״תכנית הגרעין האיראנית התקדמה מהר יותר בתקופתו של טראמפ״ 

בכירי המוסד לשעבר בדיון מרתק: הנשק הייעודי לפורדו שפיתחה ארה״ב, הודאה שארכיון הגרעין לא עדכני, האחריות של ישראל להסכם הגרעין החפוז ב2015 והמסקנה כי איראן התקדמה לגרעין מהר יותר בתקופת טראמפ  

במסגרת ועידת אסטרטגיה וביטחון לאומי של הארץ בשיתוף מפקדים למען ביטחון ישראל, התראיינו תמיר פרדו - ראש המוסד לשעבר, סימה שיין - ראש אגף המחקר במוסד לשעבר ופרופסור יעקב נגל - ראש מל״ל לשעבר. את הדיון הנחה העיתונאי עמוס הראל. הנושא על הפרק היה הרצון של ארה״ב לחזור להסכמות הגרעין. 

שלושת האישים הסכימו כי ככל הנראה, חזרה להסכם כמעט בלתי נמנעת. לגבי השאלה כיצד ישראל יכולה להשפיע על האינטרסים שלה במו״מ, הדעות היו חלוקות. פרדו ושיין טענו שישראל צריכה ״ליישר קו״ עם ארה״ב. 

״אם ישראל תתנהל כמו שצריך, אני מניח שנוכל להגיע למסגרת שיתוף פעולה עם ארה״ב בהקשר האיראני. אם נשחק משחקים, משחקי ׳פקה פקה׳, ייתכן ולא. מדינה כמו ישראל יש לה יכולות של מדינה קטנה. כדאי להעמיד עצמנו במקום״, אמר פרדו ביחס לאיומים ישראלים לתקוף באיראן. אזכיר כי ראש מוסד קודם, מאיר דגן ז״ל, מנע תקיפה באיראן שתכננו ברק ונתניהו. 

פרדו הוסיף: ״ישנה הבנה מאז 2003, הסיפור האמריקאי בעירק, שמו״מ יהיה המוצא לאירוע באיראן. לא מהלכי כוח. ארה״ב לא בנויה למהלך כוח רחב כעת. כולם מבינים שבפצצה אחת לא סוגרים אירוע כזה באיראן. אין מה להשוות את המקרה העירקי או הסורי לאיראני.״ 

שיין טענה כי ״בישראל נוקטים באותה שיטה שלא הצליחה למנוע את ההסכם ב2015, ומקווים שעכשיו זה יעבוד. למה שהיא תצליח הפעם? אנחנו מדינה מול מעצמה. איראן הייתה לפני היציאה מההסכם עם 300 ק״ג אוראנים מועשר, והיום היא עם כשלושה טונות ושני אתרי העשרה. המדיניות לא השיגה את מטרתה. האיראנים עם טראמפ לא נשברו. עובדה. 

״ויש לנו סיבות להיות מוטרדים. אנחנו לא רוצים צנטריפוגות מתקדמות למשל. אבל אם אנחנו נהיה נגד ארה״ב, לא נשיג כלום. יש עוד תשע שנים עד ההסכם - עד 2030. איך מבטיחים הסכם יותר טוב? אפשר לדרוש מרכיבים בצורה פרגמטית שיכנסו למתווה של ביידן להסכם.״  

פרדו הוסיף מידע היסטורי חדש לגבי שיתוף הפעולה בין ישראל לארה״ב ברובד האופרטיבי באיראן. ״בין ישראל לארה״ב היה תיאום מופלא למאבק באיראן. אירועים משותפים חסרי תקדים עד 2012-2013. ישראל קיבלה שיתוף פעולה שמעולם לא היה עם ארה״ב. אפילו חמשת העיניים לא קיבלו שיתוף פעולה כזה״, אמר פרדו. 

״אבל ישראל לא החזירה באותו מטבע. ישראל נכנסה להכנות למהלכים אופרטיבים [לקראת תקיפה]. בארה״ב הבינו שישראל תבצע מהלך עצמאי. הם העריכו שישראל לא יכולה לבד לעשות זאת ויש סיכוי לכאוס טוטאלי במזרח התיכון שיאלץ את ארה״ב להתערב. 

״מזכיר שבאותה תקופה היו סנקציות כלל עולמיות על איראן. הכלכלה האיראנית הייתה בקריסה וכל גופי המודיעין במערב [כולל הישראלים] הערכיו שעוד שנה וחצי של סנקציות יביאו את איראן לשוקת שבורה. ואז, אחת משתי חלופות - פריצה מהירה לגרעין שתביא לתגובה צבאית אמריקאית או הסכם טוב יותר. 

