התחרות על העליונות
מגיפת הקורונה לא עצרה את התחרות על העליונות, לה התווספה לפחות לטווח הקצר גם תחרות על החיסון, והיא צפויה להימשך גם בתקופת ממשל ביידן. סקירה מיוחדת של חגי צוריאל, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד
חגי צוריאל
| 16/02/2021
חגי צוריאל. צילום עצמי
התחרות על העליונות מתמקדת במספר תחומי ליבה ספציפיים, כולל בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, סייבר, רובוטיקה וביוטק, כלי נשק היפרסונים ואנרגטיים (Directed Energy Weapons), חלל צבאי ואזרחי, משאבי הים והקוטב הצפוני, והשליטה בנתיבי סחר ובשרשראות ערך ואספקה.
ברקע לתחרות על העליונות התלכדות של כמה מגה-מגמות ומגמות עולמיות, והבנה שהעולם נמצא על סף פריצות דרך טכנולוגיות משנות מציאות ושמי שיוביל ישלוט. התחרות מתקיימת בעיקר, אך לא רק, בין המעצמות העולמיות - ארה״ב סין ורוסיה - ומנוהלת ע״י ממשלות, שמגבשות ומיישמות אסטרטגיות הובלה לאומיות בתחומי התחרות.
אסטרטגיות ההובלה כוללות לרוב הקמת גופי תיאום ברמה הלאומית; חיזוק תוכניות מחקר ופיתוח בתחומי התחרות; הקמת תשתיות קריטיות נדרשות ומתן גישה למתקנים, טכנולוגיות ומאגרי מידע; שילוב לימודים רלוונטיים באוניברסיטאות ובמערכות החינוך; העמקת שיתוף הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשיות; וחתירה לשיתוף פעולה עם מדינות likeminded.
כל זאת לצד "הגבהת חומות" - צעדים להגנה על הקניין הרוחני, כדי לשמור על היתרון התחרותי ועל יישומים שרלוונטיים לביטחון הלאומי. התחרות על העליונות תשפיע על מאזן הכוחות העולמי והאזורי. גלום בה פוטנציאל להגברת רגישויות ומתחים, אך גם לשיתופי פעולה אסטרטגיים בין מדינות like minded.
במסגרת התחרות בשנים האחרונות הסינים הגדירו יעד לאומי של הובלה עולמית בבינה מלאכותית עד שנת 2030; סין, רוסיה וארה"ב הקימו מרכזי בינה מלאכותית צבאיים (בצבא ארה"ב מונה גנרל שלושה כוכבים לעמוד בראש מרכז משולב לבינה מלאכותית - JAIC);
ארה"ב הקימה פיקוד חלל; רוסיה הקימה פיקוד ארקטי; וסין ורוסיה פיתחו מערכות נגד לוויינים והציגו טילים היפרסוניים. בכל הקשור ל"הגבהת חומות", העיסוק התמקד במאמציה של ארה"ב למנוע מעורבות של חברות סיניות בתשתיות תקשורת דור חמישי (G5). להלן כמה מההתפתחויות המרכזיות בתחומי התחרות בשנת 2020:
נשק היפרסוני
חיל האוויר האמריקאי השלים כמדווח באוגוסט האחרון ניסוי captive carry של ה-ARRW (Air-launched Rapid Response Weapon) הנישא מתחת לכנפיו של מפציץ B-52. ניסוי טיסה (free flight) צפוי בהמשך השנה ומבצוע ראשוני מתוכנן ל-2022. ה-ARRW מבוסס על נשק שפותח ע״י DARPA וחיל האויר האמריקאי, שאמור להיות משוגר מ- B-52 ואולי גם מ- F-15, לנסוק לגובה בעזרת מאיץ רקטי ואז להתנתק ממנו ולדאות לקרקע במהירות היפרסונית.
לצד כלי נשק דואה (Glide Weapon) עובדים כמדווח ב-DARPA ובחיל האויר האמריקאי גם על כלי נשק, חימוש או מיירט, שמוצמד לו מנוע נושם (Breathing Weapon), המעניק לו מהירות עצומה בדרכו אל המטרה. באוגוסט פרסם שירות המחקרים של הקונגרס דו״ח על כלי נשק היפרסוניים. עפ״י הדו״ח ארה״ב עוסקת בפיתוח כלי נשק היפרסוניים מתחילת שנות האלפיים ובשנים האחרונות היא מיקדה את מאמציה בפיתוח כלים דואים וטילי שיוט היפרסוניים, בהם גילו הפנטגון והקונגרס עניין גובר בין היתר בשל עניינן הגובר של רוסיה וסין בטכנולוגיות הללו.
חיל הים הרוסי ביצע, כמדווח, שוב, במסגרת תרגיל באוקטובר האחרון, ירי של טיל שיוט היפרסוני מסוג TZIRCON מפריגטה בים הלבן לעבר מטרה בים ברנץ. גם הודו הצטרפה כמדווח לאחרונה למעצמות המפתחות ומבצעות ניסויים בטכנולוגיה היפרסונית. עפ״י ההינדוסטן טיימס היא ביצעה ניסוי מוצלח ב-Hypersonic Test Demonstrator Vehicle שפותח ע״י ה-Defense Research and Development Organization, מה שעשוי לדברי משקיפים לסלול את הדרך לפיתוח טיל היפרסוני ע״י הודו תוך חמש שנים.
