דעה | איראן רואה בטרור אקולוגי כלי לגיטימי

לאור זיהום הנפט בחופי ישראל, ממליץ סא״ל (מיל׳) ד״ר אייל פינקו להשקיע במודיעין ימי לצורך מניעת טרור אקולוגי בים. ״טרור אקולוגי הוא פגיעה בביטחון הלאומי״, טוען פינקו

דעה | איראן רואה בטרור אקולוגי כלי לגיטימי

אייל פינקו. צילום עצמי

הקורמון, אחד מהעופות הימיים הגדולים, המתבוסס בנפט היא אחת מהתמונות שלא תשכח ממלחמת המפרץ הראשונה. מראשית 1991, ארה"ב פולשת לכוויית על מנת לשחררה מידיה של עיראק. בתגובה פוקד סדאם חוסיין לשחרר כמות אדירה של נפט מבארותיה העשירים של כווית אל מימי המפרץ הפרסי.

 מהו טרור אקולוגי?

מעשה זה טבע את המושג טרור אקולוגי. המונח טרור אקולוגי (או טרור סביבתי) מציין פעולה או איום לפעולה כנגד הסביבה על ידי מדינה, ארגון או יחידים, שמטרתו לאיים, להרתיע או להשפיע על מדינות בעת מלחמה, קונפליקט , או בין מערכות צבאיות. פעולות הטרור האקולוגי מנצלות את משאבי הטבע והסביבה ופוגעות בהם ליצירת הישג צבאי או מדיני .

סוג כזה של טרור הוא פעולה מלחמתית, העושה שימוש במשאבי ובאוצרות הטבע, על מנת להשיג הישגים מדינתיים או צבאיים. הטרור האקולוגי כולל למשל הבערה של שדות ועצים, הרג בעלי חיים, הרעלת מקורות מים או הפעלה של אמצעי לחימה ביולוגיים אחרים כנגד שדות ויבולים. 

דוגמאות לטרור אקולוגי הן השריפות הזדוניות של יערות, שהוצתו על ידי פלשתינאים בשנים 2017-2015, שריפת השדות באמצעות עפיפונים ביישובי עוטף עזה, ואף בשלהי נובמבר 2020, בסיום המערכה בחבל נגורנו-קרבאך בין אזרביג'אן וארמניה, שרפו אזרחים ארמניים שדות יבולים ויערות, על מנת למנוע את כניסת הצבא האזרי . 

החלטת האו"ם מ- 1976 קובעת כי במהלך קונפליקט או מערכה צבאית נדרשות מדינות לעשות את מירב המאמצים ליצירת פגיעה מינימאלית בסביבה. הגדרה אחרת לטרור אקולוגי מציעה, כי טרור אקולוגי עשוי להיות מופעל גם כנגד ארגונים או מדינות על מנת למנוע מהם לפעול כנגד הסביבה.

טרור אקולוגי מסוג כזה יבוצע על ידי ארגונים "ירוקים" או ארגוני מחאה אידיאולוגיים רדיקאליים, הרואים במדינות או בארגונים כאחראים לנזקים סביבתיים. ארגונים כאלו פועלים בשם הטבע כנגד החברה האנושית. 

בארצות הברית מוגדרים שלושה ארגונים כגון אלו, כארגוני טרור אקולוגי, תחת חוק שהוציא ממשל בוש  לאחר ה- 11 בספטמבר. ארגונים אלו הם ה- ELF (Earth Liberation Front), שנוסד ב- 1977, ה- ALF (Animal Liberation Front), שנוסד בשנות השבעים וה- EF (Earth First), שנוסד בשנות השמונים.

ארגונים אלו אחראים בארצות הברית ובעולם לשורה ארוכה של מעשי טרור אלימים ופשעים, בשם הגנת הסביבה, ומעשיהם לא נופלים מאלו של ארגוני פשיעה וטרור גדולים ומוכרים.

