העדיפה למכור ציוד מיגון לקורונה ביותר כסף - והפרה חוזה מול משטרת ישראל
״החברה הפרה את התחייבותה בכך שלא סיפקה את המוצרים בטענה כי מכרה, שלא כדין, מוצרים אלה לצד שלישי במחיר גבוה יותר מהמחיר שהוסכם בו תמכור אותם למשטרה״, נכתב בכתב התביעה
עמי רוחקס דומבה
| 25/03/2021
אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל
היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה הגישה תביעה בשם משטרת ישראל לבימ"ש השלום בתל אביב נגד חברת מ.א.צ זכיינות וניהול בע"מ בגין הפרת התחייבותה לספק ציוד מיגון וחיטוי לשוטרים מפני נגיף הקורונה לאחר שמכרה את הציוד לצד שלישי. התנהלות החברה גרמה לנזק לכספי הציבור ולצורך לשלם סכום גבוה בהרבה לספקים אחרים עבור הציוד שלא סופק על ידי החברה.
המדינה מבקשת מביהמ"ש צו לקבלת כל החשבונות והמסמכים הנמצאים ברשות החברה בקשר עם מכירת המוצרים לצד שלישי, ובהתאם לאמור במסמכים לחייב את החברה בתשלום הפער בין המחיר שהוסכם מול משטרת ישראל לבין המחיר בו מכרה החברה את המוצרים לצד שלישי.
לחילופין, המדינה מבקשת מביהמ"ש לחייב את החברה בסכום ההפרש בין המחיר ששילמה המדינה לספקים החלופיים לבין המחיר אותו הייתה משלמת לו החברה הייתה מספקת את המוצרים בהתאם להתחייבותה.
על פי כתב התביעה, ב- 3.5.20, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, פרסמה משטרת ישראל הליך תיחור לשם רכישת ציוד מגן וחיטוי עבור שוטרים. ב- 12.5.20 הוכרזה חברת מ.א.צ כזוכה בהליך זה על בסיס הצעתה בהליך. החברה התחייבה לספק למשטרת ישראל ציוד במחיר בו נקבה בהצעתה.
החברה הפרה את התחייבותה בכך שלא סיפקה את המוצרים בטענה כי מכרה, שלא כדין, מוצרים אלה לצד שלישי במחיר גבוה יותר מהמחיר שהוסכם בו תמכור אותם למשטרה. עקב הפרה זו, נאלצה משטרת ישראל לרכוש את הסחורה ממספר ספקים שונים, במחירים גבוהים בהרבה מהמחיר שהוסכם עליו עם החברה, וזאת עקב העלייה החדה בביקוש לציוד מגן וחיטוי בחודשים הראשונים של התפרצות נגיף הקורונה.
לאור זאת, משטרת ישראל טוענת כי היא זכאית לסעד ההשבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. משכך, מתבקש ביהמ"ש להורות לחברה להעביר למשטרה את כל החשבונות והמסמכים הנמצאים ברשותה בקשר עם מכירת המוצרים מושא הליך התיחור, ובהתאם לאמור במסמכים אלו, לחייב את החברה בתשלום הפער בין המחיר המוסכם לבין המחיר בו מכרה את המוצרים לצד השלישי, שאינו ידוע למדינה.
לחילופין, מתבקש ביהמ"ש לחייב את החברה ב- 1,088,507 ש"ח, בתוספת מע"מ, המהווה את ההפרש בין המחיר אותו שילמה המדינה בפועל לספקים החלופיים לבין המחיר אותו המדינה הייתה משלמת לחברה לו הייתה מספקת את המוצרים בהתאם להתחייבותה.
התביעה הוגשה כחלק מהליך אכיפת זכויותיה הכספיות והאזרחיות של המדינה מטעם משטרת ישראל בשיתוף פעולה עם היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד מאיר לפלר ממשרד עו"ד לוסטיגמן, לפלר, רוזנברג ושות'.
״החברה הפרה את התחייבותה בכך שלא סיפקה את המוצרים בטענה כי מכרה, שלא כדין, מוצרים אלה לצד שלישי במחיר גבוה יותר מהמחיר שהוסכם בו תמכור אותם למשטרה״, נכתב בכתב התביעה
אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל
היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה הגישה תביעה בשם משטרת ישראל לבימ"ש השלום בתל אביב נגד חברת מ.א.צ זכיינות וניהול בע"מ בגין הפרת התחייבותה לספק ציוד מיגון וחיטוי לשוטרים מפני נגיף הקורונה לאחר שמכרה את הציוד לצד שלישי. התנהלות החברה גרמה לנזק לכספי הציבור ולצורך לשלם סכום גבוה בהרבה לספקים אחרים עבור הציוד שלא סופק על ידי החברה.
המדינה מבקשת מביהמ"ש צו לקבלת כל החשבונות והמסמכים הנמצאים ברשות החברה בקשר עם מכירת המוצרים לצד שלישי, ובהתאם לאמור במסמכים לחייב את החברה בתשלום הפער בין המחיר שהוסכם מול משטרת ישראל לבין המחיר בו מכרה החברה את המוצרים לצד שלישי.
לחילופין, המדינה מבקשת מביהמ"ש לחייב את החברה בסכום ההפרש בין המחיר ששילמה המדינה לספקים החלופיים לבין המחיר אותו הייתה משלמת לו החברה הייתה מספקת את המוצרים בהתאם להתחייבותה.
על פי כתב התביעה, ב- 3.5.20, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, פרסמה משטרת ישראל הליך תיחור לשם רכישת ציוד מגן וחיטוי עבור שוטרים. ב- 12.5.20 הוכרזה חברת מ.א.צ כזוכה בהליך זה על בסיס הצעתה בהליך. החברה התחייבה לספק למשטרת ישראל ציוד במחיר בו נקבה בהצעתה.
החברה הפרה את התחייבותה בכך שלא סיפקה את המוצרים בטענה כי מכרה, שלא כדין, מוצרים אלה לצד שלישי במחיר גבוה יותר מהמחיר שהוסכם בו תמכור אותם למשטרה. עקב הפרה זו, נאלצה משטרת ישראל לרכוש את הסחורה ממספר ספקים שונים, במחירים גבוהים בהרבה מהמחיר שהוסכם עליו עם החברה, וזאת עקב העלייה החדה בביקוש לציוד מגן וחיטוי בחודשים הראשונים של התפרצות נגיף הקורונה.
לאור זאת, משטרת ישראל טוענת כי היא זכאית לסעד ההשבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. משכך, מתבקש ביהמ"ש להורות לחברה להעביר למשטרה את כל החשבונות והמסמכים הנמצאים ברשותה בקשר עם מכירת המוצרים מושא הליך התיחור, ובהתאם לאמור במסמכים אלו, לחייב את החברה בתשלום הפער בין המחיר המוסכם לבין המחיר בו מכרה את המוצרים לצד השלישי, שאינו ידוע למדינה.
לחילופין, מתבקש ביהמ"ש לחייב את החברה ב- 1,088,507 ש"ח, בתוספת מע"מ, המהווה את ההפרש בין המחיר אותו שילמה המדינה בפועל לספקים החלופיים לבין המחיר אותו המדינה הייתה משלמת לחברה לו הייתה מספקת את המוצרים בהתאם להתחייבותה.
התביעה הוגשה כחלק מהליך אכיפת זכויותיה הכספיות והאזרחיות של המדינה מטעם משטרת ישראל בשיתוף פעולה עם היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד מאיר לפלר ממשרד עו"ד לוסטיגמן, לפלר, רוזנברג ושות'.
