דעה | לקראת יום השנה לפיצוץ בנמל ביירות - ישראל יכולה לתקן הטיפול בנפיצים וזיקוקי דינור

משרדי הממשלה הרלוונטים לטיפול בנפיצים וזיקוקי דינור צריכים להתעשת וליישר קו עם יתר העולם באמצעות התלכדות סביב מדריך IATG. וטוב שעה אחת קודם

Beirut Port after an explosion on 4 August 2020 - UNOCHA. https://news.un.org/en/story/2020/08/1069832

בעוד פחות מארבעה חודשים יצוין יום השנה לפיצוץ המחריד שהתרחש בנמל ביירות, אשר גרם כמעט 200 הרוגים ואלפי פצועים, ואשר הותיר הרס וחורבן ברחבי העיר. הפיצוץ בנמל ביירות נגרם עקב הפעלה של זיקוקי דינור, שגרמו לייזום של מאגר של אמוניום חנקתי שאוחסן בנמל.

על הפרק: מרחקי הפרדה

עדיין אין בישראל תקנות לאיחסון בטיחותי של זיקוקי דינור, ועל פי תקנות חומרי הנפץ, מרחקי ההפרדה שיש לשמור ממחסן אמוניום חנקתי המכיל כמות זהה לכמות שאוחסנה במחסן שהתפוצץ בנמל ביירות הינם 15-25 מטר בלבד. על כן כפי שחשפתי בעבר, באופן אבסורדי, המחסן שהתפוצץ בנמל ביירות עמד בדרישות תקנות החוק בישראל.

במאמר זה אנסה לסקור בקצרה את מצב יישום לקחי הפיצוץ בנמל ביירות לגבי החקיקה הישראלית בנושא נפיצים. כבר זמן רב היה ברור למומחים בתחום החומרים המסוכנים שיש צורך לעדכן את חוק חומרי הנפץ (שנחקק לפני 67 שנים) ואת התקנות הנלוות אליו, אך הדבר הוזנח במשך עשרות שנים. 

הפיצוץ בנמל ביירות הבהיר לגורמים הנוגעים בדבר, שמחדל חמור זה אינו יכול להימשך יותר. בעקבות אירוע הפיצוץ בנמל ביירות, המשרד להגנת הסביבה קיים דיונים בין-משרדיים והגיש לראש המטה לביטחון לאומי דו"ח, שבאומץ רב, חשף פערים באסדרה וביישום העיסוק בנפיצים ובחומרי נפץ בישראל.

אחד הממצאים העיקריים של דו"ח חשוב זה היה, כי הרגולציה הקיימת כיום בתחום חומרי הנפץ והנפיצים אינה מבוססת על עקרונות מקצועיים אחידים, אינה עומדת בקנה אחד עם הרגולציה הנהוגה באיחוד האירופי ובמדינות מתקדמות נוספות ואינה נותנת מענה מספק להגנה על הציבור ועל הסביבה מפני הסיכונים הטמונים בעיסוק בחומרי נפץ.

אימוץ מדריך ה-IATG

אחת המסקנות העיקריות של הדו"ח הייתה, שיש לאמץ את מדריך ה-IATG במסגרת הרגולציות השונות. מדריך זה משמש ככלי עזר מקצועי לביסוס רגולציה במרבית מדינות העולם – מדינות נאט"ו, האיחוד האירופאי ו-86 מדינות נוספות בכל הקשור לאחסון חומרי נפץ באמצעות הטכנולוגיה המיטבית האפשרית. 

יש לציין, כי להחלטות המשרד להגנת הסביבה יש מעמד מיוחד, כי משרד זה הינו "מנחה לאומי" לשאר משרדי הממשלה בנושא חומרים מסוכנים. שתיים מההמלצות העיקריות של הדו"ח היו: "אימוץ מדריך ה- IATG ככלי מקצועי לקביעת הרגולציה הישראלית בכללותה". יבוצע על ידי: המשרד להגנת הסביבה, כמנחה הלאומי לחומרים מסוכנים. מועד סיום: חציון שנת 2021.

המלצה נוספת: "תיקוני חקיקה, עדכון מדיניות ועדכון תנאים ברישיונות והיתרים". יבוצע על ידי: כל רגולטור בהתאם לסמכויותיו. מועד סיום: לאור חשיבות הנושא הומלץ לקבוע יעד לפרסום לציבור של טיוטות חקיקה עד סוף 2021. לאחרונה המשרד להגנת הסביבה אימץ רק נוהל לגבי מרחקי הפרדה בטיחותיים ממחסני נפיצים, הלקוחים מאחד הפרקים של מערכת IATG , תוך הוספת "טריקים", "שטיקים" ו"קונצים" מוטעים ומיותרים, ותוך יצירת "שעטנז" פסול עם הנחיות ממקור אחר.   

המשרד להגנת הסביבה טיפל בנושא נקודתי זה בגלל שנושא מרחקי ההפרדה הבטיחותיים קשור גם לפעילות המקצועית הייחודית של המשרד להגנת הסביבה בנושא מתן "היתרי רעלים". יש לציין שגורמים שונים (ובהם התאחדות התעשיינים) טוענים, במידה מסוימת של צדק, כי קביעת רגולציה צריכה להתבצע על ידי חקיקה ראשית ולא בנוהל פנימי.

