"אנחנו רוצים שגם התותח החדש יישאר נשק סטטיסטי"

 הקתמ"ר לשעבר, תא"ל (מיל') אלון קלוס (כיום יזם ומנהל בתעשייה הביטחונית), ועמיר רפפורט (פעם תותחן – תמיד תותחן, וכיום גם אבא של תותחן), בריאיון ראשון ומרתק עם קצין התותחנים הראשי, תא"ל נרי הורוביץ. הכתבה התפרסמה לראשונה בגיליון החדש של ביטאון ״תמיד תותחן״

הורוביץ בטקס חילופי קתמ״רים. צילום: דו״צ

בינואר האחרון הגיע טלפון מפתיע מקצין התותחנים הראשי, תא"ל נרי הורוביץ, לגדוד 411 שהיה באותו זמן בתעסוקה מבצעית בגזרת עין יהב שבערבה. השעה הייתה שמונה בבוקר, והקתמ"ר הורה לגדוד להתייצב בשיא המהירות בשבטה, ולעלות על תומ"תים (לא שלהם) לתרגיל פתע גדודי, שיסתיים באש חיה. רק בתום התרגיל הארוך תפס הורוביץ תנומה של שלוש שעות בתוך הרכב, שלאחריה ערך דיון שעסק באיוש קצינים עתידי בחיל.

תרגיל הפתע של 411 הוכתר בהצלחה. זה חשוב, אבל לא פחות מהעניין המקצועי, ניתן ללמוד מההקפצה על הדרך שבה מתנהל הקתמ"ר עצמו: עיסוק תמידי בנושאים המשלבים בין הטווח הקצר והארוך. וכך, לצד אין ספור משימות דחופות, שקשורות להתנהלות החיל בתקופת הקורונה, הוא עוסק בשינויים מרחיקי לכת בחיל כולו – מסלול השירות, תפיסות הפעלה, אמצעי לחימה, מבנה החיל – הכול משתנה, ומהר.

הנה דוגמא לשינוי מהיר במיוחד: רק לפני כארבע שנים, כאשר נרי הורוביץ עוד היה מפקד 282, הוא שכנע את הקתמ"ר בזמנו (ואחד מצמד המראיינים כיום – א.ק) לשנות את מבנה מפקדת האגד המסורתית ל"חטיבה", וכבר כיום מוטמע השינוי הזה בכל "חטיבות" החיל. כלומר, לא עוד "אגדים".

סווקר את בוגרי קורס קציני חת״ם. צילום: דו״צ

מדובר בשינוי שהוא הרבה יותר מסמנטי. "אחרי כשנה כמפקד 282, באתי עם התובנות שלי, שלפיהן מפקדות האגדים הפכו להיות פחות ממוצות בשדה הקרב", משחזר תא"ל נרי הורוביץ את תהליך השינוי. "אמרתי שאני, כמפקד אגד, מפצל את המפקדה לשניים בחירום. יש את מפקדת האגד – עליה מפקד סגן מפקד האגד, בזמן שאני נמצא במקום בו תוקפים, כלומר במרכז האש האוגדתי. כך זה היה נהוג במשך עשרות שנים.

״אבל בעבר מפקדת האגד הייתה אחראית על המטאורולוגיה, ועל הסיור, האיכון, על המדידות וכולי, ואת כל אלה הטכנולוגיה פתרה: המכ״ם כיום הוא מרחבי, וגם המטאורולוגיה. לכן, נותרו למפקדת הסגן פחות משימות מבצעיות. כדי להמחיש את טענתי, הכנתי מצגת עם תמונה של טלפון חוגה. אמרתי שאנחנו נמצאים בעידן של סמארטפונים, בעוד מפקדת האגד הארטילרי היא כמו טלפון החוגה – מפקדה מיושנת, שצריך להתאים אותה לקידמה.

"מה שביקשתי לעשות, זה לאחד את שני המסלולים יחד, לערבב, ולהוציא מזה משהו חדש, שיפיק ערך מוסף גדול יותר בקרב. קודם כל, בראיית האוגדה. המטרה הייתה לקחת את המפקדה ולהפוך אותה ליעילה יותר.

