על הבחירה בכלי של שב״כ: ״בחרו באמצעי מסויים ונצמדים אליו גם כאשר אין לכך הצדקה של ממש״

חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה טוענות כי פסק הדין מלמד יותר מכל כמה הביקורת הציבורית על תהליכי קבלת ההחלטות מוצדקת וחשובה

bigstock

"בג"צ חיזק את טענותינו לכל אורך הדרך", כך מגיבות חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, לפס"ד בעניין איכוני השב"כ, "לפיו איכוני השב"כ מהווים פגיעה קשה ביותר בזכויות. ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שבחרה בצעד כה פוגעני, וכי ההחלטות מתקבלות באופן לא מקצועי תוך הצגת נתונים לא נכונים בפני מקבלי החלטות. 

"בפסק הדין, בג"ץ חזר והדגיש את מרכזיותה של הזכות לפרטיות ואת חשיבותה הרבה בעולם הדיגיטלי. גם בזמן חירום, קבעו השופטים, לא הכל מותר, וגם אז יש להחיל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולאזן בין האינטרס החשוב של שמירה על בריאות הציבור לבין הגנה על זכויות האדם". 

לדבריהן, "השופטים לא קיבלו את הטענה כי "די להצביע על אדם אחד שחייו ניצלו הודות לאיתורי השב"כ על מנת להצדיק את השימוש "בכלי" השב"כ", וזאת בשל הפגיעה הקשה שנגרמת כאשר הגורם המפעיל את אמצעי המעקב הוא שירות הביטחון המסכל של המדינה, ולאור העובדה שמדובר במנגנון ששקיפותו אינה מלאה. הצירוף של השניים, כתב השופט עמית: "יוצר מאליו תרכובת חומצתית שעלולה לאכל את הגנות הברזל של כל דמוקרטיה".

עוד מציינות חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה כי חוט השני שעובר בהחלטת כלל השופטים נוגע להתמכרות של הממשלה לשימוש ב"כלי". השופט מלצר ציין כי "הגיעה העת להיגמל מאמצעי זה, שכן הוא ממכר ואף מעודד יצירת פרקטיקות פוגעניות נוספות". אפילו השופט סולברג, שסירב להצטרף לסעד שהעניק בג"ץ, קבע כי "מראֶה הכרזת הסמכת השב"כ האחרונה, הריהו כמראֶה ההכרזה שבראשונה. מצב דברים זה, מעורר חשש בנוגע לתקינות הליך קבלת ההחלטה".

השתיים מדגישות כי "פסק הדין אינו נוגע רק לזכות לפרטיות, אלא מראה כיצד פרשת האיכונים היא מיקרו-קוסמוס לתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בתקופת הקורונה. השופטים מעלים תהיות כבדות משקל ומבקרים את הדרך שבה מתקבלות החלטות במשרד הבריאות ובממשלה לגבי המגיפה. 

אם בחרו באמצעי מסויים, נצמדים אליו גם כאשר אין לכך הצדקה של ממש כי הנסיבות השתנו. כך, מקבלים החלטות שוב ושוב ללא מצע עובדתי משכנע, אלא על סמך תחושות בטן ותקוות. וגרוע מכל, מאפשרים מניפולציות בנתונים כדי להשיג את התוצאות המבוקשות שיתמכו במדיניות". 

ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ מסכמות כי "אכן, מי שחתום על הדו"חות האלה של משרד הבריאות שהוצגו בפני הכנסת והממשלה, צריך להפיק לקחים ולהסיק מסקנות. אולם, פסק הדין מלמד יותר מכל כמה הביקורת הציבורית על תהליכי קבלת ההחלטות מוצדקת וחשובה, וכמה השקיפות ביחס לנתונים הגולמיים וביחס לדיונים שסובבים אותם לפני שמקבלים החלטות קשות ומגבילות על האזרחים – הכרחית". 

אולי יעניין אותך גם

צילום תמונות: אריאל חרמוני / משרד הביטחון
 

הוכרזו פרסי ישראל לשנת 2021

ארבעה פרויקטים מצטיינים של המוסד, צה"ל, שב"כ, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות זכו בפרס. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין יעניק אותם בסוף החודש