גם היפנים חשפו פרויקט הצטיידות בטיל היפרסוני, כחלק מתוכנית כוללת להצטיידות בטילים היפרסוניים יבשתיים וימיים ממספר סוגים בעשור הקרוב.
חלל צבאי
עפ״י פיקוד החלל האמריקאי רוסיה ביצעה ביולי שוב ניסוי בנשק נגד לוויינים כאשר שיגרה מלוויין גוף קטן יותר במהירות גבוהה יחסית. זאת, לאחר שמוקדם יותר השנה תמרן לוויין רוסי מסוג דומה בקרבת לוויין אמריקאי. עוזר מזכיר ההגנה האמריקאי טען בהקשר זה, כי הדבר מוכיח את הצביעות של רוסיה, שתומכת כביכול בבקרת נשק בחלל, אך מטרתה האמיתית היא להגביל את יכולותיה של ארה״ב בזירה זו שעה שהיא מפתחת את יכולותיה שלה.
משרד ההגנה האמריקאי פרסם דו״ח שנתי בספטמבר 2020 שקבע שגם סין מתקדמת בפיתוח טילים ונשק אלקטרוני שיכולים לפגוע בלוויינים במסלול נמוך וגבוה. יכולות counterspace שסין מפתחת כוללות טילים, לייזרים ויכולות מעקב אחר עצמים על פני כדור הארץ ובחלל. בנוסף, הארסנל הסיני כולל כאמור גם כלי נשק אלקטרוניים כמו שבשי לווינים, יכולות סייבר ונשק אנרגטי (directed energy weapons).
חלל אזרחי
סין שיגרה לחלל במחצית השניה של יוני 2020 את הלוויין האחרון, ה-30 במספר, שמשלים את מערכת הניווט הלווייני הגלובלי שלה Beidou, שאותה היא פיתחה בהדרגה במשך כשני עשורים, ואשר מתחרה עם מערכת ה-GPS האמריקאית. הגרסה הראשונה, שסיפקה שירות רק בשטחה של סין מובצעה בשנת 2000, הגרסה השניה שכיסתה את כל אזור אסיה פסיפיק מובצעה ב-2012, והגרסה השלישית הנוכחית מכסה את כל העולם.
ביולי 2020 שיגרה סין למאדים את הגשושית העצמאית הראשונה שלה. סוכנות החלל האמריקנית שיגרה ביולי משימה נוספת למאדים - רכב חלל ו״מסוק״ זעיר, על גבי רקטת אטלס. גם איחוד האמירויות שיגרה ביולי האחרון גשושית מחקר למאדים. הגשושית פותחה בעזרת סוכנויות החלל של ארה״ב ויפן ומספר אוניברסיטאות אמריקאיות, ושוגרה ממרכז החלל טנגשימה שביפן.
בנוסף, נאס"א הודיעה באחרונה כי ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, יפן, לוקסמבורג, איטליה, בריטניה ואיחוד האמירויות חתמו על אמנה בינלאומית - ARTEMIS ACCORDS - הכוללת עקרונות לשיתוף פעולה בחקר הירח. האמנה אמורה לחזק וליישם את ה-TREATY ON PRINCIPLES GOVERNING THE ACTIVITIES OF STATES IN THE EXPLORATION AND USE OF OUTER SPACE משנת 1967.
עקרונות אמנת ארטמיס: מחקר למטרות שלום; שקיפות לשם מניעת אי-הבנות וסכסוכים; תמיכה ב-interoperable systems (מערכות שיכולות להשתמש ברכיבים של מערכות אחרות ולעבוד ביחד. סיוע בחירום; רישום עצמים בחלל; שיתוף בנתונים מדעיים; שימור מורשת החלל; מיצוי ושימוש במשאבי החלל בהתאם לאמנת החלל החיצון; היפטרות בטוחה מפסולת.
הקוטב הצפוני
מחלקת חיל האויר במשרד ההגנה האמריקאי פרסמה ביולי 2020 אסטרטגיה ארקטית. האסטרטגיה, המשותפת לחיל האויר ולפיקוד החלל האמריקאי, קובעת שהקוטב הוא אזור שנהיה יותר ויותר חיוני לאינטרסי הביטחון הלאומי של ארה״ב, ושיכולתו להוות חיץ אסטרטגי נשחקת בשל ההתקדמות של מתחרים מעצמתיים, מה שהופך אותו למקור איום פוטנציאלי על המולדת. זאת, בנוסף לכך שהוא מכיל נקודות שיגור קריטיות להקרנת כוח גלובלית ומשאבי טבע נגישים.
כחלק מתוכניתם להשמשת נתיב הסחר הצפון מזרחי הכניסו הרוסים לשירות שוברת קרח עוצמתית בשם ARCTICA שכבר ביצעה גיחת ניסוי לקוטב. גם סין בונה שוברת קרח גרעינית במסגרת מגמתה לקדם את "דרך המשי הקוטבית" (עד כה היו שוברות קרח כאלה רק לרוסיה).
