חברת מודיעין ימי: זיהום הנפט בקרבת ישראל התגלה כבר בתחילת פברואר
בעוד בישראל ידעו על זיהום הנפט ב17.2, תצלומי לווין מראים שהכתם החל להופיע בים לפחות מה5 לחודש, כשבועיים טרם הידיעה בישראל. טרם ברור מה מקור הזיהום
עמי רוחקס דומבה
| 28/02/2021
אילוסטרציה. bigstock
ציר הזמנים של זיהום הנפט בחופי ישראל תוארך, על פי פרסומי המשרד להגנת הסביבה, לסביבות ה17 לפברואר האחרון. המשרד שלל שקיבל דיווחים על כך כעשרה ימים לפני כן. עם זאת, בימים האחרונים, חברת המודיעין ימי cgg-satellite-mapping, חושפת כי כתם נפט נצפה מול חופי ישראל כבר ב-5 לחודש. כלומר, כ-12 ימים טרם המשרד להגנת הסביבה ידע על כך.
המשרד טוען, בתגובה לביקורת הציבורית שהוטחה בו, כי אף גורם לא ידע על הכתם המתקרב לישראל. לא ישראלי, ולא בינלאומי. גם הפרסום הנ״ל הינו בדיעבד. כלומר, תמונות לווין שפוענחו לאחר שנודע על האירוע. במקרה זה, החברה עברה על צילומי ארכיון, וגילתה שהכתם ״היה שם״ כבר ב-5 לחודש במרחק 125 ק״מ מחופי ישראל. כלומר, במים הכלכליים שלה.
[מתוך הפרסום של חברת CGG Satellite Mapping בלינקאדין]
יתרה מכך, כל הסיפור שהחל עם הפרסום של העיתונאי גיא לרר, אודות המיכלית היוונית ׳מינרבה הלן׳, מסתבר שהיה מסקנה מוקדמת. לפחות לפי משרד הגנת הסביבה, המיכלית נקייה מאשמה.
״צוות חוקרים בהובלת המשרד להגנת הסביבה ביצע אתמול ביקורת במכלית בנמל פיראוס ביוון. על פי הודעת המשרד, בתום ביקורת מקיפה שבוצעה על ידי מפקח המשרד להגנת הסביבה ומפקח מטעם רשות הספנות והנמלים הישראלית, האונייה נשללה באופן סופי כמקור הזיהום״, כותבים באתר דבר-1, בהתבסס על פרסום של המשרד להגנת הסביבה.
לפי פרסום של העיתונאי אבי שרף, המינרבה הלן, נכנסה לים התיכון דרך תעלת סואץ בתאריך 4.2, יממה טרם המצאות הכתם מול חופי ישראל. צוות המיכלית טען בפרסומים זרים כי בין התאריכים 4.2 ועד ה11.2, המיכלית עגנה במצרים, ללא מטען, וחיכתה למטען שיעדו ספרד. לאחר מכן, ב15.2 היא שטה ישירות לנמל ספרדי.
אחד הפערים הוא המסלול שמצייר הAIS של המיכלית (כפי שבא לידי ביטוי בפרסום של שרף), ובין המסלול ממצרים לספרד. אסביר. אם המיכלית יצאה מסואץ לנמלים במצרים, ומשם לספרד, אין שום סיבה למסלול שמראה הAIS. אין סיבה לעבור מול חופי ישראל אם המסלול הוא בין מצרים לספרד.
מכאן, עולות כמה תזות במרשתת בעקבות פרסום ״הזיכוי״ של המיכלית היוונית. ביניהן, העדר אמון בקביעה של המשרד להגנת הסביבה. בשל היחסים הקרובים בין ישראל ליוון, ישנה סברה כי המקרה ״הולבן״ ברובד הפוליטי בין המדינות, והמיכלית זוכתה כדי לא לייצר תקרית דיפלומטית בין המדינות.
עוד עולה שאלה לגבי זהות כלי השיט ששטו במים הכלכליים של ישראל, במיקום הכתם שנצפה בלווינים, בין התאריכים 1-5 לפברואר. זאת בהנחה והזיהום נובע מכלי שיט. על פי פרסום של גלובס, חוקרים מהאוניברסיטה העברית טוענים כי בסבירות מאד גבוהה, מדובר בנפט גולמי.
