ראש המודיעין הלאומי האמריקני בממשל אובמה: ״לרוסים יש היסטוריה ארוכה של התערבות בבחירות"

 ג׳יימס קלאפר השתתף בכנס של ישראל דיפנס והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, ואף הציע כמה טיפים לישראל למניעת התערבות בבחירות הקרובות

צילום מסך, מתוך הכנס

״אני בוגר המלחמה הקרה, וככזה אני יודע שלרוסים יש היסטוריה של התערבות בבחירות – שלהם ושל עמים אחרים. עוד בשנות ה-50 וה-60, הם ביצעו ניסיונות מגושמים לנסות להשפיע על תוצאות הבחירות בארה״ב. אבל ההתערבות הזו מעולם לא הייתה בהיקף, בעוצמה ובאגרסיביות שחווינו ב-2016״. את הדברים אמר ראש המודיעין הלאומי האמריקני בממשל אובמה, ג׳יימס קלאפר, בכנס של ישראל דיפנס והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, שנערך היום (ג׳) באופן וירטואלי ועסק בתפקיד המודיעין מול התערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים.

״הייתה לנו קבלה מסוימת של רמת התערבות שהיינו מצפים לה מצד הרוסים, אבל בקיץ 2016, קהילת המודיעין כולה כבר הבינה שמדובר במשהו שונה לגמרי. וההבדל הגדול היה השימוש במדיה חברתית באופן אגרסיבי מאוד״, אמר קלאפר, בשיחה שקיים עם תא״ל (מיל׳) יוסי קופרווסר, ראש המכון למתודולוגיה של המודיעין.

״הרוסים הגיעו לכ-132 מיליון אמריקנים רק בפייסבוק, וכמובן היו גם פלטפורמות אחרות. הם הצליחו לנצל ולהגביר את הקיטוב שכבר היה קיים במדינה. היו להם מסרים לכולם: ל-Black Lives Matter, לדוגלים בעליונות לבנה, לפרו-נאצים, למתנגדים לנאצים, לתומכי נשק, למתנגדי נשק...לא משנה במה התעניינת או נגד מה התלוננת – הרוסים ביצעו בחינה מתוחכמת, מדויקת ונבונה של הנוף הפוליטי שלנו וניצלו אותו לצרכיהם״.

קלאפר מציין, כי מלבד המטרה ה״מסורתית״ של הרוסים לזרוע ספק וחוסר אמון במערכת כולה על מנת לזעזע אותה, הייתה כאן גם אג׳נדה אישית של פוטין נגד הילארי קלינטון. לדבריו, הרוסים התייחסו לטראמפ בהתחלה כאל קוריוז, אבל בהמשך ״ראו אותו כמועמד טוב יותר עבורם, וחשבו שיוכלו להסתדר טוב יותר עם איש עסקים שגם עבד איתם, מישהו שלא יתקוף אותם על הפרות זכויות אדם. הם היו בשוק כמו כולם כשהוא זכה – הם צפו שקלינטון תנצח, וכבר הכינו את התשתית לחתור תחתיה״.

״נזרקנו לתוך מצב טעון מאוד מבחינה פוליטית. הדמוקרטים היו בלחץ גדול מהעדכונים שלנו, אך רבים מהרפובליקנים האמינו שאנחנו משמשים ככלי בידי ממשל אובמה כדי לסכל את בחירתו של טראמפ, מה שלחלוטין לא היה המצב. ניסינו ללכת על החבל הדק בין תפקיד המודיעין המסורתי להעביר את המידע ובין לא להתערב בפן הפוליטי, אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי כיוון שהנושא עצמו היה פוליטי״.

״במבט לאחור, הלוואי והיינו יותר אגרסיביים לפחות בנוגע לדיווחים בציבור״, משתף קלאפר בחרטה העיקרית שלו מהסיפור. ״לא ממש דיווחנו על זה עד לאוקטובר 2016, כאשר המזכיר לביטחון המולדת ואנוכי הוצאנו הצהרה משותפת בנוגע למה שהרוסים עושים, ולכך שההתערבות שלהם מגיעה מהדרגים הגבוהים ביותר בממשל הרוסי. זה היה תקדים, לא ידענו בדיוק מה לעשות. אני חושב שגם הנשיא אובמה עצמו לא רצה לכבד או להגביר את מה שהרוסים עשו על ידי כך שידבר על כך, והוא היה גם מוטרד מכך שהדבר יתפרש כאילו הוא מנסה להטות את המאזניים לטובת מועמד אחד״.

״יש לנו בעיה במדינה הזו, מה שמכון ראנד קורא לו ׳דעיכת האמת׳, שמתקיים כבר זמן רב. הנשיא טראמפ לא המציא את זה, אבל בוודאות ניצל את המצב. מדובר בהתעלמות מעובדות, מנתונים אמפיריים ומניתוח אובייקטיבי וזלזול בהם, התערובת הזו של עובדה ודעה, בחלק נרחב במדיה שלנו, והמצב בו דעות אישיות במדיה החברתית – בין אם אמיתיות או מומצאות – מתקבלות כעובדה. זוהי בעיה גדולה במדינה הזו, והרוסים ואחרים אותה״.

לסיכום השיחה, מציע קלאפר מניסיונו מספר טיפים לישראל, העומדת בפני מערכת הבחירות הרביעית שלה בשנתיים: ״זיהוי מוקדם, ואז מעקב אגרסיבי, ולאחר מכן – לחלוק את המידע עם הציבור, עד כמה שאפשר. במבט לאחור, אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים הוא לחנך את הציבור. הנשק הכי טוב הוא ציבור מיודע, שמבין את הסיטואציות אותן עלולות האויבים לנצל”.

אולי יעניין אותך גם