ים ונתיבי סחר
בין היתר על רקע המתיחות בגבול עם סין הגביר כמדווח הצי ההודי מאז אמצע יולי את נוכחותו בים סין הדרומי, תוך שמירה על קשר רציף עם ספינות חיל הים האמריקאי באזור. הצי ההודי גם הגביר את נוכחותו באזור האוקינוס ההודי ופרס כמדווח ספינות לאורך הנתיב בו משתמשות אוניות סיניות על מנת להיכנס לאזור וכן באזור מיצרי מלאקה בסמוך לאיי אנדמן וניקובר.
בתוך כך אמורות כמדווח הודו ויפן לחתום על הסכם לוגיסטי שיעניק לצי ההודי גישה לבסיס הצבאי היפני בג׳יבוטי ולצי היפני גישה למתקנים הצבאיים ההודים באיי אנדמן וניקובר. גם אוסטרליה ויפן מקדמות "הסכם גישה הדדי" שיאפשר ביקורים הדדיים בבסיסים צבאיים וכן תרגילים משותפים. הודו וצרפת החליטו לאחרונה להדק את שיתוף הפעולה הצבאי והאזרחי ביניהן באינדו-פסיפיק.
שרשראות ערך ואספקה
הפנטגון מזהיר כבר זמן רב שארה״ב מסתמכת יותר מדי על מערכות ורכיבים שמיוצרים בחו״ל, במיוחד בסין, ודוחף לחיזוק תעשיית המיקרו-אלקטרוניקה האמריקאית ולהחזרת יכולות ייצור קריטיות הביתה. כיום 75% מהרכיבים המיקרו אלקטרונים שמתוכננים ע״י חברות אמריקאיות מיוצרים כמדווח מחוץ לארה״ב ו-95% נארזים ונבדקים מחוצה לה. תת מזכיר ההגנה, אלן לורד, אמרה שכבר אי אפשר לזהות את ״שושלת היוחסין״ של המיקרו-אלקטרוניקה וכפועל יוצא מכך אי אפשר להבטיח שלא מסתתרות בקוד ״דלתות אחוריות״ או פקודות להזלגת דאטה החוצה.
שרי המסחר של אוסטרליה יפן והודו הסכימו לאחרונה לקדם תוכנית לחיזוק עמידות (resilience) שרשראות האספקה באזור האינדו-פסיפיק. זאת, על רקע הכרה גוברת בשלוש המדינות בסכנות הגלומות בהישענות כלכלית רבה מדי על סין. כמדווח, הכוונה היא להשיק את היוזמה השנה.
סין, מצידה, מתכננת כמדווח לשים דגש בתוכנית החומש ה-14 שלה על ייצור מקומי של טכנולוגיות קריטיות, ובמסגרת זאת בין היתר על פיתוח תעשיית המוליכים למחצה המקומית. זאת, גם בתגובה להגבלות שהטיל הממשל האמריקאי בתחום.
בינה מלאכותית
ה-DNI האמריקאי פרסם ביולי גירסה ראשונה של סט עקרונות לשימוש מוסרי בבינה מלאכותית. ששת העקרונות, משמירה על פרטיות, דרך שקיפות ועד ביטחון סייבר, נועדו להדריך את ארגוני המודיעין האמריקאים במיוחד בעבודתם עם חברות פרטיות שיפתחו עבורם בינה מלאכותית.
קודם לכן, בפברואר 2020, אימץ משרד ההגנה האמריקאי באופן רשמי חמישה עקרונות מוסריים לתכנון, פיתוח, פריסה ושימוש בבינה מלאכותית ברגיעה ובלחימה - אחראי, הוגן, מובן, אמין ונשלט. ראש ה-JAIC (ה-Joint AI Center שהוקם במשרד ההגנה האמריקאי) חזר ואמר בהקשר זה, כי הנהגת משרד ההגנה מאמינה שמי שישתלט ראשון על AI ינצח בשדה הקרב.
יו״ר אלפבית, אריק שמידט, המשמש כיו״ר מערך החדשנות של משרד ההגנה האמריקאי, אמר ל-BBC שארה״ב מובילה לעת עתה על סין בחדשנות טכנולוגית, אך הפער בין השתיים הולך ומצטמצם. לדבריו, יש בסין התמקדות אמיתית בחדשנות ובטכנולוגיות בינה מלאכותית חדשות. היא משקיעה במחקר ופיתוח (וואווי למשל מוציאה קרוב לעשרים מיליארד דולר על מחקר ופיתוח) ובמירוץ לפרסום מאמרים בנושא סין מחקה את הפער.
לעומת זאת, עפ״י הקרן לטכנולוגיית מידע וחדשנות, הממשל האמריקאי משקיע כיום פחות במחקר ופיתוח ביחס לגודל הכלכלה מאשר לפני 60 שנה. שמידט אמר גם שהעליונות הטכנולוגית האמריקאית נבנתה בין היתר בזכות כישרונות זרים, והזהיר שארה״ב מסתכנת בנפילה נוספת אם אנשים אלה לא יורשו להיכנס למדינה.