"במהלך הזה, דווקא הקטנו את המפקדה בערך לשליש מגודלה הקודם, שמנו אותה בקרונות, כמו 'מרכז האש', עם תשתית תקשובית, ועם מודיעין ש'מוזרק' אליה, וכך יצרנו גוף שנקרא 'חטיבת אש'. הסיבה שזו חטיבת אש ולא אגד, היא שלא מדברים עוד על איגוד של כוחות, אלא על מפקדה, שיש לה גם משימה משלה במרחב הלחימה. השינוי הוא נרחב הרבה יותר מאשר המינוח".

בשלב הזה, שרבט נרי הורוביץ תרשים, שמתאר גזרת לחימה אוגדתית, כשהיא מחולקת לגזרות משנה. "חטיבת האש בהחלט יכולה לקבל מרחב שהיא מפקדת עליו", ביאר את הציור. "כלומר, יש לה משימה מבצעית. היא מקבלת שטח שהדרך להשיג בו את ההישג המבצעי היא בעיקר באמצעות אש, ולא בתמרון. יכול להיות שבשטח המסומן כאן, השטח שלה, התמרון הוא זה שיסייע לאש, ולא להפך.

"זה לא מובן עוד מאליו, שהאש מסייעת בהכרח לתמרון. למעשה, מדובר בעניין של תמהיל. כשמסתכלים על מרחב לחימה, השאלה היא מי מביא ערך מוסף ואיפה. יש מקומות שהערך המוסף יהיה באמצעות רגליים על הקרקע, boots on the ground, ויש מקומות שבהם אפשר להביא הישג באמצעות אש.

״אבל בכל מקרה, ההסתכלות היא אוגדתית, ההקשר הוא אוגדתי, וחטיבת האש היא עוד חטיבה בתוך האוגדה. יש  את הכוח המתמרן, ויש את האש שהיא חלק מהתמרון הזה, לצד תקיפות באש שהן חלק מהמשימה בפני עצמה.

בטקס מצטייני קתמ״ר, מול קיר הזיכרון ב״בית התותחן״

"שמנו את חטיבות האש במבחן היעילות והמועילות. קודם כל, זה יעיל יותר. מפקדה קטנה יותר, עושה תהליכים קצרים יותר, הכול יותר דיגיטלי. בשפה פשוטה: הבירוקרטיה קטנה. ובעולם המועילות, אתה יודע להביא ערך מוסף גדול יותר בשדה הקרב. זה השפיע על הקטלניות, על מה שאתה מייצר.

״בעיניי, זה גם המחבר הרב-זרועי. הרמטכ״ל מדבר הרבה על הצורך לחבר את כל הזרועות למאמץ אחד, וחטיבת האש מחברת את המודיעין, את התקשוב, את הלוחמה האלקטרונית, את חיל האוויר וכמובן את הכוחות המתמרנים. היא רק ההתחלה של מהלך צה"לי נרחב".

חידושים בחיל

בשנים שחלפו מאז הגה נרי הורוביץ את הרעיון, הוטמע מודל "חטיבות האש" בכל היחידות הסדירות, וגם בחלק ניכר מכוחות המילואים. בקרוב, לא יישארו בחת"ם "אגדים" בכלל.

בינתיים, מתחוללים בחיל עוד שינויים רבים. דיברנו עליהם בריאיון מיוחד שערכנו עם תא"ל נרי הורוביץ בבית התותחן בזיכרון יעקב, זמן קצר אחרי שנערך בו טקס סיום של קורס מפקדי צוותים, בפברואר 2021 האחרון.

זהו הריאיון הראשון של נרי הורוביץ כקצין תותחנים ראשי. בחודש יולי 2020 שב עם אשתו מיטל וארבעת ילדיהם משנה במכללה בוושינגטון, ארה"ב, שהה שבועיים בבידוד, ורק אז החליף רשמית את תא"ל אבירם סלע, אשר מונה כבר ארבעה חודשים קודם לכן לראש מטה זרוע היבשה.

נרי בן ה-43 עשה את כל הדרך מלוחם בגדוד 55 ועד למפקד החיל. הוא יליד פתח תקווה, וכיום מתגורר בגדרה, קרוב למשפחת רעייתו. אחרי הכול, צריך הרבה עזרה מהמשפחה כאשר מנהלים קריירה עמוסה, והגדול שבילדים הוא רק בן 12.      

