יוון: שביתת רעב של אסיר עולם גרמה לכאוס במדינה
שביתת הרעב של אסיר העולם היווני דימיטריס קופודינאס גרמה לכאוס ברחובות יוון. מומחים יוונים טוענים כי האירוע מנביט שמאל קיצוני ועלול לערער את הזירה הפוליטית במדינה
נתן פז
| 24/03/2021
Greece: Thousands march in Athens over jailed hunger striker Koufontinas" critical condition - https://youtu.be/VUdplhL4w7Y
מחאות אלימות, ונדליזם ברחובות, פגיעה בסמלי שלטון כל אילו היו הפעם נחלתם הקשה של היוונים. האירועים הקשים פרצו במהלך החודשיים האחרונים בעקבות שביתת הרעב בת 66 יום אותו החל אסיר העולם היווני דימיטריס קופודינאס.
שביתת הרעב החלה בשלהי ינואר 2021 לאחר שנדחתה בקשתו של האסיר על ידי רשויות הכלא במדינה לעבור לכלא אחר. הפגנות התמיכה באסיר דימיטריס קופודינאס חשפו את נקודות התורפה במערכת הכליאה היוונית והציפו דילמות וסוגיות כיצד נדרשים להתמודד עם מחבלים מורשעים בכלא.
מדינת ישראל ורשויות הכליאה מתמודדות כבר עשרות בשנים עם איום שביתות הרעב מצד אסירים ביטחוניים בבתי הכלא. על מה שחוללה שביתת הרעב אחת של מחבל יווני ואופן ההתמודדות של מערכת הכליאה היוונית במאמרי.
כוחה של שביתת רעב ביטחונית
בישראל צברו ניסיון רב מאד באופן ההתמודדות של מערכת הכליאה עם שביתות רעב של אסירים בכלל ואסירים ביטחוניים בפרט. מעבר לים, באתונה למדו בתקופה האחרונה הלכה למעשה מהי כוחה של שביתת רעב ארוכה של אסיר עולם, מחבל מורשע המשתייך לקבוצת הטרור הקטלנית ביותר ביוון.
מחאתו של האסיר דימיטריס קופודינאס העלתה לכותרות דיונים מהותיים באשר לזכויות האסיר בשביתת הרעב, הציתה מחאות רחוב אלימות וקשות, וונדליזם, הצתות ופגיעה בסמלי השלטון היווני כל אילו כשברקע מתחולל בחסות האירועים מאבק פוליטי יצרי. האסיר, דימיטריס קופודינאס, בן 63, המרצה 11 מאסרי עולם החל את שביתת הרעב ב -8 בינואר השנה לאור כך שבקשתו בפני רשויות הכליאה לעבור בית סוהר אחר נדחו.
דימטריס קופודינאס נדון למספר מאסרי עולם ונכלא בשל השתייכותו לקבוצת גרילה שמאלנית קיצונית המכונה " 17 בנובמבר" ולאור פעילות הטרור האכזרית שביצעו הוא וחבריו בין השנים 1975-2002. לארגון הטרור השמאלני מיוחסים 23 מעשי רצח, כולל רצח איש שירות הביון האמריקאי C.I.A ראש התחנה באתונה, רצח נספח צבאי בריטי ועוד כמה מעשי רצח מזוויעים של אנשי עסקים יוונים. המפורסם שבהם, פאבלוס בקויאניס, הוא לא אחר מאשר גיסו של ראש הממשלה השמרני הנוכחי, קיריאקוס מיצוטאקיס.
האסיר קופודינאס הגיש את בקשת ההעברה מבית סוהר במרכז יוון ודרש לעבור לבית הכלא "קורידאלוס" שבאתונה, שם שהה ב-2003 יחד עם חבריו לארגון הטרור " 17 בנובמבר". הממשלה היוונית השמרנית סירבה להיכנע לדרישתו משום שלכלא הנוכחי שבו שהה, הועבר לאחר מספר אירועי משמעת קשים בעבר בין היתר ניסיונות להשיג דרישות והישגים בתנאי הכליאה שלו באמצעות שביתות רעב.
