פרשנות | ביידן עמד בהבטחותיו לאמריקאים - ורק אז התפנה לפוטין
״אמריקה חזרה״, הבטיח הנשיא ביידן לאחר השבעתו. אך מדוע החליט דווקא עכשיו לפתוח את החזית האישית מול פוטין? ומה יהיה השלב הבא ביחסים הסבוכים שבין ארה״ב לרוסיה?
מנדי קוגוסובסקי
| 21/03/2021
ביידן ופוטין בפגישה בשנת 2011. צילום: REUTERS/Alexander Natruskin/File photo
״היחסים בין המערב לרוסיה שבורים, המדיניות המערבית כלפי רוסיה שבורה אף היא״, כך קובע מאמר עמדה מקיף של מכון קרנגי לשלום, הדן בדרכים לאתחול היחסים בין הצדדים. ספק אם אפילו החוקרים המכובדים שחיברו את המסמך שיערו בנפשם לאיזה שפל אותם יחסים עוד יכולים להגיע, רק כמה ימים אחרי הפרסום.
התקציר: במהלך ראיון טלוויזיוני שמעניק הנשיא האמריקני ג׳ו ביידן, הוא נשאל אם לדעתו מקבילו הרוסי, ולדימיר פוטין, הוא רוצח. ביידן מהנהן לחיוב ומוסיף ש״כן, כך אני חושב״. הקרמלין מגיב באופן מיידי, ומחזיר בדחיפות את השגריר הרוסי בוושינגטון בחזרה ל״התייעצויות״. הדובר, דמיטרי פסקוב, טוען כי ״מעולם לא היה דבר כזה בהיסטוריה״, וכי ״אין ספק שביידן אינו מעוניין לשפר את היחסים״. בינתיים מגיב מושא האמירה, פוטין עצמו, בקור רוח אופייני, מאחל לביידן בריאות, טורח לציין (באופן סרקסטי לחלוטין) כי אינו אומר זאת באירוניה, ואפילו מזמין אותו לעימות בשידור חי.
ביידן אמנם כבר התעמת מילולית עם פוטין (״אין לך נשמה״, אמר לו בפגישתם בשנת 2011 כשכיהן כסגן הנשיא), אבל מהגדה הנגדית של הרוביקון ממנה הוא משקיף כעת כנשיא, שתי שאלות מעוררות עניין: למה עכשיו, ומה יקרה מכאן.
חיסונים, שיקום כלכלי, מדיניות חוץ
על פניו, האמירה של ביידן ביום ד׳ האחרון היא תגובה לדו״ח של קהיליית המודיעין האמריקנית שפורסמה יום קודם לכן, הקובע כי רוסיה ניסתה להתערב בבחירות 2020 לטובת דונלד טראמפ, ועל מנת ״לערער את האמון הציבורי בתהליך הבחירות ולהרחיב את הפערים הסוציו-פוליטיים בארה״ב״. אבל דו״ח כזה, אמנם חריף מאוד אבל גם צפוי, לא בהכרח היה מוביל לשבירת הכלים הדיפלומטיים.
ביידן עומד בהבטחות הבחירות שלו לעם האמריקני. הוא הבטיח 100 מיליון חיסונים נגד נגיף הקורונה ב-100 מיליון הימים הראשונים לכהונתו, והצליח לקיים תוך פחות מ-60 יום. על פי מעקב ״ניוזוויק״ ו״בלומברג״, נכון לחמישי ניתנו קרוב ל-116 מיליון מנות חיסון. 75 מיליון איש כבר חוסנו במנה הראשונה, ו-41 מיליון איש נחשבים כמחוסנים לגמרי, אחרי שתי מנות. מדי יום, ניתנות בארה״ב 2.46 מיליון זריקות חיסון נגד קורונה. התחלואה והתמותה עדיין גבוהות מאוד, אבל מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה.
עוד הבטחת בחירות של ביידן, היא שיקום הכלכלה האמריקנית שנפגעה בעקבות המשבר הבריאותי. גם בנושא זה רשם הנשיא החדש ניצחון ראשון, לאחר שמוקדם יותר החודש אושרה תכנית התמריצים שיזם, בסך 1.9 טריליון דולר, לאחר מאבק לא פשוט בקונגרס. האמריקנים כבר התחילו לקבל את הצ׳קים שהובטחו להם, 1,400 דולר לכל אדם שמרוויח מתחת ל-75 אלף דולר לשנה.