"חת״ם הוא חיל מדהים", אומר לנו נרי. "כשאתה חושב על תותחים, אתה אומר לעצמך שזה עוצמתי מאוד, אבל חוץ מזה, יש עוד חמישה מערכים שהם לא תותחים: נשק מדויק, רקטות, מכ״מים, כטמ״מים (כלי טיס מאוישים מרחוק), ומערך הפעלת האש. בבניית הכוח של החיל, כל קתמ״ר שם את החלק שלו בתוך רצף בלתי נגמר, וכך גם אני. אני מקווה שחלק מהמלכים יניבו פירות בתקופת הקתמ"רים הבאים, כמו שאני נהנה ממהלכים מצוינים שעשו אלון קלוס ואבירם סלע".

תא"ל נרי הורוביץ חושף כאן שהחיל נמצא בעיצומה של קליטת רקטה חדשה שנקראת "רעם איתן". זוהי רקטה מונחית שיורה פצצונות עם אחוזי נפל אפסיים, כתחליף לרקטות "מנתץ" שחיל התותחנים קלט בשנות ה-90 של המאה שעברה, ואשר היו למעשה פצצות מצרר. הפצצות עוררו ביקורת נוקבת על צה"ל בגלל השימוש שנעשה בהן בימי מלחמת לבנון השנייה. הן אסורות לשימוש, בגלל החשש שהנפלים יפגעו לאחר זמן באזרחים.

״העובדה שב"רעם איתן" אין שום נפלים, היא שהופכת את הרקטה לחוקית מבחינת הדין הבינלאומי. הרקטה נקלטת בימים אלה במסגרת גדוד ה"רעם" 334, שקלט כבר לפני כמה שנים גם את רקטת ה"רומח", שנועדה לפגוע במבנה ולהשמיד אותו״.

ש: מה עם רקטות מדויקות לטווחים של 150 ק״מ?

הורוביץ: "אנחנו מתעצמים בהרבה יכולות. אני מסתכל על המגוון, הטווח והקטלניות. אני חושב שבניין הכוח שלנו מביא אותנו להרבה מאוד יכולות".

ש: יהיה נכון להגיד שההשפעה של החיל היום היא לא רק במרחב המקומי? שהחיל נמצא בכל מקום?

הורוביץ: ״יחידות החיל נוכחות מבצעית בהרבה מאוד מרחבים, שהם לא רק התכוננות למלחמה״.

ש: האם יש לחיל תרומה משמעותית או שולית למב״ם, המערכה שבין המלחמות, למשל בסוריה?

הורוביץ: "יש תרומה יפה מאוד לעולם המבצעים. יש תרומה מאוד לביטחון מדינת ישראל. וטוב מאוד שיש דברים שאנחנו לא יכולים לדבר עליהם...אני חושב שהעוצמה של ישראל זה גם להשאיר את הדברים בסוג מסוים של עמימות״.

ש: איך מתכוננים למלחמה במציאות הנוכחית?

צילום: דו״צ

הורוביץ: ״קודם כל, אנחנו מנסים לדמיין אותה, ולדמיין אותה נכון. וזה אירוע שהוא לא רק בתותחנים, ואנחנו לא עושים את זה לבד, כי אנחנו רוצים לראות את עצמנו משפיעים ורלוונטיים לתמרון. אנחנו משכללים טכניקות. חטיבת האש זה שכלול לא רק תפיסתי אלא גם של טכניקות. אני מתכוון גם לקחת את גדודי האש שלנו שנקראים גד״בים בגלל הגודל, מימים ימימה...אבל באמת הם גדודי אש.

״למפקדה יש יכולת לעשות יותר דברים, ולתרום לשדה הקרב. ואנחנו מתאמנים הרבה ביחד, במתארים צפוניים ודרומיים, גם אורבני ושטח סגור וצפוף....רוב היחידות שלנו יהיו חלק מתמרון חוצה גבול...כשאני חוצה גבול, אני צריך לדאוג לזה שאני גם יכול לעמוד במשימה שלי, הפעלת אש לעומק, ואני גם יכול לחיות בסביבה שהיא מבצעית".

ש: האם החיל יישאר רלוונטי גם בסביבה שהפכה מאוד  אורבנית?

הורוביץ: "לחלוטין".

הקתמ"ר מספר שגם עולם הכטמ״ם, כלי הטיס הבלתי מאוישים, הוא עולם מתפתח מאוד. "יש את ה'זיק', פרויקט משותף שלנו ושל חיל האוויר, עם  יחידה בבסיס פלמחים, ובנוסף, את מערכת ׳רוכב שמיים׳, שהיא שכבה טקטית שמוקצית לגדודים, ועוד אמל״ח שמתחיל להתממש, ׳דוהר שמיים׳. זהו מזל"ט בין הטקטי ל'זיק', שכבת ביניים. 'רוכב השמיים' טס מעל הראש של המג״ד, ה'זיק' נותן מענה לכולם, ואילו 'דוהר השמיים' מופעל על ידי המח״ט.