למרות שהרשויות היווניות מכירות את האסיר ויכולותיו באשר ליכולת ההשפעה על דעת הקהל ועל אסירים אחרים, ניכר כי לא ציפו שצעדיו יובילו לאירוע במימדים כפי שהתרחשו בשטח. עם קבלת ההחלטה הדוחה את העברתו מבית הכלא פתח דימטריס בשביתת רעב ומצבו החל להתדרדר במהירות. ככל שנקפו הימים והשבועות כך גם חלה הרעה במצבו הרפואי עד לכדי סכנה ממשית לחייו.
אף על פי שהרופאים בבית הכלא קבעו כי מצבו של האסיר קופודינאס התדרדר מאוד ואף יתכן ונשקפת סכנה לחייו, הצהירה הממשלה והעומד בראשה מיצוטקיס כי לא יאפשרו "טיפול מועדף" והפרות החוק.
עורכת דינו של האסיר קופודינאס, עו"ד יואנה קורטוביק האשימה את הממשלה היוונית בשימוש בטקטיקות נקמניות ובלתי חוקיות בעליל והגישה ערעור משפטי על המשך ענישתו של לקוחה כדבריה. עוד הוסיפה כי חייו של האסיר בסכנה וכי הממשלה היוונית משחקת בחייו.
עד מהרה, הקו הנוקשה של הממשלה והתדרדרות במצבו הבריאותי של האסיר הלכו והסלימו את פעילות המחאה של פעילי השמאל כנגד הממסד היווני. ביום ה -54 לשביתת הרעב של דימטריס קופודינאס הכאוס כבר היכה בשיא וברחובות אתונה מחו מחאות אלימות אלפי אנשים. מחאות הזעם הלכו והתפשטו ואיימו לשתק את רחובות אתונה כאילו לא הספיקה הפגיעה הקשה של מגפת הקורונה.
הכלא משפיע השפעה ישירה על הרחוב ועל הפוליטיקה
בעקבות פרץ המחאות האלים, המשטרה החלה לטפל ביד קשה במפירי הסדר ובקבוצות האנרכיסטים המשתייכים לשמאל הרדיקלי ואשר הביעו הזדהות וסולידריות טוטאלית עם שביתת הרעב של האסיר קופודינאס. הרחובות בערו תרתי משמע. לתחנות המשטרה הושלכו בקבוקי תבערה כמעט מדי יום בחודשיים האחרונים.
נושא שביתת הרעב של האסיר שלט בשיח הציבורי וברשתות החברתיות ביוון. עורכי דין, אקדמאים ועיתונאים החלו להתלונן כי חשבונות הפייסבוק שלהם הוגבלו לאחר שפרסמו פוסטים לתמיכה באסיר קופודינאס או שהביעו תמיכה פומבית בזכויותיו הלגיטימיות. המחאה הייתה עד כדי כך עמוקה שנושא אף גרם להתבטאויות חריגות גם בקרב שופטים יוונים.
קרובי המשפחה של קורבנות ארגון הטרור " 17 בנובמבר" דרשו מהאסיר קופודינאס להפסיק את שביתת הרעב וטענו שלא מספיק הכאב שהוא וחבריו גרמו להם ברצח יקיריהם, כעת החזרתו לשיח הציבורי לאחר שנים רבות רק מעלה בהם עוד זיכרונות כואבים.
ככל שהמשיך דימטריס בשביתת הרעב כך עלה חשש ממשי לחייו. מפלגת השמאל "סיריזה" הזהירה ממשלת יוון כי יוון "לא חייבת להיות המדינה האירופית הראשונה מזה 40 שנה שיש לה אסיר שובת רעב שמת", בעוד תנועת "מרכז שמאל למען שינוי" דחקה בממשלה לא להפוך את דימטריס ל"קדוש מעונה" ולסמל למאבק.
אסיר מסוכן שמעורר השראה לטרור
האסיר קופודינאס המכונה גם בכינוי "יד רעל" על ידי התקשורת היוונית, אינו קדוש מעונה כלל וכלל. הוא מעולם לא הביע צער על מעשי הרצח שביצע בארגון " 17 בנובמבר". מומחי טרור במדינה חששו ששביתת הרעב עלולה לעודד אלימות חדשה מכיוון שבכך מעודד דימטריס קבוצות אנטי-ממסדיות יווניות לפעול כנגד השלטון.
