דעה | נתניהו מתוסכל - ישראל בפני שוקת שבורה בנושא האיראני
בירושלים פינטזו על עוד טראמפ וקיבלו את ביידן עם הסכמות הגרעין מ2015. נתניהו מוכר לציבור בישראל איום על ארה״ב ובמקביל שולח את ראש המוסד עם מסר מפייס לוושינגטון. סאגת איראן - ממשיכים
עמי רוחקס דומבה
| 08/04/2021
וידאו: רועי אברהם, לע"מ | https://www.youtube.com/watch?v=mh6C_BxYI1k
ישראל אובדת עצות בנושא האיראני. המהלכים של המוסד בשנים האחרונות, למרות שנחלו הצלחות טקטיות מסוימות, לא הביאו לעצירה של תכנית הגרעין האיראנית. להפך, בכירי מוסד לשעבר טוענים שבתקופת טראמפ, חלה הרעה בתחום זה היות והאיראנים קידמו את הגרעין יותר מאשר בתקופת אובמה.
זאת, בשל יציאתו של טראמפ מהסכמות הגרעין. טראמפ העלה את הלחץ על איראן וטהרן החזירה בקידום תכנית הגרעין. כתבתי על כך שייתכן והמוסד הימר על הסוס הלא נכון כאשר תמך בפועל ביציאת טראמפ מההסכמות, באמצעות גניבת ארכיון הגרעין ופרסום חלק ממנו באופן גלוי דרך כלי תקשורת.
החוק השלישי של ניוטון
לצד המוסד, הפעילה ישראל גם לחצים על טראמפ להפעיל יותר ויותר סנקציות כלכליות נגד איראן. האינפלציה של הסנקציות נגד טהרן צמחה באלפי אחוזים. עם זאת, גם כאן, עודף לחץ הביא לתוצאה הפוכה - איראן השכילה למכור מוצרי אנרגיה בשחור ופיתחה אפיקי ייצוא נוספים לתחום האנרגיה. לפי קרן המטבע הבינלאומית, התל״ג האיראני צמח למרות הסנקציות. גם ב2021 צפוי גידול של 2.5 אחוזים בתל״ג.
לצד ההצלחה המוגבלת של המוסד והסנקציות, בינואר האחרון נכנס לבית הלבן נשיא חדש - ביידן. היפוכו של טראמפ. וביידן הצהיר שהוא חזור להסכמות הגרעין. וגם פועל בנושא. בימים האחרונים כבר התקיימה פגישה בין הצדדים ונראה כי למרות חבלי הלידה, המו״מ המחודש בין ארה״ב לאיראן מתקדם לקראת חזרה להסכמות הגרעין של 2015.
המשמעות עבור ישראל היא למעשה מחיקה של כל הפעילות שהתבצעה בארבע השנים האחרונות באפיק האיראני. הלחץ שהפעילו טראמפ ופומפאו, בתמיכת המוסד ושירותי הביון האמריקאים, לא הביא לתוצאה הרצויה. מהי התוצאה הרצויה? ובכן, לא ברור.
לישראל אין ממש אסטרטגיה מדינית מול איראן. אחת ההשערות היא שהלחץ האמריקאי היה אמור להביא להסכם חדש. כזה, שאינו מוגבל בזמן (ללא שקיעה), שכולל גם הגבלות על תחום הטילאות והטרור. ציפיות גבוהות, כאשר היה ברור כמעט לכל בר דעת שלא יתממשו.
אלו העוקבים אחרי היסטוריית הגרעין הצבאי בעולם, ישימו לב שמעטות המדינות שהחלו לפתח גרעין צבאי - ונסוגו. בריטניה הגיעה לגרעין וויתרה תמורת פצצות אמריקאיות לצוללות שלה. לוב ויתרה על תשתית גרעין וכולנו יודעים איך קדאפי סיים את חייו. גם באיראן יודעים. לעומת זאת, עם משטרים שפיתחו גרעין צבאי בחשאי, כולל הודו, צפ״ק ועל פי מקורות זרים גם ישראל, אף אחד לא מתעסק. ריאליזם מבינים גם בטהרן.