כעת, אחרי שהורגעו הנושאים האקוטיים ביותר, יכול הנשיא להפנות את הפנים החוצה, ולקיים הבטחה נוספת שלו. ״אמריקה חזרה״ (America is back), אמר הנשיא בנאום מדיניות החוץ הראשון שלו לאחר השבעתו. אחרי ארבע שנים של בדלנות טראמפיסטית, ארה״ב שוב תובעת את מקומה בראש השולחן הבינלאומי, כמעצמה המובילה, ואף מדינה בעלת שאיפות דומות לא תהרוס לה את זה.
ארה״ב של ביידן מסמנת את רוסיה, איראן, סין וקוריאה הצפונית כאיומים האחרים. אם מניחים לרגע בצד את איראן, לאור השאיפה האמריקנית להחזירה לשולחן המו״מ, ניתן לראות שמתקפתו של ביידן על פוטין (ועל רוסיה כולה למעשה, כפי שנכתב בסוכנות הידיעות הרשמית טאס״ס), תוזמרה לאותו זמן בדיוק בו שני הדיפלומטים הבכירים בממשל – מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ומזכיר ההגנה לויד אוסטין – נמצאים בביקור רשמי בקוריאה הדרומית וביפן, ומחזקים בריתות אזוריות נגד סין וקוריאה הדרומית. בלינקן אפילו הצליח לכרוך את השתיים ביחד, כשהכריז בסיאול כי על בייג׳ינג לפעול לכך שפיוניאנג תתפרק מנשקה הגרעיני.
אז כל הכוכבים הסתדרו, וכעת הגיע הזמן לרוסיה של פוטין. שלא כמו קודמו בתפקיד, ביידן הוא אדם מחושב ושקול. הוא אמנם התפרסם בשל פליטות הפה שלו, אבל פה לא חלה שום טעות. ניתן לקבוע באופן די וודאי כי הוא לא הופתע משאלתו של המראיין, ג׳ורג׳ סטפנופולוס (הכוכב של רשת ABC, ושועל פוליטי דמוקרטי ותיק, שכיהן גם כמנהל התקשורת של הבית הלבן בתקופת ביל קלינטון). דבר קטן בנוגע לרטוריקה: ביידן לא הוציא את המילה ״רוצח״ מפיו. הוא השיב בחיוב למשהו שנשאל. כפי שאמרה דוברת הבית הלבן, ג׳ן סאקי: ״הוא נשאל שאלה ישירה וענה תשובה ישירה״. אין ספק שהנשיא האמריקני (שלא הצליח להבליע חיוך קטן) שלט היטב בזירה.
לאן מתקדמים מפה?
במהלך הריאיון אמר ביידן כי פוטין ״ישלם את המחיר״ בשל ההתערבות הרוסית בבחירות. הוא סירב להרחיב בנושא (״תראו בקרוב״, הייתה תשובתו), אבל ההערכה בארה״ב היא שהממשל ישית סנקציות נוספות על רוסיה, ייתכן שאפילו השבוע, אולי כבר מחר (יחד עם סנקציות צפויות על סין ואולי על איראן).
היחסים בין המדינות רק הולכים ומדרדרים מאז הפלישה הרוסית לחצי האי קרים לפני כשבע שנים, ויש אינספור חזיתות – מהמעורבות הרוסית בשתי מערכות הבחירות, דרך הפרות זכויות אדם השיטתיות והקשר המדאיג עם איראן, ועד למאמצים שמשקיעה מוסקבה בהתרחבות אזורית, לאוקראינה כמובן אבל גם לאזור הבלטי ולאזור הארקטי (בקטנה: ביום שלישי התפרסמה הגרסה הבלתי מסווגת של דו״ח חדש מטעם הצבא האמריקני הנקרא ״החזרת הדומיננטיות באזור הארקטי״, בו נבחנת הדרך להיערכות צבאית באזור למול הניסיונות של סין ורוסיה ש״מבקשות להשתמש בכוח צבאי וכלכלי כדי להתעצם על חשבון האינטרסים האמריקניים״), והרשימה עוד ארוכה.
מצד שני, וושינגטון ומוסקבה חולקות אינטרסים משותפים, כמו למשל החייאתו מחדש של הסכם הגרעין האיראני (עליו שתיהן חתומות), והסכמים שונים נוספים (ביידן ופוטין חתמו על הארכת הסכם new START, המגביל את פריסת הנשק הגרעיני שלהן, רגע לפני פקיעתו, לאחר גרירת רגליים ארוכה של טראמפ). קשה להאמין שמי מהצדדים מעוניין בפריצתה של מלחמה גלויה או עימות חזיתי של ממש (בניגוד למלחמה שרוחשת כל העת מתחת לפני השטח), אבל ביידן מבקש להבהיר שכללי המשחק השתנו. כאמור, אמריקה חזרה. אבל כדאי לזכור שהמשך אותו משפט היה ״הדיפלומטיה חזרה״. לפעמים, גם חשיפת שיניים היא מהלך דיפלומטי, בטח ובטח כשמדובר בפוטין.