"המערך הנוסף שלא דיברתי עליו הוא הפעלת האש, שהיה בדעיכה במהלך השנים, בעיקר בגלל היעדר אנשים סדירים ביחידות הקצה. קש״אים ומס״חים – תמיד היו, אבל עם הזמן לא בשירות סדיר. וכשלא היו אנשים סדירים בקצה, השיח על האש היה שיח חסר, והרגשנו את זה במשך שנים. 

״השינוי הגדול בשנתיים האחרונות הוא שיש היום קש״אים ומס״חים סדירים, בכל הגדודים הסדירים ובכל החטיבות הסדירות. זה אפשר לנו חיבור הדוק יותר בין האש לתמרון. כדי להיות חלק מהתמרון, אתה צריך להיות נוכח שם. במסגרת חיזוק המערך, הכשרנו גם מש"קים תקיפה, שמשרתים בגדודים השונים".

לדברי תא"ל הורוביץ, בשנת 2023 צפויים להיקלט בחיל התותחנים התותח החדש ויחד איתו גם מערכת הנחיה עם כנפונים, שהופכת פגזים "טיפשים" למדויקים, "אבל אני לא מתכוון שכל הארטילריה תהיה מדויקת, כי יש גם חשיבות לאש סטטיסטית.

״אנחנו רוצים את המדויקת כדי שתדע להגיע מהר יותר למטרה עם פחות טיווחים, לרכז את המטרה,  אבל אתה עדיין רוצה את האש המפוזרת. אין דבר כזה שהמודיעין ייתן לך תמיד את המיקום המדויק של האויב במלחמה, לכן התותח החדש יהיה עדיין סטטיסטי".   

ש: אז בוא נדבר על התותח החדש, על ה"רועם". כמה אתה מחכה לו? כמה עוד אפשר למשוך עם התומ"ת הנוכחי, ה"דוהר"?

הורוביץ: "קודם כל, אנחנו יכולים להמשיך...ה'דוהר' ממשיך לדהור. הברזל אולי מיושן, אבל המערכות עליו הן מאוד מתקדמות.

צילום: לילך הופמן, באדיבות דו״צ

"אני חושב שה'רועם' יביא אתו משהו אחר. צוותים קטנים יותר. שלושה אנשי צוות. כלומר, תהיה סוללה, אבל התפעול יהיה פשוט יותר, אוטומטי, ויצליח בזה להביא ספיקת אש גדולה יותר. התותח יהיה בקליבר 52, זה אומר טווח ארוך יותר (סדר גודל של 40 ק"מ). הוא יידע לירות מטענים גדולים יותר. התותח יגיע על גבי משאית גדולה, כבדה, גלגלית. אני מקווה שכבר בסוף שנת 2023 נתחיל לראות אותו".

ש: ובלי קשר, כמה יחידות חדשות יהיו מוכרות בחיל בשנה הזאת?

הורוביץ: "יחידה אחת שאנחנו מקימים כעת  היא יחידת ׳מיתר׳, בייעוד רקטי. אנחנו מקימים את 'מיתר' עם היעוד החדש, לאחר שהיחידה במתכונתה הקודמת נסגרה בשנת 2017. טקס ההקמה מחדש של היחידה כבר נערך עם אותה סיכה ואותו תג. אותה מורשת".

האדם שבכלי

"עד עכשיו דיברנו על מערכים ועל אמצעי לחימה,  אבל היכולת הכי חשובה שלנו היא אנשים", אומר לנו תא"ל הורוביץ, "וכדי שזה לא יישמע כמו משהו שאני חייב להגיד, אני רוצה לצבוע את זה קצת בצבע. אנחנו מסיימים גיוסים עם עודף של אנשים. מתקשר אלי מפקד מיט״ב בגיוס הקודם-קודם בעשר בלילה, אומר לי שהוא רוצה לשתף אותי במשהו...הייתי בטוח שיש לי נפקדים, עריקים, בכלא, אבל הוא אמר  לי 'תשמע, יש פה 50 אנשים שאני מנסה לשכנע ללכת לחילות אחרים, והם אומרים ׳אנחנו מתפנים רק לשבטה׳. זה לא קרה פה אף פעם.