נתניהו מתוסכל
כעת, כאשר ישראל הגיעה לשוקת שבורה, נתניהו נדחק לפינה ומאיים על ביידן - ״ההסכם שתגבש עם טהרן לא יחייב את ישראל״, אמר נתניהו במהלך טקס יום השואה אתמול (ד). אמירה ציבורית כזו, שכוונה ליום השואה בכוונה על מנת לעבוד לאמריקאים על הרגש, לכאורה, היא בניגוד מוחלט לאינטרס הישראלי. בעקבות דברים אלו, פלוני יכול לחוות דיסוננס. מחד נתניהו תלוי באמריקאים כדי להצליח לבלום את הגרעין האיראני ומאידך הוא מתנגש אתם בכוונה תחילה.
ובכן, לצד הקו התקיף נגד ביידן שנקט נתניהו מעל הפודיום ביד ושם, הוא שלח את יוסי כהן, ראש המוסד, והאיש שלכאורה מכיר את הסוגיה על איראנית על בוריה, לוושינגטון. מקום מושבו של נשיא ארה״ב. כהן, ככל הנראה טס לשם עם ד׳, ראש המוסד הבא. לכהן נשארו עוד כחודש וחצי עד סיום תפקידו, וייתכן וזה אחד הביקורים האחרונים שלו כראש מוסד בבירה האמריקאית.
מה מטרת נסיעתו של כהן? ובכן, ההערכה היא כי מדובר בניסיון ישראלי נוסף לשכנע את צמרת הביון האמריקאי החדשה להקשיח את ההסכם עם איראן. מה כהן יכול להציע לאמריקאים? ניחוש אחד זה מידע עדכני שהיועץ לביטחון לאומי והODNI לא יודעים. ישראל וארה״ב אמנם עובדות יחד בנושא האיראני בהקשר הביון, אך בספק אם הן חולקות מקורות באיראן. אם למוסד יש מקור רם דרג באיראן הקשור לתכנית הגרעין הצבאית, כזה שהאמריקאים לא מפעילים בעצמם, לישראל יש יתרון מודיעיני.
עם זאת, בספק אם זה המצב. במהלך הארבע שנים האחרונות של שלטון טראמפ, המדינות חלקו תפיסת עולם סמביוטית בהקשר האיראני, שכללה שיתוף מודיעין מצוין. אם פתאום כהן יגיע עם ידיעת זהב, כזו שיכולה לגרום לביידן לחשב מסלול מחדש, ישאלו אותו למה חיכה עד לרגע זה על מנת לשתף אותה עם ארה״ב. במקרה זה, יחסי האמון בין המדינות יפגעו, ועל ציר הזמן ישראל תפסיד את שיתוף הפעולה המודיעיני עם ארה״ב. אולי לא רק באיראן, אלא בעוד מקומות.
אם כהן לא יוכל להציע מידע חדש בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית, אולי הוא נושא מסר חשאי מנתניהו? במקרה כזה, פלוני שוב יהיה בדיסוננס. כיצד נתניהו מוכר מסר מסוים לציבור הישראלי ביד ושם ואילו ביד השנייה שולח את ראש המוסד עם מסר אחר, מפויס, לביידן? ובכן, זו דרכה של פוליטיקה. נתניהו יודע שטיפול קינטי בגרעין האיראני הוא פעולה מורכבת. גם לישראל.
יהירות וקוץ בה
אלוף פיקוד איראן, אלוף טל קלמן, אמנם טען בפני העיתונאי יואב לימור כי ״לישראל יש את היכולת לסכל צבאית את תוכנית הגרעין של איראן. לתקוף ולהשמיד [אותה] כליל״, אך בלי לפגוע בכבודו של קלמן, בספק אם זו האמת כולה. התכנית האיראנית, בשונה מהעירקית או הסורית, אינה בנויה סביב מתקן יחיד. אלא מבוזרת במספר אתרים, מרביתם בתת קרקע. אפרופו תת קרקע, בארה״ב פיתחו פצצה ייעודית למתקן בפורדו. אם ישראל תרצה אותה, היא תצטרך את אישורו של ביידן.
