דעה | הפריצה לנבטים - הזדמנות לשינוי 

מאיר גרשוני, לשעבר בכיר בשב״כ, טוען כי צה״ל נדרש להקים כוח אבטחה ייעודי לבסיסים. בצבא מבקשים עבורו כ-150 מליוני ש״ח בשנה. ״אבטחת מתקן מהווה אתגר לא פשוט״, טוען גרשוני

מאיר גרשוני. צילום: עצמי

ההתפרצות של גנב רכב, תושב הפזורה הבדווית לבסיס חיל האויר נבטים גרמה זעזוע ציבורי, זאת בעיקר עקב העובדה שמדובר בבסיס בו נמצאים מטוסי ה-F35. המטוסים המתקדמים ביותר של חיל האויר, מטוס ראשי המדינה ומטוסי התדלוק האסטרטגיים. האירוע מצטרף לשורה של חדירות למחנות צבא כבסיס צאלים ופריצות לימ"חים במהלך השנה האחרונה וקודמותיה, מהם יצאו העבריינים כשבידם שלל רב לרבות ציוד צבאי, אמל"ח ונשק. 

עם האוכל מגיע התיאבון

ככלל ולצערינו הרב, חדירות של עבריינים למחנות צבא הפכו חזון נפרץ. צה״ל מקפיד לתחקר. לאחר כל אירוע מתמנה קצין בודק שמגיש את מסקנותיו. מתקיימת הפקת לקחים והם מופצים אל כלל המפקדים. אך מעבר לכך, בעיקר מהתנהגות העבריינים נראה כאילו עולם כמנהגו נוהג. עם האוכל עולה התיאבון ורמת ההרתעה יורדת. 

התוצאה היא תעוזה הולכת וגוברת מצד הפושעים אשר מגבירים את היקף החדירות והגניבות, לעיתים תוך התרסה מול רשויות צהל והמשטרה. אמנם, בשנים החולפות לא חווינו תקיפה חבלנית נגד בסיס צבאי בישראל, אולם ניסיון העבר מלמד על סימביוזה. מוטב להקדים תרופה למכה גם בראיית היריב הפח״עי שבוודאי בוחן את הדברים ולומד את האירועים, הן בעיני התוקף והן את התגובות מצד כח האבטחה. 

תחקור והפקת לקחים לכל אירוע, איכותיים ככל שיהיו, אין בהם די למיגור התופעה. מתחייב שינוי תפיסתי וזה אומר בראש וראשונה להכיר בכך שאבטחה היא מקצוע. לא עוד "שמירה בסיסית" הנתפסת כמטלה משעממת במקרה הטוב או "עונש" במקרה הרע. אלא מקצוע שיש ללמוד, ללמד וליישם באמצעות המפקדים והחיילים. 

הגיע הזמן להקמת מענה יסודי ואיכותי בדמות מערך צה״לי שיושתת על תפיסת אבטחה אחידה לכלל הבסיסים והמחנות. מערך זה יושתת על כח אדם בעל כישורים מתאימים - על פי אפיון.  שיעבור הכשרה ייעודית למשימות האבטחה, יאומן ויתורגל בצורה שוטפת וינוהל על ידי קציני אבטחה שיעברו הכשרה כמנהלי מערך אבטחה (בהתאמה כמובן לתחום של אבטחת מחנות צבא). 

תפיסת אבטחה אחידה אין פירושה רמת אבטחה זהה. נהפוך הוא, לכל בסיס תיבנה תכנית אבטחה מותאמת על בסיס הערכת סיכונים. לבסיסים צבאיים המהווים מתקנים רגישים עקב הנכסים המוחזקים בהם תותאם חבילת אבטחה שונה מאשר לבסיס אימונים שוקק פעילות. 

תכנית האבטחה תותאם על פי מאפייני המחנה, ניתוח השטח וגורמי השפעה נוספים והיא מיועדת בראש וראשונה על מנת להשיג את מניעת התקיפה / פריצה / חבלה / גניבה. תכנית האבטחה מיועדת למנוע את האירוע, אך כוללת גם את תכנית החירום. מהותה, תגובה מהירה ואפקטיבית לסיכול מזימת היריב, לשבש או לנטרל אותו במקרים בהם הוא הצליח לממש את האיום. 

במקרים רבים קיימת נטייה ללכת ישירות אל הפתרון הקל (לכאורה) שבהתקנת אמצעים טכניים שונים, סנסורים למיניהם, חפ"ק משוכלל, ואפליקציות שונות. בהנחה שאלו יתנו מענה לגילוי וניהול אירוע. חשוב לזכור שטכנולוגיה, הגם שהיא אמצעי ומרכיב חשוב באבטחה, אינה חזות הכל. טכנולוגיה טובה ככל שתהיה מחייבת בסופו של דבר כח מיומן שיפעל למתן תגובה אפקטיבית ולניהול האירוע.

שלוש צלעות לאבטחה

במשוואת האבטחה שלשה מרכיבים: שיטה, כוח אדם, טכנולוגיה ואמצעים. תפיסת האבטחה היא המכתיבה את התו"ל, את הכשרת כוח האדם ואת אופי הטכנולוגיות והאמצעים.  אמצעים אלקטרוניים ופיזיים. בסופו של דבר, על הגורם האנושי יקום או ייפול דבר. חיילים וגם חיילות אשר יגויסו ויוכשרו לאבטחת הבסיסים בפיקודם של מפקדים מנוסים שיוכשרו לפיקוד על המערך. למערך האבטחה הישראלי, ניסיון רב באבטחה על תחומיה השונים. 

אבטחת מתקן מהווה אתגר לא פשוט. האויב העיקרי הוא השגרה. נדירות האירועים (לשמחתנו) אם פשע ואם טרור, גורמת נפילת מתח ופגיעה בערנות של אנשי האבטחה. היריב נעזר בכך, הוא מחכה לשעת כושר ומכה בעיתוי הנוח לו. באמצעות הדרכה, תרגול, בקרה וביקורת ישמר המערך את כשירותו. כל אלו מחייבים למידה והתמקצעות הן ברמת הפיקוד והן ברמת החייל/מאבטח, על מנת שישיגו את האפקטיביות הראויה וישמרו את הדריכות המבצעית לאורך זמן.

ההכשרה לנושא האבטחה מחייבת הכרת הנושא על ידי כל קצין מפקד. אין הכוונה לקרוא להכשיר את כלל הקצונה לתפקידי אבטחה אך בוודאי שחשוב שכל קצין בעל תפקיד רלוונטי – לרבות מפקדי הבסיסים - יכיר וילמד את עקרונות האבטחה שכן בסופו של דבר בטחון כוחותינו הוא הבסיס שיאפשר את הפעילות השוטפת למימוש יעודו של צה"ל.

השינוי חייב לבוא ומוטב שעה אחת קודם.


הכותב הנו לשעבר בכיר בשב״כ, ובעלי חברת הייעוץ ״מאיר גרשוני ייעוץ בע״מ״. 

אולי יעניין אותך גם