מחשוב קוונטי
IBM פרסמה מפת דרכים לנקודת מפנה במחשוב קוונטום, שלפיה החברה סבורה שתוכל לפתח עד סוף שנת 2023 מחשב קוונטי בן 1121 קיוביטים עם שיעור טעויות של 0.01 אחוז בלבד. המעבד הנוכחי של IBM הוא בן 65 קיוביטים ושיעור טעויות של 1.5%. בתוך כך, הממשל והתעשיות בארה״ב מגבירים כמדווח את ההשקעות במחשוב קוונטי ובתחומים מדעיים הקשורים אליו, כולל הקמת 5 מרכזי מחקר חדשים בתחום באוגוסט האחרון. גם סין ואירופה מזרימות כמדווח משאבים רבים לתחום.
״הגבהת חומות״
בעקבות review טכני ובתגובה לסנקציות אמריקאיות פרסם ביולי האחרון המרכז הלאומי הבריטי לביטחון סייבר החלטה לפיה רכישת ציוד G5 חדש מ-Huawei תאסר אחרי ה-31 דצמבר 2020 וכל ציוד של החברה יוסר מרשתות G5 עד סוף 2027. בריטניה גם פועלת כמדווח לכינון ברית של עשר דמוקרטיות, על מנת לייצר מאגר אלטרנטיבי של ספקי ציוד וטכנולוגיות 5G, כדי לא להסתמך על סין, ועל Huawei במיוחד.
גם שבדיה הצטרפה באוקטובר למדינות שאוסרות שימוש בציוד של החברות הסיניות בתשתיות G5. הרגולטור השבדי הודיע שחברות שמספקות שירותי G5 במדינה יצטרכו להסיר ציוד של וואווי ו-ZTE מהתשתיות שלהן עד שנת 2025. ישראל תשמש כמדווח בציוד של NOKIA ו-ERICSSON.
על רקע המתיחות הגוברת בין ארה״ב וסין הודיע ממשל טראמפ בחודש באוגוסט, כי יגביל עוד יותר את יכולתה של וואווי לקנות מגוון רחב של שבבים שיוצרו או תוכננו עם ציוד ותוכנה אמריקאים. ההגבלות החדשות הן הרחבה של הגבלות שהממשל החל ליישם במאי שאסרו על חברות ברחבי העולם להשתמש בתוכנות אמריקאיות כדי לייצר שבבים שעוצבו על ידי וואווי.
כעת, האיסור הזה יהיה תקף לכל שבב שיוצר בחו"ל באמצעות ציוד אמריקאי. משרד המסחר של ארה"ב הודיע כי הוא מוסיף 38 חברות הקשורות לוואווי לרשימת החברות שהוא אוסר עליהן לעבוד עם חברות אמריקאיות. קודם לכן (יולי) הורתה ארה״ב לסינים לסגור את הקונסוליה הסינית ביוסטון ודוברת מחלקת המדינה אמרה שהדבר נעשה על מנת לגן על קניין רוחני אמריקני.
ביוני פרסם משרד ההגנה האמריקאי רשימה של 20 תאגידים סיניים הנמצאים בבעלות או בשליטה של צבא סין ומקיימים פעילות עסקית בארה״ב - צעד מקדים לקראת הטלת סנקציות על החברות הללו. באוגוסט גם הודיע מזכיר המדינה פומפאו על הרחבת תוכנית הרשת הנקיה של הממשל לאבטחת נכסי האומה, כולל שמירה על הפרטיות של האזרחים ועל המידע הרגיש ביותר של חברות מפני חדירה אגרסיבית של שחקנים כמו סין.
לוודא שחברות תקשורת סיניות אינן מחוברות לרשתות טלקומוניקציה אמריקאיות; להסיר אפליקציית לא בטוחות מחנויות אפליקציות אמריקאיות; למנוע מיצרני טלפונים חכמים סיניים מלהתקין מראש או להציע להוריד לטלפונים אפליקציות בטוחות. למנוע מהמידע הרגיש ביותר של אזרחים אמריקאים ומהנכסים האינטלקטואלים היקרים ביותר של חברות אמריקאיות, כולל מחקרים הקשורים לחיסון לקורונה, מלהיות מאוחסנים במערכות מבוססות ענן שנגישות ליריבים של ארה״ב דרך חברות כמו עליבאבא, China Mobile Telecom China ו-Tencent.
להבטיח שכבלים תת ימיים שמחברים את ארה״ב לאינטרנט העולמי לא משמשים לאיסוף מודיעין ע״י סין. לוודא שכל שרשרת הערך של תקשורת G5 היא נקיה ולא נעשה בה שימוש בציוד שידור, שליטה, מחשוב או אחסון מספקים לא בטוחים כמו וואווי ו-ZTE.
חגי צוריאל היה ראש חטיבת המחקר במוסד ונציג המוסד בארה"ב ובשנים 2016-2020 מילא את תפקיד מנכ"ל משרד המודיעין.