"הקבוצות האלה כבר מגייסות חברים חדשים בהשראת שביתת הרעב של האסיר דימטריס קופודינאס ", אמרה הגב' מרי בוסיס, פרופסור לביטחון בינלאומי באוניברסיטת פיראוס. "אם ימות, נוכל לראות התחדשות של הטרור הפנימי ביוון" הוסיפה ואמרה. המבוי הסתום בסיטואציה עם האסיר קופודינאס תלוי ועומד לאור כישלון המערכת הפוליטית היוונית בהתמודדות עם טרור ומחבלים בכלל ובבתי הכלא בפרט.
מאז שנות השבעים, הצדדים הפוליטיים ביוון מתווכחים כיצד להתמודד עם מחבלים במקום להגיע להסכמה עקרונית וגיבוש מדיניות סדורה בעניין. עוד הוסיפה ואמרה גב' 'בוסיס: "לעולם לא היינו צריכים להגיע לנקודה זו". באופוזיציה היוונית טענו כי קיים חוק שמתיר להעביר אסיר עולם לבית כלא ברמת ביטחון שאינה מרבית.
הממשלה דחתה את הטענה הזו, ומתחה ביקורת על ממשל השמאל הקודם וטענה כי היה מרוכך מדי כלפי האסיר קופודינאס כאשר אישר העברתו לכלא ברמת ביטחון נמוך יותר כבר בשנת 2018, דבר שהתברר כי היה טעות חמורה.
שדימטריס סיים את שביתת הרעב בחלוף 66 יום ובחר בחיים. ניכר כי הממשלה היוונית קיבלה בחודשיים האחרונים סוג של "טעימה" מקצועית, מהתמודדות הישראלית עם דילמות שביתות הרעב של המחבלים בבתי הכלא לאורך עשרות השנים האחרונות. אין ספק שזו לא הפעם האחרונה שיצטרכו להתמודד עם הסוגייה הזו ביוון.
שביתת הרעב של אסיר העולם היווני דימיטריס קופודינאס גרמה לכאוס ברחובות יוון. מומחים יוונים טוענים כי האירוע מנביט שמאל קיצוני ועלול לערער את הזירה הפוליטית במדינה
Greece: Thousands march in Athens over jailed hunger striker Koufontinas" critical condition - https://youtu.be/VUdplhL4w7Y
מחאות אלימות, ונדליזם ברחובות, פגיעה בסמלי שלטון כל אילו היו הפעם נחלתם הקשה של היוונים. האירועים הקשים פרצו במהלך החודשיים האחרונים בעקבות שביתת הרעב בת 66 יום אותו החל אסיר העולם היווני דימיטריס קופודינאס.
שביתת הרעב החלה בשלהי ינואר 2021 לאחר שנדחתה בקשתו של האסיר על ידי רשויות הכלא במדינה לעבור לכלא אחר. הפגנות התמיכה באסיר דימיטריס קופודינאס חשפו את נקודות התורפה במערכת הכליאה היוונית והציפו דילמות וסוגיות כיצד נדרשים להתמודד עם מחבלים מורשעים בכלא.
מדינת ישראל ורשויות הכליאה מתמודדות כבר עשרות בשנים עם איום שביתות הרעב מצד אסירים ביטחוניים בבתי הכלא. על מה שחוללה שביתת הרעב אחת של מחבל יווני ואופן ההתמודדות של מערכת הכליאה היוונית במאמרי.
כוחה של שביתת רעב ביטחונית
בישראל צברו ניסיון רב מאד באופן ההתמודדות של מערכת הכליאה עם שביתות רעב של אסירים בכלל ואסירים ביטחוניים בפרט. מעבר לים, באתונה למדו בתקופה האחרונה הלכה למעשה מהי כוחה של שביתת רעב ארוכה של אסיר עולם, מחבל מורשע המשתייך לקבוצת הטרור הקטלנית ביותר ביוון.
