אוניברסיטת תל אביב שיגרה ננו-לווין לחלל

הננו-לוויין יקיף את הארץ במהירות של 27,600 קמ"ש, או 7.6 ק"מ בשנייה. במהירות כזו, הלוויין ישלים הקפה סביב כדור הארץ מדי 90 דקות

באדיבות אוניברסיטת תל אביב

הישג חסר תקדים לאוניברסיטת תל אביב: TAU-SAT1, הננו-לוויין המדעי הראשון של אוניברסיטת תל אביב שוגר לחלל במוצאי שבת (20.2) בשעה 19:36 מסוכנות החלל של נאס"א בווירג'יניה, ארה"ב. TAUSAT1 מיועד לשיגור על גבי רכב חלל מסוג ANTARES ובמהלך שהותו בחלל הוא יערוך מספר ניסויים, בהם מדידת הקרינה הקוסמית סביב כדור הארץ.

באוניברסיטת תל אביב מציינים בסיפוק רב שמדובר בהישג מדעי וטכנולוגי מרשים ביותר שכן, הננו לוויין אופיין, פותח, הורכב ונבדק במסגרת המרכז לננו-לוויינים בקמפוס, שיתוף פעולה ייחודי בין הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן ובית הספר פורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ, בפקולטה למדעים מדויקים לבין המרכז למחקר גרעיני - שורק.

אוניברסיטת תל אביב השלימה את בנייתו של TAU-SAT1 לפני כארבעה חודשים, אז הוא הועבר ליפן לבדיקות טרום טיסה בסוכנות החלל JAXA. לפני כשבועיים הוא עבר לתחנה האחרונה בדרך לחלל, האי וואלפוס, בוירג'יניה שבארה"ב, שם הוא מיועד "לתפוס טרמפ" על חללית אספקה של נאס"א שמטרתה לספק אוכל וציוד לתחנת החלל הבינלאומית ISS)).

"זהו יום חג לאוניברסיטה", אומר בגאווה, פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. "אנחנו חלק ממהפכת "החלל האזרחי החדש" לעומת החלל הישן שבו רק חברות גדולות עם תקציבי ענק וצוותים גדולים של מהנדסים יכלו לבנות לוויינים. לפני מספר שנים הקמנו באוניברסיטה את המרכז לבניית לוויינים קטנים בגודל "קופסת נעליים", ולשמחתי הצלחנו להוכיח שבעזרת תכנון נכון, מזעור ואפיון של טכנולוגיות רבות, ניתן לבנות לוויינים קטנים ותוך שנתיים לשגר אותם לחלל בתקציבים נמוכים משמעותית ממה שהיה מקובל בחלל הישן".

"מדובר בננו-לוויין, או לוויין זעיר, מסוג 'לוויין קובייה'", מוסיף ד"ר עופר עמרני, ראש המעבדה ללוויינות זעירה באוניברסיטת תל אביב. "מידותיו של הלוויין הן 10 על 10 על 30 ס"מ, כמידותיה של קופסת נעליים, והוא שוקל פחות מ-2.5 ק"ג. TAU-SAT1 הוא הננו-לוויין הראשון שתוכנן, נבנה ונבדק באופן עצמאי באקדמיה".

ד"ר מאיר אריאל מנהל המרכז לננו לוויינים באוניברסיטה: "ידוע שקיימת בחלל תנועת חלקיקים אנרגטיים שמקורם בקרינה קוסמית. משימתנו המדעית הינה לנטר את הקרינה הזו, ולמדוד את שטף החלקיקים ותוצריהם. יש להבין שסביבת החלל היא סביבה עוינת לבני אדם אך גם למערכות אלקטרוניות. כשחלקיקים אלה פוגעים באסטרונאוטים או בציוד אלקטרוני בחלל, הם עלולים לגרום לנזקים משמעותיים.