מגיפת הקורונה לא עצרה את התחרות על העליונות, לה התווספה לפחות לטווח הקצר גם תחרות על החיסון, והיא צפויה להימשך גם בתקופת ממשל ביידן. סקירה מיוחדת של חגי צוריאל, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד
חגי צוריאל. צילום עצמי
התחרות על העליונות מתמקדת במספר תחומי ליבה ספציפיים, כולל בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, סייבר, רובוטיקה וביוטק, כלי נשק היפרסונים ואנרגטיים (Directed Energy Weapons), חלל צבאי ואזרחי, משאבי הים והקוטב הצפוני, והשליטה בנתיבי סחר ובשרשראות ערך ואספקה.
ברקע לתחרות על העליונות התלכדות של כמה מגה-מגמות ומגמות עולמיות, והבנה שהעולם נמצא על סף פריצות דרך טכנולוגיות משנות מציאות ושמי שיוביל ישלוט. התחרות מתקיימת בעיקר, אך לא רק, בין המעצמות העולמיות - ארה״ב סין ורוסיה - ומנוהלת ע״י ממשלות, שמגבשות ומיישמות אסטרטגיות הובלה לאומיות בתחומי התחרות.
אסטרטגיות ההובלה כוללות לרוב הקמת גופי תיאום ברמה הלאומית; חיזוק תוכניות מחקר ופיתוח בתחומי התחרות; הקמת תשתיות קריטיות נדרשות ומתן גישה למתקנים, טכנולוגיות ומאגרי מידע; שילוב לימודים רלוונטיים באוניברסיטאות ובמערכות החינוך; העמקת שיתוף הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשיות; וחתירה לשיתוף פעולה עם מדינות likeminded.
כל זאת לצד "הגבהת חומות" - צעדים להגנה על הקניין הרוחני, כדי לשמור על היתרון התחרותי ועל יישומים שרלוונטיים לביטחון הלאומי. התחרות על העליונות תשפיע על מאזן הכוחות העולמי והאזורי. גלום בה פוטנציאל להגברת רגישויות ומתחים, אך גם לשיתופי פעולה אסטרטגיים בין מדינות like minded.
במסגרת התחרות בשנים האחרונות הסינים הגדירו יעד לאומי של הובלה עולמית בבינה מלאכותית עד שנת 2030; סין, רוסיה וארה"ב הקימו מרכזי בינה מלאכותית צבאיים (בצבא ארה"ב מונה גנרל שלושה כוכבים לעמוד בראש מרכז משולב לבינה מלאכותית - JAIC);
ארה"ב הקימה פיקוד חלל; רוסיה הקימה פיקוד ארקטי; וסין ורוסיה פיתחו מערכות נגד לוויינים והציגו טילים היפרסוניים. בכל הקשור ל"הגבהת חומות", העיסוק התמקד במאמציה של ארה"ב למנוע מעורבות של חברות סיניות בתשתיות תקשורת דור חמישי (G5). להלן כמה מההתפתחויות המרכזיות בתחומי התחרות בשנת 2020:
נשק היפרסוני
חיל האוויר האמריקאי השלים כמדווח באוגוסט האחרון ניסוי captive carry של ה-ARRW (Air-launched Rapid Response Weapon) הנישא מתחת לכנפיו של מפציץ B-52. ניסוי טיסה (free flight) צפוי בהמשך השנה ומבצוע ראשוני מתוכנן ל-2022. ה-ARRW מבוסס על נשק שפותח ע״י DARPA וחיל האויר האמריקאי, שאמור להיות משוגר מ- B-52 ואולי גם מ- F-15, לנסוק לגובה בעזרת מאיץ רקטי ואז להתנתק ממנו ולדאות לקרקע במהירות היפרסונית.
לצד כלי נשק דואה (Glide Weapon) עובדים כמדווח ב-DARPA ובחיל האויר האמריקאי גם על כלי נשק, חימוש או מיירט, שמוצמד לו מנוע נושם (Breathing Weapon), המעניק לו מהירות עצומה בדרכו אל המטרה. באוגוסט פרסם שירות המחקרים של הקונגרס דו״ח על כלי נשק היפרסוניים. עפ״י הדו״ח ארה״ב עוסקת בפיתוח כלי נשק היפרסוניים מתחילת שנות האלפיים ובשנים האחרונות היא מיקדה את מאמציה בפיתוח כלים דואים וטילי שיוט היפרסוניים, בהם גילו הפנטגון והקונגרס עניין גובר בין היתר בשל עניינן הגובר של רוסיה וסין בטכנולוגיות הללו.
חיל הים הרוסי ביצע, כמדווח, שוב, במסגרת תרגיל באוקטובר האחרון, ירי של טיל שיוט היפרסוני מסוג TZIRCON מפריגטה בים הלבן לעבר מטרה בים ברנץ. גם הודו הצטרפה כמדווח לאחרונה למעצמות המפתחות ומבצעות ניסויים בטכנולוגיה היפרסונית. עפ״י ההינדוסטן טיימס היא ביצעה ניסוי מוצלח ב-Hypersonic Test Demonstrator Vehicle שפותח ע״י ה-Defense Research and Development Organization, מה שעשוי לדברי משקיפים לסלול את הדרך לפיתוח טיל היפרסוני ע״י הודו תוך חמש שנים.
