דעה | לידיעת הבכירים שבדרך לוושינגטון: זה מה שצריך להגיד על הגרעין האיראני

שלושה בכירים יוצאים לוושינגטון לשיחות על איראן: מאיר בן שבת, יוסי כהן והרמטכ״ל אביב כוכבי. המטרה: לשכנע את האמריקאים להכניס דרישות ישראליות להסכם עם איראן 

דעה | לידיעת הבכירים שבדרך לוושינגטון: זה מה שצריך להגיד על הגרעין האיראני

The Presidential limousine, carrying President Joe Biden, drives en route to the White House Monday, March 8, 2021, following the President’s visit to the Washington DC Veterans Affairs Medical Center in Washington, D.C. (Official White House Photo by Adam Schultz)

בשנת 1902 פרסם ולדימיר לנין את ספרו "מה לעשות" או "מה יש לעשות", שהיה לספר יסוד של המהפכה הבולשביקית בברית המועצות. זו בדיוק השאלה שרבים בציבור, ובהנהגת המדינה, שואלים כרגע: "מה לעשות" עם העניין האיראני. 

התפתחות חשובה של הימים האחרונים: משלחת משולשת עומדת לצאת לוושינגטון לשיחות בנושא האיראני. הרכב המשלחת בראשי תיבות – רמטכ"ל, רמס"ד וראש המל"ל, מבטיח שהשלושה, כל אחד לחוד, כך נמסר מירושלים, 'יכסו' את מלוא הספקטרום האמריקני האמון על הנושא. 

הבית הלבן (היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סליבן מול מאיר בן שבת), זרועות המודיעין (יוסי כהן מול ראשי הזרועות, ובארה"ב יש כמה), והמטות המשולבים (רב אלוף כוכבי מול ראשי הצבא).  מומלץ מאוד לבני השיח האמריקניים להקשיב לשלושה. לכל אחד מהם יש מה לספר בנושא מניסיונו.

אולי המשלחת הזאת מסמנת את תחילתו של שלב חדש שבו ישראל חייבת להיות חלק אינטגרלי מהדיונים על חידוש הסכם הגרעין עם איראן, כיוון שהחדשות מווינה אומרות שהאמריקנים לא רק מעוניינים בחידוש הסכם הגרעין עם איראן, אלא הם דוהרים לקראתו. הממשל החדש של ביידן, זה החוזר ומצהיר על המשך שת"פ אסטרטגי הדוק עם ישראל, חייב להשתכנע עד כמה הפן האסטרטגי של גירעון טהרן נוגע לישראל. לא רק, אבל בעיקר. אין היום הרבה מדינות בעולם שמדינה אחרת מאיימת להשמידה.

זה המבוא למה שצריכים השלושה להשמיע באוזני מקביליהם בוושינגטון. להשמיע ולהציג  הוכחות: גרעין באיראן הוא איום קיומי על ישראל. לא היום, אבל אולי אי-שם בעתיד, ועל כל פנים כל עוד המשטר הנוכחי שולט בטהרן. אשר להסכם הגרעין החדש/מחודש/משופר המתגבש: יש כנראה קדושה מסויימת למספר 60. נשיא איראן אמר כי יש 60  אחוזי סיכוי לחזרה להסכם, וטהרן מודיעה על העשרת אורניום בשיעור של 60 אחוזים. רחוק מפצצה, אבל מתקרב.

במסגרת "מה לעשות" כלשונו של לנין, נראה שהשלישייה הישראלית צריכה להדגיש את נושאי הפיקוח והטילים. כדאי להמליץ לוושינגטון להדק את הפיקוח, לחשב מסלול מחדש בנושא עבודת הפקחים: דרושים הרבה יותר פקחים, עם סמכויות מתקדמות, כדי לראות מה בדיוק מה נעשה באתרי הגרעין. פקחים שיצויידו במיטב הציוד האלקטרוני ואלקטרו-אופטי לעקיבה, לצילום, להקלטה של מה שנעשה בשטח, גם מאחורי קירות וחומות ובמעבה האדמה.  יוסי כהן יכול לספק לאמריקנים כמה טיפים טובים.

