פרשנות | מדיניות טיפול בנפיצים: המאבק בין המשרד להגנת הסביבה למשרד הביטחון עולה מדרגה
המשרד להגנת הסביבה הגיש התייחסות רשמית לטיוטת מסמך מדיניות מרחקי הפרדה למקורות סיכון נפיצים נייחים. ההתייחסות מכניסה אותו לעימות חזיתי עם משרד הביטחון וככל הנראה, גם מול התאחדות התעשיינים
עמי רוחקס דומבה
| 07/04/2021
A view of the port area devastated by the massive explosion that took place on 4 August in Beirut, Lebanon. https://news.un.org/en/story/2020/09/1073252
לאחר אסון הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020 נכנסה מדינת ישראל לסערה שקטה, כזו מתחת למכ״מ השיח הציבורי, סביב מדיניות הטיפול בנפיצים. אבן המחלוקת העיקרית היא מרחקי הביטחון בין מפעלים ואתרים המאחסנים נפיצים לבין רצפטור ציבורי. בעגה עממית, המרחק שבין אתר מסוכן למקום שבו מתגוררים אנשים. זאת, מתוך מטרה שפיצוץ באתר כזה לא ימחק שכונה כפי שקרה בלבנון.
בלבנון נספו כ-190 בני אדם ואלפים נוספים נפצעו. אלפים נותרו ללא קורת גג. עלות השיפוץ של הנמל והאזור צפויה להגיע למיליארדי דולרים. הנזק הגדול והסיכון הנובע מפיצוץ אתר המאחסן נפיצים עורר את הרשויות הרלוונטיות בישראל. ובכן, כתבנו על כך בעבר, שעל מדיניות הנפיצים אחראי המשרד להגנת הסביבה. אולם, על התעשיות הביטחוניות, צרכן כבר של נפיצים מטבע הדברים, אחראי משרד הביטחון.
ואיך לומר, המשרדים לא ממש מסכימים ביניהם. בלשון המעטה. על מה הויכוח? ובכן, המשרד להגנת הסביבה רוצה לאמץ תקינה בינלאומית מקובלת של האו״ם תחת המונח ״מדריך IATG״. המדריך מגדיר מרחקי הפרדה ברורים בהתאם לרמת הסיכון של האתר.
״קביעת מרחקי ההפרדה נעשית לצורך הגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור מפני אירוע י פיצוץ, תוך התחשבות בצורכי הפיתוח ובהתבסס על השיטות המקובלות בעולם לקביעת מרחקי הפרדה ממתקני נפיצים, ובעיקר בהתבסס על מדיניות של האו"ם, המיושמת במדינות האיחוד האירופי, במדינות ברית NATO ובעוד כ - 86 מדינות ברחבי העולם״, כותבים בהתייחסות המשרד להגנת הסביבה למדיניות הנפיצים באתר תזכירי החקיקה הממשלתי.
מצד שני, יש את משרד הביטחון שעובד לפי מדריך אמריקאי, פחות מעודכן, בשם 4145 שעודכן לאחרונה ב2012. המדריך של משרד הביטחון משאיר את ההחלטה על מרחק ההפרדה - ניחשתם נכון, בידיים של משרד הביטחון. בשונה מהמדריך של האו״ם שמגדיר באופן שקוף את מרחקי ההפרדה הנדרשים. במילים אחרות, משרד הביטחון רוצה להשאיר את השליטה אצלו.
התייחסות נוספת באותו אתר היא של חברת תומר. מדובר בחברה ממשלתית שהוקמה לאחר הפרטת תעש והיא מייצרת מנועים למוצרי טילאות ישראלים. ככזו, היא צרכנית גדולה של נפיצים. על פי תגובת תומר, עלות יישום מדיניות הנפיצים החדשה תעלה לחברה מעל 20 מליוני ש״ח ותחייב את החברה להפסיק פעילויות באופן זמני. החברה לא ציינה אילו פעילויות ולמה צריך להפסיק אותן.
תומר, כפופה למשרד הביטחון ולכן התמיכה בקו של משרד הביטחון ליישם את מדריך 4145 ולא את IATG אינה צריכה להפתיע איש. אחד הגופים שטרם התייחס רשמית, אלא בצורה חשאית, למדיניות הנפיצים, הוא התאחדות התעשיינים.
