דעה | חיל האוויר תמיד מקבל את מה שהוא רוצה

דן ארקין טוען כי העליונות האווירית היא נר לרגלי מקבלי ההחלטות בישראל עוד מימי הקמת המדינה. מאמר דעה נוקב

דן ארקין. צילום עצמי

בראשית ימי המדינה נקבע עיקרון מקודש: מתוך הרכש הצבאי שלושה אלמנטים יהיו תמיד הטובים ביותר בסוגם, בחזית הטכנולוגיה, ורצוי שיהיו תוצרת בית. העיקרון נשמר יפה במשך השנים: טנק מרכבה 4 הוא מוביל בעולם הרק"ם וגם תוצרת עצמית. ספינות סער 6 והצוללת הששית מובילות באיכותן בסוגיהן, אך תוצרת גרמניה. 

באוויר: מטוס החמקן F-35 'אדיר' נחשב היום למטוס הקרב הטוב בעולם, תוצרת ארה"ב. אפשר להוסיף אלמנט שלא היה קיים בימי דוד בן גוריון: מערכת הגנה אווירית 'כיפת ברזל', גם הטובה מסוגה, וגם תוצרת רפאל. בכל הכלים שהם תוצרת חוץ נשמר עיקרון נוסף: תמיד יתוספו לכלי המלחמה מערכות אלקטרוניות, אלקטרו-אופטיות, מחשבים וחיישנים תוצרת התעשיות הביטחוניות.

עליונות אווירית

עסקת המטוסים שעליה החליטה ממשלת ישראל בשבועיים שחלפו עומדת בקריטריון שמירת האיכות העליונה: מטוס התדלוק האווירי המתקדם בעולם, טייסת שלישית של מטוס הקרב הטוב ביותר 'אדיר', הדגם המתקדם ביותר של מטוס הקרב F-15 IA, שיחליף מטוסי F-15 ותיקים או יטוס לצדם כשהם משודרגים שדרוג עמוק ומקיף. 

בסוף השבוע שעבר נפלה ההכרעה: מסוק תובלת הסער הבא של חיל האוויר יהיה  K של לוקהיד מרטין, המסוק שחיל האוויר החליט שהוא המועדף עליו, שבו הוא מעוניין לצייד את טייסות המסוקים. מסוקי 'יסעור' ליוו את צה"ל ואת חיל האוויר עשרות שנים במגוון עצום של משימות, מהן קשות ומסוכנות, במלחמות ובאימונים. חיל האוויר רוצה שהמסוק הבא ילווה אותו עוד כמה עשרות שנים, וזה היה אחד הנימוקים לרכש.

ה-K אמנם יקר בכמה עשרות מיליוני דולרים ממתחרהו של בואינג, צ'ינוק, אולם התקבלה טענת היצרנית לוקהיד מרטין שהמסוק הוא חדש ועלויות האחזקה ומחיר שעת טיסה מאזנות מחיר רכישה יותר גבוה ואף יורדות במהלך מחזור החיים של המסוק. בסדרות של טיסות באוויר ובסימולטורים השוו טייסי מסוקים בחיל האוויר את ביצועי שני המסוקים. מסוק תובלת סער תפקידו העיקרי להטיס יחידות לוחמים אל זירת הלחימה או האימונים בבטחה, במהירות, בדיוק ניווט ובאמינות כלי הטיס. 

בחיל האוויר נבחנו כל התכונות הללו. חיל הנחתים האמריקני, המרינס, לקוח גדול של מסוקי K, בדק את המסוק בטיסות בגובה וטיסות נמוכות, ביום ובלילה, בחום ובקור, ברוחות עזות ובאבק, בסביבה יבשתית וימית. הרים טונות של מטענים שונים. צ'ינוק של בואינג הוא מסוק סער מעולה, עם ניסיון קרבי של עשרות שנים במלחמות בכל רחבי העולם, סוס העבודה של הצבא האמריקני משנות ה-60. לישראל הוצע דגם משופר ומשודרג עם מערכות חדישות ומתקדמות ביותר. 