"ככה סיימנו גם את הגיוס האחרון. יש ביקוש להגיע לתותחנים, יש מוטיבציה, יש אנשים מעולים, ואני רואה את זה, אני פוגש אותם, אני רואה איפה נמצאים מפקדי החיל שמשרתים מחוץ לחיל, בדרג תא״ל, אל״ם, סא״ל, ויש לנו אנשים מעולים, נפלאים. אנחנו מאוד נוכחים בצה״ל באיכות האנושית".

ש: איך קיצור השירות ושינוי המסלול משפיע על השירות? האם הוא פוגע במקצועיות?

הורוביץ: "קיצור השירות הוא עובדה, חיילים משרתים פחות. האם זה משפיע על הכשירות? בוודאי. האם זה פוגע בכשירות של היחידה? התשובה היא לא, כי אנחנו נותנים לזה את המענה הנכון.

״חלק מהמענה הוא קיצור ההכשרה. למעשה, ביטלנו את האימון המתקדם, כדי לאפשר את אותם קש״אים סדירים ומס״חים סדירים. היינו צריכים להתארגן אחרת בתוך החיל, לקחת את אותם אנשים ולסדר אותם אחרת. לא קיבלנו עודף של קצינים, לקחנו את אותם קצינים ושיבצנו אותם ביחידות המתמרנות. אז הכשרת הלוחם התקצרה, עשינו לה התאמות, ויש יותר אחריות על היחידות עכשיו, על הכשירות המבצעית של אותם לוחמים״.

ש: יש ירידה ברמת הרובאות של חיילי חת״ם?

הורוביץ: ״לא, זה נשאר אותו הדבר. המסלול התקצר בהיבט האימון המתקדם, הרובאות נשארה אותו הדבר. בארבעה חודשים הם צריכים לעשות רובאי 03 ופרק מקצועות״.

בשטח, כמפקד חטיבת האש 282

ש: כמה אתה מצליח להשאיר בקבע משמעותי את הקצינים שאתה רוצה?

הורוביץ ״פגשת את שלושת המסו״לים, נכון? זה אומר הכל...את מרביתם אני מצליח להשאיר. אין לנו פערים״.

ש: כמותית לא...אבל איך אתה מצליח אותם להישאר? מה מניע אותם?

הורוביץ: ״יש לנו עודף ביקוש לקצונה, אני נאלץ להחזיר 30 אחוז מהמועדים לקצונה ליחידות, ובהמשך הדרך יש קצינים מצוינים שמחליטים להישאר בשירות קבע משמעותי״ מתוך אהבה גדולה למה שהם עושים ותחושת שליחות.

"אנחנו גם מתחילים עכשיו, בפעם הראשונה, מסלול גיוס ייעודי לקצינים בחיל התותחנים. פעם ראשונה במערכים הלוחמים. הם יעברו את התחנה של להיות חיילים, ולא יתפתחו כ'נסיכים'. אנחנו בוחרים אותם בקפידה, ומעבירים אותם מסלול התפתחות בכל מערכי החיל. קוראים לתכנית החדשנית הזאת 'מטאור'.

"במסגרת המסלול, ניקח אתם כבר אחרי הטירונות ונתחיל לדבר איתם על הפעלת אש, כולל הסמכה שלהם כמש״קי תקיפה. אני אומר לו ׳לך תהיה אחרי זה מש״ק תקיפה אצל קש״א בגולני׳. אני מוציא אותו לקצונה לא יותר מהר מאחרים, הוא עדיין יוצא אחרי שנה, אבל הוא כבר נגע בעולם הפעלת האש מאז שהוא ארבעה חודשים בצבא. ואז, במקום ללמד אותו פעם ראשונה על עולם הפעלת האש בקורס הקצינים, אני נותן לו הכשרה נוספת של שמונה חודשים נוספים מעולם הפעלת האש.

״ואני מלמד אותו בצורה הרבה יותר טובה מה זה נשק מדויק, מה זה כטמ״ם, מה זה ארטילרי ומה זה רקטי. לא מהעולם התפעולי. הוא לא יהיה איש משגרי, הוא לא יהיה איש צוות קנים, אבל הוא יבין יותר טוב את כל העולמות האלה. ואני חושב שזה ייתן לו כשירות טובה יותר להפעיל את האש, מאשר מישהו שפעם ראשונה דיברתי איתו אחרי חודשיים בקורס הקצינים, התחלתי ללמד אותו להיות קש״א – ככה הכשרנו קש״אים מ-48'".

