פרשנות | טיל הגבריאל החדש מכין את בריטניה, ישראל וסינגפור לעימותים סימטריים

הטיל לטווח 200 ק"מ מיועד לפגיעה במטרות ימיות ובמטרות יבשתיות, מצוייד במערכת ניווט חדשנית ובראש ביות מכ"מי מתקדם ואפקטיבי מול ציים של מדינות. בשביל סיכול טרור ימי, נדרשים פתרונות אחרים

פרשנות | טיל הגבריאל החדש מכין את בריטניה, ישראל וסינגפור לעימותים סימטריים

הטיל גביאל-5. צילום: ממשרד הביטחון הפיני

מפקד הצי הבריטי הודיע השבוע על שליחתה של נושאת מטוסים לים סין הדרומי, למשימה של הפגנת נוכחות וסיוע לכוחות הצי האמריקאי הפועלים באזור, תוך שהוא שולח מסרים מאיימים לצי הסיני הפועל בזירה, גם בשטחים טריטוריאליים של מדינות אחרות, כמעט ללא רסן וללא מגבלות. 

הפעילות המבצעית הבריטית היא סנונית ראשונה מזה עשרות שנים, בהם פעל הצי הבריטי באופן מינימלי ככל הניתן. בשנתיים האחרונה, ובמיוחד כחלק מתהליך הברקסיט, התקבלה החלטה אסטרטגית במשרד ההגנה הבריטי, כי הצי הבריטי חייב לחזור לשלוט בימים, ולהפגין את כוחה ועוצמתה המדינית והצבאית. 

אך כלי השיט של הצי הבריטי ישנים ואדמירלים בריטים בדימוס כתבו על כך לא מעט בשנים האחרונות בעיתונות הבריטית. הצי הבריטי שהבין את מצבו התחזוקתי של הסד"כ שלו מחד ומאידך, את המשימות החדשות שנגזרו עליו, החל באמצעות תקצוב ממשלתי מוגדל, לבנות את כוחו, להצטייד בכלי שיט חדשות ובמערכות לחימה מודרניות.

כחלק מתהליך צמיחתו של הצי הבריטי ובניין כוחו, התאחדה התעשייה האווירית הישראלית יחד עם חברת טאלס, קונצרן ענק בינלאומי, למיזם משותף, שמטרתו מכירה של טיל ים חדש, ה- Sea Serpent, לפריגטות הבריטיות מדגם Type-23.

הטיל לטווח 200 ק"מ מיועד לפגיעה במטרות ימיות ובמטרות יבשתיות, מצוייד במערכת ניווט חדשנית ובראש ביות מכ"מי מתקדם, בעל יכולות נגד ל"א (לוחמה אלקטרונית) מתקדמות, המאפשרות לו להתמודד עם מגוון אמצעי הטעייה, פסיביים ואקטיביים, ולפעול בסביבה רוויה של מערכות הגנה. הטיל גם מצוייד במיגון, אשר ייאפשר לו לחדור ולהתמודד מול מערכות הגנה קשה, כגון תותחים וטילי יירוט. 

הטיל בעל יכולת פעולה בים פתוח, ובאזורי פעולה מורכבים כגון בקרבת איים ובקרבת החוף, וכך למעשה ייאפשר לצי הבריטי לפעול במתארי לחימה שונים, ולא רק בים הפתוח. בגלל מערכות הלחימה אותן מפעיל הצי הבריטי כיום הוא מוגבל מאד ביכולתו לפגוע באיומים הפועלים בקרבת החוף, כדוגמת כלי השיט של משמר החופים הסיני, הפועלים בקרבת האיים בים סין הדרומי.

מערכת הנשק של ה- Sea Serpent מאפשרת לתכנן את מסלול המעוף של הטיל ולשלוט בו באמצעות מערכת תקשורת בכל מהלך מעופו, כולל שינוי תוכנית המעוף שלו ושינוי מטרות באוויר. מערכת הנשק היא מערכת נשק הפועלת ברשת, ומאפשרת למעשה לכוח הבריטי לשתף ברשת את משאבי התקיפה, סנסורים וטילים. 

טיל ה- Sea Serpent הוא למעשה הטיל הישראלי מדגם גבריאל 5, אשר מפותח בימים אלו עבור חיל הים הישראלי, ונמכר ב- 2020 גם לחיל הים של פינלנד. שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לטאלס יאפשר למכור את הטיל הישראלי למדינות נוספות באירופה ובמדינות אחרות על פני הגלובוס, תחת המעטפת של חברת טאלס ומול תחרות קשה בשוק הטילים הימיים המערביים, אותו מובילות חברת בואינג האמריקאית וחברת קונגסברג.  

זהו אינו שיתוף הפעולה הראשון בין טאלס לחברות ביטחוניות ישראליות, ואולי שיתוף הפעולה הבולט ביותר הוא בין טאלס ואלביט, במסגרתו מוכרת טאלס למדינות שונות את הכטב"מ הישראלי של אלביט מדגם Hermes-450, תחת השם Watch-keeper. 

