מפקד נאט״ו באירופה לשעבר: ״הרבה מדינות מחזיקות כיום יכולת תקיפה בסייבר שוות ערך למתקפה קינטית״
״בתחילת הדרך רכשנו פתרונות של נורטון אנטי וירוס וחשבנו שזה יגן עלינו. אבל עם הזמן הבנו שהנזק שניתן לעשות בסייבר גדול בהרבה״, אומר גנרל (בדימוס) ווסלי ק. קלארק, לשעבר מפקד כוחות נאט"ו באירופה בכנס סייברטק דובאי
עמי רוחקס דומבה
| 06/04/2021
גנרל (בדימוס) ווסלי ק. קלארק. צילום מסך מהכנס
גנרל (בדימוס) ווסלי ק. קלארק, לשעבר מפקד כוחות נאט"ו באירופה, טוען כי כיום אפשר לעשות נזק במרחב הדיגיטלי שווה ערך למתקפה קינטית.
״במלחמת העולם השניה בעלות הברית חיפשו איך להפריע לתשתיות קריטיות. בשנות ה90 עם המצאת המחשב האישי ורשת האינטרנט, אנשים הבינו שאפשר להפריע להן ללא פעולה קינטית. בתחילת שנות ה90 פורסם בסין ספר שתיאר איך כל התשתיות ניתנות לתקיפה ללא מגבלות. לפי אמנת ג׳נבה אסור לתקוף תשתיות אזרחיות. אבל זה לא משנה לחלק מהמדינות״, אומר קלארק.
״בתחילת הדרך רכשנו פתרונות של נורטון אנטי וירוס וחשבנו שזה יגן עלינו. אבל עם הזמן הבנו שהנזק שניתן לעשות בסייבר גדול בהרבה. אחרי אסון התאומים, כולם הבינו פתאום שצריך יתירות במידע. התחלנו לגבות מידע. ואז ב2007, פעילות המיוחסת לארה״ב וישראל, הצליחה ליישם מתקפה נגד תשתיות הגרעין של איראן (סטוקסנט). הם הצליחו להפריע למתקן העשרת אוראניום. זה פעם ראשונה שכלי סייבר שווה ערך למתקפה קינטית. חזרה להיום, הרבה מדינות מחזיקות ביכולת הזו.
״כמעט כל מדינה משתמשת בסייבר היום. מדינות אוספות היום מודיעין במרחב הדיגיטלי. במרביתו, השוק הגנתי. עם זאת, יש לו פוטנציאל למרכיבים התקפיים. בארה״ב חווינו לאחרונה מתקפה על חברת סולרווינד שהזכירה לכולנו שאפשר להגיע לכל תשתית קריטית. יש אמירה שאומרת שכל עסק נפרץ או יפרץ, בין שהוא יודע זאת או לא.
״שרשרת אספקה ותרגול. שני מרכיבים קריטיים להגנה בסייבר. ארגון צריך להכיר את כל שרשרת האספקה שלו. במובן התרגול, אם אתה עובד בתשתית קריטית, אל תפתח הודעות דוא״ל מחברים או משפחה. אל תגלוש ברשת. מנהלים צריכים להיות עם האצבע על הדופק בהקשר זה.
״העדיפות הראשונה של מדינה היא להגן על רשת החשמל. קשה להתאושש מפגיעה ברשת החשמל. רשויות המדינה צריכות לתכנן את הרשתות עם אבטחת מידע מובנית. כיום, אנחנו עוסקים בטלאים ותוספות לרשתות קיימות שלא נבנו עם אבטחה במקור.״
״בתחילת הדרך רכשנו פתרונות של נורטון אנטי וירוס וחשבנו שזה יגן עלינו. אבל עם הזמן הבנו שהנזק שניתן לעשות בסייבר גדול בהרבה״, אומר גנרל (בדימוס) ווסלי ק. קלארק, לשעבר מפקד כוחות נאט"ו באירופה בכנס סייברטק דובאי
גנרל (בדימוס) ווסלי ק. קלארק. צילום מסך מהכנס
גנרל (בדימוס) ווסלי ק. קלארק, לשעבר מפקד כוחות נאט"ו באירופה, טוען כי כיום אפשר לעשות נזק במרחב הדיגיטלי שווה ערך למתקפה קינטית.
״במלחמת העולם השניה בעלות הברית חיפשו איך להפריע לתשתיות קריטיות. בשנות ה90 עם המצאת המחשב האישי ורשת האינטרנט, אנשים הבינו שאפשר להפריע להן ללא פעולה קינטית. בתחילת שנות ה90 פורסם בסין ספר שתיאר איך כל התשתיות ניתנות לתקיפה ללא מגבלות. לפי אמנת ג׳נבה אסור לתקוף תשתיות אזרחיות. אבל זה לא משנה לחלק מהמדינות״, אומר קלארק.
״בתחילת הדרך רכשנו פתרונות של נורטון אנטי וירוס וחשבנו שזה יגן עלינו. אבל עם הזמן הבנו שהנזק שניתן לעשות בסייבר גדול בהרבה. אחרי אסון התאומים, כולם הבינו פתאום שצריך יתירות במידע. התחלנו לגבות מידע. ואז ב2007, פעילות המיוחסת לארה״ב וישראל, הצליחה ליישם מתקפה נגד תשתיות הגרעין של איראן (סטוקסנט). הם הצליחו להפריע למתקן העשרת אוראניום. זה פעם ראשונה שכלי סייבר שווה ערך למתקפה קינטית. חזרה להיום, הרבה מדינות מחזיקות ביכולת הזו.
״כמעט כל מדינה משתמשת בסייבר היום. מדינות אוספות היום מודיעין במרחב הדיגיטלי. במרביתו, השוק הגנתי. עם זאת, יש לו פוטנציאל למרכיבים התקפיים. בארה״ב חווינו לאחרונה מתקפה על חברת סולרווינד שהזכירה לכולנו שאפשר להגיע לכל תשתית קריטית. יש אמירה שאומרת שכל עסק נפרץ או יפרץ, בין שהוא יודע זאת או לא.
״שרשרת אספקה ותרגול. שני מרכיבים קריטיים להגנה בסייבר. ארגון צריך להכיר את כל שרשרת האספקה שלו. במובן התרגול, אם אתה עובד בתשתית קריטית, אל תפתח הודעות דוא״ל מחברים או משפחה. אל תגלוש ברשת. מנהלים צריכים להיות עם האצבע על הדופק בהקשר זה.
״העדיפות הראשונה של מדינה היא להגן על רשת החשמל. קשה להתאושש מפגיעה ברשת החשמל. רשויות המדינה צריכות לתכנן את הרשתות עם אבטחת מידע מובנית. כיום, אנחנו עוסקים בטלאים ותוספות לרשתות קיימות שלא נבנו עם אבטחה במקור.״
