פגיעה באוניית סוחר ישראלית סמוך לאיראן
אוניית הסוחר של איש העסקים, רמי אונגר, MV Helios Ray נפגעה בסמוך לחופי עומאן. אונגר טען כי להערכתו הפיגוע באונייה לא בוצע בגלל שייכות האונייה לישות מסחרית ישראלית
אייל פינקו
| 28/02/2021
אילוסטרציה. bigstock
ביום חמישי, ה- 25/2/21 בשעות הערב תקפה ארצות הברית באמצעות מטוסי קרב בסוריה מטרות של המיליציה השיעית, הפועלת בחסות איראנית. הייתה זו תקיפה ראשונה של הצבא האמריקאי תחת ניצוחו של ביידן. הפעולה האמריקאית באה כתגובה לאחר תקיפת כוחות אמריקאיים על ידי המיליציות השיעיות בסוריה ולאחר שאיראן איימה מספר פעמים בשבועות האחרונים, כי בכוונתה להמשיך בהעשרת האורניום ובתוכנית הגרעין שלה.
התגובה האיראנית לא אחרה לבוא. מספר שעות לאחר מכן, ביום שישי, ה- 26/2/21 מעט לאחר חצות החרישו שני פיצוצים עזים את סיפונה של אוניית הסוחר MV Helios Ray סמוך לחופי עומאן. אונייה זו מיועדת להובלת רכבים, ובבעלות ישראלית של איש העסקים, רמי אונגר.
בעת הפיצוצים נשאה האונייה את דגל איי באהמה. בכלי השיט התגלו שני חורים בכל אחד מדפנות גוף הספינה, אך כושר השיט שלה ו- 28 אנשי צוותה לא נפגעו, והאונייה הפליגה לנמל דובאי, הקרוב למקום הפגיעה. בעלי האונייה מסרו כי בעת הפגיעה הייתה האונייה בדרכה לסינגפור לאחר שפרקה רכבים שהיו על סיפונה מאירופה בנמלי עומאן, ערב הסעודית ובחריין.
מתמונות הפיצוץ ניתן לראות, כי ארבעת החורים שנפערו בדופן כלי השיט (שניים מכל צד) הם בגובה של מספר מטרים מעל פני הים. גובה הפיצוצים, צורת החורים שנפערו בדופן האונייה, גודלם (בקוטר של כ- 1.5 מטר) ופתחי היציאה בדופן, מצביעים על כך שהאונייה לא נפגעה מפיצוץ מוקש בדופן, בין אם מוקשי עלוקה שהוצמדו לדופן כלי השיט או מוקשים ימיים צפים.
עצם קיומם של שני פתחי כניסה ושני פתחי יציאה בדפנות כלי השיט מצביעים על כך שדרך דפנות כלי שיט חדר טיל. אם היה מדובר בטיל ימי, המיועד לחדור לכלי שיט ולהתפוצץ בתוכו, הנזק אשר נגרם לאונייה הישראלית היה משמעותי הרבה יותר.
בעת האירוע הייתה האונייה בטווח רחוק יחסית מהחוף, על כן סביר יהיה להניח שאת דפנות האונייה חדרו שני טילים נגד טנקים או שתי רקטות RPG, בעלי רש"ק (ראש קרב) "חלול" שנורו מטווח קצר מכלי שיט קומנדו. רש"קים של טילים/רקטות נגד טנקים ישיגו אפקט דומה לזה שנגרם לאוניית הסוחר – פתח כניסה ופתח יציאה, אם במהלך הפיצוץ לא "פגש" חומר הנפץ גוף אחר.
ירי בים מסירת קומנדו של טיל נגד טנקים, דוגמת טיל הקורנט (Kornet) הרוסי שבידי איראן, הוא ירי מורכב יחסית, מכיוון שמשגר הטיל זקוק לייצוב (לפיצוי על טלטולי הגלים) בעת שיגור הטיל. יחד עם זאת, ידוע שכוחות הקומנדו של משמרות המהפכה של איראן מפעילים ויורים רקטות RPG מכלי השיט שלהם. על כן סביר להניח שאת ארבעת החורים בשתי דפנות כלי השיט יצרו שתי רקטות RPG בעלות רש"ק נגד טנקים, שנורו מטווח קצר יחסית (100 עד 300 מטרים).
הפיגוע אירע באזור בו לפני כשנה וחצי, בקיץ 2019, נפגעו מספר ספינות סוחר מפיצוץ מוקשים ימיים ומוקשי דופן, שהוצמדו על ידי כוח קומנדו של משמרות המהפכה של איראן, שפעל באמצעות באזור סירות תקיפה מהירות ותועד במהלך פעילותו על ידי הצי האמריקאי.