״אמריקה חזרה״, הבטיח הנשיא ביידן לאחר השבעתו. אך מדוע החליט דווקא עכשיו לפתוח את החזית האישית מול פוטין? ומה יהיה השלב הבא ביחסים הסבוכים שבין ארה״ב לרוסיה?
ביידן ופוטין בפגישה בשנת 2011. צילום: REUTERS/Alexander Natruskin/File photo
״היחסים בין המערב לרוסיה שבורים, המדיניות המערבית כלפי רוסיה שבורה אף היא״, כך קובע מאמר עמדה מקיף של מכון קרנגי לשלום, הדן בדרכים לאתחול היחסים בין הצדדים. ספק אם אפילו החוקרים המכובדים שחיברו את המסמך שיערו בנפשם לאיזה שפל אותם יחסים עוד יכולים להגיע, רק כמה ימים אחרי הפרסום.
התקציר: במהלך ראיון טלוויזיוני שמעניק הנשיא האמריקני ג׳ו ביידן, הוא נשאל אם לדעתו מקבילו הרוסי, ולדימיר פוטין, הוא רוצח. ביידן מהנהן לחיוב ומוסיף ש״כן, כך אני חושב״. הקרמלין מגיב באופן מיידי, ומחזיר בדחיפות את השגריר הרוסי בוושינגטון בחזרה ל״התייעצויות״. הדובר, דמיטרי פסקוב, טוען כי ״מעולם לא היה דבר כזה בהיסטוריה״, וכי ״אין ספק שביידן אינו מעוניין לשפר את היחסים״. בינתיים מגיב מושא האמירה, פוטין עצמו, בקור רוח אופייני, מאחל לביידן בריאות, טורח לציין (באופן סרקסטי לחלוטין) כי אינו אומר זאת באירוניה, ואפילו מזמין אותו לעימות בשידור חי.
ביידן אמנם כבר התעמת מילולית עם פוטין (״אין לך נשמה״, אמר לו בפגישתם בשנת 2011 כשכיהן כסגן הנשיא), אבל מהגדה הנגדית של הרוביקון ממנה הוא משקיף כעת כנשיא, שתי שאלות מעוררות עניין: למה עכשיו, ומה יקרה מכאן.
חיסונים, שיקום כלכלי, מדיניות חוץ
על פניו, האמירה של ביידן ביום ד׳ האחרון היא תגובה לדו״ח של קהיליית המודיעין האמריקנית שפורסמה יום קודם לכן, הקובע כי רוסיה ניסתה להתערב בבחירות 2020 לטובת דונלד טראמפ, ועל מנת ״לערער את האמון הציבורי בתהליך הבחירות ולהרחיב את הפערים הסוציו-פוליטיים בארה״ב״. אבל דו״ח כזה, אמנם חריף מאוד אבל גם צפוי, לא בהכרח היה מוביל לשבירת הכלים הדיפלומטיים.
ביידן עומד בהבטחות הבחירות שלו לעם האמריקני. הוא הבטיח 100 מיליון חיסונים נגד נגיף הקורונה ב-100 מיליון הימים הראשונים לכהונתו, והצליח לקיים תוך פחות מ-60 יום. על פי מעקב ״ניוזוויק״ ו״בלומברג״, נכון לחמישי ניתנו קרוב ל-116 מיליון מנות חיסון. 75 מיליון איש כבר חוסנו במנה הראשונה, ו-41 מיליון איש נחשבים כמחוסנים לגמרי, אחרי שתי מנות. מדי יום, ניתנות בארה״ב 2.46 מיליון זריקות חיסון נגד קורונה. התחלואה והתמותה עדיין גבוהות מאוד, אבל מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה.
עוד הבטחת בחירות של ביידן, היא שיקום הכלכלה האמריקנית שנפגעה בעקבות המשבר הבריאותי. גם בנושא זה רשם הנשיא החדש ניצחון ראשון, לאחר שמוקדם יותר החודש אושרה תכנית התמריצים שיזם, בסך 1.9 טריליון דולר, לאחר מאבק לא פשוט בקונגרס. האמריקנים כבר התחילו לקבל את הצ׳קים שהובטחו להם, 1,400 דולר לכל אדם שמרוויח מתחת ל-75 אלף דולר לשנה.
כעת, אחרי שהורגעו הנושאים האקוטיים ביותר, יכול הנשיא להפנות את הפנים החוצה, ולקיים הבטחה נוספת שלו. ״אמריקה חזרה״ (America is back), אמר הנשיא בנאום מדיניות החוץ הראשון שלו לאחר השבעתו. אחרי ארבע שנים של בדלנות טראמפיסטית, ארה״ב שוב תובעת את מקומה בראש השולחן הבינלאומי, כמעצמה המובילה, ואף מדינה בעלת שאיפות דומות לא תהרוס לה את זה.
