״אסון בהתהוות״: מחלוקת פוליטית בארה״ב בנוגע ליציאה מאפגניסטן

הנשיא ביידן הודיע כי כל הכוחות האמריקנים ייצאו מהמדינה עד ל-11 בספטמבר, 20 שנה בדיוק לאחר פיגועי הטרור, ללא קשר לתנאים בשטח. ואולם מחוקקים רפובליקנים רבים מתנגדים לגישה זו וטוענים כי ארה״ב תיפגע שוב

הצבא האמריקני באפגניסטן. צילום: REUTERS/Bob Strong/File Photo

נשיא ארה״ב, ג׳ו ביידן, הודיע בשבוע שעבר כי כל הכוחות האמריקנים ייצאו מאפגניסטן עד ה-11 בספטמבר 2021, עשרים שנים בדיוק לאחר פיגוע הטרור הגדול ביותר על אדמת ארה״ב, שהוביל לכניסתה למלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה של המדינה. הכוחות יתחילו את יציאתם ב-1 במאי הקרוב, שנקבע במקור (על ידי הממשל הקודם) כתאריך היעד לסיום היציאה, בכפוף לעמידת הטליבאן בהסכמים שנחתמו להפחתת אלימות – הסכמים שמופרים באופן שיטתי.

כעת, החליט הנשיא ביידן לא לקשור את התנאים בשטח ליציאת הכוחות. ״נכנסנו לאפגניסטן כדי לחסל את אל-קעידה, כדי למנוע פיגועים עתידיים נגד ארה״ב שתוכננו משם...עשינו את זה, השגנו מטרה זו״, אמר הנשיא, והוסיף כי מאז חיסולו של אוסמה בן-לאדן לפני כעשור, ״סיבותינו להישאר באפגניסטן הולכות ונעשות יותר ויותר בלתי ברורות...אני הנשיא האמריקני הרביעי שמפקד על כוחותינו באפגניסטן...לא אעביר את האחריות הזו לחמישי״.

ואולם, גישה זו שלמעשה טוענת כי אין פתרון צבאי ישים במדינה השסועה, ומעבירה את האחריות לפתרון לאפגנים עצמם (תוך המשך סיוע דיפלומטי והומניטרי מצד ארה״ב), עוררה מחלוקת והתנגדות רבה בקרב הרפובליקנים בקונגרס. ״זוהי טעות חמורה, נסיגה מפני אויב שטרם הובס, וויתור על ההנהגה האמריקנית״, אמר מנהיג המיעוט בקונגרס, הסנאטור מיץ׳ מקונל.

אתר USA Today מביא את דבריה של חברת בית הנבחרים הרפובליקנית ליז צ׳ייני – שאביה, דיק צ׳ייני, כיהן כסגנו של הנשיא ג׳ורג׳ וו. בוש בזמן הכניסה לאפגניסטן – שהתייחסה לתאריך היציאה כאל ״ניצחון תעמולה עצום עבור הטליבאן ועבור אל-קעידה. כל נסיגת כוחות שאינה מבוססת על תנאים בשטח מסכנת את הבטיחון האמריקני״.

גם הנציג הרפובליקני הבכיר בוועדת הסנאט לענייני חוץ, ג׳ים ריש, הביע את התנגדותו וטען כי זוהי תכנית שלא תצליח להבטיח את ביטחונה של ארה״ב, החלטה חפוזה ופוליטית ש״תאפשר לאפגניסטן לשמש פלטפורמה עתידית למתקפות טרור נגד ארה״ב ושותפיה״. הסנאטור לינדזי גרהם, הידוע בלשונו החופשית, כינה את תכנית ביידן ״אסון בהתהוות״.

הדמוקרטים, בינתיים, תומכים בהשבת הכוחות האמריקנים בתאריך זה, לאחר שחלקם התנגדו לתאריך המוסכם הקודם, ה-1 במאי, וטענו כי מדובר בחיפזון מיותר ושיש להיערך לאורך זמן רב יותר.

גם באפגניסטן עצמה קיימת מחלוקת בנוגע להחלטה האמריקנית. טרם הכרזתו של ביידן, הוא שוחח עם נשיא אפגניסטן, אשרף גאני, והדגיש כי ארה״ב תמשיך למתוך במדינתו באמצעים דיפלומטיים והומניטרים, וכן בחתירה להסכם שלום. ״הרפובליקה האיסלאמית של אפגניסטן מכבדת את ההחלטה האמריקנית ותעבוד עם שותפיה על מנת להבטיח מעבר חלק. האומה תישאר אסירת תודה לנצח״, אמר הנשיא גאני. ואולם ההצהרה המנומסת אינה בהכרח משקפת את המציאות בקרב האוכלוסיה האזרחית, המוטרדת מאוד משלילת זכויות ומחיים תחת מגבלות חמורות (במיוחד עבור הנשים) אם יצליח הטליבאן להגדיל את כוחו ואף להשתלט על השלטון. 

בניגוד להצהרתו המפויסת של הנשיא, שחרר הטאליבן הצהרה כי העיכוב ביציאת הכוחות ״מהווה הפרה ברורה של הסכם דוחא (שנחתם מול ממשל טראמפ בשנה שעברה) ואי עמידה בהתחייבויות האמריקניות. האמירות האיסלאמית (הטליבאן) קוראת לאמריקה ולכל המדינות הכובשות להפסיק לתרץ את הארכת המלחמה ולהוציא את כל הכוחות באופן מיידי״. הטאליבן גם מסרב לקחת חלק בוועידת השלום שתתקיים בסוף השבוע הקרוב באיסטנבול, בהשתתפות האו״ם ועשרות מדינות.

המלחמה באפגניסטן גבתה את חייהם של 2,448 אמריקנים, ועלותה המשוערת היא כשני טריליון דולר. מספר השיא של החיילים האמריקנים במדינה עמד על למעלה מ-100 אלף בשנת 2001. יומיים לאחר הודעתו של ביידן, הודיעה גם נאט״ו כי בהתאמה, תתחיל להסיג את כוחותיה, אך תמשיך לתמוך במאמצים הדיפלומטיים לשלום. ״אין פירוש הסגת הכוחות סיום היחסים עם אפגניסטן, אלא תחילת פרק חדש״, נמסר בהודעה הרשמית.

אולי יעניין אותך גם