בישראל מיהרו להאשים את איראן בפעילות ההתקפית המכוונת כנגד כלי שיט מסחרי בבעלות ישראלית כתגובה לחיסולו של אבי תוכנית הגרעין האיראני, ד"ר פחריזאדה, בנובמבר 2020. נכון לכתיבת שורות אלו, טרם נלקחה אחריות איראן לפיגוע באונייה הישראלית. אונגר, בן ה- 77 והמקורב לראש המוסד, יוסי כהן, מיהר להגיב באמצעי התקשורת בעולם, כי להערכתו הפיגוע באונייה לא בוצע בגלל שייכות האונייה לישות מסחרית ישראלית, אלא כתגובה איראנית להתקפות האמריקאיות בסוריה ובעיראק.
יש לציין, כי האוניות המפליגות בים מחוייבות על פי תקינת הבטיחות העולמית (של ארגון הספנות העולמי, ה- IMO) להפעיל באופן רצוף אמצעי זיהוי אוטומטיים (AIS – Automatic Identification System), המשדרים את זהות האונייה, מיקומה, נתיבה, יעדה ומידע נוסף. את המידע על התעבורה הימית העולמית ניתן לראות (וללא עלות) באתרי אינטרנט שונים ובאפליקציות לטלפון הנייד, דוגמת האפליקציה Marine Traffic.
האונייה הישראלית שיצאה מהמפרץ הפרסי נעקבה באמצעות מערך הגילוי החופי ומערכת ה- AIS על ידי כוחות הים של משמרות המהפכה של איראן, שככל הנראה בחר לפגוע בה, במקום מרוחק מהחוף האיראני, על מנת שלפעול בחשאי ומבלי להתגלות.
הסיכון הקיים לאוניות הסוחר הישראליות הוא לא רק באזור בו נפגעה אונייתו של רמי אונגר אלא גם במצרי באב אל-מנדב שבדרום הים האדום, שם פועלים כוחות המורדים החות'ים בתימן, כנגד כלי שיט המפליגים באזור. המורדים החות'ים הפועלים בחסות ובמימון איראני, פגעו מספר רב של פעמים באוניות סוחר בים האדום, כמו גם באוניות מלחמה סעודיות, מצריות ואמריקאיות.
מומלץ יהיה שאוניות סוחר ישראליות הפועלות בים האדום ובים הערבי, כולל באזור המפרץ הפרסי, יצטיידו לפחות במערכות גילוי והגנה כנגד מיקוש ימי. הפעלת מערכות הגנה כנגד טילים או כוחות קומנדו מסיפון אוניות סוחר יהיה מורכב מאד טכנית ויקר להפליא, אך מומלץ יהיה לשקול פתרונות ארעיים להגנה מפני תקיפות קומנדו, כדוגמת רשתות מתכת להגנה, כדוגמת אלו המותקנות על טנקים.
אוניית הסוחר של איש העסקים, רמי אונגר, MV Helios Ray נפגעה בסמוך לחופי עומאן. אונגר טען כי להערכתו הפיגוע באונייה לא בוצע בגלל שייכות האונייה לישות מסחרית ישראלית
אילוסטרציה. bigstock
ביום חמישי, ה- 25/2/21 בשעות הערב תקפה ארצות הברית באמצעות מטוסי קרב בסוריה מטרות של המיליציה השיעית, הפועלת בחסות איראנית. הייתה זו תקיפה ראשונה של הצבא האמריקאי תחת ניצוחו של ביידן. הפעולה האמריקאית באה כתגובה לאחר תקיפת כוחות אמריקאיים על ידי המיליציות השיעיות בסוריה ולאחר שאיראן איימה מספר פעמים בשבועות האחרונים, כי בכוונתה להמשיך בהעשרת האורניום ובתוכנית הגרעין שלה.
התגובה האיראנית לא אחרה לבוא. מספר שעות לאחר מכן, ביום שישי, ה- 26/2/21 מעט לאחר חצות החרישו שני פיצוצים עזים את סיפונה של אוניית הסוחר MV Helios Ray סמוך לחופי עומאן. אונייה זו מיועדת להובלת רכבים, ובבעלות ישראלית של איש העסקים, רמי אונגר.
בעת הפיצוצים נשאה האונייה את דגל איי באהמה. בכלי השיט התגלו שני חורים בכל אחד מדפנות גוף הספינה, אך כושר השיט שלה ו- 28 אנשי צוותה לא נפגעו, והאונייה הפליגה לנמל דובאי, הקרוב למקום הפגיעה. בעלי האונייה מסרו כי בעת הפגיעה הייתה האונייה בדרכה לסינגפור לאחר שפרקה רכבים שהיו על סיפונה מאירופה בנמלי עומאן, ערב הסעודית ובחריין.
מתמונות הפיצוץ ניתן לראות, כי ארבעת החורים שנפערו בדופן כלי השיט (שניים מכל צד) הם בגובה של מספר מטרים מעל פני הים. גובה הפיצוצים, צורת החורים שנפערו בדופן האונייה, גודלם (בקוטר של כ- 1.5 מטר) ופתחי היציאה בדופן, מצביעים על כך שהאונייה לא נפגעה מפיצוץ מוקש בדופן, בין אם מוקשי עלוקה שהוצמדו לדופן כלי השיט או מוקשים ימיים צפים.