אך חיל האוויר העדיף מסוק חדש, כי כאמור במציאות הביטחונית הישראלית חיל האוויר תמיד מקבל את מה שהוא רוצה. במקרה זה העדיף החיל מסוק סער יותר גדול, בעל יכולת נשיאת משקלים גדולה יותר. בצדק מקבל חה"א את הטוב ביותר להבנתו: במציאות האזורית אסור לוותר על הפעלת כלי הנשק וכלי הטיס המתקדמים והמשוכללים ביותר שיש בשוק.

כשלאויב יש סימן 4, אתה חייב להתעקש על סימן 6. כאשר למדינות במזרח התיכון, אפילו מדינות שלום, יש מטוסי F-16, חיל האוויר מצטייד בדגם המתקדם 'סופה'. כך F-15 ו'רעם'. וזו הסיבה לדרישה הישראלית שארה"ב לא תמכור מטוסי F-35 למדיניות נוספות באזור, אפילו ידידותיות. אתה חייב להיות תמיד צעד אחד קדימה באיכות ובטכנולוגיה, בין היתר מכיוון שבמדינת ישאל תמיד יהיו אילוצי תקציב. ומכאן התפיסה האומרת שמוטב לרכוש פחות פריטים מהכי טוב, אפילו הוא יקר, מאשר לקנות הרבה פריטים כי הם יותר זולים. 

אשר ליצרניות המטוסים והמסוקים: התחרות בין לוקהיד מרטין לבואינג, שתי ענקיות ה-DEFENSE בעולם, על מהות המסוק לחיל האוויר הישראלי היא אפיזודה בתוך התחרות הגלובלית ביניהן. נכון שמכירת כלי טיס לחיל האוויר הישראלי נחשבת למקדם מכירות מצויין, אך ההיקפים העולמיים של מכירות שתי החברות הם אדירים. שתי החברות מושקעות עמוק בישראל שנים רבות, לא רק במכירות וכספים אלא בתחומי עשייה טכנולוגיה רבים.

בבואינג הביעו אכזבה
בבואינג הביעו אכזבה מההחלטה לרכוש מסוקים של המתחרה, ואף נשמעו ביטויים כמו ישראל נהפכה למדינת חסות של לוקהיד מרטין. נכון שלוקהיד מרטין סיפקה לישראל במשך השנים מטוסי קרב F-16 'סופה', חמקני F-35, מטוס התובלה הגדול 'שמשון' סופר הרקולס, ועתה יביאו לארץ מסוקי KING STALION. 

אולם מאידך תספק בואינג לחיל האוויר את מטוס התדלוק האווירי החדיש KC-46, את הדגם המתקדם של F-15, ואם יישאר עוד כסף ירכוש החיל בחברת בואינג את המסוק-מטוס V-22 OSPREY, נוסף לחימוש וסוגי ציוד אחרים. התחרות בין שתי חברות הענק היא כאמור גלובלית, בעולם מתחמש. בחיל האוויר האמריקני חושבים על מטוס קרב דור 6 או 7, כך גם ברוסיה ובסין, הודו מייצרת מטוס קרב, במפרץ הפרסי קונות המדינות החברות החדשות שלנו מכל הבא אל היד.

מדינות כמו פולין ואסטוניה הקטנה טוענות לאיומים וקונות ציוד צבאי במיליארדים. בעולם מסתובבים איומי טרור ואיומי רוסיה, סין ואיראן. לפיכך, ידיהן של בואינג ולוקהיד מרטין יהיו עמוסות עבודה בייצור צבאי עוד שנים רבות ובכמויות הולכות וגדלות. לוקהיד מרטין מתמקדת ב-DEFENSE בעוד שבואינג שולטת בייצור מטוסי נוסעים אזרחיים וגם בתעשיות צבאיות וחלל.

נראה  כי נכון עושה חיל האוויר כשהוא שואף להשיג את מה שנראה לו הציוד המתאים ביותר לצרכיו המבצעיים, ואלו רבים ומתרבים. זה עלול להישמע לא טוב בימי קורונה ואבטלה ו'אין תקציב'. אבל בכלים מן הסוג המדובר אסור לפגר באיכות וברמה טכנולוגית, חובה להקדים בכמה צעדים את כל מה שסביבנו. לכן חיל האוויר תמיד מקבל את מה שהוא רוצה.  

אולי יעניין אותך גם