יתרה מזאת, אם ישראל תרצה לשמר את אלמנט ההפתעה בתקיפה, היא תצטרך את תמיכת ביידן. לישראל יש שירותי מודיעין טובים, אך אינם בקנה מידה של אלו האמריקאים. אם ישראל תרצה לתקוף באיראן, בסבירות גבוהה שהבית הלבן ידע על כך מבעוד מועד. ואם ביידן ירצה לשמר את ההסכמות עם איראן, מספיק להדליף לכלי תקשורת אמריקאי כדי לסכל תקיפה ישראלית.
ארה״ב גם תצטרך להתערב לטובת ישראל אם הפצצה כזו תגרור את המזרח התיכון למלחמה קונבנציונאלית כוללת. חלק ניכר מהאמל״ח ההגנתי של ישראל מיוצר בארה״ב, כולל מיירטי כיפת ברזל וחץ. כמו גם אמל״ח התקפי בו משתמש צה״ל מיוצר בחלקו הגדול בארה״ב. כדי להחזיק לחימה מול הטילים האיראנים, חזית סורית ולבנונית, ישראל תצטרך את ארה״ב. גם כאן, ביידן יודע שנתניהו זקוק לו.
ביידן - הפתעה אסטרטגית
אין ספק כי לישראל יש יכולות צבאיות מרשימות ביחס לגודלה. עם זאת, אל יתהלל חוגר כמפתח. המלחמות של ישראל עד כה נוהלו במודל קווים פנימיים, כלומר קווי אספקה משטח ישראל החוצה. בלבנון השנייה לוחמים נשארו בלי אוכל בלבנון כי צה״ל לא היה יכול להכניס תספוקת בימי המלחמה הראשונים. וזה מספר ק״מ בודד מגבול ישראל. מה יקרה במרחק 1600 ק״מ מישראל?
נתניהו מתוסכל, אין ספק. בירושלים כנראה פינטזו על הצלחה של טראמפ בינואר האחרון, והתכנית הייתה להמשיך את הלחץ על איראן עוד ארבע שנים עד שזו תשבר, או תעשה טעות שתגרור מלחמה עם ארה״ב. אבל בחיים יש הפתעות וביידן הוא אחת מהן. הפתעה אסטרטגית אפילו. כזו שעתידה למחוק עשייה של שנים מול איראן.
לאחר שלושה חודשים שביידן בשלטון, נראה שלישראל לא נותרו הרבה ברירות בנתיב האיראני, אלא לחבור לאמריקאים במאמץ שלהם להגיע להסכמות חדשות עם איראן. ביידן כנראה לא בקטע של מלחמה אווירית או קרקעית באיראן. להפך, הוא מוציא כוחות מהמפרץ, מעירק ומאפגניסטן ונראה שהוא מתמקד באיחוי הקרעים החברתיים והכלכלה האמריקאית.
מבחינתו שצה״ל ימשיך להגיד שיש אופציה צבאית, המוסד ימשיך פה ושם בפיצוצים מסתוריים באיראן, איראן תמשיך להציק לישראל בסוריה, אבל סך הכל, הסכמות הגרעין יתנו לו שקט בחזית המזרח תיכונית. עבור ביידן, שיווי משקל הוא העיקר.
מבחינתו, שאיראן תמשיך לפתח גרעין צבאי בשקט ולהיות מדינת סף ושישראל, על פי מקורות זרים, תשמור על הארסנל הגרעיני שלה. בראייה אמריקאית, שני הצדדים לא מסכנים את האינטרסים האמריקאים באזור, וזה שכל צד מפחד מהגרעין של השני, הופך את המשוואה למאוזנת.
גם עבור נתניהו הסכמות הגרעין הן מהלך חיובי. הוא יודע שאין טעם במלחמה עם איראן והסכמות יאפשרו עוד כמה שנים של איראן ללא גרעין מוצהר. אויב איראני גם יוצר שותפות אינטרסים בין ישראל למדינות המפרץ וכן מצדיק את העדר הטיפול בבעיות חברתיות פנימיות בישראל. אויב איראני גם מאפשר המשך הקצאת תקציבים למערכת הביטחון, על אף שהמצב האסטרטגי של ישראל הוא בין הטובים שהיה אי פעם מאז קום המדינה.
