דעה | ״בעיקר הדרג המדיני והפוליטי צריכים לחשוש מחקירה בהאג״
רחל דולב, תא״ל במיל׳, לשעבר בכירה לשעבר בפרקליטות הצבאית, טוענת שאלו מקבלי ההחלטות שצריכים לחשוש מחקירה בינלאומית בנושא התנחלויות
רחל דולב
| 23/02/2021
רחל דולב. צילום: אלדד רפאלי
קציני צהל וחייליו הם לא הראשונים שצריכים לדאוג, עקב החשש לפתיחה בחקירה של בית הדין בהאג בחשד לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראל. דבר שכאמור טרם הוחלט לגביו. מי שלמיטב אמונתי עלולים לספוג את עיקר החשדות, היה והסיכוי לחקירה יתממש, הם דווקא ראשי הדרג המדיני והפוליטי, אשר אישרו את ההתיישבות ביהודה ושומרון ואף שרי הבטחון שעסקו רבות בהרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון כמו גם ראשי התנועות המיישבות של המתנחלים.
בית הדין הפלילי בהאג וחוקת רומא, נוסדו ב-2002, לאחר שהעולם חווה את זוועות, פשעים נגד האנושות, פשעי השמדת עם – ג'נוסייד, אתנוסייד, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות, ועל מנת לתת מענה לזוועות אלו. כבר בסעיף הראשון של האמנה, נקבע כי סמכות בית הדין תהיה מוגבלת לפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה האנושית.
מדינת ישראל, לאורך כל שנותיה השתתפה באורח פעיל בחקיקת אמנת רומא ואף חתמה על האמנה, אך לא אישררה אותה, ולפיכך מדינת ישראל אינה חברה בבית הדין ולבית הדין אין סמכות על מעשים הנעשים בשטחה של מדינת ישראל או של אזרחיה. הסתייגותה זו של מדינת ישראל נבעה מחששה כי יעשה שימוש פוליטי נגד מדינת ישראל ואזרחיה. עיקר חששה של מדינת ישראל נבע מהכנסת סעיף 8ב. (8) העוסק באיסור העברת אוכלוסייה משטח המדינה הכובשת לשטח המדינה הנכבשת, קרי, סעיף ההתנחלויות.
עיקר החשדות שהתגבשו אצל התובעת בענין פעילות צה"ל בצוק איתן ובגדר בעזה ב-2018, אינן מצדיקות לתפיסתי, פתיחה בחקירה, נוכח עיקרון המשלימות הקובע כי מדינה שיש לה מערכת משפט עצמאית, מקצועית יעילה ואפקטיבית, תבצע את החקירות בעצמה.
נושא עצמאות מערכת המשפט הישראלית בנוגע לחקירת חשדות לפשעים בינלאומיים זכה להכרה, הן בוועדת טירקל בעקבות משט המרמרה והן בצוות צ'חנובר (בו הייתי חברה) שעסק בישום לקחי ועדת טירקל ,על מנת להבטיח את מילוי עקרונות המשפט הבינלאומי על ידי צה"ל ומערכת המשפט הישראלית.
קשה להאמין, כי הסטנדרטים שעוצבו ומיושמים, לא יוכרו על ידי מערכת בית הדין בהאג, אלא אם כן היא לוקה בחוסר עצמאות וחוסר מקצועיות , דהיינו, פוליטיזציה. ואולם ככל שטענת התובעת בבית הדין מתייחסת לחשדות לפשע בינלאומי של התנחלויות והעברת אוכלוסייה, אין ספק שעניין זה לא נחקר על ידי מדינת ישראל ועל כן טענת המשלימות לא קיימת.
בית הדין אמור לחקור רק הפרות חמורות מאד המדאיגות את הקהילה הבינלאומית, ולכל מומחה בתחום ברור כי קשה לראות איך העניין הישראלי עונה על הקריטריון המחמיר, מעבר לכך, יש לתת את הדעת כי בשנים האחרונות נשפטו ונחקרו רק מעטים ביותר בבית הדין בהאג, ובעיקר ממדינות הסובלות מרודנות קשה באפריקה, ובהם מפקדי מיליציות, ראשי מדינות ומפקדים בצבא.
טענתה של מדינת ישראל היא: כי ההחלטה של בית הדין היא פוליטית ולוקה בחוסר סמכות. מעבר לעובדה שפלשתין אינה מדינה ולכן היא לא יכולה להעניק לבית הדין בהאג סמכות שלא קיימת אצלה, טוענת מדינת ישראל מפי היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעת שפרסם, כי על פי הסכמי אוסלו המחלוקות בין הצדדיים אמורות להיפתר במשא ומתן. ולא על ידי גורם חיצוני כמו בית הדין.
התערבות בית הדין בהאג לטענת מדינת ישראל מפקיעה את הסמכות להגיע להסכם בילטרלי, ומעבירה אותו לידי צד שלישי בינלאומי. אני בטוחה כי משפטני ומדינאי ישראל יחד עם המדינות הידידות של ישראל התומכות בעמדתה, יהפכו כל אבן וימצאו כל תמיכה בינלאומית שקיימת, על מנת לסכל את ההחלטה.