נושא הטילים הוא קריטי, כי קשה לשלוח מטען נפץ גרעיני מאיראן לישראל במשאית או במטוס, וטיל בליסטי נושא מטען גרעיני הוא הפתרון. השלישיה תאמר לאמריקנים דברים ברורים: הכללת נושא פיתוח וייצור הטילים בין סעיפי הסכם גרעין חדש הוא צורך חיוני ממש. דרישה כזו כאחד התנאים לחידוש ההסכם חשיבותה עולה אפילו על דרישה להפסקת הטרור האיראני במזרח התיכון.

במקרה של משא ומתן, אולי אפשר להתפשר על סעיפים שאינם איום גרעיני ממשי, אבל אסור להתפשר על הטלת הגבלות קשות על ייצור טילים נושאי נשק גרעיני. כי כל טיל כזה הוא נושא האיום. עיון במפה יראה שאיראן יכולה לשגר טילים מעירק, מסוריה, מלבנון, מתימן. בנושאים אלו יכול הרמטכ"ל אביב כוכבי לספק לאמריקנים כמה טיפים טובים מלווים בצילומי אוויר ולוויינים.  

יש תקווה שהשלישיה שנוסעת לוושינגטון ושולחיה מירושלים שוברים בימים אלו את הראש בשאלה הלנינית "מה יש לעשות". אולי לשנות מסלול, אולי לחשוב מחוץ לקופסה. אולי אין עוד טעם בהמשך ה'עקיצות' ההדדיות של אניות מכולות ומכליות נפט ברחבי הימים. כי מומחי ביטחון נוהגים לומר שבתחום הימי "אין לישראל יתרון יחסי".

אבל אין זה סוד שיש תחומים שבהם יש לישראל יתרון יחסי. הנה דוגמה: למקרא הספר "הרפון" מסתבר שמי שהם חשבו מחוץ לקופסה והקימו יחידת 'צלצל', שבין היתר שמה לה למטרה לפגוע בכיס, בחשבונות הבנקים של ארגוני טרור וחבלה, לנתק נתיבי העברת כספים. רעיון פרוע שצץ למקרא הספר: לפיתוח גרעין זקוקה איראן להיקפי יבוא ענקיים. חלק נכבד מהציוד במפעלי הגרעין למיניהם טמון אמנם בעומק האדמה אבל הגיע לאיראן מחו"ל, מיצרנים וספקים באירופה, בארה"ב, במזרח הרחוק.

כאשר מתווכחים עם האיראנים על תוכן סעיפים בהסכם הגרעין החדש, מותר לשלב 'איומים קטנים' מוסתרים היטב, אבל האיראנים יבינו, הם אמני המו"מ. שלישיית הישראלים יכולה לספק לאמריקנים כמה טיפים טובים. בצאת המשלחת המשולשת לוושינגטון מותר כבר להניח הנחת יסוד: ביידן רוצה הסכם חדש עם איראן. מה עושים עם ההנחה הזאת? עושים הכל כדי להיות חלק מההסכם. לא לדחות אותו. עידן טראמפ הסתיים. להשתלב בסעיפיו, לשכנע את  האמריקנים להקשיב היטב לטיעונים הישראליים בדבר האיום הגרעיני. 

לקראת הסכם גרעין חדש עם טהרן ונוכח צעדי העשרה וטרור איראניים, היינו אומרים לבני שיחנו בוושינגטון כי שיתוף ישראלי בהבנות ובהחלטות בהסכם הוא כיום החלק הכי חשוב בשת"פ האסטרטגי האמריקני-ישראלי, וזה חיוני בדיוק כמו אספקת מטוסי F-35  או F-15. 

השלישיה בוושינגטון לא רק תשמיע אלא גם תשמע ותקשיב: כדאי מאוד לשוב הביתה עם תשובה לשאלה: מה חושבים אנשי ביידן לעשות אם המהלך לא יעלה יפה, אם איראן תגלה עיקשות וסרבנות. כיצד יגיבו לא רק בוושינגטון אלא גם בבירות המדינות החתומות על ההסכם אם הדיוניים יעלו על שרטון ולא יהיה הסכם. 

ובמקביל לכל זה, וכפי שכבר כתבנו בעבר: בעמקי הכספות המוגנות היטב של קברניטי המדינה חייב להיות מונח תיק אדום 'כמוס ביותר' שכותרו: "לאיראן יש נשק גרעיני. דרכים ותגובות". אני משוכנע שיש תיק כזה. 

אולי יעניין אותך גם