ראשי אגפים לשעבר במוסד חושפים את דעתם אודות שיחות הגרעין עם איראן

דן ארקין פגש את חגי צוריאל, חיים תומר ואמנון סופרין לשיחה על המו״מ הנוכחי של ארה״ב ואיראן. שלושתם ראשי אגפים לשעבר במוסד. מיוחד 

מדינת ישראל, באמצעות ראש המל״ל, מאיר בן שבת, מנהלת מגעים עם ממשל ביידן סביב הרצון של ארה״ב לחזור להסכמות גרעין עם איראן. מה חושבים על כך בכירים לשעבר במוסד? ובכן, דן ארקין שאל אותם. שלושה מנהלי אגפים בכירים - חגי צוריאל, חיים תומר ואמנון סופרין. כולם מכירים את הנושא האיראני, את יכולות המוסד באיראן ואת המציאות מדו״חות המודיעין. 

חגי צוריאל, לשעבר ראש חטיבת המחקר ונציג המוסד בארה"ב ובין השנים 2016 ו-2020 מנכ"ל משרד המודיעין: ״המזרח התיכון אינו בראש מעייניו של ביידן״ 

על ישראל למצות את האפשרות להידבר עם הממשל האמריקני ועם שאר המדינות החתומות על הסכם הגרעין כפי שעשתה גם בעבר, ולנהל מערכה מדינית ומודיעינית הסברתית, במטרה להשפיע עליהם ולשכנעם לא להחמיץ את ההזדמנות השנייה להשיג הסכם טוב עם איראן. הסכם שיטיל על תכניות הגרעין והטק"ק שלה מגבלות ללא מועד תפוגה, ויחייב אותה להפסיק את פעילותה המזיקה ואת חתרנותה באזור.

צוריאל סבור שאין זה מציאותי להתמודד עם איראן בעצמה בכוח צבאי, והוא מסביר: "צריך לקחת תמיד בחשבון שאיראן היא מעצמה אזורית בעלת משאבים טבעיים ואנושיים גדולים, שלצד מיקומה הגיאו-אסטרטגי מקנים לה חשיבות רבה בעיני מעצמות עולמית כמן סין ורוסיה ומעצמות מתהוות כמו הודו. גם שכנותיה אינן מעוניינות להתעמת אתה. לכן יש להניח שאין זה מציאותי להתמודד עם איראן עצמה בכוח צבאי".

צוריאל מוסיף כי "לא מן הנמנע שהחשש מתקיפה ישראלית  דחף גם הוא את הממשל למהר להגיע להסכם עם איראן, ובכל מקרה ברור שהממשל חשש אז מאוד ממהלך כוח ישראלי נגד תכנית הגרעין האיראנית, שעלול היה בראייתו להצית אש באזור כולו ולשאוב גם ארה"ב לתוכה". 

לדעתו, הממשל האמריקני הנוכחי לא יעבור בשתיקה על פגיעה באמריקנים וישגר איתותים לטהרן על נחישותו בתגובה להתרסותיה. אך הוא יימנע מלהישאב למהלכי כוח נרחבים, ויעדיף למצות את כל האפשרויות לפתור בעיות וסכסוכים אמצעות מו"מ. 

המזרח התיכון אינו בראש מעייניו והוא צריך להתפנות לאתגרים המרכזיים לראייתו – עצירת הקורונה, שיקום הכלכלה, טיפול באי השיוויון ובציבורים המתוסכלים והממורמרים בארה"ב, כיבוי הבערה הפנימית המאיימת עליה, וכן התמודדות עם סין.

חיים תומר היה בעבר ראש אגף מודיעין במוסד, ראש 'תבל' והמאבק בטרור: ״הסנקציות אינן משפיעות על אינטרסים קיומיים של איראן״

״נושא הסכם הגרעין עם איראן מתנהל בשתי ספירות: האחת עניין חידוש ההסכם, אם וכיצד. הספירה השנייה מתנהלת כאילו ללא קשר: מקורות ישראליים וזרים מדווחים שישראל תוקפת מטרות איראניות בסוריה, בעירק, פוגעת בכלי שיט איראניים. 

״הספירה השנייה הזאת תימשך. יתכן מאוד שאם יתחיל מו"מ בין ארה"ב לאיראן על ההסכם, המו"מ עשוי להיפתח בצורה חשאית, אחרי כן יעבור לשלב הגלוי, ואם תהיה התקדמות, וושינגטון עלולה להעביר מסר לישראל בנוסח 'אל תפריעו'. אבל אנו עדיין רחוקים מאוד משלב כזה".