אולם אין בכך וודאות והיה ותפתח חקירה והתובעת תתחיל באיסוף ראיות ובבדיקת חשדות בנושא ההתנחלויות, חשוב שמדינת ישראל תמנע מצעדים של המשך הסיפוח הזוחל, ותחדל מצעדים אשר חלקם חשאיים ורובם גלויים של סיפוח זוחל וסילוק הפלשתינאים בעיקר משטחי C, כאלה שמסכלים כל אפשרות להגיע להסדר ולהקים מדינה בת קיימא.
על רקע זה ניתן להבין את חששו של שר הבטחון, אשר פנה להנהלת קק"ל וביקש ממנה להימנע מקבלת החלטה "רגישה ביותר" לרכישת קרקעות פרטיות ביהודה ושומרון. כדבריו ,שיהיו להחלטה השלכות במישור הבינלאומי, ביחסי ישראל וארצות הברית וביחסי ישראל עם התפוצות ומיותר לציין שאותם גורמים בינלאומיים שבשמם לא הזכיר, יתקשו לעשות את ההפרדה בין מדינת ישראל לבין קק"ל, אף שהבעלים של קק"ל אינם ממשלת ישראל.
טוב עשה בג"צ, מפי כבוד הנשיאה חיות, בבג"צ 1308/17 בבטלו את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, בין היתר בכך שהוא עומד בסתירה לעקרון הריבונות הטריטוריאלית וסותר עקרונות יסוד בחקיקה הישראלית ופוגע בזכויות מוגנות של הפלשתינאים. ובכך הסיר מכשול עצום, שעמד בפני מדינת ישראל.
טוב תעשה מדינת ישראל, אם תנקוט לראשונה ביוזמה לחידוש השיחות עם הפלשתינאים, או נקיטה בצעדים עצמאיים של הפרדות אזרחית מן הפלשתינאים, במטרה להגביר את בטחון אזרחי ישראל וליצור מציאות מדינית טובה יותר שתאפשר מהלכים מדיניים בעתיד, ותמנע מצעדים חד צדדים שיסכלו אפשרות הגעה להסדר, ובכך יצרו את הקרקע ללחץ משפטי ומדיני על בית הדין בהאג להימנע מלפתוח בחקירה.
רחל דולב, תת אלוף, עו"ד, בכירה לשעבר בפרקליטות הצבאית. וחברת הועד המנהל של תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל בהווה.
רחל דולב, תא״ל במיל׳, לשעבר בכירה לשעבר בפרקליטות הצבאית, טוענת שאלו מקבלי ההחלטות שצריכים לחשוש מחקירה בינלאומית בנושא התנחלויות
רחל דולב. צילום: אלדד רפאלי
קציני צהל וחייליו הם לא הראשונים שצריכים לדאוג, עקב החשש לפתיחה בחקירה של בית הדין בהאג בחשד לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראל. דבר שכאמור טרם הוחלט לגביו. מי שלמיטב אמונתי עלולים לספוג את עיקר החשדות, היה והסיכוי לחקירה יתממש, הם דווקא ראשי הדרג המדיני והפוליטי, אשר אישרו את ההתיישבות ביהודה ושומרון ואף שרי הבטחון שעסקו רבות בהרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון כמו גם ראשי התנועות המיישבות של המתנחלים.
בית הדין הפלילי בהאג וחוקת רומא, נוסדו ב-2002, לאחר שהעולם חווה את זוועות, פשעים נגד האנושות, פשעי השמדת עם – ג'נוסייד, אתנוסייד, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות, ועל מנת לתת מענה לזוועות אלו. כבר בסעיף הראשון של האמנה, נקבע כי סמכות בית הדין תהיה מוגבלת לפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה האנושית.
מדינת ישראל, לאורך כל שנותיה השתתפה באורח פעיל בחקיקת אמנת רומא ואף חתמה על האמנה, אך לא אישררה אותה, ולפיכך מדינת ישראל אינה חברה בבית הדין ולבית הדין אין סמכות על מעשים הנעשים בשטחה של מדינת ישראל או של אזרחיה. הסתייגותה זו של מדינת ישראל נבעה מחששה כי יעשה שימוש פוליטי נגד מדינת ישראל ואזרחיה. עיקר חששה של מדינת ישראל נבע מהכנסת סעיף 8ב. (8) העוסק באיסור העברת אוכלוסייה משטח המדינה הכובשת לשטח המדינה הנכבשת, קרי, סעיף ההתנחלויות.
עיקר החשדות שהתגבשו אצל התובעת בענין פעילות צה"ל בצוק איתן ובגדר בעזה ב-2018, אינן מצדיקות לתפיסתי, פתיחה בחקירה, נוכח עיקרון המשלימות הקובע כי מדינה שיש לה מערכת משפט עצמאית, מקצועית יעילה ואפקטיבית, תבצע את החקירות בעצמה.