הים הוא מקור החיים של האנושות כולה ומשחר האנושות ניסה המין האנושי לנצל את הים למחייתו ולמציאת מזונו ופרנסתו. דרכי המסחר בים אפשרו מימי קדם ועד היום, את התפתחותן של ציביליזציות והתפתחות סחר בין מדינות ויבשות, וכיום למעלה מ- 80% מהסחר העולמי עושה דרכו בנתיבי הים. 

זאת ועוד, אנרגיה המניעה כלכלות ומדינות מיוצרת ומובלת בים, כבלי התקשורת מונחים על קרקעיתו והאדם עודנו נהנה מהדגה, כמרכיב משמעותי במזונו. במדינות בהן מצוקת המים לשתייה והשקיה גוברת, נעשה שימוש במי מותפלים כמקור החיים. 

הים הוא מקור החיים והכלכלה ואסון אקולוגי ימי עלול להשפיע על החיים בים ועל חיי מדינות ותושביהן. אסון אקולוגי עלול לגרום להשמדת דגה, יונקים ימיים, צמחייה והמערכת הימית בכללותה, לרבות התיירות הימית . גרורותיו של אסון אקולוגי בים עלולים להמשך ולהשפיע משך עשרות שנים.

בראשית פברואר 2021 הכריזה ישראל כי חופיה זוהמו מנפט גולמי שנשפך לכאורה ממכלית איראנית. מאמר זה יבחן מהי ההתכנות של אירוע זה להיות טרור אקולוגי ימי ומה נדרש על מנת למנוע טרור אקולוגי ימי בישראל. 

איראן וטרור אקולוגי כנגד ישראל?
בלילה שבין ה- 1 ל- 2 פברואר הפליגה מכלית נפט גולמי, ה- Emerald, בבעלות איראנית, הנושאת דגל פנמה, בתחומי המים הכלכליים של ישראל, בדרכה אל סוריה. טרם כניסתה של מכלית הנפט לתחומי המים הכלכליים הישראליים, כיבתה המכלית את מכשיר זיהוי האוטומטי (AIS – Automatic Identification System), וכשהגיע לאזור הגבול הסורי הפעילה המכלית את ה- AIS שוב. בהיותה מול חופי ישראל נשפכו, כך על פי החשד, מהמכלית האיראנית כמויות נפט, אשר יצרו זיהום ים לאורך רצועת חוף של כ- 170 ק"מ. 

במהלך השבועיים שלאחר האירוע, התפשט הנפט מהים אל החוף הישראלי. בישראל היו גורמים רשמיים ואחרים, שהזדרזו להכריז, כי המדובר בטרור אקולוגי מכוון על ידי איראן כנגד ישראל. אין זו הפעם הראשונה שאיראן מבריחה נפט בדרך זו. עם כניסתו של האמברגו האמריקאי  כנגד הנפט האיראני בעת ממשל טראמפ בשלהי 2018 איבדה איראן נתח מרכזי מהכנסתה, ונכנסה למשבר כלכלי עמוק. 

מאז, במסגרת ניסיונותיה למציאת כלכלה עוקפת ומקורות הכנסה אחרים, החלה איראן בין השאר במאמצי הברחת נפט. גורמי מודיעין אמריקאיים מעריכים, כי איראן מבריחה ביום כ- 300,000 חביות נפט  (לפני הסנקציות שהוטלו עליה ייצאה איראן כ- 2.5 מיליון חביות ביום).

איראן מחזיקה בצי של כ- 42 מכליות נפט, בעלות קיבולת של כ- 2 מיליון חביות כל אחת, ועל כן יכולתה לבצע פעולות כאלו של הברחת נפט לכל קצווי תבל, כמעט ואינה מוגבלת, במיוחד כשאוניות הנפט האיראניות פועלות תחת דגלי נוחות של מדינות ניטראליות.   