״המהלכים הישראלים לא תרמו לתהליך הזה. להפך. הם הביאו להסכם פחות טוב מהצפוי. מדוע? כי האמריקאים הקדימו את המו״מ עם האיראנים [כדי למנוע מתקפה ישראלית]. יש לנו יד ורגל בנושא. בגללנו המו״מ לא התחיל שנה וחצי מאוחר יותר. כדאי לא לחזור על זה שוב. מו״מ הוא פשרה בין שני צדדים. 

האופציה הצבאית 

פרדו טוען שלא צריך לשכנע את האיראנים שיש לארה״ב ולמערב יכולת צבאית להביא את איראן לעיי חורבות. עם זאת, ישראל לא צריכה לדבר על אופציה צבאית. ״אם אתה מדבר - תעשה. לדבר לא מוסיף כלום. כולם יודעים איזה נשק ויכולות יש לישראל, כולל האיראנים. מי שמדבר ולא תוקף - מביע חולשה. אם ישראל רוצה מהלך צבאי, היא תעשה זאת. במקום זאת, ישראל דיברה ולא עשתה - והפכה את עצמה ליותר חלשה. בעיני האיראנים, אבל בעיקר, מול בנות הברית שלה״, מסביר פרדו.  

שיין חשפה מצידה עוד אנקדוטה. ״הממשל האמריקאי בימי אובמה פיתח נשק ייעודי להפצצה של מתקן פורדו באיראן. נשק להפצצת מתקני תת קרקע. ולא רק זה, בנתה דגם של פורדו, וניסתה את זה״, אמרה שיין. נגל מצידו טען שהנשק פותח קודם לכן ושוכלל. פרדו תיקן אותו, וטען כי הנשק היה רק רעיון תיאורטי, וכאשר נחשף פורדו, הם התחילו לפתח אותו בפועל ומיבצעו אותו.  

לגבי הסנקציות, שיין טוענת כי האיראנים יכולים להמשיך עם הסנקציות עוד הרבה זמן. ״הם הצליחו לייצא נפט בתקופת טראמפ. סין ורוסיה עוזרות לאיראן. עם זאת, האיראנים רוצים הסרה של הסנקציות״, אמרה שיין. 

לגבי הבחירות הקרובות באיראן, טענה שיין כי הממשל האיראני לא מאמין לאמריקאים. ״יש ויכוח באיראן אם בכלל כדאי לחזור להסכם הגרעין. השמרנים באיראן רוצים לא לחזור למו״מ. שוב, למרות זאת, אם האיראנים יקבלו הסרה של הסנקציות - הם יחזרו להסכם״, הוסיפה שיין.  

נגל הוסיף מצידו שהאירופאים לא ירוצו מהר לאיראן גם אם הסנקציות יוסרו. הסיבה לכך טמונה בחשש שייתכן והסנקציות אולי יחזרו או 4 שנים בסיום כהונת ביידן, או אם ביידן יחליט שההסכמות לא מביאות לתוצאה הרצויה. 

״הישראלים חושבים שהאמריקאים מטומטמים״

לגבי המו״מ הנוכחי, אמרה שיין: ״הישראלים חושבים שהאמריקאים מטומטמים. שצריך להסביר להם את העובדות. האמריקאים יודעים. כולם יודעים את העובדות. איראן ב2016 הייתה עם פחות יכולות ממה שיש לה היום בתחום הגרעין. האיראנים היום במקום יותר טוב ממה שהם היו ב2016״, אמרה שיין. נגל מצידו התנגד, וטען שהיציאה מההסכם הייתה נכונה.  

שיין המשיכה: ״צריך לייצר מחוייבות אצל האמריקאים לעצירת הסכם הגרעין. אם לא תהיה כזו, הם לא יהיו מחוייבים לנו. ככל שנלך יחד איתם, תהיה גם להם מחוייבות כלפינו. גם הם לא רוצים שאיראן תגיע לפצצה. פרגמטיות ישראלית בבקשות מהאמריקאים בהקשר חזרה להסכמות, תוכל לייצר אצלם מחוייבות יותר גדולה לתקיפה באיראן אם המצב יגיע לזה.״

פרדו סיכם: ״המוסד הביא ארכיון גרעיני עם חומרים בני יותר מעשור. לא חומר עדכני. למרות הניסיונות להציג אותו כחומר עדכני.  הוא חומר שהיה ידוע בישראל, חלקו, לא כולו, בעקבות מבצעים קודמים. על סמך החומר הזה היו כל הסנקציות האמריקאיות [בתקופת טראמפ]. עם זאת, מה שאמר א׳, סגן ראש המוסד לשעבר, נכון. מדינת ישראל כשלה בניהול המשבר עם איראן ובקבלת החלטות בנושא.״ 

[לרקע: א׳ טען בראיון אצל העיתונאי נדב איל, כי בשקלול הכולל, איראן יצאה מחוזקת מההחלטה של טראמפ לצאת מהסכם הגרעין, למרות המבצעים הישראלים באותה תקופה באיראן]. 


 

 

אולי יעניין אותך גם