ארדואן: טורקיה פועלת לפתירת כל המשברים העולמיים

ההצהרה היומרנית מתכתבת עם שאיפותיו של הנשיא הטורקי להביא את מדינתו לעמדת מעצמה. דריסת הרגל הטורקית ניכרת היטב באזורי הקונפליקט של המזרח התיכון, אסיה וצפון אפריקה

נשיא טורקיה ארדואן, השבוע. צילום: Murat Centinmuhurdar/PPO/Handout via REUTERS

״טורקיה פועלת באופן אקטיבי למציאת פתרון קבע בכל אזורי המשבר – מסוריה ועד לוב, ממזרח הים התיכון ועד הים האגאי, מקפריסין ועד נגורנו-קרבאך״.  כך אמר הנשיא רג׳פ טאיפ ארדואן ביום ד׳ האחרון, בנאום שנשא בפני חברי מפלגתו, ״מפלגת הצדק והפיתוח״. ״במיוחד במקומות איתם יש לנו יחסים קרובים, כמו האיחוד האירופי, ארה״ב, רוסיה, איראן, מדינות מרכז אסיה ומדינות ערב – אנו נחושים לפתח את מערכות היחסים שלנו עם כולם על בסיס זכויות וצדק״, אמר.

הדברים הללו עשויים להישמע אמנם מעט מגלומנים לאוזניים זרות, אך מי שעוקב אחרי הפוליטיקה הטורקית יודע כי מדובר במשנתו של הנשיא ארדואן, השואף להביא את המדינה לעמדת מעצמה, שחקן מפתח אזורי ועולמי. ואכן, זרועות טורקיות מעורבות ובוחשות כיום באינספור מקומות – כל המצוינות מעלה, בדברי ארדואן, ועוד רבות (בכללן ישראל).

בהקשר זה, הודיע ארדואן בנאומו כי הושלמו ההכנות לתחילת העבודה על חפירת תעלת איסטנבול, אותו כינה ״פרויקט התשתיות הגדול והאסטרטגי ביותר במדינתנו״, וכי ״היסודות יונחו בקיץ הקרוב״. מדובר במגה-פרויקט בעלות משוערת של כ-10 מיליארד דולר, תעלה מלאכותית שתיחפר בצד המערבי (האירופי) של איסטנבול, ותחבר בין הים השחור לים מרמרה. זוהי אחת מיוזמות התשתית הגדולות של ארדואן, אותה הגה כבר לפני למעלה מעשור.

סוכנות הידיעות הטורקית ״אנאדולו״, מדווחת כי בניית התעלה, שלאורך 45 הקילומטרים שלה מיועדות לעבור כ-185 ספינות ביום, צפויה להסתיים ב-2025 או 2026. רשמית, התעלה אמורה להקל על עומס הספינות העוברות במצרי הבוספורוס, אך לפרויקט השלכות אדירות בתחומי הכלכלה, המסחר והשליטה הימית של המדינה.

ביום שני השבוע, יומיים לפני נאום זה של ארדואן, נעצרו 10 מבכירי חיל הים לשעבר של טורקיה והואשמו בתכנון הפיכה, לאחר שהעבירו ביקורת פומבית בנוגע לפרויקט התעלה. העצורים היו חלק מקבוצה של 104 אדמירלים בדימוס שפרסמו יום קודם לכן מכתב, בו הביעו חשש שבשל פרויקט זה יפגוש ארדואן מאמנת מונטרו, שנחתמה ב-1936 ומסדירה את התנועה בבוספרוס והדרדנלים בעתות מלחמה ושלום.

בין העצורים היה גם צ׳ם גורדניז, אחד מאדריכלי הדוקטרינה הצבאית ״המולדת הכחולה״ השנויה במחלוקת, שתובעת שליטה על שטחים נרחבים בים התיכון ובים האגאי – כולל, כמובן, על מאגרי האנרגיה המצויים בקרקעיתם – מה שהוביל לסכסוך מתמשך עם יוון וקפריסין, הטוענות כי טורקיה פולשת לשטחן. נשיא המועצה האירופית שארל מישל, ונציבת האיחוד האירופי אורסולה פון דן לייר, ביקרו באנקרה השבוע ודנו עם ארדואן בנושא, וכן הביעו את דאגתם מהפרת זכויות האדם במדינה ומפרישתו מ״אמנת איסטנבול״ הבינלאומית, למניעת אלימות נגד נשים.

אולי יעניין אותך גם