עצם קיומם של שני פתחי כניסה ושני פתחי יציאה בדפנות כלי השיט מצביעים על כך שדרך דפנות כלי שיט חדר טיל. אם היה מדובר בטיל ימי, המיועד לחדור לכלי שיט ולהתפוצץ בתוכו, הנזק אשר נגרם לאונייה הישראלית היה משמעותי הרבה יותר.
בעת האירוע הייתה האונייה בטווח רחוק יחסית מהחוף, על כן סביר יהיה להניח שאת דפנות האונייה חדרו שני טילים נגד טנקים או שתי רקטות RPG, בעלי רש"ק (ראש קרב) "חלול" שנורו מטווח קצר מכלי שיט קומנדו. רש"קים של טילים/רקטות נגד טנקים ישיגו אפקט דומה לזה שנגרם לאוניית הסוחר – פתח כניסה ופתח יציאה, אם במהלך הפיצוץ לא "פגש" חומר הנפץ גוף אחר.
ירי בים מסירת קומנדו של טיל נגד טנקים, דוגמת טיל הקורנט (Kornet) הרוסי שבידי איראן, הוא ירי מורכב יחסית, מכיוון שמשגר הטיל זקוק לייצוב (לפיצוי על טלטולי הגלים) בעת שיגור הטיל. יחד עם זאת, ידוע שכוחות הקומנדו של משמרות המהפכה של איראן מפעילים ויורים רקטות RPG מכלי השיט שלהם. על כן סביר להניח שאת ארבעת החורים בשתי דפנות כלי השיט יצרו שתי רקטות RPG בעלות רש"ק נגד טנקים, שנורו מטווח קצר יחסית (100 עד 300 מטרים).
הפיגוע אירע באזור בו לפני כשנה וחצי, בקיץ 2019, נפגעו מספר ספינות סוחר מפיצוץ מוקשים ימיים ומוקשי דופן, שהוצמדו על ידי כוח קומנדו של משמרות המהפכה של איראן, שפעל באמצעות באזור סירות תקיפה מהירות ותועד במהלך פעילותו על ידי הצי האמריקאי.
בישראל מיהרו להאשים את איראן בפעילות ההתקפית המכוונת כנגד כלי שיט מסחרי בבעלות ישראלית כתגובה לחיסולו של אבי תוכנית הגרעין האיראני, ד"ר פחריזאדה, בנובמבר 2020. נכון לכתיבת שורות אלו, טרם נלקחה אחריות איראן לפיגוע באונייה הישראלית. אונגר, בן ה- 77 והמקורב לראש המוסד, יוסי כהן, מיהר להגיב באמצעי התקשורת בעולם, כי להערכתו הפיגוע באונייה לא בוצע בגלל שייכות האונייה לישות מסחרית ישראלית, אלא כתגובה איראנית להתקפות האמריקאיות בסוריה ובעיראק.
יש לציין, כי האוניות המפליגות בים מחוייבות על פי תקינת הבטיחות העולמית (של ארגון הספנות העולמי, ה- IMO) להפעיל באופן רצוף אמצעי זיהוי אוטומטיים (AIS – Automatic Identification System), המשדרים את זהות האונייה, מיקומה, נתיבה, יעדה ומידע נוסף. את המידע על התעבורה הימית העולמית ניתן לראות (וללא עלות) באתרי אינטרנט שונים ובאפליקציות לטלפון הנייד, דוגמת האפליקציה Marine Traffic.
האונייה הישראלית שיצאה מהמפרץ הפרסי נעקבה באמצעות מערך הגילוי החופי ומערכת ה- AIS על ידי כוחות הים של משמרות המהפכה של איראן, שככל הנראה בחר לפגוע בה, במקום מרוחק מהחוף האיראני, על מנת שלפעול בחשאי ומבלי להתגלות.
הסיכון הקיים לאוניות הסוחר הישראליות הוא לא רק באזור בו נפגעה אונייתו של רמי אונגר אלא גם במצרי באב אל-מנדב שבדרום הים האדום, שם פועלים כוחות המורדים החות'ים בתימן, כנגד כלי שיט המפליגים באזור. המורדים החות'ים הפועלים בחסות ובמימון איראני, פגעו מספר רב של פעמים באוניות סוחר בים האדום, כמו גם באוניות מלחמה סעודיות, מצריות ואמריקאיות.
מומלץ יהיה שאוניות סוחר ישראליות הפועלות בים האדום ובים הערבי, כולל באזור המפרץ הפרסי, יצטיידו לפחות במערכות גילוי והגנה כנגד מיקוש ימי. הפעלת מערכות הגנה כנגד טילים או כוחות קומנדו מסיפון אוניות סוחר יהיה מורכב מאד טכנית ויקר להפליא, אך מומלץ יהיה לשקול פתרונות ארעיים להגנה מפני תקיפות קומנדו, כדוגמת רשתות מתכת להגנה, כדוגמת אלו המותקנות על טנקים.