בירושלים פינטזו על עוד טראמפ וקיבלו את ביידן עם הסכמות הגרעין מ2015. נתניהו מוכר לציבור בישראל איום על ארה״ב ובמקביל שולח את ראש המוסד עם מסר מפייס לוושינגטון. סאגת איראן - ממשיכים
וידאו: רועי אברהם, לע"מ | https://www.youtube.com/watch?v=mh6C_BxYI1k
ישראל אובדת עצות בנושא האיראני. המהלכים של המוסד בשנים האחרונות, למרות שנחלו הצלחות טקטיות מסוימות, לא הביאו לעצירה של תכנית הגרעין האיראנית. להפך, בכירי מוסד לשעבר טוענים שבתקופת טראמפ, חלה הרעה בתחום זה היות והאיראנים קידמו את הגרעין יותר מאשר בתקופת אובמה.
זאת, בשל יציאתו של טראמפ מהסכמות הגרעין. טראמפ העלה את הלחץ על איראן וטהרן החזירה בקידום תכנית הגרעין. כתבתי על כך שייתכן והמוסד הימר על הסוס הלא נכון כאשר תמך בפועל ביציאת טראמפ מההסכמות, באמצעות גניבת ארכיון הגרעין ופרסום חלק ממנו באופן גלוי דרך כלי תקשורת.
החוק השלישי של ניוטון
לצד המוסד, הפעילה ישראל גם לחצים על טראמפ להפעיל יותר ויותר סנקציות כלכליות נגד איראן. האינפלציה של הסנקציות נגד טהרן צמחה באלפי אחוזים. עם זאת, גם כאן, עודף לחץ הביא לתוצאה הפוכה - איראן השכילה למכור מוצרי אנרגיה בשחור ופיתחה אפיקי ייצוא נוספים לתחום האנרגיה. לפי קרן המטבע הבינלאומית, התל״ג האיראני צמח למרות הסנקציות. גם ב2021 צפוי גידול של 2.5 אחוזים בתל״ג.
לצד ההצלחה המוגבלת של המוסד והסנקציות, בינואר האחרון נכנס לבית הלבן נשיא חדש - ביידן. היפוכו של טראמפ. וביידן הצהיר שהוא חזור להסכמות הגרעין. וגם פועל בנושא. בימים האחרונים כבר התקיימה פגישה בין הצדדים ונראה כי למרות חבלי הלידה, המו״מ המחודש בין ארה״ב לאיראן מתקדם לקראת חזרה להסכמות הגרעין של 2015.
המשמעות עבור ישראל היא למעשה מחיקה של כל הפעילות שהתבצעה בארבע השנים האחרונות באפיק האיראני. הלחץ שהפעילו טראמפ ופומפאו, בתמיכת המוסד ושירותי הביון האמריקאים, לא הביא לתוצאה הרצויה. מהי התוצאה הרצויה? ובכן, לא ברור.
לישראל אין ממש אסטרטגיה מדינית מול איראן. אחת ההשערות היא שהלחץ האמריקאי היה אמור להביא להסכם חדש. כזה, שאינו מוגבל בזמן (ללא שקיעה), שכולל גם הגבלות על תחום הטילאות והטרור. ציפיות גבוהות, כאשר היה ברור כמעט לכל בר דעת שלא יתממשו.
אלו העוקבים אחרי היסטוריית הגרעין הצבאי בעולם, ישימו לב שמעטות המדינות שהחלו לפתח גרעין צבאי - ונסוגו. בריטניה הגיעה לגרעין וויתרה תמורת פצצות אמריקאיות לצוללות שלה. לוב ויתרה על תשתית גרעין וכולנו יודעים איך קדאפי סיים את חייו. גם באיראן יודעים. לעומת זאת, עם משטרים שפיתחו גרעין צבאי בחשאי, כולל הודו, צפ״ק ועל פי מקורות זרים גם ישראל, אף אחד לא מתעסק. ריאליזם מבינים גם בטהרן.