ארה״ב של ביידן מסמנת את רוסיה, איראן, סין וקוריאה הצפונית כאיומים האחרים. אם מניחים לרגע בצד את איראן, לאור השאיפה האמריקנית להחזירה לשולחן המו״מ, ניתן לראות שמתקפתו של ביידן על פוטין (ועל רוסיה כולה למעשה, כפי שנכתב בסוכנות הידיעות הרשמית טאס״ס), תוזמרה לאותו זמן בדיוק בו שני הדיפלומטים הבכירים בממשל – מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ומזכיר ההגנה לויד אוסטין – נמצאים בביקור רשמי בקוריאה הדרומית וביפן, ומחזקים בריתות אזוריות נגד סין וקוריאה הדרומית. בלינקן אפילו הצליח לכרוך את השתיים ביחד, כשהכריז בסיאול כי על בייג׳ינג לפעול לכך שפיוניאנג תתפרק מנשקה הגרעיני.
אז כל הכוכבים הסתדרו, וכעת הגיע הזמן לרוסיה של פוטין. שלא כמו קודמו בתפקיד, ביידן הוא אדם מחושב ושקול. הוא אמנם התפרסם בשל פליטות הפה שלו, אבל פה לא חלה שום טעות. ניתן לקבוע באופן די וודאי כי הוא לא הופתע משאלתו של המראיין, ג׳ורג׳ סטפנופולוס (הכוכב של רשת ABC, ושועל פוליטי דמוקרטי ותיק, שכיהן גם כמנהל התקשורת של הבית הלבן בתקופת ביל קלינטון). דבר קטן בנוגע לרטוריקה: ביידן לא הוציא את המילה ״רוצח״ מפיו. הוא השיב בחיוב למשהו שנשאל. כפי שאמרה דוברת הבית הלבן, ג׳ן סאקי: ״הוא נשאל שאלה ישירה וענה תשובה ישירה״. אין ספק שהנשיא האמריקני (שלא הצליח להבליע חיוך קטן) שלט היטב בזירה.
לאן מתקדמים מפה?
במהלך הריאיון אמר ביידן כי פוטין ״ישלם את המחיר״ בשל ההתערבות הרוסית בבחירות. הוא סירב להרחיב בנושא (״תראו בקרוב״, הייתה תשובתו), אבל ההערכה בארה״ב היא שהממשל ישית סנקציות נוספות על רוסיה, ייתכן שאפילו השבוע, אולי כבר מחר (יחד עם סנקציות צפויות על סין ואולי על איראן).
היחסים בין המדינות רק הולכים ומדרדרים מאז הפלישה הרוסית לחצי האי קרים לפני כשבע שנים, ויש אינספור חזיתות – מהמעורבות הרוסית בשתי מערכות הבחירות, דרך הפרות זכויות אדם השיטתיות והקשר המדאיג עם איראן, ועד למאמצים שמשקיעה מוסקבה בהתרחבות אזורית, לאוקראינה כמובן אבל גם לאזור הבלטי ולאזור הארקטי (בקטנה: ביום שלישי התפרסמה הגרסה הבלתי מסווגת של דו״ח חדש מטעם הצבא האמריקני הנקרא ״החזרת הדומיננטיות באזור הארקטי״, בו נבחנת הדרך להיערכות צבאית באזור למול הניסיונות של סין ורוסיה ש״מבקשות להשתמש בכוח צבאי וכלכלי כדי להתעצם על חשבון האינטרסים האמריקניים״), והרשימה עוד ארוכה.
מצד שני, וושינגטון ומוסקבה חולקות אינטרסים משותפים, כמו למשל החייאתו מחדש של הסכם הגרעין האיראני (עליו שתיהן חתומות), והסכמים שונים נוספים (ביידן ופוטין חתמו על הארכת הסכם new START, המגביל את פריסת הנשק הגרעיני שלהן, רגע לפני פקיעתו, לאחר גרירת רגליים ארוכה של טראמפ). קשה להאמין שמי מהצדדים מעוניין בפריצתה של מלחמה גלויה או עימות חזיתי של ממש (בניגוד למלחמה שרוחשת כל העת מתחת לפני השטח), אבל ביידן מבקש להבהיר שכללי המשחק השתנו. כאמור, אמריקה חזרה. אבל כדאי לזכור שהמשך אותו משפט היה ״הדיפלומטיה חזרה״. לפעמים, גם חשיפת שיניים היא מהלך דיפלומטי, בטח ובטח כשמדובר בפוטין.
