מקשרים מערכות: מדינת ישראל רוצה להדק את הפיקוח על הלבנת הון
תזכיר חוק חדש, אם יאושר, יאפשר לגופים ציבוריים לשתף מידע עם רשויות המס לצורך זיהוי הלבנת הון. אם אתם מלבינים כספים, כדאי שתתארגנו על מדינה אחרת
עמי רוחקס דומבה
| 08/03/2021
bigstock
אם אתם עוסקים בהלבנת הון, ועד היום טרם תפסו אתכם, כדאי שתדעו שמדינת ישראל רוצה להדק את הפיקוח על הלבנות הון. זאת באמצעות תיקון חוק איסור הלבנת הון.
״מוצע לקבוע בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 כי גופים ציבוריים מסוימים, המנויים באופן מפורש בחוק, יהיו רשאים להעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון במקרים בהם עולה חשש להלבנת הון ומימון טרור, וזאת על אף האמור בכל דין, לרבות חובות סודיות הקבועות בדברי חקיקה שונים״, נכתב בתקציר החוק.
״הצורך בהסדר האמור עלה נוכח חשש לניצול של מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לפעילות הלבנת הון ומימון טרור. גופים אלה מקבלים תשלומים או גובים חובות בהיקפים גבוהים, כחלק ממילוי תפקידם, ולעיתים עולה חשש כי הם מנוצלים על ידי גורמים עבריינים כדרך להסתרת מקורם האמיתי של הכספים.״
למעשה, החקיקה תתיר לכל גוף ציבורי באשר הוא לשתף מידע רלוונטי לחקירת הלבנת הון. ״גוף שהוא חלק ממשרד ממשלתי, רשות מקומית או תאגיד שהוקם לפי חוק אשר גובה חובות או מקבל תשלומים מאדם במסגרת מילוי תפקידו, והוא אחד מהגופים הבאים: מערכת ההוצאה לפועל; המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.״, כותבים בחוק.
איפה הבעיה? ״גופים ציבוריים אשר מבצעים או מתבצעות באמצעותם פעולות של קבלת תשלומים או גביית חובות, אינם מעבירים כיום מידע או דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון בדבר הפעולות האמורות. זאת, הן מאחר שגופים אלו מנועים מלהעביר מידע רלוונטי בשל חובות סודיות הקבועות בדין, והן בהעדר מנגנון ברור ביחס למצבים ולאופן בהם נדרשת העברת המידע״, מוסיף המלל בחוק.
״באופן ספציפי, זיהתה רשות האכיפה והגביה פעילות של חייבים וזוכים שנראתה, על פניה, כמעלה חשש להלבנת הון או מימון טרור. כך למשל, בעבר זוהו חייבים אשר העבירו תשלום סכומים גבוהים במיוחד במזומן, לטובתם של זוכים פיקטיביים, תוך חשש משמעותי לשימוש במערכת ההוצאה לפועל כ"צינור" להכשרתם של כספים אלו.
״בנוסף, במרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות זוהו מקרים שונים של העלמת נכסים והכנסות על ידי חייבים, וכן תשלומים במזומן בסכומים גבוהים ביותר אשר מעוררים חשש להלבנת הון. יצוין, כי הלבנת הון באמצעות מנגנונים אלו ובדרך זו, היא דפוס פעילות מוכר בעולם.״
תזכיר חוק חדש, אם יאושר, יאפשר לגופים ציבוריים לשתף מידע עם רשויות המס לצורך זיהוי הלבנת הון. אם אתם מלבינים כספים, כדאי שתתארגנו על מדינה אחרת
bigstock
אם אתם עוסקים בהלבנת הון, ועד היום טרם תפסו אתכם, כדאי שתדעו שמדינת ישראל רוצה להדק את הפיקוח על הלבנות הון. זאת באמצעות תיקון חוק איסור הלבנת הון.
״מוצע לקבוע בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 כי גופים ציבוריים מסוימים, המנויים באופן מפורש בחוק, יהיו רשאים להעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון במקרים בהם עולה חשש להלבנת הון ומימון טרור, וזאת על אף האמור בכל דין, לרבות חובות סודיות הקבועות בדברי חקיקה שונים״, נכתב בתקציר החוק.
״הצורך בהסדר האמור עלה נוכח חשש לניצול של מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לפעילות הלבנת הון ומימון טרור. גופים אלה מקבלים תשלומים או גובים חובות בהיקפים גבוהים, כחלק ממילוי תפקידם, ולעיתים עולה חשש כי הם מנוצלים על ידי גורמים עבריינים כדרך להסתרת מקורם האמיתי של הכספים.״
למעשה, החקיקה תתיר לכל גוף ציבורי באשר הוא לשתף מידע רלוונטי לחקירת הלבנת הון. ״גוף שהוא חלק ממשרד ממשלתי, רשות מקומית או תאגיד שהוקם לפי חוק אשר גובה חובות או מקבל תשלומים מאדם במסגרת מילוי תפקידו, והוא אחד מהגופים הבאים: מערכת ההוצאה לפועל; המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.״, כותבים בחוק.
איפה הבעיה? ״גופים ציבוריים אשר מבצעים או מתבצעות באמצעותם פעולות של קבלת תשלומים או גביית חובות, אינם מעבירים כיום מידע או דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון בדבר הפעולות האמורות. זאת, הן מאחר שגופים אלו מנועים מלהעביר מידע רלוונטי בשל חובות סודיות הקבועות בדין, והן בהעדר מנגנון ברור ביחס למצבים ולאופן בהם נדרשת העברת המידע״, מוסיף המלל בחוק.
״באופן ספציפי, זיהתה רשות האכיפה והגביה פעילות של חייבים וזוכים שנראתה, על פניה, כמעלה חשש להלבנת הון או מימון טרור. כך למשל, בעבר זוהו חייבים אשר העבירו תשלום סכומים גבוהים במיוחד במזומן, לטובתם של זוכים פיקטיביים, תוך חשש משמעותי לשימוש במערכת ההוצאה לפועל כ"צינור" להכשרתם של כספים אלו.
״בנוסף, במרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות זוהו מקרים שונים של העלמת נכסים והכנסות על ידי חייבים, וכן תשלומים במזומן בסכומים גבוהים ביותר אשר מעוררים חשש להלבנת הון. יצוין, כי הלבנת הון באמצעות מנגנונים אלו ובדרך זו, היא דפוס פעילות מוכר בעולם.״