שיטת הפעולה האיראנית להברחת נפט דומה במקומות שונים בעולם: מהים הערבי, דרך המזרח התיכון בואכה האוקיינוס האטלנטי. איראן מעבירה נפט בלב ים באמצעות המכליות שבבעלותה ובדגלי הנוחות (או באמצעות מכליות בבעלות מדינות ידידותיות לה) אל מכליות גדולות יותר, לגיטימיות מבחינת הסנקציות האמריקאיות.

מספר שעות לפני מפגש האוניות בים מכבות שתיהן את מערכות ה- AIS שלהן, ונפגשות במקום שתואם מראש, רחוק מפעילות צפויה של כוחות ימיים. בין האוניות מועברים צינורות, דרכם מועבר הנפט בין האוניות. לאחר העברת הנפט מפליגה כל אחת מהאוניות לדרכה, ולאחר זמן מה, רחוק ממקום המפגש, מופעלות מערכות ה- AIS שוב. 

בתהליך כזה של העברת נפט בים, כשהזמן דוחק, כשהגלים גבוהים והים לא נוח, שפיכת נפט לים היא בהחלט אפשרות שעשויה לקרות בסבירות גבוהה. יש לציין, שהזרמת נפט במיקום מדויק בלב ים, אשר יגיע לחופי הארץ, דורשת חישוב מדויק יחסית על בסיס משטר הזרמים והגלים באזור, כך שהנפט יגיע ליעדו ולא יגיע לחופי מדינה אחרת. בסיס מידע כזה יחד עם חישוב המיקום הנדרש לשפיכת נפט אינם מסובכים להשגה ולביצוע. 

מול חופי ישראל נשפכה כמות גדולה יחסית של נפט, שבסבירות גבוהה יחסית זלגה לים עקב תקלה או טעות אנוש. נדרשת כמות נפט גדולה הרבה יותר מזו שנשפכה מול חופי הארץ על מנת להשיג אפקט אמיתי ומשמעותי של פעולת טרור אקולוגי, וזאת על אף הנזק רב הממדים שנגרם לדגה ולחופי ישראל. 

בהקשר זה ייתכן אף, שמטרת הפעולה האיראנית לא הייתה לגרום לנזק אקולוגי משמעותי, אלא היה בה מאם ניסוי כלים ובדיקת התכנות לתקיפה פוטנציאלית עתידית. אופציה סבירה אחרת היא, שבמידה ושפיכת הנפט בוצעה במכוון, הרי שהיא מהווה קריאת אזהרה איראנית לישראל, אודות יכולתה של איראן לפעול בחשאיות יחסית מול חופי הארץ ולהשיג הישגים צבאיים, מדינתיים ואחרים כנגדה, בלחימה כוללת מול מספר חזיתות, לרבות ליצירת נזק אקולוגי-סביבתי. 

אירוע אחר של חשד לטרור אקולוגי איראני כנגד ישראל היה בראשית יוני 2020. באותה עת דיווח מערך הסייבר הלאומי של ישראל, כי איראן ניסתה באמצעות תקיפת סייבר מתוחכמת להעלות את רמת הכלור במי השתייה של ישראל ולגרום להרעלת מי השתייה . פוטנציאל של תקיפת סייבר כזו, המהווה אקט אמיתי של טרור אקולוגי, הוא משמעותי הרבה יותר משפיכת הנפט על ידי האונייה האיראנית. 

תקיפות סייבר כנגד מערכות אספקת מים, טיהור מים, ביוב ותשתיות לאומיות אחרות, כגון דלק וגז, העלולות לגרום לנזקים אקולוגיים הפכו להיות שכיחות בשנים האחרונות. בחמש השנים האחרונות התגלו תקיפות סייבר רבות כנגד תשתיות מעין אלו בארצות הברית ובאירופה, תקיפות אשר פוטנציאל הנזק האקולוגי שלהם גבוה.

מרבית התקיפות שהתגלו נועדו לאסוף מודיעין וליצור תשתית התקפית, שתשמש את התוקפים במועד מאוחר יותר. על פי דיווחי רשויות אבטחת המידע בארצות הברית מאחורי תקיפות סייבר אלו עומדות קבוצות תקיפה רוסיות, סיניות, איראניות וצפון קוריאניות. 