נתניהו מתוסכל
כעת, כאשר ישראל הגיעה לשוקת שבורה, נתניהו נדחק לפינה ומאיים על ביידן - ״ההסכם שתגבש עם טהרן לא יחייב את ישראל״, אמר נתניהו במהלך טקס יום השואה אתמול (ד). אמירה ציבורית כזו, שכוונה ליום השואה בכוונה על מנת לעבוד לאמריקאים על הרגש, לכאורה, היא בניגוד מוחלט לאינטרס הישראלי. בעקבות דברים אלו, פלוני יכול לחוות דיסוננס. מחד נתניהו תלוי באמריקאים כדי להצליח לבלום את הגרעין האיראני ומאידך הוא מתנגש אתם בכוונה תחילה.
ובכן, לצד הקו התקיף נגד ביידן שנקט נתניהו מעל הפודיום ביד ושם, הוא שלח את יוסי כהן, ראש המוסד, והאיש שלכאורה מכיר את הסוגיה על איראנית על בוריה, לוושינגטון. מקום מושבו של נשיא ארה״ב. כהן, ככל הנראה טס לשם עם ד׳, ראש המוסד הבא. לכהן נשארו עוד כחודש וחצי עד סיום תפקידו, וייתכן וזה אחד הביקורים האחרונים שלו כראש מוסד בבירה האמריקאית.
מה מטרת נסיעתו של כהן? ובכן, ההערכה היא כי מדובר בניסיון ישראלי נוסף לשכנע את צמרת הביון האמריקאי החדשה להקשיח את ההסכם עם איראן. מה כהן יכול להציע לאמריקאים? ניחוש אחד זה מידע עדכני שהיועץ לביטחון לאומי והODNI לא יודעים. ישראל וארה״ב אמנם עובדות יחד בנושא האיראני בהקשר הביון, אך בספק אם הן חולקות מקורות באיראן. אם למוסד יש מקור רם דרג באיראן הקשור לתכנית הגרעין הצבאית, כזה שהאמריקאים לא מפעילים בעצמם, לישראל יש יתרון מודיעיני.
עם זאת, בספק אם זה המצב. במהלך הארבע שנים האחרונות של שלטון טראמפ, המדינות חלקו תפיסת עולם סמביוטית בהקשר האיראני, שכללה שיתוף מודיעין מצוין. אם פתאום כהן יגיע עם ידיעת זהב, כזו שיכולה לגרום לביידן לחשב מסלול מחדש, ישאלו אותו למה חיכה עד לרגע זה על מנת לשתף אותה עם ארה״ב. במקרה זה, יחסי האמון בין המדינות יפגעו, ועל ציר הזמן ישראל תפסיד את שיתוף הפעולה המודיעיני עם ארה״ב. אולי לא רק באיראן, אלא בעוד מקומות.
אם כהן לא יוכל להציע מידע חדש בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית, אולי הוא נושא מסר חשאי מנתניהו? במקרה כזה, פלוני שוב יהיה בדיסוננס. כיצד נתניהו מוכר מסר מסוים לציבור הישראלי ביד ושם ואילו ביד השנייה שולח את ראש המוסד עם מסר אחר, מפויס, לביידן? ובכן, זו דרכה של פוליטיקה. נתניהו יודע שטיפול קינטי בגרעין האיראני הוא פעולה מורכבת. גם לישראל.
יהירות וקוץ בה
אלוף פיקוד איראן, אלוף טל קלמן, אמנם טען בפני העיתונאי יואב לימור כי ״לישראל יש את היכולת לסכל צבאית את תוכנית הגרעין של איראן. לתקוף ולהשמיד [אותה] כליל״, אך בלי לפגוע בכבודו של קלמן, בספק אם זו האמת כולה. התכנית האיראנית, בשונה מהעירקית או הסורית, אינה בנויה סביב מתקן יחיד. אלא מבוזרת במספר אתרים, מרביתם בתת קרקע. אפרופו תת קרקע, בארה״ב פיתחו פצצה ייעודית למתקן בפורדו. אם ישראל תרצה אותה, היא תצטרך את אישורו של ביידן.