המשרד להגנת הסביבה הגיש התייחסות רשמית לטיוטת מסמך מדיניות מרחקי הפרדה למקורות סיכון נפיצים נייחים. ההתייחסות מכניסה אותו לעימות חזיתי עם משרד הביטחון וככל הנראה, גם מול התאחדות התעשיינים
A view of the port area devastated by the massive explosion that took place on 4 August in Beirut, Lebanon. https://news.un.org/en/story/2020/09/1073252
לאחר אסון הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020 נכנסה מדינת ישראל לסערה שקטה, כזו מתחת למכ״מ השיח הציבורי, סביב מדיניות הטיפול בנפיצים. אבן המחלוקת העיקרית היא מרחקי הביטחון בין מפעלים ואתרים המאחסנים נפיצים לבין רצפטור ציבורי. בעגה עממית, המרחק שבין אתר מסוכן למקום שבו מתגוררים אנשים. זאת, מתוך מטרה שפיצוץ באתר כזה לא ימחק שכונה כפי שקרה בלבנון.
בלבנון נספו כ-190 בני אדם ואלפים נוספים נפצעו. אלפים נותרו ללא קורת גג. עלות השיפוץ של הנמל והאזור צפויה להגיע למיליארדי דולרים. הנזק הגדול והסיכון הנובע מפיצוץ אתר המאחסן נפיצים עורר את הרשויות הרלוונטיות בישראל. ובכן, כתבנו על כך בעבר, שעל מדיניות הנפיצים אחראי המשרד להגנת הסביבה. אולם, על התעשיות הביטחוניות, צרכן כבר של נפיצים מטבע הדברים, אחראי משרד הביטחון.
ואיך לומר, המשרדים לא ממש מסכימים ביניהם. בלשון המעטה. על מה הויכוח? ובכן, המשרד להגנת הסביבה רוצה לאמץ תקינה בינלאומית מקובלת של האו״ם תחת המונח ״מדריך IATG״. המדריך מגדיר מרחקי הפרדה ברורים בהתאם לרמת הסיכון של האתר.
״קביעת מרחקי ההפרדה נעשית לצורך הגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור מפני אירוע י פיצוץ, תוך התחשבות בצורכי הפיתוח ובהתבסס על השיטות המקובלות בעולם לקביעת מרחקי הפרדה ממתקני נפיצים, ובעיקר בהתבסס על מדיניות של האו"ם, המיושמת במדינות האיחוד האירופי, במדינות ברית NATO ובעוד כ - 86 מדינות ברחבי העולם״, כותבים בהתייחסות המשרד להגנת הסביבה למדיניות הנפיצים באתר תזכירי החקיקה הממשלתי.
מצד שני, יש את משרד הביטחון שעובד לפי מדריך אמריקאי, פחות מעודכן, בשם 4145 שעודכן לאחרונה ב2012. המדריך של משרד הביטחון משאיר את ההחלטה על מרחק ההפרדה - ניחשתם נכון, בידיים של משרד הביטחון. בשונה מהמדריך של האו״ם שמגדיר באופן שקוף את מרחקי ההפרדה הנדרשים. במילים אחרות, משרד הביטחון רוצה להשאיר את השליטה אצלו.
התייחסות נוספת באותו אתר היא של חברת תומר. מדובר בחברה ממשלתית שהוקמה לאחר הפרטת תעש והיא מייצרת מנועים למוצרי טילאות ישראלים. ככזו, היא צרכנית גדולה של נפיצים. על פי תגובת תומר, עלות יישום מדיניות הנפיצים החדשה תעלה לחברה מעל 20 מליוני ש״ח ותחייב את החברה להפסיק פעילויות באופן זמני. החברה לא ציינה אילו פעילויות ולמה צריך להפסיק אותן.
תומר, כפופה למשרד הביטחון ולכן התמיכה בקו של משרד הביטחון ליישם את מדריך 4145 ולא את IATG אינה צריכה להפתיע איש. אחד הגופים שטרם התייחס רשמית, אלא בצורה חשאית, למדיניות הנפיצים, הוא התאחדות התעשיינים.