סיכום והמלצות
בין אם מכלית הנפט האיראנית שפכה את הנפט במכוון או שלא במכוון מול חופי ישראל, הצית האירוע מחדש מספר סוגיות מרכזיות, שנדרש להעלותם על סדר היום הציבורי והעולמי. הסוגייה המרכזית והראשונה, היא פעולותיה של איראן למציאת כלכלה עוקפת ומקורות הכנסה אחרים מול הסנקציות האמריקאיות שהוטלו עליה בעת משטרו של טראמפ.

איראן לא רק שעוסקת בהברחת נפט פיראטיות בלב ים, אלא גם פועלת לגידול והפצת סמים ממדינות דרום אמריקה אל צפון אמריקה ואירופה, מוכרת תחמושת ואמצעי לחימה תוצרתה ואף משכירה לסין שירותי חשמל וכוח מחשוב לכריית מטבעות וירטואליים (Crypto mining). 

הסוגייה השנייה היא על סוגיית חשיבותה של המערכת האקולוגית לחיינו, יחד עם פגיעותה והשפעותיה הפוטנציאליות על אורחות חיינו. פגיעותה של המערכת האקולוגית מחייבת את המדינות השונות לפעול לשימורה ולמניעת פעולות פשע וטרור כנגדה. הנכסים האסטרטגיים של מדינה בים, לרבות אסדות גז ונפט, צינורות להובלת גז ונפט, הם פגיעים, עלולים לגרום לנזק אקולוגי אדיר ממדים, ונדרש להגן עליהם. 

הסוגייה השלישית היא יכולותיה וכוונותיה של איראן לפעול כנגד המערכת האקולוגית וכנגד תשתיות לאומיות קריטיות. פגיעה בתשתיות הלאומיות הקריטיות, כגון תחבורה, מקורות מים, תקשורת, מקורות אנרגיה, מקורות אספקת מזון ועוד, באמצעות תקיפה פיזית או תקיפת סייבר, תהווה פגיעה ישירה בביטחון הלאומי, והיא בעלת פוטנציאל לשיבוש רציפות תפקודית של מדינה בעת שלום, ועוד יותר בעת מלחמה. 

תקיפותיה של איראן בממד הסייבר על מקורות מים ואנרגיה מצביעים על יכולותיה וכוונותיה להילחם ולהשיג הישגים מבצעיים, מדינתיים ותודעתיים בממד זה מול ישראל. על כן, נכון יהיה להביא מספר המלצות למקבלי ההחלטות.

ההמלצה הראשונה למניעת טרור אקולוגי בים היא לחזק את המאמצים המודיעיניים והמבצעיים של חיל הים לשמירת הנכסים בתחום המים הכלכליים של ישראל. מאמצים אלו יכללו בניית תמונת מטרות ימית בזמן אמת ובטווחים רחוקים מאד מהחוף, באמצעות מודיעין, מערכות גילוי וסיור שוטף ורצוף של כלי שיט במרחב זה, ולא רק להגנה על אסדות הגז. 

ההמלצה השנייה הינה לפעול ביתר שאת להגנת התשתיות הלאומיות הקריטיות בים וביבשה, ובדגש בתחום הגנת הסייבר, כפי שעושה באופן כזה או אחר מערך הסייבר של מדינת ישראל. 

ההמלצה השלישית והאחרונה היא להגביר את מאמצי איסוף המודיעין מול איראן, אודות כוונותיה ויכולותיה לביצוע פעולות התקפיות פיזיות ובממד הסייבר, כנגד התשתיות הלאומיות הקריטיות של ישראל, לרבות ובדגש לתשתיות הלאומיות בים. ממד נוסף אותו נדרש להגביר את האיסוף על כוונות איראניות וגרורותיה (חיזבאללה, חמאס והחות'ים) לביצוע פעולות טרור אקולוגי. 

אולי יעניין אותך גם