הוא סבור שישראל חייבת לעשות כל מאמץ לשכנע את ארה"ב לחזור להסכם הגרעין עם איראן, אבל עם שיפורים משמעותיים ביותר. "יש לישראל יכולות להשפיע, כי בידיה יש מנוף לחץ עיקרי על וושינגטון, והוא 'לנו יש מידע מודיעיני על תכנית הגרעין האיראנית יותר מכל גורם אחר בעולם'. זה מנוף לחץ רציני. עלינו להסביר לאמריקנים שלישראל יש יכולת מודיעינית יתרה באיראן, וזה משהו שהאמריקנים יכולים להתחבר אליו, ובזה צריך ללחוץ. עשינו דברים כאלו בעבר ובהצלחה".

תומר מונה שלושה שיפורים שלדעתו חיוניים בהסכם גרעין חדש/מחודש/משופר. טיפול יותר הדוק בנושא הטילים הבליסטיים, נושא שטופל בהסכם, אך האיראנים הפרו אותו. הטילים הללו הם פלטפורמת הנשק הגרעיני. 

פרוטוקול ההפרות: יש להגיע להסכמות עם ארה"ב בשאלה מה קורה בכל תרחיש של הפרת סעיפים בהסכם, מהן דרכי התגובה להפרות, וגם - מתי עוברים לתגובה יותר אגרסיבית להפרות. 

פרוטוקול הפיקוח: יש סעיף פיקוח בהסכם הנוכחי, אך הוא לא די חודרני. צריך פירוט של דרכי כניסה של פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית לאתרי ההעשרה והפקת חומר. צריך להוסיף להסכם סעיפים על דרכי פיקוח על מוסדות מחקר איראניים פסאודו-אקדמיים, כלומר פיקוח על צבירת הידע האיראני בתחומים הצבאיים הקשורים לתכנית הגרעין.

תומר סבור שהאיראנים מעוניינים בהסרת הסנקציות. הן פוגעות וכואבות, אבל לא עד כדי ויתור על  מטרות אסטרטגיות שלהם. הסנקציות אינן משפיעות על אינטרסים קיומיים של איראן, הם פיתחו לעצמם מנגנונים חילופיים למגבלות הסנקציות, טורקיה וסין תומכות בה. לא קל לאיראנים, אך הם לא יתפשרו במחיר מופחת.

אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד: ״בשום פנים ואופן לא ללכת נגד האמריקנים״

״בשום פנים ואופן לא ללכת נגד האמריקנים. ללכת יחד עם האמריקנים. ליצור עמם קשר מיידי בנושא הסכם הגרעין, ולהגיע עם וושינגטון להבנה מקסימלית שתכלול אינטרסים של ישראל. והעיקר – לא לאיים ולא להשמיע הצהרות, אלא לעשות. הצהרות לא מוסיפות לאף אחד.״

סופרין סבור שבהסכם שנחתם בשנת 2015 היו חורים, אבל היו בו יתרונות: "הוא הביא להפסקת תכנית הגרעין האיראנית והאט אותה. היו בהסכם מגבלות, כמו העובדה שלא כלל תכנית טילים בליסטיים והפסקת חתרנות מדינית. אולם בחלקים מסויימים של ההסכם האיראנים עמדו. הם האטו פעילות. ואז בא ממשל חדש בוושינגטון, פרש מההסכם, ואיראן החליטה לשבור את הכלים. הגיעו להעשרת אורניום של 20 אחוזים, פרצו קדימה יותר משעשו לפני ההסכם.

"אני סבור שאם יהיה הסכם שיכלול מגבלות על הטילים והעשרת אורניום עד לרמות שיוסכמו, ויוסכם על הפסקת חתרנות מדינית – הרי במקרה כזה יהיה נכון ללכת להסכם חדש, כי אז מובטח שיהיו פיקוח, בקרה והתחייבויות". סופרין רומז: "אנו, וגם האמריקנים, יודעים לא רע מה מתרחש באיראן.״

אמנון סופרין מספר כי "איש חכם" גילה לו פעם שהאמריקנים הזדרזו בשעתו לחתום על הסכם עם איראן מחשש שישראל תתקוף את איראן. "לא צריך לדחוף את אמריקה. צריך ללכת אתה, לא לאיים.״