מדבר לעולם בפרוטוקול תקשורת שונה ובפורמט דאטה שונה. הענן, שהוא היעד שהדאטה צריך להגיע אליו, יוכל לקבל את הנתונים רק אם יגיעו באנגלית ובפרוטוקול מסוים – כלומר, צריך גורם מתרגם.

״מצאנו שחוסר הסטנדרטיזציה הזה מהווה צוואר בקבוק אצל המון חברות שרוצות לאמץ יותר כלים דיגיטליים במפעלים שלהם, וזו הנישה שנכנסנו אליה״, מוסיף אלשייך. ״דרך מוצר שפיתחנו בסיוע רשות החדשנות, אנחנו מצליחים באופן כמעט אוטומטי, בשימוש בבינה מלאכותית, ללמוד את השפה החדשה ולהמיר אותה ליעד – משהו שלמפתחים שהיו עובדים על זה ידנית היה לוקח המון זמן״. אלשייך אומר שעם הזמן, הפתרונות של סיראז׳ מתרחבים וכעת גם כוללים חיישנים למדידת נתונים, דשבורד לניהול ועוד. ״אנחנו רוצים להיות one stop shop עבור הלקוחות שלנו״.

אין הנחות בעבודה. עצם ההצלחה מהווה את המודל לחיקוי

סיראז׳ חגגה השבוע ארבע שנות פעילות באירוע מכובד בבאר שבע בו השתתפו ראש העיר רוביק דנילוביץ׳, יו״ר דירקטוריון החברה ובכיר ההייטק גיורא ירון, סגנית המדען הראשי במשרד הכלכלה עינת מגל, נספחת התרבות של שגרירות ארה״ב ג׳סיקה טסורויורו, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אהרון פוגל, ומנכ״ל פארק גב ים נגב, ממנו פועלת סיראז׳, רועי צוובנר. ההישג הגדול של החברה הוא הרחבת מספר המתכנתים מארבעה ל-25 (כולל ארבע מתכנתות) ״מבלי לגייס כסף מבחוץ, בלי קרנות והשקעות – הכול מהתמיכה של רשות החדשנות ומתשלום הלקוחות שלנו״, אומר אלשייך בגאווה.

עותמאן אלשייך, מנכ״ל משותף סיראז׳. צילום: באדיבות החברה

כחלק מפעילותו, הקים ארגון סיראז' עמותה שתפקידה לסלול את הדרך לתלמידי תיכון וסטודנטים להצלחה והצטיינות בלימודים אקדמאיים ולחשוף אותם לעולם ההייטק. ״העמותה מעלה את המודעות לכל נושא ההייטק בקרב התלמידים,, אומר אלשייך. ״הם מגיעים אלינו כאן לביקורים ורואים את העבודה, מרגישים את האווירה, שומעים הרצאות מעובדים שחלקם למדו אפילו באותם בתי ספר. בנוסף העמותה מקיימת האקתונים, שבמסגרתם מגיעים התלמידים לכאן ליום שלם ופותרים אתגרים טכנולוגיים. הכול מתוך תקווה שזה ידרבן אותם להשתלב אח״כ במקצועות האלה״.

שאלתי את אלשייך לגבי הגיוון בחברה. ״יש לנו צוות חזק ומגוון, עובדים יהודים, עובדים ערבים מהצפון שהשתקעו בנגב״, הוא אומר. ״בסופו של דבר, כדי לייצר חברה עסקית מצליחה, צריך גם לגוון בכוח האדם וגם להביא התמחויות שונות שלאו דווקא נמצאות בחברה הבדואית. אבל אנחנו כן רוצים לשמור על גרעין של מתכנתים שבאים מהחברה הבדואית.

״כל העובדים שנכנסים בדלת נכנסים לחברת הייטק. נקודה. אנחנו מתחרים בחברות בת״א, באירופה, וזה הסטנדרט שאנחנו מבקשים מהעובדים ומעצמנו. אין פה הנחות. אבל עצם בניית חברה מצליחה שרוב המתכנתים שלה הם בדואים – זה כשלעצמו יהווה לדעתנו מודל השראה לאחרים, שיוכלו להצטרף לתעשייה הזו. והעובדה שהמשרדים שלנו ממוקמים בפארק ההייטק לצד חברות בינלאומיות ענקיות היא לא מקרית, יש כאן משמעות ואמירה: אנחנו רצינו לומר שהחברה שאנחנו בונים יכולה לשחק על אותו מגרש, המגרש של הגדולים״.