גם היפנים חשפו פרויקט הצטיידות בטיל היפרסוני, כחלק מתוכנית כוללת להצטיידות בטילים היפרסוניים יבשתיים וימיים ממספר סוגים בעשור הקרוב.
חלל צבאי
עפ״י פיקוד החלל האמריקאי רוסיה ביצעה ביולי שוב ניסוי בנשק נגד לוויינים כאשר שיגרה מלוויין גוף קטן יותר במהירות גבוהה יחסית. זאת, לאחר שמוקדם יותר השנה תמרן לוויין רוסי מסוג דומה בקרבת לוויין אמריקאי. עוזר מזכיר ההגנה האמריקאי טען בהקשר זה, כי הדבר מוכיח את הצביעות של רוסיה, שתומכת כביכול בבקרת נשק בחלל, אך מטרתה האמיתית היא להגביל את יכולותיה של ארה״ב בזירה זו שעה שהיא מפתחת את יכולותיה שלה.
משרד ההגנה האמריקאי פרסם דו״ח שנתי בספטמבר 2020 שקבע שגם סין מתקדמת בפיתוח טילים ונשק אלקטרוני שיכולים לפגוע בלוויינים במסלול נמוך וגבוה. יכולות counterspace שסין מפתחת כוללות טילים, לייזרים ויכולות מעקב אחר עצמים על פני כדור הארץ ובחלל. בנוסף, הארסנל הסיני כולל כאמור גם כלי נשק אלקטרוניים כמו שבשי לווינים, יכולות סייבר ונשק אנרגטי (directed energy weapons).
חלל אזרחי
סין שיגרה לחלל במחצית השניה של יוני 2020 את הלוויין האחרון, ה-30 במספר, שמשלים את מערכת הניווט הלווייני הגלובלי שלה Beidou, שאותה היא פיתחה בהדרגה במשך כשני עשורים, ואשר מתחרה עם מערכת ה-GPS האמריקאית. הגרסה הראשונה, שסיפקה שירות רק בשטחה של סין מובצעה בשנת 2000, הגרסה השניה שכיסתה את כל אזור אסיה פסיפיק מובצעה ב-2012, והגרסה השלישית הנוכחית מכסה את כל העולם.
ביולי 2020 שיגרה סין למאדים את הגשושית העצמאית הראשונה שלה. סוכנות החלל האמריקנית שיגרה ביולי משימה נוספת למאדים - רכב חלל ו״מסוק״ זעיר, על גבי רקטת אטלס. גם איחוד האמירויות שיגרה ביולי האחרון גשושית מחקר למאדים. הגשושית פותחה בעזרת סוכנויות החלל של ארה״ב ויפן ומספר אוניברסיטאות אמריקאיות, ושוגרה ממרכז החלל טנגשימה שביפן.
בנוסף, נאס"א הודיעה באחרונה כי ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, יפן, לוקסמבורג, איטליה, בריטניה ואיחוד האמירויות חתמו על אמנה בינלאומית - ARTEMIS ACCORDS - הכוללת עקרונות לשיתוף פעולה בחקר הירח. האמנה אמורה לחזק וליישם את ה-TREATY ON PRINCIPLES GOVERNING THE ACTIVITIES OF STATES IN THE EXPLORATION AND USE OF OUTER SPACE משנת 1967.
עקרונות אמנת ארטמיס: מחקר למטרות שלום; שקיפות לשם מניעת אי-הבנות וסכסוכים; תמיכה ב-interoperable systems (מערכות שיכולות להשתמש ברכיבים של מערכות אחרות ולעבוד ביחד. סיוע בחירום; רישום עצמים בחלל; שיתוף בנתונים מדעיים; שימור מורשת החלל; מיצוי ושימוש במשאבי החלל בהתאם לאמנת החלל החיצון; היפטרות בטוחה מפסולת.
הקוטב הצפוני
מחלקת חיל האויר במשרד ההגנה האמריקאי פרסמה ביולי 2020 אסטרטגיה ארקטית. האסטרטגיה, המשותפת לחיל האויר ולפיקוד החלל האמריקאי, קובעת שהקוטב הוא אזור שנהיה יותר ויותר חיוני לאינטרסי הביטחון הלאומי של ארה״ב, ושיכולתו להוות חיץ אסטרטגי נשחקת בשל ההתקדמות של מתחרים מעצמתיים, מה שהופך אותו למקור איום פוטנציאלי על המולדת. זאת, בנוסף לכך שהוא מכיל נקודות שיגור קריטיות להקרנת כוח גלובלית ומשאבי טבע נגישים.
כחלק מתוכניתם להשמשת נתיב הסחר הצפון מזרחי הכניסו הרוסים לשירות שוברת קרח עוצמתית בשם ARCTICA שכבר ביצעה גיחת ניסוי לקוטב. גם סין בונה שוברת קרח גרעינית במסגרת מגמתה לקדם את "דרך המשי הקוטבית" (עד כה היו שוברות קרח כאלה רק לרוסיה).