יתרה מזאת, אם ישראל תרצה לשמר את אלמנט ההפתעה בתקיפה, היא תצטרך את תמיכת ביידן. לישראל יש שירותי מודיעין טובים, אך אינם בקנה מידה של אלו האמריקאים. אם ישראל תרצה לתקוף באיראן, בסבירות גבוהה שהבית הלבן ידע על כך מבעוד מועד. ואם ביידן ירצה לשמר את ההסכמות עם איראן, מספיק להדליף לכלי תקשורת אמריקאי כדי לסכל תקיפה ישראלית.
ארה״ב גם תצטרך להתערב לטובת ישראל אם הפצצה כזו תגרור את המזרח התיכון למלחמה קונבנציונאלית כוללת. חלק ניכר מהאמל״ח ההגנתי של ישראל מיוצר בארה״ב, כולל מיירטי כיפת ברזל וחץ. כמו גם אמל״ח התקפי בו משתמש צה״ל מיוצר בחלקו הגדול בארה״ב. כדי להחזיק לחימה מול הטילים האיראנים, חזית סורית ולבנונית, ישראל תצטרך את ארה״ב. גם כאן, ביידן יודע שנתניהו זקוק לו.
ביידן - הפתעה אסטרטגית
אין ספק כי לישראל יש יכולות צבאיות מרשימות ביחס לגודלה. עם זאת, אל יתהלל חוגר כמפתח. המלחמות של ישראל עד כה נוהלו במודל קווים פנימיים, כלומר קווי אספקה משטח ישראל החוצה. בלבנון השנייה לוחמים נשארו בלי אוכל בלבנון כי צה״ל לא היה יכול להכניס תספוקת בימי המלחמה הראשונים. וזה מספר ק״מ בודד מגבול ישראל. מה יקרה במרחק 1600 ק״מ מישראל?
נתניהו מתוסכל, אין ספק. בירושלים כנראה פינטזו על הצלחה של טראמפ בינואר האחרון, והתכנית הייתה להמשיך את הלחץ על איראן עוד ארבע שנים עד שזו תשבר, או תעשה טעות שתגרור מלחמה עם ארה״ב. אבל בחיים יש הפתעות וביידן הוא אחת מהן. הפתעה אסטרטגית אפילו. כזו שעתידה למחוק עשייה של שנים מול איראן.
לאחר שלושה חודשים שביידן בשלטון, נראה שלישראל לא נותרו הרבה ברירות בנתיב האיראני, אלא לחבור לאמריקאים במאמץ שלהם להגיע להסכמות חדשות עם איראן. ביידן כנראה לא בקטע של מלחמה אווירית או קרקעית באיראן. להפך, הוא מוציא כוחות מהמפרץ, מעירק ומאפגניסטן ונראה שהוא מתמקד באיחוי הקרעים החברתיים והכלכלה האמריקאית.
מבחינתו שצה״ל ימשיך להגיד שיש אופציה צבאית, המוסד ימשיך פה ושם בפיצוצים מסתוריים באיראן, איראן תמשיך להציק לישראל בסוריה, אבל סך הכל, הסכמות הגרעין יתנו לו שקט בחזית המזרח תיכונית. עבור ביידן, שיווי משקל הוא העיקר.
מבחינתו, שאיראן תמשיך לפתח גרעין צבאי בשקט ולהיות מדינת סף ושישראל, על פי מקורות זרים, תשמור על הארסנל הגרעיני שלה. בראייה אמריקאית, שני הצדדים לא מסכנים את האינטרסים האמריקאים באזור, וזה שכל צד מפחד מהגרעין של השני, הופך את המשוואה למאוזנת.
גם עבור נתניהו הסכמות הגרעין הן מהלך חיובי. הוא יודע שאין טעם במלחמה עם איראן והסכמות יאפשרו עוד כמה שנים של איראן ללא גרעין מוצהר. אויב איראני גם יוצר שותפות אינטרסים בין ישראל למדינות המפרץ וכן מצדיק את העדר הטיפול בבעיות חברתיות פנימיות בישראל. אויב איראני גם מאפשר המשך הקצאת תקציבים למערכת הביטחון, על אף שהמצב האסטרטגי של ישראל הוא בין הטובים שהיה אי פעם מאז קום המדינה.