למרות זאת יש לשבח את המשרד להגנת הסביבה על העבודה הרבה שהוא ביצע לאחרונה בנושא, ועל שיתוף הציבור לצורך קבלת הערות לנוהל החדש. לעומת זאת, עד כה לא פורסם דבר לגבי יישום שאר המטלות שהוזכרו בדו"ח שהוגש למטה לביטחון לאומי, ובכלל כך לא שמעתי דבר לגבי יישום כל הפרקים האחרים של מערכת IATG, ששאר משרדי הממשלה היו אמורים לבצע.

למען האמת, אני בספק האם הגורמים האחראים על מדיניות הנפיצים במשרדי הממשלה בישראל, בכלל קראו את כל מסמכי IATG במלואם, כי הם זמינים באנגלית ולא בעברית, ולכן, בשלב ראשון, יש לתרגם לעברית את כל מסמכי IATG. המשרד העיקרי שהיה אמור לתקן את החקיקה בנושא נפיצים (בהתבסס על תרגום לעברית של IATG) הינו משרד העבודה, שבאופן היסטורי אחראי על חוק חומרי הנפץ והתקנות הנגזרות ממנו.

כבר זמן רב אני חוזר ומתריע שיש לתקן את חוק חומרי הנפץ, ולקבוע שלושה קבצי תקנות שיסתמכו עליו. תקנות הזיקוקין והפירוטכניקה. תקנות עבודות פיצוץ. תקנות סיווג, ייצור ואחסון נפיצים. "תקנות הזיקוקין והפירוטכניקה" יסדירו את השימוש בהם לצרכי מופעי בידור, אמנות (כגון תיאטרון ופעלולים בסרטים), הרחקת ציפורים וכדומה.

"תקנות עבודות פיצוץ" יסדירו בעיקר את השימוש בנפיצים במגזר החציבה, במגזר הבניין, בהריסת מבנים, בניסויים וכדומה. "תקנות סיווג, ייצור ואחסון נפיצים" יסדירו בעיקר את התעשייה הביטחונית.  תקנות אלו אמורות להתבסס על המערכת הבינלאומית המתקדמת IATG.

לקחי הפיצוץ בנמל ביירות
אני סבור שצריך לפעול בדחיפות ליישום לקחי הפיצוץ שהתרחש בנמל ביירות. אין צורך להמתין עד שיתרחשו בישראל אסונות בגלל תקריות חומרים מסוכנים, ואין צורך להמתין למסקנות ועדות חקירה שיקומו בעקבות אותם אסונות.  צריך ללמוד מניסיונם של אחרים ולפעול על מנת למנוע התרחשות של תאונות.   

אם משרד העבודה לא יהיה מסוגל לתקן במועד את חוק חומרי הנפץ ותקנותיו, בגלל חוסר ידע מקצועי או בגלל העדר יכולת ארגונית, רצוי לרענן את השורות, להזרים דם חדש למערכת או, לחילופין, לאפשר לפקידי משרד העבודה להסתייע במומחים מהמגזר הפרטי.

במחשבה נוספת, שנה אחת היא פרק זמן קצר ביחס ל- 67 שנים מאז חקיקת חוק חומרי הנפץ וביחס ל- 27 שנים מאז אישור תקנות חומר הנפץ, שבהן משרד העבודה כשל אפילו באישור תקנות לזיקוקי דינור. למרות זאת פרק זמן שיארך מעל שנה לצורך עדכון החקיקה בנושא נפיצים, עלול להיחשב ככישלון אישי של הגורמים האחראים לנושא.

אני סבור שכמו שבמגזר הפרטי בוחנים את ביצועיהם של מנהלים ביחס לעמידתם במשימות שהוצבו בפניהם. צריך לבדוק גם את ביצועיהם של מנהלים במשרדים הממשלתיים ביחס למשימות העומדות בפניהם. אחת המשימות החשובות ביותר בנושא בטיחות במדינת ישראל, הינה הסדרת ועדכון החקיקה לגבי חומרי נפץ.

בגלל החשיבות בטיפול בחקיקה לגבי חומרי נפץ, ובגלל הכשלון המתמשך של משרד העבודה בטיפול בנושא, אני סבור כי על ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה, להציב יעדים בנושא רגולציה של נפיצים בפני הארגון שבראשו הוא עומד, ולהטיל על בעל תפקיד בכיר במינהל הבטיחות את האחריות למימוש יעדים אלו, בכפוף להנחיות המשרד להגנת הסביבה.

על מנת להבטיח את הצלחת ביצוע המשימה, אני סבור כי על ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה להטיל את המשימה החשובה הזאת על סגנו. מטבע הדברים, לרשות הצוות שבראשו יעמוד סגן מנהל מינהל הבטיחות, יעמדו כל המשאבים הנדרשים על מנת לבצע את המשימה באיכות מעולה ותוך עמידה בלוחות זמנים תובעניים.

נקווה שלקראת יום השנה השני לפיצוץ בנמל ביירות ניתן יהיה לדווח שהצוות בראשות סגן ראש מינהל הבטיחות עמד בהצלחה בביצוע המשימה. שחוק חומרי הנפץ וכל התקנות הקשורות אליו עודכנו, ושהם טובים וראויים למדינה מתקדמת.

המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".

אולי יעניין אותך גם