ים ונתיבי סחר
בין היתר על רקע המתיחות בגבול עם סין הגביר כמדווח הצי ההודי מאז אמצע יולי את נוכחותו בים סין הדרומי, תוך שמירה על קשר רציף עם ספינות חיל הים האמריקאי באזור. הצי ההודי גם הגביר את נוכחותו באזור האוקינוס ההודי ופרס כמדווח ספינות לאורך הנתיב בו משתמשות אוניות סיניות על מנת להיכנס לאזור וכן באזור מיצרי מלאקה בסמוך לאיי אנדמן וניקובר.
בתוך כך אמורות כמדווח הודו ויפן לחתום על הסכם לוגיסטי שיעניק לצי ההודי גישה לבסיס הצבאי היפני בג׳יבוטי ולצי היפני גישה למתקנים הצבאיים ההודים באיי אנדמן וניקובר. גם אוסטרליה ויפן מקדמות "הסכם גישה הדדי" שיאפשר ביקורים הדדיים בבסיסים צבאיים וכן תרגילים משותפים. הודו וצרפת החליטו לאחרונה להדק את שיתוף הפעולה הצבאי והאזרחי ביניהן באינדו-פסיפיק.
שרשראות ערך ואספקה
הפנטגון מזהיר כבר זמן רב שארה״ב מסתמכת יותר מדי על מערכות ורכיבים שמיוצרים בחו״ל, במיוחד בסין, ודוחף לחיזוק תעשיית המיקרו-אלקטרוניקה האמריקאית ולהחזרת יכולות ייצור קריטיות הביתה. כיום 75% מהרכיבים המיקרו אלקטרונים שמתוכננים ע״י חברות אמריקאיות מיוצרים כמדווח מחוץ לארה״ב ו-95% נארזים ונבדקים מחוצה לה. תת מזכיר ההגנה, אלן לורד, אמרה שכבר אי אפשר לזהות את ״שושלת היוחסין״ של המיקרו-אלקטרוניקה וכפועל יוצא מכך אי אפשר להבטיח שלא מסתתרות בקוד ״דלתות אחוריות״ או פקודות להזלגת דאטה החוצה.
שרי המסחר של אוסטרליה יפן והודו הסכימו לאחרונה לקדם תוכנית לחיזוק עמידות (resilience) שרשראות האספקה באזור האינדו-פסיפיק. זאת, על רקע הכרה גוברת בשלוש המדינות בסכנות הגלומות בהישענות כלכלית רבה מדי על סין. כמדווח, הכוונה היא להשיק את היוזמה השנה.
סין, מצידה, מתכננת כמדווח לשים דגש בתוכנית החומש ה-14 שלה על ייצור מקומי של טכנולוגיות קריטיות, ובמסגרת זאת בין היתר על פיתוח תעשיית המוליכים למחצה המקומית. זאת, גם בתגובה להגבלות שהטיל הממשל האמריקאי בתחום.
בינה מלאכותית
ה-DNI האמריקאי פרסם ביולי גירסה ראשונה של סט עקרונות לשימוש מוסרי בבינה מלאכותית. ששת העקרונות, משמירה על פרטיות, דרך שקיפות ועד ביטחון סייבר, נועדו להדריך את ארגוני המודיעין האמריקאים במיוחד בעבודתם עם חברות פרטיות שיפתחו עבורם בינה מלאכותית.
קודם לכן, בפברואר 2020, אימץ משרד ההגנה האמריקאי באופן רשמי חמישה עקרונות מוסריים לתכנון, פיתוח, פריסה ושימוש בבינה מלאכותית ברגיעה ובלחימה - אחראי, הוגן, מובן, אמין ונשלט. ראש ה-JAIC (ה-Joint AI Center שהוקם במשרד ההגנה האמריקאי) חזר ואמר בהקשר זה, כי הנהגת משרד ההגנה מאמינה שמי שישתלט ראשון על AI ינצח בשדה הקרב.
יו״ר אלפבית, אריק שמידט, המשמש כיו״ר מערך החדשנות של משרד ההגנה האמריקאי, אמר ל-BBC שארה״ב מובילה לעת עתה על סין בחדשנות טכנולוגית, אך הפער בין השתיים הולך ומצטמצם. לדבריו, יש בסין התמקדות אמיתית בחדשנות ובטכנולוגיות בינה מלאכותית חדשות. היא משקיעה במחקר ופיתוח (וואווי למשל מוציאה קרוב לעשרים מיליארד דולר על מחקר ופיתוח) ובמירוץ לפרסום מאמרים בנושא סין מחקה את הפער.
לעומת זאת, עפ״י הקרן לטכנולוגיית מידע וחדשנות, הממשל האמריקאי משקיע כיום פחות במחקר ופיתוח ביחס לגודל הכלכלה מאשר לפני 60 שנה. שמידט אמר גם שהעליונות הטכנולוגית האמריקאית נבנתה בין היתר בזכות כישרונות זרים, והזהיר שארה״ב מסתכנת בנפילה נוספת אם אנשים אלה לא יורשו להיכנס למדינה.