ובחזרה לטיל הישראלי. טיל הים-ים המרכזי של חיל הים מראשית שנות השמונים של המאה הקודמת הוא הטיל האמריקאי מדגם Harpoon, טיל ים מיושן שעבר שדרוגים רבים ושונים במהלך השנים, ונועד לפגוע במטרות ימיות בטווח מרבי של כ- 120 ק"מ. בסוף שנות התשעים הוציא חיל הים משירות את טילי הים-ים מדגמי גבריאל, ששירתו אותו נאמנה מאז מלחמת יום הכיפורים. 

בראשית שנות ה- 2000 הבין חיל הים שנדרש לו טיל ים חדש, כמחליפם העתידי של הגבריאל וההרפון, טיל לטווחים ארוכים, שיהיה בעל יכולות מתקדמות ללחימה בסביבה רוויית אמצעי לוחמה אלקטרונית ומיירטי הגנה-קשה. רכש מערך טילים חדש הוא תהליך ארוך ומורכב, שעשוי לקחת כשבע עד תריסר שנים, בתלות בפתרון הנבחר. 

חיל הים בחן חלופות שונות, ביניהן פיתוח משותף עם האמריקאים של טיל חדש עם יכולות מתקדמות על בסיס הפלטורמה של טיל ההרפון. המגעים עם האמריקאים לא צלחו לאור התקציב הרב שדרש הפרוייקט דאז. 

חיל הים פנה גם למדינות נוספות לבחינת שיתופי פעולה לפיתוח הטיל העתידי של חיל הים. לאחרונה, פורסם כי תעשייה אווירית יחד עם התעשייה בסינגפור מפתחת טיל משותף חדש המכונה בסינגפור Blue Spear. סינגפור מתכננת לשלב את הטיל המשותף החדש בספינות המלחמה שלה ואולי אף במטוסי הסיור הימיים שלה ובמטוסי הקרב מדגם F-16 אותם היא מפעילה.

חיל הים הישראלי יצטייד, ככל הנראה, בטילים החדשים בשנים הקרובות, שייאפשרו לו יכולות לחימה מתקדמות ומשודרגות כנגד כלי שיט. כאן עשויה להשאל השאלה מיהו האוייב הימי מולה נדרש חיל הים להצטייד בטילים חדשים, שהרי מול הסירות אותן מפעילים הכוחות הימיים של חיזבאללה וחמאס, הטילים הימיים החדשים אינם רלוונטים ואינם יעילים. חיל הים הסורי כמעט ואינו פעיל מאז המרד האזרחי, וספק מתי וכיצד הוא יחזור לשגרה ויכולות מבצעיות מלאות. 

האיום המרכזי אולי, העומד מול בונה הכוח הימי הישראלי הוא הצי המצרי. הצי המצרי, השישי בגודלו בעולם, מפעיל למעלה משישים אוניות מלחמה, מטוסי סיור ימיים, מטוסי קרב מדגם F-16 ייעודיים ללוחמה ימית, צוללות ועוד. כל עוד קיימים מנגנונים של איזונים ובלמים מול מצרים, המבטיחים את השלום עימה, לא יהיה נדרש חיל הים לבחון את יכולתיו מול חיל הים המצרי. יחד עם זאת, השלטון במצרים עלול להתחלף בין לילה ולאן יתפתח השלום עם מצרים הוא חידה. 

כך אגב גם עם טורקיה, הבונה עצמה כמערכה אזורית, במסגרת שאיפותיו של ארדואן לחזור לימי האימפריה העותמנית, המיושמות בדוקטרינה מנוסחת ומתוקצבת היטב, המכונה "חזון המולדת הכחולה", במסגרתם בנתה טורקיה כוח ימי מודרני, מתקדם ורב עוצמה. מאז אירוע המרמרה מערכת היחסים המדינית עם טורקיה הלכה והתדרדרה, ואף ראש המוסד, יוסי כהן, התבטא לפני כשנה, כי טורקיה מהווה איום משמעותי יותר על ישראל מאשר איראן.

אם אי פעם תתקיים מערכה ימית עם טורקיה או מצרים, אין ספק שטיל ימי מתקדם דוגמת הגבריאל 5, עשוי לשמש את חיל הים להשגת עליונות ימית ושמירה על חופש השיט והסחר למדינת ישראל. כל עוד מדינות העימות מולן יידרש חיל הים להתמודד הן סוריה, לבנון והכוחות הימיים של חיזבאללה וחמאס (ובהנחה שלא יהיה עימות ימי עם חיל הים האיראני), הרי שסביר יהיה להניח שטיל הגבריאל 5, ייאוחסן במחסני החימוש של חיל הים. 

ויחד עם זאת, וכפי שצויין, פיתוח ורכש של טיל ים חדש הוא תהליך שמשכו רב שנים, ומתוך ראייה אסטרטגית ארוכת שנים והטילים המתיישנים של חיל הים, המהלך האסטרטגי של התעשייה האווירית, יחד עם סינגפור וטאלס, לפיתוח טילים ים מתקדמים הוא מהלך אסטרטגי נבון ונכון.