ש: כולל בנות?

הורוביץ ״כן, הן יצטרכו לעבור את המיון. בוא נפתח רגע את הנושא של הבנות. נושא חשוב מאוד. אין היום מערך אחד בתותחנים שאין בו בנות. אין אחד כזה. יש לנו צוותי רוכ״ש של בנות. הן לא סוחבות את המטוסים על הגב, אבל חוץ מזה הן עושות הכול אותו הדבר. בגדוד הרקטי, 50% בנות. בגדוד המכ״מי, 50% בנות. יש שם קצינות מעולות.

״יש לנו בגדודים הקניים במפי״קים בלבד, וכשיגיע הרועם, התותח החדש, זה יהיה פתוח לכול. היום, רק מבחינה פיזיולוגית הן לא מרימות פגזים. יש לי קש״אית, שתי מג״דיות – נוכחית ואחת שסיימה וכיום היא רע״ן קצינים בשבטה, שתי סמג״דיות – כולל בגדוד קני...הכול פתוח, ובתכנית מטאור יש מיון – מי שעובר עובר, זה לא קשור למגדר״.

ש: השילוב של הבנות בחת״ם הוא הצלחה?

הורוביץ: "מפקדת קורס קציני יסוד היא סא״ל, בוגרת מפקדת יחידת רוכ״ש. יש את מג״דית 334, סמג״דית 405, היא קצינה שגדלה במערך הרקטי וסיימה שם תפקיד מסו״ל לפני ששובצה בתפקיד ב-405. היא סמג״דית החרמון היום. זה לא חדש בחיל התותחנים. כשאני הייתי מסו״ל, היו לי שלוש לוחמות בסוללה. מדבר איתך על שנת 2000. היום זה הפך להיות עניין הרבה יותר דומיננטי".

ש: ומה רמת הכשירות של מערך המילואים?

הורוביץ: "כשירות המילואים היא טובה ככלל. יש מערכים שהיא יותר טובה, ואחרים שפחות. זה כמו שריר. כשאתה לא רץ קבוע, אתה צריך לעבוד יותר קשה. ואנחנו עובדים עם המילואים. אני יכול להגיד לך שלמרות שהייתה בתקופת הקורונה מציאות קצת קשה, עשינו אימוני אש מלאים להרבה גדודי המילואים. הם לא ברמת הכשירות של היחידות הסדירות, אבל אנחנו עובדים איתם".

שני קתמ״רים: הורוביץ וקלוס. צילום: מערכת ״תמיד תותחן״

ש: ברמה האישית, דברים שרואים מפה זה מה שחשבת לפני שנהיית קתמ״ר?

הורוביץ: זה מרתק הרבה יותר להיות קתמ״ר ממה שאתה רואה לפני. זו שאיפה של כל תותחן. זה יהיה שקר גס לומר כשכשהייתי חייל הסתכלתי על קתמ״ר. הסתכלתי על המג״ד שלי, הוא נראה לי זקן. הגעתי להיות מג״ד בגיל 31, אמרתי לעצמי ׳אני ממש לא זקן, מה קורה פה?׳ בשבילם אני זקן...אבל כשאתה גדל ומסתכל על תפקיד קתמ״ר, זה לשאת עיניים ולומר שאתה רוצה להיות שם.

״אז קודם כל, כשאתה מגיע לשם זה חלום שמתגשם. באמת. זה אירוע מרגש ממש. כשאתה מתיישב על הכיסא אתה מבין יותר טוב את גודל האחריות. אחד, על הכאן ועכשיו, על הכשירות של היחידות ושל המערכת. שתיים, אני מסתכל קדימה בעוד כמה שנים – מישהו ייהנה מהפירות של מה שאני עושה עכשיו. אני, למשל, קוצר עכשיו את הפירות של קודמי בתפקיד, אבירם סלע, למשל תכנית השתלמות מש״קי התקיפה מהשנתיים האחרונות, שהוא יזם.

״עכשיו, זו אחריות כבדה, לא כאיזה פאתוס...זה מפיתוח אנשים ובחירת אנשים, דרך התפתחות תפיסתית וטכנולוגית, ועד המקום של החיל. זה ממלא אותי ממש, ואני מאוד נהנה מאוד ממה שאני עושה".

אולי יעניין אותך גם