מחשוב קוונטי
IBM פרסמה מפת דרכים לנקודת מפנה במחשוב קוונטום, שלפיה החברה סבורה שתוכל לפתח עד סוף שנת 2023 מחשב קוונטי בן 1121 קיוביטים עם שיעור טעויות של 0.01 אחוז בלבד. המעבד הנוכחי של IBM הוא בן 65 קיוביטים ושיעור טעויות של 1.5%. בתוך כך, הממשל והתעשיות בארה״ב מגבירים כמדווח את ההשקעות במחשוב קוונטי ובתחומים מדעיים הקשורים אליו, כולל הקמת 5 מרכזי מחקר חדשים בתחום באוגוסט האחרון. גם סין ואירופה מזרימות כמדווח משאבים רבים לתחום.
״הגבהת חומות״
בעקבות review טכני ובתגובה לסנקציות אמריקאיות פרסם ביולי האחרון המרכז הלאומי הבריטי לביטחון סייבר החלטה לפיה רכישת ציוד G5 חדש מ-Huawei תאסר אחרי ה-31 דצמבר 2020 וכל ציוד של החברה יוסר מרשתות G5 עד סוף 2027. בריטניה גם פועלת כמדווח לכינון ברית של עשר דמוקרטיות, על מנת לייצר מאגר אלטרנטיבי של ספקי ציוד וטכנולוגיות 5G, כדי לא להסתמך על סין, ועל Huawei במיוחד.
גם שבדיה הצטרפה באוקטובר למדינות שאוסרות שימוש בציוד של החברות הסיניות בתשתיות G5. הרגולטור השבדי הודיע שחברות שמספקות שירותי G5 במדינה יצטרכו להסיר ציוד של וואווי ו-ZTE מהתשתיות שלהן עד שנת 2025. ישראל תשמש כמדווח בציוד של NOKIA ו-ERICSSON.
על רקע המתיחות הגוברת בין ארה״ב וסין הודיע ממשל טראמפ בחודש באוגוסט, כי יגביל עוד יותר את יכולתה של וואווי לקנות מגוון רחב של שבבים שיוצרו או תוכננו עם ציוד ותוכנה אמריקאים. ההגבלות החדשות הן הרחבה של הגבלות שהממשל החל ליישם במאי שאסרו על חברות ברחבי העולם להשתמש בתוכנות אמריקאיות כדי לייצר שבבים שעוצבו על ידי וואווי.
כעת, האיסור הזה יהיה תקף לכל שבב שיוצר בחו"ל באמצעות ציוד אמריקאי. משרד המסחר של ארה"ב הודיע כי הוא מוסיף 38 חברות הקשורות לוואווי לרשימת החברות שהוא אוסר עליהן לעבוד עם חברות אמריקאיות. קודם לכן (יולי) הורתה ארה״ב לסינים לסגור את הקונסוליה הסינית ביוסטון ודוברת מחלקת המדינה אמרה שהדבר נעשה על מנת לגן על קניין רוחני אמריקני.
ביוני פרסם משרד ההגנה האמריקאי רשימה של 20 תאגידים סיניים הנמצאים בבעלות או בשליטה של צבא סין ומקיימים פעילות עסקית בארה״ב - צעד מקדים לקראת הטלת סנקציות על החברות הללו. באוגוסט גם הודיע מזכיר המדינה פומפאו על הרחבת תוכנית הרשת הנקיה של הממשל לאבטחת נכסי האומה, כולל שמירה על הפרטיות של האזרחים ועל המידע הרגיש ביותר של חברות מפני חדירה אגרסיבית של שחקנים כמו סין.
לוודא שחברות תקשורת סיניות אינן מחוברות לרשתות טלקומוניקציה אמריקאיות; להסיר אפליקציית לא בטוחות מחנויות אפליקציות אמריקאיות; למנוע מיצרני טלפונים חכמים סיניים מלהתקין מראש או להציע להוריד לטלפונים אפליקציות בטוחות. למנוע מהמידע הרגיש ביותר של אזרחים אמריקאים ומהנכסים האינטלקטואלים היקרים ביותר של חברות אמריקאיות, כולל מחקרים הקשורים לחיסון לקורונה, מלהיות מאוחסנים במערכות מבוססות ענן שנגישות ליריבים של ארה״ב דרך חברות כמו עליבאבא, China Mobile Telecom China ו-Tencent.
להבטיח שכבלים תת ימיים שמחברים את ארה״ב לאינטרנט העולמי לא משמשים לאיסוף מודיעין ע״י סין. לוודא שכל שרשרת הערך של תקשורת G5 היא נקיה ולא נעשה בה שימוש בציוד שידור, שליטה, מחשוב או אחסון מספקים לא בטוחים כמו וואווי ו-ZTE.
חגי צוריאל היה ראש חטיבת המחקר במוסד ונציג המוסד בארה"ב ובשנים 2016-2020 מילא את תפקיד מנכ"ל משרד המודיעין.