נושא עצמאות מערכת המשפט הישראלית בנוגע לחקירת חשדות לפשעים בינלאומיים זכה להכרה, הן בוועדת טירקל בעקבות משט המרמרה והן בצוות צ'חנובר (בו הייתי חברה) שעסק בישום לקחי ועדת טירקל ,על מנת להבטיח את מילוי עקרונות המשפט הבינלאומי על ידי צה"ל ומערכת המשפט הישראלית.
קשה להאמין, כי הסטנדרטים שעוצבו ומיושמים, לא יוכרו על ידי מערכת בית הדין בהאג, אלא אם כן היא לוקה בחוסר עצמאות וחוסר מקצועיות , דהיינו, פוליטיזציה. ואולם ככל שטענת התובעת בבית הדין מתייחסת לחשדות לפשע בינלאומי של התנחלויות והעברת אוכלוסייה, אין ספק שעניין זה לא נחקר על ידי מדינת ישראל ועל כן טענת המשלימות לא קיימת.
בית הדין אמור לחקור רק הפרות חמורות מאד המדאיגות את הקהילה הבינלאומית, ולכל מומחה בתחום ברור כי קשה לראות איך העניין הישראלי עונה על הקריטריון המחמיר, מעבר לכך, יש לתת את הדעת כי בשנים האחרונות נשפטו ונחקרו רק מעטים ביותר בבית הדין בהאג, ובעיקר ממדינות הסובלות מרודנות קשה באפריקה, ובהם מפקדי מיליציות, ראשי מדינות ומפקדים בצבא.
טענתה של מדינת ישראל היא: כי ההחלטה של בית הדין היא פוליטית ולוקה בחוסר סמכות. מעבר לעובדה שפלשתין אינה מדינה ולכן היא לא יכולה להעניק לבית הדין בהאג סמכות שלא קיימת אצלה, טוענת מדינת ישראל מפי היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעת שפרסם, כי על פי הסכמי אוסלו המחלוקות בין הצדדיים אמורות להיפתר במשא ומתן. ולא על ידי גורם חיצוני כמו בית הדין.
התערבות בית הדין בהאג לטענת מדינת ישראל מפקיעה את הסמכות להגיע להסכם בילטרלי, ומעבירה אותו לידי צד שלישי בינלאומי. אני בטוחה כי משפטני ומדינאי ישראל יחד עם המדינות הידידות של ישראל התומכות בעמדתה, יהפכו כל אבן וימצאו כל תמיכה בינלאומית שקיימת, על מנת לסכל את ההחלטה.
אולם אין בכך וודאות והיה ותפתח חקירה והתובעת תתחיל באיסוף ראיות ובבדיקת חשדות בנושא ההתנחלויות, חשוב שמדינת ישראל תמנע מצעדים של המשך הסיפוח הזוחל, ותחדל מצעדים אשר חלקם חשאיים ורובם גלויים של סיפוח זוחל וסילוק הפלשתינאים בעיקר משטחי C, כאלה שמסכלים כל אפשרות להגיע להסדר ולהקים מדינה בת קיימא.
על רקע זה ניתן להבין את חששו של שר הבטחון, אשר פנה להנהלת קק"ל וביקש ממנה להימנע מקבלת החלטה "רגישה ביותר" לרכישת קרקעות פרטיות ביהודה ושומרון. כדבריו ,שיהיו להחלטה השלכות במישור הבינלאומי, ביחסי ישראל וארצות הברית וביחסי ישראל עם התפוצות ומיותר לציין שאותם גורמים בינלאומיים שבשמם לא הזכיר, יתקשו לעשות את ההפרדה בין מדינת ישראל לבין קק"ל, אף שהבעלים של קק"ל אינם ממשלת ישראל.
טוב עשה בג"צ, מפי כבוד הנשיאה חיות, בבג"צ 1308/17 בבטלו את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, בין היתר בכך שהוא עומד בסתירה לעקרון הריבונות הטריטוריאלית וסותר עקרונות יסוד בחקיקה הישראלית ופוגע בזכויות מוגנות של הפלשתינאים. ובכך הסיר מכשול עצום, שעמד בפני מדינת ישראל.
טוב תעשה מדינת ישראל, אם תנקוט לראשונה ביוזמה לחידוש השיחות עם הפלשתינאים, או נקיטה בצעדים עצמאיים של הפרדות אזרחית מן הפלשתינאים, במטרה להגביר את בטחון אזרחי ישראל וליצור מציאות מדינית טובה יותר שתאפשר מהלכים מדיניים בעתיד, ותמנע מצעדים חד צדדים שיסכלו אפשרות הגעה להסדר, ובכך יצרו את הקרקע ללחץ משפטי ומדיני על בית הדין בהאג להימנע מלפתוח בחקירה.
רחל דולב, תת אלוף, עו"ד, בכירה לשעבר בפרקליטות הצבאית. וחברת הועד המנהל של תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל בהווה.