מחאתו של האסיר דימיטריס קופודינאס העלתה לכותרות דיונים מהותיים באשר לזכויות האסיר בשביתת הרעב, הציתה מחאות רחוב אלימות וקשות, וונדליזם, הצתות ופגיעה בסמלי השלטון היווני כל אילו כשברקע מתחולל בחסות האירועים מאבק פוליטי יצרי. האסיר, דימיטריס קופודינאס, בן 63, המרצה 11 מאסרי עולם החל את שביתת הרעב ב -8 בינואר השנה לאור כך שבקשתו בפני רשויות הכליאה לעבור בית סוהר אחר נדחו.
דימטריס קופודינאס נדון למספר מאסרי עולם ונכלא בשל השתייכותו לקבוצת גרילה שמאלנית קיצונית המכונה " 17 בנובמבר" ולאור פעילות הטרור האכזרית שביצעו הוא וחבריו בין השנים 1975-2002. לארגון הטרור השמאלני מיוחסים 23 מעשי רצח, כולל רצח איש שירות הביון האמריקאי C.I.A ראש התחנה באתונה, רצח נספח צבאי בריטי ועוד כמה מעשי רצח מזוויעים של אנשי עסקים יוונים. המפורסם שבהם, פאבלוס בקויאניס, הוא לא אחר מאשר גיסו של ראש הממשלה השמרני הנוכחי, קיריאקוס מיצוטאקיס.
האסיר קופודינאס הגיש את בקשת ההעברה מבית סוהר במרכז יוון ודרש לעבור לבית הכלא "קורידאלוס" שבאתונה, שם שהה ב-2003 יחד עם חבריו לארגון הטרור " 17 בנובמבר". הממשלה היוונית השמרנית סירבה להיכנע לדרישתו משום שלכלא הנוכחי שבו שהה, הועבר לאחר מספר אירועי משמעת קשים בעבר בין היתר ניסיונות להשיג דרישות והישגים בתנאי הכליאה שלו באמצעות שביתות רעב.
למרות שהרשויות היווניות מכירות את האסיר ויכולותיו באשר ליכולת ההשפעה על דעת הקהל ועל אסירים אחרים, ניכר כי לא ציפו שצעדיו יובילו לאירוע במימדים כפי שהתרחשו בשטח. עם קבלת ההחלטה הדוחה את העברתו מבית הכלא פתח דימטריס בשביתת רעב ומצבו החל להתדרדר במהירות. ככל שנקפו הימים והשבועות כך גם חלה הרעה במצבו הרפואי עד לכדי סכנה ממשית לחייו.
אף על פי שהרופאים בבית הכלא קבעו כי מצבו של האסיר קופודינאס התדרדר מאוד ואף יתכן ונשקפת סכנה לחייו, הצהירה הממשלה והעומד בראשה מיצוטקיס כי לא יאפשרו "טיפול מועדף" והפרות החוק.
עורכת דינו של האסיר קופודינאס, עו"ד יואנה קורטוביק האשימה את הממשלה היוונית בשימוש בטקטיקות נקמניות ובלתי חוקיות בעליל והגישה ערעור משפטי על המשך ענישתו של לקוחה כדבריה. עוד הוסיפה כי חייו של האסיר בסכנה וכי הממשלה היוונית משחקת בחייו.
עד מהרה, הקו הנוקשה של הממשלה והתדרדרות במצבו הבריאותי של האסיר הלכו והסלימו את פעילות המחאה של פעילי השמאל כנגד הממסד היווני. ביום ה -54 לשביתת הרעב של דימטריס קופודינאס הכאוס כבר היכה בשיא וברחובות אתונה מחו מחאות אלימות אלפי אנשים. מחאות הזעם הלכו והתפשטו ואיימו לשתק את רחובות אתונה כאילו לא הספיקה הפגיעה הקשה של מגפת הקורונה.
הכלא משפיע השפעה ישירה על הרחוב ועל הפוליטיקה
בעקבות פרץ המחאות האלים, המשטרה החלה לטפל ביד קשה במפירי הסדר ובקבוצות האנרכיסטים המשתייכים לשמאל הרדיקלי ואשר הביעו הזדהות וסולידריות טוטאלית עם שביתת הרעב של האסיר קופודינאס. הרחובות בערו תרתי משמע. לתחנות המשטרה הושלכו בקבוקי תבערה כמעט מדי יום בחודשיים האחרונים.