המידע המדעי שייאסף על ידי הלוויין שלנו יאפשר לתכנן אמצעי הגנה  על אסטרונאוטים ועל מערכות חלל. לצורך כך שילבנו בלוויין מספר ניסויים, שפותחו על-ידי שותפנו לפרויקט ממחלקת סביבת חלל במרכז למחקר גרעיני שורק שתבצע גם את  המחקר המדעי הנילווה".

בעיה אחרת נוגעת לחילוץ הנתונים שיאסוף הלוויין TAU-SAT1. בגובה של 400 ק"מ מעל פני הים, הננו-לוויין יקיף את הארץ במהירות מסחררת של 27,600 קמ"ש, או 7.6 ק"מ בשנייה. במהירות כזו, הלוויין ישלים הקפה סביב כדור הארץ מדי 90 דקות. "לשם כך בנינו תחנת לוויינים ייעודית על הגג של בניין הנדסה", מדגיש ד"ר עמרני.

"התחנה שלנו, המשמשת גם כתחנת חובבי רדיו, כוללת מספר אנטנות, ומערכת בקרה ממוכנת אוטומטית. כאשר ה-TAU-SAT1 יחלוף 'מעל' מדינת ישראל, כלומר ברדיוס של כמה אלפי ק"מ מטווח הקליטה של התחנה הקרקעית, האנטנות יעקבו אחר מסלול הלוויין ויתבצע תהליך של תמסורת נתונים בין הלוויין לתחנה״, אומר עמרני.

״חליפות כאלה מתרחשות כארבע פעמים ביממה, וכל אחת מהן נמשכת פחות מ-10 דקות. בנוסף למשימתו המדעית, עתיד הלוויין לשמש גם כממסר חללי בעבור קהיליות חובבי הרדיו ברחבי העולם. בסך הכול, צפוי הלוויין להיות פעיל במשך מספר חודשים. מאחר שאין לו מנוע, מסלולו ידעך עם הזמן כתוצאה מגרר אטמוספרי – וסופו שיישרף באטמוספרה ויחזור אלינו כאבק כוכבים".

החוקרים מסמנים כבר את היעד הבא: TAU-SAT2. את התשתיות לפיתוח הלוויין TAU-SAT1 הקמנו בכוחות עצמנו – מהחדרים הנקיים, דרך מתקני הבדיקה השונים, כמו תא הואקום התרמי, וכלה בתחנת הקליטה והשידור שהצבנו על הגג. כעת, משהתשתית מוכנה, אנו ניגשים לפיתוח TAU-SAT2. הרעיון הוא שכל חוקר וכל סטודנט מכל פקולטה באוניברסיטת תל אביב, או מחוצה לה, יוכל בעתיד לתכנן ולשגר ניסויים לחלל– גם מבלי להיות מומחה לתחום החלל".

באוניברסיטת תל אביב מבקשים בנוסף להודות לכל אלו שעסקו במלאכה החשובה: פרופ' יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה להנדסה, הפרופסורים סיון טולדו וחיים סוכובסקי מהפקולטה למדעים מדויקים, וחשובים מכל, צוות הפרויקט שעסק במו"פ סביב השעון: אלעד שגיא, דולב בשי, תומר נחום, עידן פינקלשטיין, ד"ר דיאנה לאופר, דוד שטיבלמן, איתן שליסל, ערן לוין, דוד גרינברג, שרון משאל ואורלי בלומברג.

אולי יעניין אותך גם

אחרי 37 שנים: בסיס חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף (בה"ד 16) עובר מצריפין למשכנו החדש ברמלה 

קרדיט: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון
 

אחרי 37 שנים: בסיס חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף עובר לרמלה 

הבסיס החדש משתרע על שטח של 120 דונם, מתוכם 15,300 מ"ר בנוי, וכולל: משרדים, מבני מגורים, כיתות לימוד והדרכה, מרכז לוגיסטי, מטווח מקורה, נשקייה, מסלול מכשולים, מגרש כדורסל וטריבונה