הפניתי שאלות בנושא למשרד להגנת הסביבה. אם תתקבל תגובה, היא תפורסם כאן.
בעוד בישראל ידעו על זיהום הנפט ב17.2, תצלומי לווין מראים שהכתם החל להופיע בים לפחות מה5 לחודש, כשבועיים טרם הידיעה בישראל. טרם ברור מה מקור הזיהום
אילוסטרציה. bigstock
ציר הזמנים של זיהום הנפט בחופי ישראל תוארך, על פי פרסומי המשרד להגנת הסביבה, לסביבות ה17 לפברואר האחרון. המשרד שלל שקיבל דיווחים על כך כעשרה ימים לפני כן. עם זאת, בימים האחרונים, חברת המודיעין ימי cgg-satellite-mapping, חושפת כי כתם נפט נצפה מול חופי ישראל כבר ב-5 לחודש. כלומר, כ-12 ימים טרם המשרד להגנת הסביבה ידע על כך.
המשרד טוען, בתגובה לביקורת הציבורית שהוטחה בו, כי אף גורם לא ידע על הכתם המתקרב לישראל. לא ישראלי, ולא בינלאומי. גם הפרסום הנ״ל הינו בדיעבד. כלומר, תמונות לווין שפוענחו לאחר שנודע על האירוע. במקרה זה, החברה עברה על צילומי ארכיון, וגילתה שהכתם ״היה שם״ כבר ב-5 לחודש במרחק 125 ק״מ מחופי ישראל. כלומר, במים הכלכליים שלה.
[מתוך הפרסום של חברת CGG Satellite Mapping בלינקאדין]
יתרה מכך, כל הסיפור שהחל עם הפרסום של העיתונאי גיא לרר, אודות המיכלית היוונית ׳מינרבה הלן׳, מסתבר שהיה מסקנה מוקדמת. לפחות לפי משרד הגנת הסביבה, המיכלית נקייה מאשמה.
״צוות חוקרים בהובלת המשרד להגנת הסביבה ביצע אתמול ביקורת במכלית בנמל פיראוס ביוון. על פי הודעת המשרד, בתום ביקורת מקיפה שבוצעה על ידי מפקח המשרד להגנת הסביבה ומפקח מטעם רשות הספנות והנמלים הישראלית, האונייה נשללה באופן סופי כמקור הזיהום״, כותבים באתר דבר-1, בהתבסס על פרסום של המשרד להגנת הסביבה.
לפי פרסום של העיתונאי אבי שרף, המינרבה הלן, נכנסה לים התיכון דרך תעלת סואץ בתאריך 4.2, יממה טרם המצאות הכתם מול חופי ישראל. צוות המיכלית טען בפרסומים זרים כי בין התאריכים 4.2 ועד ה11.2, המיכלית עגנה במצרים, ללא מטען, וחיכתה למטען שיעדו ספרד. לאחר מכן, ב15.2 היא שטה ישירות לנמל ספרדי.
אחד הפערים הוא המסלול שמצייר הAIS של המיכלית (כפי שבא לידי ביטוי בפרסום של שרף), ובין המסלול ממצרים לספרד. אסביר. אם המיכלית יצאה מסואץ לנמלים במצרים, ומשם לספרד, אין שום סיבה למסלול שמראה הAIS. אין סיבה לעבור מול חופי ישראל אם המסלול הוא בין מצרים לספרד.
מכאן, עולות כמה תזות במרשתת בעקבות פרסום ״הזיכוי״ של המיכלית היוונית. ביניהן, העדר אמון בקביעה של המשרד להגנת הסביבה. בשל היחסים הקרובים בין ישראל ליוון, ישנה סברה כי המקרה ״הולבן״ ברובד הפוליטי בין המדינות, והמיכלית זוכתה כדי לא לייצר תקרית דיפלומטית בין המדינות.
עוד עולה שאלה לגבי זהות כלי השיט ששטו במים הכלכליים של ישראל, במיקום הכתם שנצפה בלווינים, בין התאריכים 1-5 לפברואר. זאת בהנחה והזיהום נובע מכלי שיט. על פי פרסום של גלובס, חוקרים מהאוניברסיטה העברית טוענים כי בסבירות מאד גבוהה, מדובר בנפט גולמי.
הפניתי שאלות בנושא למשרד להגנת הסביבה. אם תתקבל תגובה, היא תפורסם כאן.