נושא שביתת הרעב של האסיר שלט בשיח הציבורי וברשתות החברתיות ביוון. עורכי דין, אקדמאים ועיתונאים החלו להתלונן כי חשבונות הפייסבוק שלהם הוגבלו לאחר שפרסמו פוסטים לתמיכה באסיר קופודינאס או שהביעו תמיכה פומבית בזכויותיו הלגיטימיות. המחאה הייתה עד כדי כך עמוקה שנושא אף גרם להתבטאויות חריגות גם בקרב שופטים יוונים.
קרובי המשפחה של קורבנות ארגון הטרור " 17 בנובמבר" דרשו מהאסיר קופודינאס להפסיק את שביתת הרעב וטענו שלא מספיק הכאב שהוא וחבריו גרמו להם ברצח יקיריהם, כעת החזרתו לשיח הציבורי לאחר שנים רבות רק מעלה בהם עוד זיכרונות כואבים.
ככל שהמשיך דימטריס בשביתת הרעב כך עלה חשש ממשי לחייו. מפלגת השמאל "סיריזה" הזהירה ממשלת יוון כי יוון "לא חייבת להיות המדינה האירופית הראשונה מזה 40 שנה שיש לה אסיר שובת רעב שמת", בעוד תנועת "מרכז שמאל למען שינוי" דחקה בממשלה לא להפוך את דימטריס ל"קדוש מעונה" ולסמל למאבק.
אסיר מסוכן שמעורר השראה לטרור
האסיר קופודינאס המכונה גם בכינוי "יד רעל" על ידי התקשורת היוונית, אינו קדוש מעונה כלל וכלל. הוא מעולם לא הביע צער על מעשי הרצח שביצע בארגון " 17 בנובמבר". מומחי טרור במדינה חששו ששביתת הרעב עלולה לעודד אלימות חדשה מכיוון שבכך מעודד דימטריס קבוצות אנטי-ממסדיות יווניות לפעול כנגד השלטון.
"הקבוצות האלה כבר מגייסות חברים חדשים בהשראת שביתת הרעב של האסיר דימטריס קופודינאס ", אמרה הגב' מרי בוסיס, פרופסור לביטחון בינלאומי באוניברסיטת פיראוס. "אם ימות, נוכל לראות התחדשות של הטרור הפנימי ביוון" הוסיפה ואמרה. המבוי הסתום בסיטואציה עם האסיר קופודינאס תלוי ועומד לאור כישלון המערכת הפוליטית היוונית בהתמודדות עם טרור ומחבלים בכלל ובבתי הכלא בפרט.
מאז שנות השבעים, הצדדים הפוליטיים ביוון מתווכחים כיצד להתמודד עם מחבלים במקום להגיע להסכמה עקרונית וגיבוש מדיניות סדורה בעניין. עוד הוסיפה ואמרה גב' 'בוסיס: "לעולם לא היינו צריכים להגיע לנקודה זו". באופוזיציה היוונית טענו כי קיים חוק שמתיר להעביר אסיר עולם לבית כלא ברמת ביטחון שאינה מרבית.
הממשלה דחתה את הטענה הזו, ומתחה ביקורת על ממשל השמאל הקודם וטענה כי היה מרוכך מדי כלפי האסיר קופודינאס כאשר אישר העברתו לכלא ברמת ביטחון נמוך יותר כבר בשנת 2018, דבר שהתברר כי היה טעות חמורה.
שדימטריס סיים את שביתת הרעב בחלוף 66 יום ובחר בחיים. ניכר כי הממשלה היוונית קיבלה בחודשיים האחרונים סוג של "טעימה" מקצועית, מהתמודדות הישראלית עם דילמות שביתות הרעב של המחבלים בבתי הכלא לאורך עשרות השנים האחרונות. אין ספק שזו לא הפעם האחרונה שיצטרכו להתמודד עם הסוגייה הזו ביוון.
